אסף רפפורט, מבעלי השליטה בערוץ 13, בראיון בתוכנית "פגישה עם רוני קובן" בכאן 11 (צילום מסך)
איתמר בן-גביר, השר לביטחון לאומי, 1.10.26 (צילום: יונתן זינדל)
לוויה בחאן יונס, 25.8.26 (צילום: עבד רחים כתיב)
עו"ד גונן בן-יצחק (צילום: אוליבייה פיטוסי)
צוותי הגנה אזרחית פלסטינים מחלצים גופה מהריסות בניין, עזה, 16.9.26 (צילום: עלי חסן)
חרדי חובש מגבעת, חילוני קורא "יתד נאמן" (צילומים מקוריים: פלאש90)
הנשים נותרות ברקע. מתוך הכתבה של אלי הירשמן בחדשות 12, 1.9.26 (צילום מסך)
שמירת העיניים: עיון ביקורתי בעיתונות החרדית. אריה דרעי, סמי אבו שחאדה, אליקים שטארק ובנימין נתניהו (צילומים: מקוריים: פלאש90)
בית ה"ניו יורק טיימס" בניו-יורק (צילום: יונתן זינדל)
שופטי משפט המו"לים, מימין לשמאל: עודד שחם, ראש ההרכב רבקה פרידמן-פלדמן ומשה בר-עם (צילומים: אתר הרשות השופטת)
כרזת ענק בכיכובו של ראש הממשלה הנאשם בפלילים בנימין נתניהו, יו"ר הליכוד, משקיפה על תושבי תל-אביב כחלק מקמפיין התעמולה של מפלגת השלטון לקראת הבחירות. 24.9.2026 (צילום: אבשלום ששוני)
יהודה פואה, צילום מסך מתוך סרטון גיוס כספים של עמותת בצלמו
חבר הכנסת לשעבר מהליכוד, אורן חזן, קורא להשמיד את רצועת עזה בפצצת אטום, "הישראלים", ערוץ i24, 12.9.26 (צילום מסך מעובד)
מארק צוקרברג, נשיא מטא, מגיע לביהמ"ש בלוס-אנג'לס, 18.2.26 (צילום מסך מעובד)
רבע אחוז, מדד הייצוג
ראש הממשלה בנימין נתניהו מתארח באולפן "הפטריוטים", אוגוסט 2026 (צילום מסך מתוך שידורי ערוץ 14)
אלי ציפורי (מימין) ואבי וייס, לפני דיון בהליך שבו הם מואשמים בהטרדת העדה הדס קליין, 21.1.2025 (צילום: אורן פרסיקו)
נרטיבים שקריים בערוצי הטלוויזיה בחירות 2026
אנטי־עיתונות: ערוץ 14 כמקרה מבחן למודל חדש
ניק קוליוחין מתראיין בערוץ 13, כמה שעות לאחר הדיון הראשון בתביעה שהגיש (צילום מסך)
שיטת "ידיעות אחרונות", פרק 17. עיבוד: אוהד סטון (צילומים מקוריים: אורן פרסיקו, משה שי, פלאש 90 וסוכנות יפפ"א, באדיבות הספרייה הלאומית, ארכיון דן הדני, רישיון CC BY 4.0)
משמאל לימין: חברי מערכת "העין השביעית" אורן פרסיקו, איתמר ב"ז ושוקי טאוסיג; הדוקומנטריסטית שני חזיזה; הפרשנית הכלכלית מירב ארלוזורוב ("דה-מרקר"); ראש עיריית תל-אביב רון חולדאי; הכתב המשפטי של חדשות 12, גיא פלג; הקריקטוריסט שי צ'רקה. טקס הענקת פרסי סוקולוב ודוש, תל-אביב, 11.9.23 (צילום: חנוך גריזיצקי)

דעות לרשימת כל הכותבים

תגובות אחרונות

סדר יום

הספרייה | ממדפי הארכיון

פרקים נבחרים

עצם הקמתה של טלוויזיה בישראל היתה בחזקת נס. שנים רבות, עד ראשית שנות ה‑60 של המאה ה‑20, התנגד ראש הממשלה דוד בן גוריון להכנסת שידורי טלוויזיה לישראל, בטענה שהטלוויזיה תקלקל את הנוער ותביא תרבות נפסדת. עד אז היה קול ישראל חטיבה במשרד ראש הממשלה, ועורכי החדשות היו רגילים לקבל הנחיות והוראות מטדי קולק, עוזרו של בן גוריון, או מיצחק נבון, מזכירו. אולי עכשיו חשש ראש הממשלה מאיבוד השליטה באמצעי תקשורת עוצמתי. במאמר מוסגר אומר שבראשית שנות הטלוויזיה ניהלו אותה ואת רשות השידור בכירי קול ישראל לשעבר, חגי פינסקר, שמואל אלמוג, חנוך גבתון, נקדימון רוגל, יצחק שמעוני ואחרים, ולהם היה פחות מוזר שפוליטיקאים, שרים וחברי כנסת מתקשרים ומנסים להשפיע על השידורים. ב‑1963 פרש בן גוריון מראשות הממשלה וחזר לקיבוצו שדה בוקר שבנגב, ולוי אשכול מונה לראש ממשלת ישראל. באווירה הכללית הפתוחה והנינוחה יותר שהשתררה בעקבות חילופי הגברי הוצא קול ישראל ב‑1965...