ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב ברק אובמה בבית הלבן בוושינגטון, שלשום אחרי פגישתם (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

כשנתניהו פגש את אובמה

"מי ימצמץ ראשון", שואלת הכותרת הראשית של "מעריב", המפנה לטור של בן כספית, שחלקו מודפס על שער העיתון. מעל לכותרת, עימוד יפה וחסכוני של תצלום ובו ראשיהם של נשיא ארצות-הברית ברק אובמה וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שנפגשו שלשום בארה"ב, כשהם פונים זה אל זה במבטים טעונים. "פסגת הקור", נכתב בכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות", שם התצלום מהפגישה תופס חלק גדול מהשער, והוא כולל גם את גופם – ואת שפת גופם – של אובמה ונתניהו. מבטיהם מופנים הרחק זה מזה. גם כאן האווירה טעונה. אותו תצלום, בגוון כהה יותר, מופיע גם כתצלום המרכזי על שער "הארץ", מתחת לכותרת הראשית: "אובמה ינאם הערב על רקע המשבר עם נתניהו".

היו עוד תצלומים מהפגישה. אחד מהם מופיע על שער "ישראל היום". נראים בו אובמה ונתניהו כשהראשון מחזיק את סנטרו בידו בתנוחת הקשבה, ואילו השני מדבר אליו ומחווה בידיו בתנועות הסברה. "הנשיא אובמה לא מבין את המציאות", נכתב בכותרת הראשית, "כך אמרו בלשכת ראש הממשלה", נפתחת כותרת המשנה.

תזכורת: בשבוע שעבר נישאו נאומי "הכנה" של נתניהו ואובמה לפגישתם שלהם ולנאומים הצפויים של שניהם בארה"ב: בוועידת איפא"ק ובקונגרס. נאומו של נתניהו מן השבוע שעבר הוכתר על-ידי רוב הפרשנים ככזה ש"כל אחד היה יכול למצוא בו מה שהוא רוצה", ועיקר הדיון בו התנהל סביב פירוש המשתמע ממנו (ובעיקר: האם "שמירה על גושי יישובים" פירושה ויתור על מה שמחוץ לגושים? ועל כך ענה נתניהו עצמו: "יש הגדרות שונות למלה גושים").

נאומו של אובמה, שנישא ביום חמישי האחרון, גרר בעיתונות הישראלית תגובות נרחבות יותר מנאומו של נתניהו. אף שרוב הנאום עסק במצב במדינות ערב, חלקו האחרון הוקדש לישראל ולפלסטינים, והעיתונות התעכבה במיוחד על אזכור המושג "גבולות 67'". כך גם נתניהו, שמיהר לשחרר תגובה מסתייגת ("העימות", היתה הכותרת הראשית של "ידיעות" ו"מעריב" אחרי הנאום). הפרשנויות לנאום ביום שישי נעו מן הקצה לקצה, והן ממשיכות להתנועע גם היום.

"הסדר ישראלי-פלסטיני כלשהו נראה עכשיו, אחרי הנאום המזרח-תיכוני של אובמה, מרוחק בהרבה ממה שנראה לפניו", כותב סבר פלוצקר בפתח טורו שבפתח מוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות". פלוצקר מציין בנימה ביקורתית כי "בנאומו אימץ אובמה את הנראטיב היהודי-ציוני, הביע התנגדות נחרצת לשתי היוזמות הפלסטיניות המתבשלות – ההכרה באו"ם וממשלת פת"ח-חמאס – ושילם להן מס שפתיים בהשתמשו בביטוי הבלתי מחייב והמובן מאליו 'גבולות הקבע יתבססו על קווי 67', עם חילופי שטחים מוסכמים'". נתניהו נטפל לביטוי הזה, קובע פלוצקר, ומוסיף כי הסיוע שהבטיח אובמה למצרים, בשווי שני מיליארד דולר, "קמצני".

