שיחת האיום המרהיבה שקיים יחצן בוטה אחד עם שרון שפורר ושפורסמה ב"דה מרקר" גרמה לכך שיצא קצפם של העיתונאים על רני רהב, ובהכללה, גם כלפי היח"צנים כולם. הרשת געשה, הסטטוסים זלגו ועיתונאים רבים עשו לעצמם חיים קלים בכך שהשליכו את כל הרפש על מקצוע היחצנות כולו.

פתאום פרחה לה מלחמת עיתונאים ביחצנים. אותם עיתונאים שהמליכו את הרהב, סגדו לו, נהנו ממתנותיו, הזמינו אותו לקשט את תוכנית הפריים-טיים שלהם ועל הדרך שמחו בלשונו השלוחה (תרתי משמע), הם הם שבזו לו ולצערי, גם למקצוע שהוא מייצג. עיתונאים יקרים, על מה המהומה? הרהב לא צמח בעצמו אלא נמשח על ידכם. אתם ששיחרתם לפיתחו, אתם שהוזמנתם למסיבותיו, אתם שחיכיתם לחומרים ששלח, אתם ששאפתם לנסיעות שחילק בשם חברות התעופה.

פתאום, לאחר שנים שהעיתונאים הם שזילזלו, לחצו, סחטו, השתלחו ואיימו על יחצנים, הפכו היחצנים בפיהם ל"מאיימים". מי "מאיים" פה? כמה מהיחצנים במדינה הזו יכולים בכלל "לאיים" או להגיד מילה רעה לעיתונאי? רק אחד, גדול ובוטה, "מחנך הדור" בפני עצמו, "גיבור" אחד שלא אנחנו בחרנו, אלא העיתונאים שהמקלדת והמיקרופון בידם.

לוויכוח הזה יש השלכה במערכה המורכבת של מקצועות העיתונות והיחצנות. הרי יחצנים לא היו פורחים פה, כפי שקורה בשנים האחרונות, אם לא היה ואקום שהעיתונאים יצרו. אם לא היתה נסיגה בעבודתם של חלק לא מבוטל מהכתבים, לא היתה מתאפשרת התרחבות והתפשטות עבודתם של יועצי התקשורת. משרדי יחצנות לא היו צצים לעשרות אילו יותר מערכות היו מכריזות שהעיתונאים שלהם יוצאים לשטח לחפש נושאים לכתבות ולתחקירים ולא מסתמכים על הודעות לעיתונות ועל אייטמים מוכנים שמועברים אליהם באמצעות יחצנים על בסיס יום-יומי, ולא רק בעיתון אחד ביום אחד בשבוע (ואולי יש פה מקום לתחקיר מעמיק כפי שעשו על הלוביסטים בזמנו).

לא נסיר מעצמנו אחריות. אנו קוראים לחברינו למקצוע לעשות בדק בית, לפתוח בביקורת עצמית, לנצל את תאונת העבודה של רהב כדי לחזק את הקוד האתי של יועצי התקשורת, יועצי האסטרטגיה והיחצנים. מוטב שנחדד את הצורך בקוד אתי עם שיניים ליחצנים, כפי שעשינו עבור הדוברים בשירות המדינה. צריך להירתם ליזום קוד אתי מורחב עם ועדת אתיקה שיהיו לה שיניים. קוד אתי שיקבע עקרונות וכללים אשר ינחו את היחצנים במילוי תפקידם וישמשו מצפן ערכי ונורמטיבי. קוד אתי שיחדד עקרונות יסוד התנהגותיים ויחייב ערכי יסוד של יושרה, הוגנות, אמינות, ענייניות, דיסקרטיות; מקצועיות וחתירה למצוינות.

כך יהיה קל יותר להדוף את ההכפשות של העיתונאים, שגם להם אנו קוראים לרענן את האתיקה שלהם בהקדם. ולסיכום, לפני מספר שנים הצענו דדי גולן ואני (כיושבי ראש של פורום הדוברים ויועצי התקשורת) לאמצעי התקשורת השונים לחתום על אמנה בינם לבין היועצים והדוברים.

הצענו אמנה עם כללי עבודה ממוקדים, קוד אתי, ועדות לבירורים על פי כללים שסוכמו וכיוצא בזה. מסיבות שונות האמנה לא צלחה אז. זה הזמן לחדש את היוזמה ויפה שעה אחת קודם!