בסוף חודש פברואר, לקראת הבחירות לכנסת, השיקה חברת החדשות של ערוץ 12 את האפליקציה החדשה שלה N12, ולצורך כך זימנה את מיטב כתביה ופרשניה כדי להשיב לשאלות הצופים בשידור חי. גם ערד ניר, עורך חדשות החוץ בחברה, השתתף בקמפיין ההשקה והשיב לשאלות על עניין שהחל להטריד מאוד את הישראלים באותה תקופה: נגיף הקורונה.

כמה ימים קודם לכן הוטסו לישראל 11 מנוסעי האונייה "דיימונד פרינסס" שבה נתגלה הנגיף. עוד באותו השבוע התברר כי תיירים מקוריאה-הדרומית, שביקרו בישראל, אובחנו עם שובם לארצם כנשאי הנגיף. מדינת ישראל, יחד עם התקשורת שלה וכלל האזרחים, עשו את צעדיהם הראשונים לתוך סחרור היסטורי שטרם הסתיים.

"השאלה הראשונה שמופיעה לי כאן היא שאלה מיוסי, ויוסי שואל 'האם הקורונה מסוכנת יותר משפעת?'", פתח ניר את הלייב-צ'אט שלו, ומיד השיב: "אני לא יודע את מי אני אאכזב אם אני אומר שהקורונה לא יותר מסוכנת משפעת". ניר הסביר כי נגיף הקורונה החדש עדיין אינו מוכר דיו למדע וציין כי המגפה "עדיין לא הסתיימה", אך הדגיש כי על פי הנתונים שנאספו עד כה בסין, אחוזי התמותה מהנגיף אמנם גבוהים יותר מאשר משפעת אבל "הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה פחות אנשים בעולם חולים בקורונה ממה שחולים בשפעת ומכיוון שכך הרבה הרבה הרבה הרבה אנשים בעולם מתים עכשיו ברגע זה, משפעת, הרבה יותר מאשר מקורונה. אז אם זה מסוכן יותר או לא מסוכן יותר זה עניין של הגדרה".

כיום אנו יודעים כי בהיעדר חיסון, הקורונה מסוכנת הרבה, ואולי אפילו הרבה הרבה יותר, משפעת.

בתשובה לשאלה אחרת, על הצפוי להתרחש בישראל ובעולם אם מגיפת הקורונה תצליח להתפשט אל מחוץ לסין, השיב ניר כי ישנן שתי אפשרויות: או שהמגיפה תדעך מעצמה או ש"האוכלוסיה תפתח תחלואה מסוימת, אמרנו ש-80% עוברים את המחלה כמעט בלי להרגיש אותה, בסימנים קלים מאוד, תתווסף לנו עוד מחלה לרשימת המחלות ושום דבר לא יקרה. יהיה עוד קצת עומס על בתי החולים שלנו, שגם ככה יש איתם בעיה. אני לא חושב שזו סיבה לדאגה, אני לא חושב שצריך להתרגש מזה, זה לא מגיפה שמאיימת על העולם, לעולם יש דרכים להתמודד עם זה".

כיום אנו יודעים כי העומס על בתי החולים משפיע באופן חריף על איכות הטיפולים שלהם זוכים חולי קורונה כמו גם מאושפזים אחרים, שלא נדבקו בנגיף. קשה לאמוד את היקף הנפטרים אולם ברור כי העומס בבתי החולים מוביל למותם של מי שבהיעדר המגיפה היו יכולים לקבל טיפול טוב יותר ולשרוד.

פרופ' יורם לס, סמל "הכחשת הקורונה", נבנה באותם הימים ככוכב ע"י ערוצים 12 ו-13 (ניתן לקרוא על כך בהרחבה בחלקה השני של כתבה זו), אולם העיתונאים שהרבו לארח אותו נזהרו בדרך-כלל מלאמץ את עמדותיו. ניר היה העיתונאי הבולט ביותר שפקפק במדיניות משרד הבריאות הישראלי והביע ספק במסוכנות המגיפה.

יומיים קודם לאירוע השאלות ותשובות עם גולשי N12 הופיע במהדורת "חדשות סוף השבוע" של חברת החדשות וביקש להרגיע: גם אם המחלה תהפוך למגיפה עולמית, אמר "יש מחלות הרבה יותר מסוכנות מקורונה. למשל חצבת. חצבת מדביקה פי כמה וכמה מהקורונה, היא מסוכנת פי כמה וכמה מקורונה ויש בין הצופים שלנו לא מעט אנשים שמחליטים לא לחסן את ילדיהם נגד החצבת. ולא מאיימים לשלוח אליהם את אנשי שב"כ שידפקו בדלת ולא מכניסים אותם להסגרים ולא שום דבר".

