בנימין נתניהו עם אחד הילדים שצולמו בסרטון, מתוך העתירה (ההשחרות אינן במקור)
אנטי־עיתונות: ערוץ 14 כמקרה מבחן למודל חדש
שר התקשורת שלמה קרעי (צילום: יונתן זינדל) וחבר מועצת הרשות השנייה לשעבר יוני שמעוני (צילום: אתר הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו)
רה"מ בנימין נתניהו, נאשם מס' 1 במשפט המו"לים, והדס קליין, עדה מרכזית ב"תיק 1000" (צילומים: חיים גולדברג ויונתן זינדל)
רה"מ הנאשם בנימין נתניהו (משמאל) עם עורך-דינו עמית חדד, ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב, 28.10.25 (צילום: מרים אלסטר)
שר התקשורת מהליכוד, שלמה קרעי, מופיע בערוץ 14, 6.7.26 (צילום מסך)
יצחק מירילשוילי, הבעלים המוצהר של ערוץ 14 (צילום מקורי: רונן גולדמן, רשיון CC BY-SA 3.0)
ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, באולפן "הפטריוטים". יוני 2026 (צילום מסך מתוך שידורי ערוץ 14)
צילום מסך משידורי אל-ג'זירה, 2.8.26
רה"מ בנימין נתניהו. מאחוריו: יצחק מירילשוילי, הבעלים של ערוץ 14 (צילומים: פלאש90, רונן גולדמן, צילומי מסך מערוץ הכנסת וערוץ 14)
הטייקון אלי עזור, מו"ל "מעריב", "ג'רוזלם פוסט", תחנת הרדיו 103FM ואתר החדשות "וואלה" (צילום: מרים אלסטר)
תמונה מרוטשת של שרה נתניהו שהופצה על ידי לע"מ ב-28.7.2026 וחדרה למאגר התמונות של רויטרס (צילום מסך ממאגר רויטרס)
נקיונות ברחבת הכנסת, אפריל 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי)
פעיל הליכוד רמי בן-יהודה, צילום מסך מתוך כתבה בחדשות 12
ח"כ טלי גוטליב, 23.12.25 (צילום: חיים גולדברג)
בנימין נתניהו באגס באני (נוצר באמצעות מנוע בינה מלאכותית)
ניק קוליוחין מתראיין בערוץ 13, כמה שעות לאחר הדיון הראשון בתביעה שהגיש (צילום מסך)
שיטת "ידיעות אחרונות", פרק 17. עיבוד: אוהד סטון (צילומים מקוריים: אורן פרסיקו, משה שי, פלאש 90 וסוכנות יפפ"א, באדיבות הספרייה הלאומית, ארכיון דן הדני, רישיון CC BY 4.0)
משמאל לימין: חברי מערכת "העין השביעית" אורן פרסיקו, איתמר ב"ז ושוקי טאוסיג; הדוקומנטריסטית שני חזיזה; הפרשנית הכלכלית מירב ארלוזורוב ("דה-מרקר"); ראש עיריית תל-אביב רון חולדאי; הכתב המשפטי של חדשות 12, גיא פלג; הקריקטוריסט שי צ'רקה. טקס הענקת פרסי סוקולוב ודוש, תל-אביב, 11.9.23 (צילום: חנוך גריזיצקי)

דעות לרשימת כל הכותבים

מאמרים נוספים

תגובות אחרונות

הספרייה | ממדפי הארכיון

פרקים נבחרים

במערכות הבחירות האחרונות בארצות-הברית מוסדו בעשרות השנים האחרונות מגמות ברורות, ולמרבה הצער אין סיבה להניח שבמערכה הבאה יחול בהן שינוי. הדיווח בנושאי בחירות מתמקד בעיקר בעדכונים על אודות תוצאות הסקרים, סיפורי צבע על המהלכים האסטרטגיים המתוחכמים בשני המחנות ותיאורים של המומחים המבריקים שהגו אותם, או לחלופין התעסקות אובססיבית בטעויות, פליטות-הפה וההתבטאויות האומללות הבלתי נשכחות של המועמדים והמומחים שלהם. מה שלא נראֶה לעתים קרובות (אם בכלל) יהיו הסברים מפורטים ומנומקים על המצע של המפלגות, או ניתוחים העוסקים בקשר שבין המצע לבין העקרונות הפוליטיים שאמורים להכתיב את דרכן של המפלגות. למעשה לא ייאמר דבר הקשור להשקפת העולם הפוליטית והפילוסופית של המתמודדים או כיצד תפיסתם את המצב האנושי יכולה או צריכה להיות מתורגמת למדיניות שמטרתה לשפר את מצבו של ציבור הבוחרים בשנים הבאות. כל זה אינו מפריע לתקשורת על כל ערוציה להמשיך להציף את הבוחרים בפטפוט אינסופי על הפערים העמוקים לכאורה בין המפלגות השונות; עד...