דג שמן העלה בחכתו ערוץ one: זכויות משחק החוץ של מכבי תל-אביב מול גיור, אלופת הונגריה, במוקדמות הליגה האירופית. שנתיים וחצי לאחר שעלה לאוויר, גם one הקטן מצליח לפעמים לדוג איזה לוקוס נחמד. וכשזה קורה, עינו של השליט הכמעט בלעדי בממלכת השידורים, ערוץ הספורט, מצטמצמת בכעס.

ערוץ הספורט וצ'רלטון הם דואופול שמקפיד לשמור את חלוקת השלל ההיסטורית. לאחד יש את ליגת האלופות, לשני הליגה האירופית. האחד עם הליגה הספרדית, השני עם האנגלית. זה עם תוכנית סיכום המחזור וגביע המדינה, והאחר עם הליגה האיטלקית והגרמנית. בדרך הם סוחבים עוד כמה חטיפים: ליגת הכדורסל, טורניר וימבלדון, הטור דה-פראנס ואיזה יורו על הדרך. לערוץ one נותר לקושש רק זכויות רקק: כדורגל סקוטי, ליגה קפריסאית וכדורסל נשים. פתאום גם צץ דג זהב קטן על הדרך: הליגה הצרפתית, בזכות ברית פתאומית עם פטריק דרהי. עם מוטת כנפיים מחוזקת יותר, קיבלו ב-one אומץ והגישו בקשה לאישור ערוץ בתשלום.

בערוץ הספורט עוקבים בדאגה אחר התפתחותו של הגוזל המתבגר, שאו-טו-טו יזדכה על תעודת זהות של גדולים, ומבינים שאם קצרה ידם מלהטביע אותו בים הכרישים, לפחות כדאי שיימנעו מלתת לו לגיטימציה. למשל לציין בכתבות המקדימות לקראת המשחק של מכבי תל-אביב שהוא ישודר בערוץ one. העובדה שהקוראים שלהם זכאים לדעת היכן יוכלו לראות את המשחק מעניינת את ערוץ הספורט כסרדין דאשתקד. בעיניהם ערוץ one הוא פרסונה נון-גראטה, במקרה הטוב. במקרה הרגיל הוא לא קיים. לפחות כל עוד זה תלוי בהם. הם יכתבו שהערב תשחק מכבי תל-אביב בהונגריה בשעה 21:30, אבל את המידע ההכרחי שכל כלי תקשורת סביר מפרסם כשירות לקוראים – היכן אפשר לצפות – הם יזרקו חזרה לים. שהקוראים יתפתלו ברשת בלעדיהם.

מכבי תל-אביב מול גיור בערוץ one

אפילו בלוח השידורים של ערוץ הספורט, שבו מרוכזים לנוחות הצופים משדרי הספורט המעניינים, אי-אפשר היה למצוא עד לצהרי יום המשחק היכן הוא ישודר. רק בהמשך אפשר היה לגלות את הסוד הגדול: ערוץ 50. זה המוצא היצירתי שמצא ערוץ הספורט כדי לצלוח את המהמורה העיקשת. כלומר, בואו לא נקרא לילד בשמו, רק ניתן את המספר בממיר. ועדיין, רק שם, בלוח השידורים, אפשר היה למצוא רמז לגוף המשדר. בכתבות הגדולות באתר ערוץ הספורט הכריזו בקולי קולות על שעת המשחק, בהנחה שחסידיהם יסתפקו בשעון. מצפן? לא בבית-ספרם.

הקונפליקט הייצרי הזה מזכיר את משחקי המחבואים דאז בין מדינת ישראל לאש"ף. שניהם קיימים, ואף אחד לא מוכן להכיר באחר. אלא שבמשחק הזה, יודע כל ילד, בסוף כולם נדפקים. במקרה שלנו, ב-one מוכנים להודות בקיומו של ערוץ הספורט, בעיקר כי אין להם ברירה. הם אמנם דוחקים אותו לתחתית רשימת השידורים המתפרסמת אצלם, באופן מכוון וציני, אבל לא מסננים בשפתיים מכווצות שהשידור הוא בערוץ 55, או בערוץ 56. אפילו את הלוגו של ערוץ הספורט הם טורחים לפרסם. אולי משום שב-one רעבים יותר, הרבה יותר, לרייטינג. בערוץ הספורט מעדיפים שיקולי אגו על מקצוענות.