אמנם, הודה ניר, הקורונה היא מחלה חדשה שאין לה עדיין טיפול או חיסון, "אבל שר הבריאות חתם קבל עם ועדה שהוא מכניס אותה לרשימת המחלות המדבקות, אז יש לנו עוד מחלה מדבקת ומערכת הבריאות תצטרך להתמודד איתה. זה לא נעים אבל יש דברים חמורים יותר בעולם הרפואי". כיום אנו יודעים כי בהיעדר חיסון, מערכת הבריאות הישראלית מתקשה מאוד להתמודד עם הנגיף.

ערד ניר, עורך החוץ של חדשות 12 (צילום: פלאש90)

ב-26.2 הגיע ניר עם המסר המרגיע למהדורה המרכזית של חדשות 12. אחרי שדיווח על מצב התחלואה העולמי באותה העת סיכם ואמר: "בשורה התחתונה הקורונה, אם תגיע, היא תעמיס על מערכת הבריאות בכל מקום, גם כאן במדינת ישראל, אבל זו מחלה שהרוב המכריע מחלים ממנה". המגישה יונית לוי הודתה לו, "גם על המידע, גם על הפרופורציות".

בינתיים המחלה הלכה והתפשטה בישראל וכמה ימים אחר כך, ב-4.3.20, הודיע משרד הבריאות על שורה של הנחיות חדשות במטרה למנוע את התפרצות המגיפה בישראל, כולל איסור קיום אירועים המוניים בהשתתפות למעלה מ-5,000 איש והרחבת הגדרות המחויבים בבידוד. ניר הופיע בתוכנית "שש עם עודד בן-עמי" וביקר את הצעדים החדשים. כשבן-עמי שאל אותו האם אינו חושש להידבק בקורונה השיב ניר בשלילה. "80% מהחולים יעברו אותה באופן קל וכנראה אפילו לא ירגישו, 14% יזדקקו לטיפול קצת יותר אינטנסיבי, אני מניח שאני אפול שם", אמר, "אני הרבה יותר חושש מההגבלות שמשרד הבריאות עלול להטיל עלי אם אני אתקל בסביבה שבה היה חולה קורונה".

למחרת, ב"שש עם רינה מצליח", עומת ניר עם המשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו, ששהה בבידוד אחרי שחזר ממסע למזרח כדי לסייע לנוסעי אוניית "דיימונד פרינסס". במוקד העימות בין השניים עמדה החמרת הצעדים למניעת המגיפה.

פרופ' גרוטו טען כי עדיף לנקוט בצעדים חריפים מוקדם ולא "כפי שקרה בצרפת, כשנזכרו בזה שבוע מאוחר מדי". "מה קרה בצרפת, פרופ' גרוטו?", שאל ניר, וענה: "לא קרה שום דבר יותר חמור ממה שקרה כאן במדינת ישראל. צרפת מדינה הרבה יותר גדולה, ואגב גם בבריטניה יש חולי קורונה רבים יותר מאשר יש כאן במדינת ישראל בשלב הזה ואם היית עובד במשרד הבריאות של בריטניה והיית נוסע לסייע לנוסעי ספינת התענוגות ביפן לא היית צריך לחזור הביתה ולהיות בבידוד כי הבריטים לא דורשים את זה".

כיום אנו יודעים שהימנעות בריטניה מצעדים תקיפים לעצירת המגיפה, הובילה לתחלואה גבוהה בגל הראשון של המגיפה ולמקרי מוות רבים.

אלון בן-דוד, הפרשן הצבאי של חדשות 13 (צילום: פלאש90)

עם התפשטות המחלה בישראל והחרפת הצעדים נגדה עד כדי סגר, הוריד ניר פרופיל וצמצם את הביקורת שלו על צעדי משרד הבריאות. בערוץ המתחרה, לעומת זאת, החל הפרשן הצבאי אלון בן-דוד לשאת את לפיד הקלת הראש במגיפה.

