אם, רעיה ואשת מקצוע

"בבקשה להזכיר את שרה", נכתב בראש תיבה המתפרסמת בעמ' 44 במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות". התיבה משולבת בראיון שערך רונן ברגמן עם יעקב קדמי, אותו ראיון שקודם שלשום בכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" ובו חושף קדמי כיצד סייע להונות כמיליון מיהודי ברית-המועצות לשעבר כך שיעלו לישראל במקום להגר למדינות שאינן ישראל.

"ניגש אלי יועץ מלשכת ראש הממשלה ולחש לי שיש בקשה מביבי שאדאג שראש ממשלת רוסיה יזכיר את הגב' נתניהו בנאום הברכה שלו", מצטט ברגמן קטע מספרו של קדמי, על אודות אירוע שהתרחש ברוסיה בשנת 1997.

"חרקתי שיניים וניגשתי אל צ'רנומירדין", כותב קדמי. "[...] 'יש לי בקשה מוזרה וחריגה ואני מתבייש לבקש, אבל תבין אותי. בנימין נתניהו מאוד מבקש שתזכיר בבקשה את גב' נתניהו'. צ'רנומירדין הביט בי כלא מאמין למשמע אוזניו. [...] 'הרי זה בניגוד לפרוטוקול [...] איזה מין גבר הוא? איזה סמרטוט? איך הוא מרשה לה?' [...] 'אני באמת מבקש'. צ'רנומירדין נאנח ואמר, 'טוב, אני אעשה את זה'. [...] במהלך נאומו הביט בי צ'רנומירדין מחויך והזכיר גם את שרה נתניהו. כך נמנעה תקרית דיפלומטית בין שתי המדינות שמקורה בחולשה אישית של אדם המכהן כראש ממשלת ישראל".

תגובת משרד ראש הממשלה מופיעה מיד לאחר הציטוט ומתייחסת בעיקרה לטענה אחרת שמוזכרת בספרו של קדמי ומצוטטת בעיתון, ולפיה רעיית ראש הממשלה גרמה לאיחור הפמליה לאירוע. רק המשפט האחרון בתגובה מתייחס במעורפל למשאלה שראש ממשלת רוסיה יזכיר את שרה נתניהו בנאומו. "גם שאר הטענות מוצגות בצורה מופרכת", נכתב.

"ידיעות אחרונות", שאינו מפספס בשנתיים האחרונות הזדמנות לבקר את נתניהו ורעייתו, מבליט במסגרת כתבה על קדמי וספרו החדש את הביקורת על בני הזוג. לפי קדמי, את הביטוי "בבקשה להזכיר את שרה" נתניהו אמר ליועצו, יועצו העביר לקדמי, והוא, בתורו, העביר לראש ממשלת רוסיה. ניתן לדמיין כיצד נעשה שימוש באותו הביטוי ממש, רק בהקשר שונה, בשיחה שהיה מנהל עורך "7 ימים" גדי בלום עם רונן ברגמן, או מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס עם בלום.

וכאן אפשר היה לכתוב משפט או שניים על האופן שבו חלקים ניכרים מכלי התקשורת בישראל רודפים ללא הרף את ראש הממשלה ורעייתו, ועל חוסר ההגינות שבדבר. אלא שאין דמיון בין בקשה של מנהיג מדינה ממנהיג מדינה אחרת לאזכר את רעיית הראשון בנאומו ובין פרסום אנקדוטה על ראש הממשלה ורעייתו בכתבה עיתונאית. הראשון נראה כחורג מפרוטוקול העבודה, האחר מקובל ושכיח. מה גם שבמערכה על שמה הטוב של רעיית ראש הממשלה יש שני צדדים.

למראה עמ' 11 בעיתון "ישראל היום" של בוקר זה, אפשר ממש לשמוע אותו ביטוי – "בבקשה להזכיר את שרה" – יוצא מפיו של יועץ בכיר בלשכת ראש הממשלה לכיוונו של עורך בכיר ב"ישראל היום". במרכז העמוד, על רקע מודגש, מופיעה ידיעה מאת הכתב לענייני מפלגות של "ישראל היום", מתי טוכפלד.