שמואל רוזנר, במדור הדעות של "מעריב", קורא לנאומו של אובמה "פרובוקציה", שלה שלוש סיבות: רצון להרגיז את נתניהו, הצבת "נקודת משען" שממנה יוכל המשא-ומתן להתחיל, ועוד מניע שנשמע מעט קונספירטיבי: "רצון נשיאותי לסייע לישראל" בסיכול הכרזת המדינה הפלסטינית באו"ם בספטמבר; "כדי להסיט את הרכבת הדוהרת לאו"ם ממסלולה, מטרה שגם נתניהו רוצה בה, צריך לתקוע מוט חזק, עבה, בגלגלים. ואובמה בחר במוט של 1967". לפי רוזנר, "תגובתו של נתניהו, גם בפומבי וגם בחדר הסגור, העידה שאינו מרוצה מהבחירה הזו [...] אלא שבאורח כמעט אירוני, התגובה החריפה של נתניהו מסייעת דווקא למטרתו של אובמה", שהיא באורח אירוני לא פחות, על-פי התיאוריה של רוזנר, מטרתו של נתניהו עצמו.

מצד שני, רוזנר כותב על "מסרים חיוביים בעקבות פגישת נתניהו-אובמה" ועל כך שאובמה "טמן פח" לראש הממשלה בעצם זה שהקדיש מקום לסוגיית ישראל והפלסטינים בנאומו. אלו תובנות שנשמעו כבר בתקשורת (על זו הראשונה ניתן לקרוא למשל כאן, ואילו השנייה כיכבה ביום שישי בעיתונים, כולל הביטוי "לימבו מוחלט" לגבי מידת הידיעה של לשכת ראש הממשלה את הצפוי בנאומו של אובמה), והיום נמצא גם מי שסותר אותן. למעשה, כמעט שלא נמצא מי שיצדד בזו הראשונה, ונדמה שהסופרלטיב "מסרים חיוביים" בהקשר של פגישת נתניהו-אובמה נדפס היום רק בטור של רוזנר.

"בארצות-הברית עסקו בהרחבה בחוסר הכימיה שבין שני המנהיגים, ומרבית כלי התקשורת ליוו את הדיווחים על הפגישה בתמונה שבה נראה נתניהו מסיט את ראשו לכיוון השני בשעה שאובמה מדבר", כותב צח יוקד בכפולה הפותחת של "מעריב", לצד שני תצלומים נוספים של אובמה ונתניהו מסיבים מבטם זה מזה. יוקד מספק סופרלטיבים לפגישה מהעיתונות האמריקאית: "אחד הרגעים הכי לא דיפלומטיים שאירעו אי-פעם מול המצלמות" ("וול-סטריט ג'ורנל"), ו"צריך לחזור אחורה לימי המפגש שבין גורבצ'וב ורייגן כדי לראות שני מנהיגים כל-כך קרים אחד לשני" (פוקס-ניוז).

"התנגשות חזיתית", נפתחת כותרת המשנה לראשית של "ידיעות אחרונות". "נתניהו התנגד לעיני המצלמות כמעט לכל דבר שהנשיא אמר, אובמה התייחס אליו בריחוק מופגן". על השער, ברווח שבין דמויותיהם של אובמה ונתניהו (מבטים מוסבים), מודפס דיווח בחתימת "נחום ברנע ושמעון שיפר בחדר הסגלגל": "כאשר נכנסנו למשרד מצאנו שני אנשים זעופי פנים, שישבו על כסאותיהם בלי נוע כמו פסלי שעווה. איש מהם לא הישיר מבט אל העיתונאים או זה אל זה. אחרי שאובמה התחיל לדבר, נתניהו, בהחלטה נחושה, שלח מבט חודר אל פניו, כאילו הוא מצא פירור נשכח על לחיו, והוא רק מחכה להזדמנות להעניק לו סטירה שתשחרר אותו מהפירור". שנאמר, אשרי הפירור.

"אי-אמון" היא כותרת הכפולה הפותחת של "ידיעות". כותרת המשנה מורכבת מארבע שורות הנפתחות במלים המודגשות: "הקרירות", "המתקפה", "העימות", "הקרע". מישהו ברחוב מוזס בילה את סוף-השבוע שלו צמוד לתזאורוס. "נתניהו הדגיש כי הוא 'יצא מהפגישה עם אובמה פחות מוטרד', אבל בוושינגטון רותחים", נכתב בכותרת המשנה לדיווחו של אלי ברדנשטיין מוושינגטון ב"מעריב". "דובר הבית הלבן: פרשנותו לדברי הנשיא על גבולות 67' – 'עיוות משוגע'". "רוח קרב" היא כותרת ידיעה אחרת על הפגישה ו"היסטוריה של עימותים" היא כותרת ידיעה אינפוגרפית אחרת.

