פרופ' אמיר חצרוני, שהגיש תביעת דיבה בסך 400 אלף שקל נגד אורטל בן-דיין לאחר שזו כתבה כי הוא לקוח קבוע של בתי-זונות בדרום תל-אביב, דורש ממנה כעת להודות כי אין לה ידיעה אישית שהוא אכן "קיבל שירותי זנות, בתשלום או שלא בתשלום". בשבוע שעבר הגיש חצרוני לבית-המשפט "דרישה להודות בעובדות", כדי שבן-דיין תצהיר זאת באופן מפורש בפני בית-המשפט.

חצרוני דורש זאת, באמצעות עו"ד יעל תותחני, לאחר שבכתב ההגנה שהגישה בן-דיין, באמצעות עו"ד עילית גלעד, נטען כי כאשר בן-דיין כתבה בפייסבוק שחצרוני "תמיד נאלץ לשלם כסף ולכתת רגליך בדרום תל-אביב בין מכון אחד למשנהו", עשתה זאת על בסיס תצפיות שבמהלכן ראתה אותו מסתובב באזור בתי-הזונות בדרום תל-אביב.

בכתב ההגנה הוסבר כי "הנתבעת עצמה ראתה [את פרופ' חצרוני] בפעם הראשונה כשהוא לבד, בשעות החשיכה, באזור זה, ובפעם השנייה יחד עם שתיים מחברותיה הפעילות ביוזמת חלוקת גז הפלפל לנשים בזנות ודרות רחוב במקום. התובע נצפה פעמיים באזורים אשר טיבם מן המפורסמות, ואין רבים האנשים אשר מסתובבים באזורים אלו שלא למטרות זנות, שאינם דרי המקום. התובעת אף טרחה לברר עם נשים בזנות שהיא מכירה מפועלה ההתנדבותי האם ראו את התובע מסתובב באזור, ונענתה על-ידי הבנות העובדות באזור כי התובע הינו אורח קבע במקום".

בהמשך כתב ההגנה נכתב כי בן-דיין ראתה את חצרוני באזור הרחובות צ'לנוב וי"ל פרץ בשעות החשיכה. "מן המפורסמות כי רחוב זה בפרט (ואזור זה בכלל) אינו רחוב בו אנשים נוטים להסתובב כשהם אינם מוכווני מטרה כשהם משוטטים בחשיכה באזורים אלו".

לפי כתב ההגנה, "הנתבעת עשתה את הלוגיקה המתבקשת אותה יכול היה לעשות כל אדם סביר, והסיקה באותה עת כי התובע צורך שירותי זנות [...] צירוף דעותיו החשוכות של התובע עם משנתו, ועם הימצאותו התדירה במקום כל-כך מובהק בשיוכו למוקדי זנות, אינן מותירות מקום לספק כי כל אדם סביר היה מגיע לאותה מסקנה אליה הגיעה התובעת".

יחד עם זאת, בן-דיין מבהירה כי הסבריו של חצרוני כי בבעלותו נכס ברחוב צ'לנוב שהוא משכיר ואליו הוא מגיע מעת לעת "מניחים את הדעת להימצאותו במקום".

"הנתבעת תבהיר כי הדברים המיוחסים לה בכתב התביעה, עת נטענו, שיקפו את האמת שהיתה ידועה לה באותו מועד", נטען בכתב ההגנה, ובהמשך מוזכרת סוגיית "אמת לשעתה", שנדונה באחרונה בפרשת סרן ר' נגד אילנה דיין.

5472-07-13