"שרה, תהיי חזקה", לשון כותרת הידיעה, וכותרת המשנה מפרטת את מהות המידע שמתפרסם בעמודי החדשות של העיתון: "מאות מכתבי תמיכה בשרה נתניהו הגיעו ללשכת רה"מ מאז פורסם תחקיר הנסיעות".

"מאות אזרחים פנו בשבועיים האחרונים ללשכת ראש הממשלה מאז התפרסמה פרשת הנסיעות של בנימין נתניהו ורעייתו שרה בתוכנית 'המקור' בערוץ 10", מדווח טוכפלד. "הפונים ביקשו להביע תמיכה בנתניהו ולחזק את ידי רעייתו, שאף חרגה ממנהגה והתראיינה לערוץ 2 בעקבות הפרסומים". על-פי דיווחו של טוכפלד, "רבים מהפונים ציינו כי אף שלא הצביעו לנתניהו בבחירות, הפרסומים השליליים הרבים סביב הנושא אינם לגיטימיים בעיניהם".

עיקר הידיעה החדשותית מוקדש לציטוט ממכתבים ששלחו אזרחים לראש הממשלה ורעייתו. טוכפלד מצטט ממכתב שכתבה דבורה מינץ מרמת-השרון לשרה נתניהו: "צפיתי בראיון עימך בערוץ 2, וכמו שחשבתי, ורבים וטובים מחברי חושבים כמוני, את אשה ראויה להערצה. פשוט מקנאים בבעלך המצליח, וזה רק עניין פוליטי".

טוכפלד מצטט גם ממכתבו של מנחם הספרי מרמת-גן, שכתב לשרה נתניהו: "הוקסמנו מאישיותך כאם ורעיה ואשת מקצוע, וחלקנו את כאבך על הפגיעות שאת סופגת מכלי תקשורת אינטרסנטיים. אנו יודעים שאת עוברת ימים קשים נוכח ההתקפות האישיות עלייך ורצינו שתדעי שיש כלפייך אהדה והערכה בחוגים נרחבים בציבור, המתקוממים לנוכח גרירתך לתוך מאבקים פוליטיים נגד ראש הממשלה והכתמת שמך".

טוכפלד ממשיך ומצטט ממכתבים אחרים, בין היתר מכתב מאת ענת לוי מחיפה, שכתבה לרעיית ראש הממשלה: "שרה יקרה, לבי יוצא אלייך לנוכח כל מה שאנשים קטנים וזדוניים, שלהם כוח והשפעה רבים לצערי, מעוללים לבעלך ולך בפרט. מאז ומתמיד ידעתי שהכל שקרים של אנשים שמפחדים מבעלך ויודעים שהוא מנהיג מצוין, והם עושים לילות כימים כדי לנסות להכפיש אתכם בכל מיני כתבות חסרות הוגנות ואמת, והם ימשיכו לעשות זאת ככל שראש הממשלה, בעלך, ימשיך להצליח בתפקידו".

פרסום מכתבי התמיכה בשרה נתניהו כידיעה חדשותית בעיתון "ישראל היום" מעורר רחמים. קשה למצוא לידיעה הצדקה עיתונאית. יתר על כן, ידיעה שכזו מבזה את העיתון שבו היא מתפרסמת, מרחיקה אותו מיומרתו לשמש כלי תקשורת עצמאי ומקרבת אותו צעד אחד נוסף להיותו שופר פוליטי, אפילו לא של מפלגה גדולה בישראל, אלא של המנהיג ורעייתו, כמו במדינות טוטליטריות.