בן-דוד, שמפרסם גם טור קבוע ב"מעריב", טען ב-13.3 כי "התגובה הישראלית למגיפה מוזרה בהתחשב בעובדה שמדי שנה מתקבל כאן מותם של 350 בני אדם בתאונות דרכים במשיכת כתף אדישה ובתחושה של גזירת גורל". ארבעה ימים אחר כך צייץ בן-דוד לעוקביו בטוויטר: "משה בר סימן טוב הכפיל פי כמה הערב את מנת התבהלה היומית: 'יתכן שאלפים ימותו מהמחלה'. בסין, מדינה של 1.4 מיליארד, מתו 3,000 והם כבר לקראת סגירת הארוע. אז אצלנו ימותו אלפים?? ואם כן - אז מה זה אומר על מערכת הבריאות שלנו? או על השיקולים של מנכ"ל משרד הבריאות להלך עלינו אימים?".

באותו היום הגיע בן-דוד ל"6 עם אמנון לוי", שמשודרת ברשת 13, והוסיף כך: "לכרות את כל הרגל של המשק בשביל שחס וחלילה לא תתפתח איזו ציפורן חודרנית בקצה, זה נראה לי בלתי סביר. עברנו פה מגיפות שפעת, אנשים שוכחים. באוקטובר-נובמבר שנה שעברה, מתו 40 ישראלים כולל ילדים משפעת. ב-2009 שפעת חזירים. 10,000 מקרים מאובחנים, בהערכות מאוחרות מיליון ישראלים שנדבקו, 100 נפטרים. 100 נפטרים, מספר לא קטן בכלל בחורף הזה, כולל ילדים. לא עצרנו את המדינה, עם כל הצער שבזה".

עד היום מתו בישראל כבר למעלה מ-1,700 איש ממגפת הקורונה, והמספר צפוי לעלות.

אמנון לוי, מנחה התוכנית "6 עם אמנון לוי" ברשת 13 (צילום: פלאש90)

בן-דוד הרבה להופיע בתוכניתו היומית של אמנון לוי ולדבר בגנות הצעדים הלאומיים שננקטו כדי לעצור את המגיפה. לוי נתן לו במה אוהדת, כפי שנתן פעם אחר פעם גם לפרופ' לס, והביע בעצמו פקפוק בסכנת הקורונה. ב-18.3, יום לאחר שבן-דוד הגדיר את המגיפה "ציפורן חודרנית", פנה לוי בשאלה לכתבת הבריאות הילה אלרואי: "כשמנכ"ל משרד הבריאות מופיע עם ראש הממשלה והם אומרים, באמת, נתון מופרך, 'יהיו פה אלפי מתים', זה לא מפריע לך? זה הרי מוגזם מארץ ההגזמות".

בגל הראשון של המגיפה אמנם לא מתו אלפי חולי קורונה אולם כעת, מספר חודשים לאחר מכן, מניין המתים כבר עבר את ה-1,700 וצפוי לעלות בשבועות הקרובים.

לקראת סוף חודש מאי, כשישראל כבר יצאה מהגל הראשון, כתב בן-דוד ב"מעריב" כי "קנאי הקורונה ממשיכים לחרחר את איומי 'הגל השני'". היו באותם הימים גם עיתונאים שפקפקו אם בכלל היה גל ראשון של המגיפה בישראל. "יש מחלוקת אם היתה קורונה", אמרה רינה מצליח, מגישת "פגוש את העיתונות", בדיון שערכה בתוכנית הפוליטית של חדשות 12 ב-16.5. לדבריה, "אם אתה מנכה את הפגיעה בחרדים ובבתי אבות, לא היתה כל כך קורונה". אחד האורחים בתוכנית, אגב, היה פרופ' לס.

רינה מצליח, מגישת "פגוש את העיתונות" בחדשות 12 (צילום: פלאש90)

כעבור זמן החלה עלייה מתונה, אך עקבית, במספר הנדבקים בנגיף. בחודש יולי, כשכבר החלו דיווחים על חזרתם של צעדי מנע קיצוניים, שב בן-דוד לעמדת המרגיע: "במדינה של 14 אלף מיטות אשפוז - גם אם יוכפל המספר של 550 חולים, אפילו ישולש - לא נגרד את יכולת הספיקה של מערכת הבריאות", כתב ב"מעריב". "היו שהשוו את המשבר הזה למלחמת יום כיפור, אבל כדאי לזכור שבמלחמת יום כיפור, עם מערכת בריאות צנועה וקטנה הרבה יותר, טיפלנו ב-7,200 פצועים על פני שבועיים וחצי, וזאת בזמן שיורים עלינו. המחלה הזאת רחוקה מלאתגר גם את היכולות של מערכת הבריאות המוזנחת של ישראל".