ההתנהלות הזו של ערוץ הספורט אווילית וקטנונית וחושפת פחד ומבוכה. במקום להיערך בענייניות למציאות החדשה, הם מתגוננים בדרך שנראית להם הכי טבעית: עצימת עיניים. אלא שעינם של הצופים, לעומת זאת, פקוחה גם פקוחה, וכמו תמיד, בשעה שנדמה לפיל שהוא בועט ביתוש, הוא בעיקר מחבל בברך שלו עצמו.

ערוץ נובח, לא נושך

לעומת ההתעלמות של ערוץ הספורט, ב-one דאגו להזכיר במשך שבוע שוב ושוב ושוב את קיומו של המשחק בערוץ שלהם. לשיא הגיעו הדברים כשעה לפני פתיחתו, כשהכותרת הראשית באתר one היתה: "ב-21:30 בערוץ one – מכבי תל-אביב מול גיור". כלומר, השעה ומקום השידור חשובים יותר מהמשחק עצמו.

אפשר היה לצפות שעם התרגשות היסטרית כזאת, גם המשדר עצמו יהיה חגיגה: אולפן מקדים, פאנל במחצית וראיונות בסיום. מתברר שהיערכות כזאת גדולה על one ב-20 מספרים, או שפשוט לא בא להם להשקיע. את המשדר הם פתחו כעשר דקות לפני המשחק, ומיהרו לסיים אותו חמש דקות אחריו. השדר מאור דייטש והפרשן אייל ברקוביץ' (האיש היחיד בעולם שיכול להופיע גם בערוץ הספורט וגם בערוץ one) עשו זאת מהאולפן ברמת-גן. אפילו כתב שטח לא שלחו למשחק. במחצית שודרו כמה סותמי חורים ופרומואים, ובסיום סוכם המשחק בכמה משפטים. אפילו, כמה מביך, את מאמן מכבי תל-אביב, שרואיין על-ידי שדר הערוץ ההונגרי, לא הצליחו לשמוע.

one, כותרת ראשית

את השידור הזה יכלו one להפוך להצהרה שהם במגרש של הגדולים. במקום לרתק אליהם את הצופים לשלוש שעות, הם גיבבו שידור דל, עלוב, מינימליסטי, כאילו גמרו את הסוס בכך שהתגנבו לאורווה המאובטחת של ערוץ הספורט וצ'רלטון. במצב עניינים כזה, ערוץ הספורט יכולים לשחרר את המבוגר האחראי מהמרתף ולתת לו לנהל את המלחמה נגד one כמו שראוי להם. נכון לעכשיו המתחרים שהם כה חוששים מהם, אלה מערוץ 50, הם בקושי ליגה למקומות עבודה.

העיקר הבריאות

וזה מה שפירסם עמית הורסקי, כתב ועורך במחלקת הספורט של ערוץ 1, בדף הפייסבוק שלו:

6:00: בדרך לנתב"ג עם צוות של ערוץ 1 לקבל את פניו של אמארה סטודמאייר (מהבעלים החדשים של הפועל ירושלים בכדורסל).

8:00: אנחנו מקבלים דיווח על עיכוב בנחיתה של כוכב הכדורסל.

8:00-13:45: שותים קפה, אוכלים טוסט, עוד קפה ועוד טוסט. מחכים.

13:45: הטיסה של סטודמאייר נוחתת בשעה טובה.

דף הפייסבוק של עמית הורסקי

14:00: הצלם של ערוץ 1 מודיע חגיגית שהוא לא ממתין אפילו לא דקה נוספת כי המשמרת שלו נגמרה בזו השנייה! הוא לוקח את המצלמה וצועד בנחישות לרכב. כל התחנונים שלי שיפעיל שיקול דעת לא נענו.

14:05: סטודמאייר יוצא לטרמינל, צוות ערוץ 1 כבר עמוק בדרך למערכת בת"א נטול צילומים כלשהם. מאותו רגע ועד הערב קיבלתי עצבים קשים כתוצאה מהאירוע בנתב"ג.

23:00: אני מגיע לחדר מיון בוולפסון בגלל לחצים חזקים בחזה. מהרגע שהגעתי ועד עכשיו – א.ק.ג, בדיקות דם ועוד.

02:30:  אני עדיין בחדר מיון, מחכה לבדיקה נוספת שתתבצע ב-4:00 לפנות בוקר. מקווה לבשורות טובות. לילה טוב ורק בריאות לכולם!

לתגובות: yegerm9@walla.co.il