04.11.2012 היו זמנים בישראל ספרה המקיף והחדשני של עדי מרקוזה-הס על "ידיעות אחרונות" ומשפחת מוזס משלב בין אפוס תככים משפחתי רחב היקף, המתפרס על פני כמה דורות, לבין טרגדיה קלאסית של חלוקת שלל אורן פרסיקו
20.09.2012 על סודיות ועיוורון לקחים על תפקודה הראוי של עיתונות ועל חשיבותו של דיון ציבורי דווקא בנושאים בטחוניים ומדיניים רגישים, בעקבות ספרו של ד"ר יגאל קיפניס, "1973 – הדרך למלחמה" רפי מן
24.07.2012 כולנו עומדים למות נכון, אפשר היה לנסות להילחם בזה, אבל אפשר גם פשוט להמשיך מכוח האינרציה, להאשים את שאר העולם בחוסר הבנה ולהאמין שאיכשהו, בסוף, הדברים הרי חייבים להסתדר. בעקבות הספר "עד סגירת הגיליון" יונתן כיתאין
04.06.2012 כשאבוחצירא שכר יחצן ספרה של ענת פלג "דלתיים פתוחות" מוקדש להשפעת התקשורת על המשפט בישראל, אך עולה ממנו תמונה מורכבת של יחסים הדדיים בין נציגי מערכת המשפט לנציגי התקשורת אורן פרסיקו
28.04.2012 מקום רביעי מהסוף בספר "עד סגירת הגיליון", העוקב אחר סופו של עיתון בינלאומי היושב ברומא, משרטט טום רקמן פרופיל של אנשי מקצוע שמשלח ידם משנה את פניו יובל דרור
22.01.2012 מעניין, את עצמו ניסים משעל מדבר בביוגרפיה שלו בקול רם אך אומר מעט, אלימלך רם אינו חושש לכתוב על מה שלא פורסם אורן פרסיקו
30.11.2010 מעט נחמה "לאורך הספר כולו עולה ההכרה בכוחה של המדיה לגרות או לטשטש את חשבון הנפש המאוימת לנוכח הטרור. כך עולה לקדמת הבמה ההיקסמות מעוצמת האלימות, מעין פורנוגרפיה של הרס וחורבן". על הספר "פחד מוות" דוד שפרבר
16.08.2010 תיק תקשורת השפעת התקשורת על פרשת משה קצב, הנשיא לשעבר הנאשם באונס, היתה גורלית, כך עולה מהספר "תיק קצב". חבל שהמחבר, יובל יועז, המתעד ומנתח בפרוטרוט את מהלכי הצדדים, בוחר שלא להתעמק בהתנהלות התקשורתית אורן פרסיקו
14.06.2010 מכשיר בידור הקו שמותח ספרו האוטוביוגרפי של חיים יבין, "עובר מסך", מראשית ימי הטלוויזיה הישראלית ועד לעידן הרב-ערוצי של ימינו, סמוי מעין מחברו וצבוע בשחור-לבן יונתן כיתאין
20.04.2010 על-פי אֹמד הדעת הביוגרפיה רחבת ההיקף שכתב יוסף לנג על אליעזר בן-יהודה חושפת גם את פועלו העיתונאי של מחיה השפה, שהניח לאילוצים כספיים וצרכים אישיים לכופף את המוסר המקצועי שלו, אולם העמיד את העברית מעל לכל אורן פרסיקו
07.02.2010 האב, הבן ורוח הזמן "זכרונות אחרי מותי", שיאיר לפיד מביא בקולו של אביו טומי, הם מסע לאורך הדרך שעברו התקשורת והפוליטיקה הישראלית מימי עזריאל קרליבך, דרך "פופוליטיקה" ועד היום רפי מן
25.08.2009 מי החליט מהן החדשות הראויות לדפוס "השלב האחרון באבולוציה של העיתון המודרני", הגדיר ויליאם רנדולף הרסט את עיתונו, ה"ניו-יורק ג'ורנל". "העיתונות החדשה עושה דברים, העיתונות הישנה עומדת בחוסר מעש ומתבוננת". אלא שההתבוננות, מלמד ספרו של ג'וזף קמפבל, השתלמה לבסוף אורן פרסיקו
24.08.2009 על עיתונאים ושקרנים השר האמריקאי לבטחון פנים חושף: ניפקתי התרעות בטחוניות מסיבות פוליטיות. עיתונאים אמריקאים חושפים: לא עלינו על הבלוף משום שבחרנו לתת לממשל שלנו ליהנות מהספק יפתח אלעזר
12.07.2009 "פקפוק באמינותו של המידע" הספר "קריאה באין אונים" בוחן את סיקור השואה בעת שהתחוללה על-ידי עיתונים יהודיים. למרות רוחב היריעה, הספר נקרא פחות כמחקר השוואתי ויותר ככתב הגנה על הנהגת היישוב ועל עיתונה, "דבר" אורן פרסיקו
16.05.2009 צהוב זה דווקא טוב האם ויליאם רנדולף הרסט, המו"ל הנודע של ה"ניו-יורק ג'ורנל", אכן השתמש בעיתונו כדי לדחוף למלחמה בין ארה"ב לספרד? ג'וזף קמפבל מנסה לפזר את הערפל מסביב למיתוס הזה, ואחרים הנוגעים לז'אנר העיתונות הצהובה אורן פרסיקו