"שניהם הקפידו להבהיר כי מדובר במחלוקת 'בין ידידים'", כותב ברדנשטיין. "בארצות-הברית יעקבו מקרוב אחר נאומו היום של הנשיא אובמה בכנס השנתי של השדולה האמריקאית למען ישראל, איפא"ק", כותבים ברדנשטיין ויוקד ב"מעריב". "ההנחה היא שאובמה יעשה 'מקצה שיפורים' ויאריך במחויבות האמריקאית לבטחונה של ישראל ובצורך לעצור את הגרעין האיראני". "המשבר בין ארה"ב וישראל מגיע לשיא, ובאיפא"ק תהיה למנהיגים הזדמנות לצנן אותו", נכתב ב"ידיעות אחרונות". "גם אובמה וגם נתניהו יודעים למרוח מתח בדבש כשזה חשוב להם", כותבים ברנע ושיפר, "כאן היה להם אינטרס לחשוף את המתח".

אפילו ב"ישראל היום" מתופפים בתופי המלחמה. "בבית הלבן ביקשו להציג חזות מפויסת, אולם נתניהו הבהיר: 'לא נטאטא מתחת לשטיח. שלום המבוסס על אשליות יתרסק'", נכתב בכותרת המשנה לידיעה הראשית. "פערים לא ניתנים לגישור", נכתב בכותרת טור פרשנות בעמ' 5. "קל להסתכסך, קשה להתפייס", מזהיר דן מרגלית בטורו בכפולה הפותחת של העיתון ("להיזהר ממשבר עמוק"). כותרת הכפולה היא "חילוקי דעות גלויים".

ואילו כספית כותב ב"מעריב" כי נתניהו דווקא ידע על כוונתו של אובמה להזכיר את ישראל בנאומו, ואף את עיקרי הנאום, מידע שנמסר לו על-ידי לשכת אובמה עצמו באמצעות השליח יצחק מולכו. שיפר וברנע חוזרים גם הם על המידע הזה. כך גם נטשה מוזגוביה וברק רביד בידיעה הראשית של "הארץ". פרשנים כמו יוסי ורטר, שכתבו שלשום כי לשכת נתניהו היתה בערפל באשר לתוכן הנאום של אובמה ("לימבו מוחלט"), לא מספקים היום הסבר או תיקון. אולי לא צריך. "בכיר בלשכת רה"מ: 'עשו לנו מארב", נכתב בכותרת ידיעה של שלמה צזנה בכפולה הפותחת של "ישראל היום", ובה מלינים אנשי הלשכה כי נודע להם על תוכן הנאום רק כמה שעות לפני שנישא. אם כן: לימבו, אבל לא מוחלט.

כך או כך, בתגובה למידע על אודות תוכן הנאום, "נתניהו", כותב כספית, "החליט לצאת למלחמה". כספית אינו תומך בבחירה הזו של נתניהו (מה אתם יודעים): "שרון או אולמרט היו אומרים לאובמה 'כן, אבל' [...] אבל נתניהו הוא איש מסוג אחר. כשלוחצים לו על הפרנויות, הן ישתוללו", כותב כספית בכשרון התיאור האופייני לו. "הערכות: העימות חיזק את נתניהו פוליטית", נכתב בכותרת דיווח של מזל מועלם ב"הארץ".

כלכלה וחברה

"הצרכנים הפרטיים יממנו באמצעות העלאת תעריפי המים את תוכנית השקיית הגינות של הרשויות המקומיות", נכתב על שער המוסף "עסקים" של "מעריב" מתחת לכותרת "עוד מכה לכיס". "התעריפים לצרכנים הפרטיים יעלו ב-5% ב-1 ביולי", נכתב בידיעה עצמה.

"סטנלי פישר הכי מתאים לקרן המטבע", נכתב במרכאות בכותרת הראשית של המוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות". "בסקר עולמי של רויטרס דירגו 56 כלכלנים מובילים את נגיד בנק ישראל כמועמד האידיאלי להחליף את שטראוס-קאהן – אבל העריכו כי כנראה לא יזכה בתפקיד. המועמדת המובילה בינתיים: שרת האוצר של צרפת", נכתב בכותרת המשנה. "דומיניק שטראוס-קאהן יישאר בניו-יורק ויילחם על חפותו", נכתב בכותרת על שער "כלכליסט", "האבטחה תעלה לו 200 אלף דולר בחודש".

