משה אדרי ב-2018 (צילום: רפי דלויה)
מארק צוקרברג, נשיא ומנכ"ל מטא, מסביר לפודקאסטר הפופולרי ג'ו רוגן מדוע אסור להטיל רגולציה על הרשתות החברתיות (צילום מסך)
ראש הממשלה הנאשם בשוחד בנימין נתניהו נמלט בפעם האחרונה מהצלמים שהגיעו אל אולם משפט המו"לים ביום עדותו ה-98 והאחרון. 24.6.26 (צילום: אורן פרסיקו)
ראש השב"כ דוד זיני (צילום: חיים גולדברג)
שוטרי מג"ב מכים את צלם העיתונות מוסטפא אל-חרוף (צילום מסך)
דריו אמודיי, מנכ"ל אנת'רופיק (צילום: Stuart Isett/Fortune, רשיון cc by 2/0)
איתמר בן גביר מציג את הסמל שתלש ממכוניתו של ראש הממשלה יצחק רבין, אוקטובר 1995, שבועות ספורים לפני הירצחו של רבין על-ידי פעיל ימין קיצוני אחר (צילום מסך מארכיון רשות השידור)
שר התקשורת, שלמה קרעי, במליאת הכנסת (צילום: יונתן זינדל)
בינה מלאכותית,אפליקציות הצבעה וטוהר הבחירות
טלי גוטליב, חברת הכנסת מהליכוד, מגיעה לדיון בעתירות נגד מינוי דוד זיני לראשות השב"כ; ביהמ"ש העליון, ירושלים, 18.11.25 (צילום: יונתן זינדל)
אלי עזור, הבעלים של קבוצת עזור ו"וואלה" בתוכה; משמאל למעלה: מנכ"ל "וואלה" ו"מעריב" גדעון אוזן ועורך "וואלה" אור צלקובניק (צילומים: מרים אלסטר, אורן פרסיקו ועדי לם)
יצחק מירילשוילי, הבעלים המוצהר של ערוץ 14 (צילום מקורי: רונן גולדמן, רשיון CC BY-SA 3.0)
נתניהו אוכל סנדוויץ' (צילום: נועם רבקין פנטון)
עו"ד נגה ויזל מיד לאחר ההפסד של לקוח שייצגה, האנס עקיבא ישראלי מפרשת האונס בחצרים (צילום מסך מתוך שידורי כאן 11)
רה"מ הנאשם בנימין נתניהו (במרכז) עם השרה לשוויון חברתי מאי גולן (משמאל), חברת הכנסת מהליכוד טלי גוטליב, השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר (למטה) ושר המשפטים יריב לוין (משמאל); הצבעה על הדחת ח"כ איימן עודה, כנסת ישראל, 14.7.25 (צילום: יונתן זינדל)
רה"מ הנאשם בנימין נתניהו וחברת הכנסת טלי גוטליב משוחחים במליאת הכנסת, 23.2.2026 (צילום: יונתן זינדל)
ברוך שי בפתח עדותו במשפט המו"לים. בית המשפט המחוזי בירושלים, יולי 2023 (צילום: יונתן זינדל)
פלסטינים בוחנים את הנזק שנגרם לאחר הפגזה ישראלית באזור אל-זוואידה במרכז רצועת עזה, 5.6.26 (צילום: עלי חסן)
היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק ויו"ר הקואליציה אופיר כץ (הליכוד), כנסת ישראל, 24.6.25 (צילום: אורן בן חקון)
צילום מסך, מתוך שיעור של הרב אסף נאמבורג במכינת עצם, פברואר 2025
שר התרבות מיקי זוהר (צילום: אבשלום ששוני)
ניק קוליוחין מתראיין בערוץ 13, כמה שעות לאחר הדיון הראשון בתביעה שהגיש (צילום מסך)
שיטת "ידיעות אחרונות", פרק 17. עיבוד: אוהד סטון (צילומים מקוריים: אורן פרסיקו, משה שי, פלאש 90 וסוכנות יפפ"א, באדיבות הספרייה הלאומית, ארכיון דן הדני, רישיון CC BY 4.0)
משמאל לימין: חברי מערכת "העין השביעית" אורן פרסיקו, איתמר ב"ז ושוקי טאוסיג; הדוקומנטריסטית שני חזיזה; הפרשנית הכלכלית מירב ארלוזורוב ("דה-מרקר"); ראש עיריית תל-אביב רון חולדאי; הכתב המשפטי של חדשות 12, גיא פלג; הקריקטוריסט שי צ'רקה. טקס הענקת פרסי סוקולוב ודוש, תל-אביב, 11.9.23 (צילום: חנוך גריזיצקי)

דעות לרשימת כל הכותבים

תגובות אחרונות

סדר יום

שלט חוצות המהלל את טראמפ ונתניהו על רקע המתקפה נגד איראן, תל-אביב, 13.4.26 (צילום: מרים אלסטר)
ראש המוסד הנכנס רומן גופמן לוחץ את ידו של רה"מ הנאשם בנימין נתניהו, בטקס כניסתו לתפקיד, 2.6.26 (צילום: חיים צח, לע"מ)

הספרייה | ממדפי הארכיון

פרקים נבחרים

עשרים ושלוש מבין עשרים וחמש שנותיו הראשונות היה דבר, כשאר העיתונים בארץ-ישראל, כפוף לשלטון זר והוראותיו המחמירות בנושא הפיקוח על העיתונות. בשנים הראשונות לא הייתה זו צנזורה במובנה החוקי, אלא פקודות ותקנות של הנציב העליון הבריטי ולשכת המודיעין של ממשלת המנדט. ב-1933 נכנסה לתוקפה "פקודת העיתונות" המנדטורית. מ-1939 ואילך, במשך כמעט תשע שנים, הופעלו בארץ תקנות מחמירות של הצנזורה הצבאית הבריטית. כפי שתואר בפרקים הקודמים של הספר, לממשל הבריטי בארץ הייתה לעיתים "יד קלה" על הדק סגירת עיתונים – יהודים כערבים – בשל פגיעה בו, לדעת בכיריו, ו/או חריגה מהוראות. לא אחת שררה בין העורכים התחושה שסגירת עיתון עברי באה לאזן סגירת עיתון ערבי. עד 1939 לא הייתה חובת הגשה מוקדמת של החומר לבדיקה והעונשים הוטלו בדיעבד – על פרסומים שהיו. מפרוץ מלחמת העולם השנייה ואילך השתנו הכללים. עם פרסומה של "פקודת העיתונות" בשנת 1933, הוענקה לנציב העליון שורה של סמכויות ביחס לקבלת...