01.07.2000 התקשורת אשמה בתקופת מלחמת לבנון הארוכה לא נמצאו עיתונאים ישראלים מסוגם של ניל שיהן ודייוויד הלברשטאם, שהניעו את החברה האמריקאית להיפטר מסיוט המלחמה בווייטנם אורי דרומי
01.07.2000 או סקנדל או פסטיבל התהפוכות במצב רוחם של העיתונאים שדיווחו על ההתרחשויות ברצועת הביטחון מלמדות משהו חמור על יכולת הציבור לסמוך עליהם עמית בן-ארויה
01.07.2000 אוויר חם לא פעם מוכיחים עורכי "משעל חם" שהם מוכנים להקריב את אמינותם המקצועית למען כותרת שאין בה בשר דנה וינקלר
01.07.2000 ספסרי הרגשות זו יכולה היתה להיות הכותרת של הכתבה הזאת לו פורסמה בעמוד הראשון של "ידיעות אחרונות" בעריכתו של משה ורדי ענת באלינט
01.07.2000 שונאים, סיפור אהבה עמוס שוקן אומר שהוא אינו פוסל אפשרות של שותפות עסקית עם "מעריב" בעתיד. האם זה הרקע לפשרה שאליה הגיע עם עופר נמרודי? רוני דגן
01.05.2000 קופסה שחורה כך נפלו עיתונאים ידועי שם ופרשנים מנוסים קורבן למאוויי הלב של מקורותיהם ושל עצמם על הצלחתו הקרבה ובאה של המו"מ הישראלי-סורי אבנר הופשטיין
01.05.2000 חוד החנית עינת פישביין מ"העיר" הניחה על סדר-היום את סוגיית העובדים הזרים. הצלחתה היתה מרשימה, קובעת עבודת מחקר שנערכה באוניברסיטת בר-אילן ניר מן
01.05.2000 תיק תקשורת הוא רצה להמשיך בעבודתו; הנהלת עתי"ם רצתה להיפטר ממנו. פסק-דין נוקב בעניין העסקתו של יצחק לוינסון בסוכנות החדשות הישראלית צבי הראל
01.05.2000 הפרולטריון של התקשורת המוני צעירים מתדפקים על דלתות כלי התקשורת ומתחננים לעבוד בהם כמעט בכל מחיר. הביקוש העצום יוצר תנאי עבודה מחפירים, שגורמים לתחלופה מהירה של עיתונאים ולהיעלמותה ההדרגתית של שדרת העובדים שעליהם נשען המקצוע רן איציק
01.05.2000 וזה שאינו יודע לשאול חוק חופש המידע עומד לרשות העיתונאים כמעט שנה, אך הם טרם גילו אותו. אולי משום שהם מחפשים הדלפות עמית בן-ארויה
01.05.2000 מבחן התוצאה ויצמן, נתניהו ומרדכי נקטו מדיניות תקשורתית שונה בפניותיהם לבית-הדין של דעת-הקהל. עד כמה הושפעו החלטות המשטרה ממסעות היחצנות של הנחקרים אלעד בנבג'י
01.03.2000 פרקליטי TV יעקב וינרוט בוחר לא פעם לפנות לבית-הדין של דעת הקהל לפני שהוא מציג את טיעוניו בפני בית-המשפט. התקשורת מתמסרת לו בחדווה, אף שלא פעם הוא מספק לה סיבות להתחרט על כך ענת באלינט
01.03.2000 נשמות טובות מפעלי הצדקה הטלוויזיוניים כבר אינם מספיקים. עכשיו הגיע תור האומללים להוטי הפרסום, המתבזים ומשפילים את עצמם, כשכל שכרם – עצם ההופעה בטלוויזיה רן איציק