"שנה לאחר ההודעות הרעשניות על קבלתנו לארגון המדינות המתועשות, האוצר והתמ"ת עדיין לא מינו נציגים למועדון יוקרתי זה", נכתב בכותרת המשנה לראשית על שער המוסף "עסקים" ("ישראל ללא נציגים בארגון ה-OECD"). "המשמעות: החלטות מהותיות מתקבלות ללא התחשבות בעמדה הישראלית. לחגיגות היובל לארגון שיתקיימו השבוע שר החוץ ושר האוצר דווקא מצאו זמן" (דוד ליפקין).

"107%", נכתב בכותרת על שער "כלכליסט", "הזינוק במניית לינקדאין בשני ימי המסחר הראשונים שלה. מישהו אמר בועה?". "ההוצאה על תרופות דוחפת 1,500 משפחות מתחת לקו העוני" (רק 1,500???), נכתב בכותרת ידיעה של מיקי פלד בעמ' 12 ב"כלכליסט". פלד מסתמך על מחקר של אוניברסיטת בן-גוריון ובנק ישראל.

"האוצר לוחץ לבטל הפיקוח על מחירי מוצרי החלב", נכתב בכותרת ידיעה בעמ' 12 של "דה-מרקר". "בכירים במשרד האוצר לוחצים על שרת החקלאות אורית נוקד לבטל כליל את הפיקוח על מוצרי החלב", כותב עמירם כהן. "עדיין נותרו תחת צו פיקוח על המחירים מספר מצומצם של מוצרים בסיסיים [...] אף שמספרם של המוצרים האלה הוא קטן, הם מהווים כ-30% מנפח מוצרי החלב הנמכרים לציבור בשל היותם זולים ב-100%–150% בהשוואה למוצרי החלב שהוצאו מהפיקוח", כותב עוד כהן ומוסיף שעמדת האוצר גורסת כי התחרות בשוק תאפשר לבטל את הפיקוח "בלא שתיגרם פגיעה משמעותית בציבור הצרכנים". בידיעה לא נכתב דבר על הרווח לציבור כתוצאה מהסרת הפיקוח.

חסינות

"100 אלף שקל לתובעים, 700 אלף שקל לעו"ד וחסינות מלאה לכיל", נכתב בכותרת על שער "כלכליסט". "היועץ המשפטי לממשלה", נכתב בכותרת המשנה אחרי הלוגו "חשיפת 'כלכליסט'", "תוקף את הסדר הפשרה המסתמן בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד מפעל הברום של כיל ברמת-חובב. וינשטיין: 'ההסדר מעניק לחברה חסינות מוחלטת מתביעות ואפס סיכונים'. כיל בתגובה: 'בדברי היועץ משתקפת אי-הבנה של ההסדר" (מארק שון). "בית-המשפט קבע כי חלוקת התמורה בעסקת מכתשים-כמצ'יינה מקפחת את הציבור – אך כור עשויה לערער על הפסיקה", נכתב בכותרת ידיעה של עידו באום בעמ' 21 ב"דה-מרקר".

"החוקרת: כמה מזומן היה לך בכספת? צבי בר: אתייעץ עם הסניגור שלי", נכתב בכותרת הראשית של "דה-מרקר" (שני מזרחי). "בלעדי, צבי בר בחדר החקירות", נכתב בתוך עיגול אדום על רקע תמונתו של בר, "אני לא זוכר, אני עייף, אני כועס על עצמי, אולי זו תקלה טכנית, אני לא בטוח שזו עבירת מס, לא דיווחתי על הסכום כהכנסה, אתן לך תשובה אחר-כך", הוא מצוטט בכותרת המשנה. "תמלילי החקירה במשטרה של ראש העיר רמת-גן צבי בר, בחשד לעבירות שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים – נחשפים. עורך-דינו של בר: 'ניסיון פסול להרשיע ראש עיר ללא משפט'", נכתב בהמשכה. "33 תיקים נפתחו נגד ראשי רשויות ב-2010", נכתב בכותרת מסגרת נפרדת המופיעה באחד מהעמודים הרבים המוקדשים לתמלילי החקירה.

עוד חדשות

"אמה של מארי פיזם התאבדה לפני שבועיים בצרפת", נכתב בכותרת גג לידיעה התופסת את כל עמ' 8 ב"ידיעות אחרונות". "איזבל דזיי ריו (68) לא הצליחה להתגבר על רצח נכדתה ועל כך שבתה, מארי, היתה שותפה לפשע", נכתב בכותרת המשנה. "היא נסעה לגשר ענק סמוך לביתה בנורמנדי וקפצה מגובה 60 מטר. שב"ס קיבל את ההודעה, אך לא העביר אותה לפיזם – כי לא הגיעה תעודת פטירה" (ליאור זילברשטיין ומאיר תורג'מן).