בעת כתיבת שורות אלה מאושפזים במחלקות הקורונה למעלה מ-1,600 איש, לפי נתוני משרד הבריאות, ובשבועות הקרובים מספרם צפוי לעלות.

אחד מחולי הקורונה בישראל הוא העיתונאי דורון כהן, העורך הראשי של "מעריב" (יחד עם גולן בר-יוסף), העיתון שבו פרסם בן-דוד את טוריו. דורון הודיע בתחילת ספטמבר כי כמה שבועות קודם לכן נדבק בנגיף, חלה והחלים. באותה הזדמנות יצא כהן בחריפות נגד מתנגדי הסגר וכתב: "מה שמדהים והכי מעצבן פה - שאנשים מהשורה, שלא בדקו דבר ולא חקרו דבר ופועלים אחר ורק על פי תחושה אישית שלהם - מביעים דעה חד משמעית, תוקפנית והחלטית האם צריך או לא צריך סגר כדי לטפל בקורונה. הלו, זו בסך הכל דעתכם והיא לא שווה הרבה, אתם לא מומחים לכלום, קצת צניעות ופרופורציות, חצופים".

תגובות: אמירה נכונה לשעתה

ערד ניר מסר בתגובה כי נגיף הקורונה, להבדיל משפעת, אינו פוגע בילדים; כי גם בימים אלה מערכת הבריאות בישראל רחוקה מקריסה; כי בישראל לא הפעילו את תוכניות המגירה להתמודדות עם מגיפה; כי ההגבלות הובילו לכך שעסקים קורסים ורבים מפתחים בעיות נפשיות. לדבריו אין ספק כי "ההגבלות שמטיל משרד הבריאות חמורות הרבה יותר מהמחלה". עוד הוסיף כי ההדהוד התקשורתי לנגיף חסר תקדים ובמקום פרספקטיבה יש תבהלה. לדברי ניר, "מה שאמרתי לא רק שתאם את המציאות אז אלא תקף גם היום". תגובתו המלאה פורסמה בנפרד וניתן לקוראה כאן.

אלון בן-דוד מסר בתגובה: "מכון גרטנר צפה בחודשים הראשונים 10,000 מתים, והתחזית הזאת היוותה את הבסיס לקבלת ההחלטות בישראל. מאז, הוציא המכון שורת תחזיות שאף אחת מהן לא היתה קרובה למציאות. מרכז המידע והידע של אמ"ן צפה במאי 500 מונשמים עד יולי. עד היום התחזית הזאת לא פגעה. המחלה הזאת לימדה אותנו שגם המדע לא יודע לתת תשובות ברורות אל מול תופעות חדשות. בחלוף 7 חודשים הטקסט שלי עדיין קרוב יותר למציאות מהתחזיות של בר סימן טוב, שעל בסיסן נקבעה המדיניות. תפקידנו כעיתונאים לאתגר את מקבלי ההחלטות, להציע דרכים אחרות ולא לאמץ כתורה מסיני כל מילה שיוצאת מפיהם. באשר לדימוי הציפורן החודרנית והרגל הכרותה - אני בטוח שגם קוראי 'העין השביעית' יבינו את המטאפורה".

רינה מצליח מסרה בתגובה: "תבדוק את התאריך שבו הדברים נאמרו, מה היה מספר המתים, כמה מהם היו מבתי האבות שאפשר היה למנוע וכמה חרדים שלא הקשיבו להנחיות, ותראה שלזמן ההוא האמירה היתה נכונה".

אמנון לוי מסר בתגובה: "כאשר דיברתי עם כתבת הבריאות איימו עלינו שנגיע ל-6000 מתים. אנחנו רחוקים משם ובכלל מספר המתים אינו גזירת גורל אלא פונקציה של מעשי הממשלה, או במקרה הזה מחדליה". אשר לבמה שהעניק לפרופ' לס מסר לוי: "הוא לא היה היחיד בעמדות האלה, הפרופסורים איתן פרידמן, חתן פרס נובל מייקל לוויט ואפילו עידית מטות מצוות הקורונה היו בעמדות לא רחוקות. חשבתי ועדיין אני חושב שחשוב היה להביא גם את העמדה הזו. המונוליטיות הרעיונית יותר מסוכנת מהקורונה לדעתי. כמובן שעל כל הופעה של יורם לס הופיעו אצלי לפחות שניים שלושה מומחים עם דעה הפוכה".

***

מצעד האיוולת: העיתונאים שהחליטו שאין מגיפת קורונה