"רוסיה: 'נספח צה"ל נתפס על חם'", נכתב בכותרת ידיעה בעמ' 12 של "ידיעות אחרונות" (דימיטרי פרוקופייב). "בהודעה רשמית נטען כי אל"מ ואדים ליידרמן פעל טרם מעצרו להשגת מידע על יחסי רוסיה עם מדינות ערב", נכתב בכותרת המשנה. "הודעת שירות הביטחון הרוסי לא עוררה הדים גדולים ברוסיה", נכתב בידיעה, "כלי התקשורת כמעט והתעלמו ממנה והמשיכו להתמקד בגרסה הרווחת במוסקבה, שלפיה ליידרמן גורש בגלל ניגוד אינטרסים בין חברות בטחוניות מקומיות לבין חברות ישראליות שאותן קידם בשוק הרוסי". את הגרסה הזו הביא ביום שישי יוסי מלמן ב"הארץ".

"סוף-שבוע מדמם בסוריה", נכתב בכותרת ידיעה בעמ' 20 של "ידיעות אחרונות" (רוני שקד). "כ-50 בני אדם נהרגו בהפגנות המוניות ברחבי המדינה. לצד הצלפים השתמשו כוחות הביטחון ב'נשק חדש': כלי רכב שדהרו לתוך קהל המפגינים". במדור חדשות החוץ של "מעריב" מדווחים, על-פי סוכנויות הידיעות, כי מיד לאחר שנשיא איראן אחמדינג'אד האשים בנאום כי "לפי דיווחים מטיאורולוגיים, שהדיוק שלהם אומת, מדינות אירופה משתמשות בציוד מיוחד כדי להכריח עננים להוריד גשם ביבשת שלהן", החל לרדת גשם באראק, היכן שנישא הנאום.

"פלסטיני נורה למוות סמוך לגדר", מדווחת כותרת הידיעה האחרונה בשולי עמ' 19 של "מעריב". "פלסטיני תושב עזה נורה למוות סמוך לגדר המפרידה בין ישראל לשטח הרצועה בליל שישי", נכתב בפתח הידיעה הקצרה.

ענייני תקשורת

המוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" מוקדש ברובו לפרויקט "המורה של המדינה", יוזמה של העיתון, מפעל הפיס והסתדרות המורים. "היום מציינים ברחבי הארץ את ל"ג בעומר", כותב יוסי וסרמן, "מזכ"ל הסתדרות המורים בישראל", בפתח נאומו הכתוב, המודפס בפתח הגיליון. "נימוקים מגוונים ומקורות שונים יש לחג הזה, אבל לכולם צד שווה: זהו חג שעיקרו מנהיגות וגבורה. מנהיגות וגבורה מתקשרים בדרך כלל עם צבא".

"עיתונאי גל"צ נגד אהוד ברק", נכתב בכותרת על שער "דה-מרקר". "זעם בתחנה הצבאית על הדחת המפקד יצחק טוניק. מקורות בגל"צ: 'נעשו נסיונות להשפיע על השידורים'. ברק: 'הגיע זמנו להתחלף'" (אופיר בר-זוהר). באופן חריג, ידיעה בעניין מופיעה גם בעמודי החדשות של "ידיעות אחרונות", שאינם עוסקים בדרך כלל בחדשות בענייני תקשורת.

"העצומה למען מפקד גל"צ", נכתב בכותרת הידיעה של רז שכניק. "עיתונאים בכירים בגל"צ מתגייסים למנוע הדחת טוניק", נכתב בכותרת הגג, ובכותרת המשנה: "עד עכשיו, 48 שעות אחרי הודעת ההדחה הפומבית של ברק, מפקד גל"צ לא קיבל הודעה רשמית. רזי ברקאי, מחותמי העצומה: יש כאן ניסיון כוחני להראות מי בעל הבית". לידיעה מתלווים תצלומים של "המודח", יצחק טוניק, מפקד גלי-צה"ל, ו"המדיח", שר הביטחון אהוד ברק. טוניק מהורהר, פניו יציבות. ברק מכורכם מבט, נושך שפתיו. כזכור, בראיון החודש לגידי וייץ ב"הארץ" האשים ברק את "ידיעות אחרונות" כי הוא רודף אותו.