הביקורת ברוב כלי התקשורת בישראל נגד שרה נתניהו אכזרית, אין ספק. הדרך הראויה להתמודד עימה אינה בהוצאה לאור של עיתון המצטט מכתבי תמיכה ברעיית ראש הממשלה כידיעות חדשותיות. אם בכל זאת זו הדרך שבה בוחרים לשכת נתניהו והעיתון שמחמיא לה דרך קבע להתמודד עם הביקורת, יואילו עורכיו הבכירים להיפטר מהיומרה "לומר את האמת, ישר ולעניין" ו"להיות הוגנים ומאוזנים" ויודו בפה מלא: "אנו עיתון המוטה באופן ברור לטובת נתניהו ורעייתו (מפני שלדעתנו הביקורת שהם סופגים בעיתונים האחרים מוגזמת)".

פניני לשון

רוב הכותרות הראשיות בעיתוני הבוקר נוגעות לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. "נתניהו ינאם בוושינגטון: 'לא ניתן שיכתיבו לנו את התנאים לשלום'", קוראת הכותרת הראשית של "הארץ". ברק רביד ומזל מועלם מדווחים כי נתניהו הוזמן אתמול לנאום בשני בתי הקונגרס האמריקאי, וכי בנאום, המכונה על-ידי אחדים "נאום בר-אילן 2", "צפוי ראש הממשלה להציג את תוכניתו המדינית לקראת הכרה בינלאומית במדינה פלסטינית בעצרת האו"ם".

על-פי דיווחם, "רמז לחלק מהדברים שיאמר נתניהו בקונגרס אפשר היה למצוא בנאומו אתמול בכינוס הליכוד בתל-אביב. 'נעמוד איתן מול אלה שינסו להכתיב לנו תנאים שישאירו אותנו ללא ביטחון וללא שלום', אמר נתניהו". עוד מדווח כי "ההזמנה של נתניהו לנאום בקונגרס באה לאחר מאמצים רבים שלו ושל יועציו בקרב שורה של חברי קונגרס, בעיקר מהמפלגה הרפובליקאית".

"נתניהו הוזמן לנאום בקונגרס", קוראת הכותרת הראשית של "ישראל היום". שלמה צזנה ומתי טוכפלד מדווחים על ההתפתחות ומצטטים בהרחבה מנאומו של נתניהו אתמול. לצד דיווחם, טור פרשנות מאת דן מרגלית, המסכם את רשימתו במלים: "החודש הקרוב הוא הזדמנות נדירה מהולה בכורח לגבש באורח יסודי עמדה ישראלית מוסמכת. הקץ לחלטורות המדיניות".

"ההבטחות והמציאות", לשון הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות", לצד תצלום של בנימין נתניהו. רונן ברגמן ובנימין טוביאס מסתמכים על מברקי ויקיליקס כדי לחשוף פערים בין הבטחות עבר של נתניהו בפני שגריר ארה"ב בישראל ובין פעולותיו מאז נבחר לראשות הממשלה.

"אני יכול לגייס תמיכה של שני שלישים של הימין הישראלי בכל הסכם", מצוטט נתניהו מתוך מסמך שנכתב בנובמבר 2008. "אם אובמה יעבוד איתי, נוכל להשיג התקדמות ממשית [...] אני יודע איך להתפשר, אני יודע איך להשיג תוצאות". עוד נכתב כי נתניהו אמר שלא יחזור על "הטעות" מכהונתו הראשונה, כשנמנע מלהקים ממשלת אחדות.

במוסף "השבוע" של "הארץ" מספק יוסי מלמן "מסקנות ראשונות" מפרסום "התיק הישראלי" של מסמכי מחלקת המדינה האמריקאית שהודלפו לאתר ויקיליקס. "הם מנוסחים בלשון דיפלומטית יבשה, אבל יש בהם פניני לשון, הערכות מצב מעניינות ומידע מסקרן", כותב מלמן. לפי כתב "הארץ", המסמכים מרתקים משני טעמים: הפער בין עמדות הדוברים הישראלים בשיחות עם הדיפלומטים האמריקאים ובין עמדותיהם הפומביות, ו"המידע האצור במסמכים הללו".

"נניח שהייתי רוצה לכתוב – וזו דוגמה אחת מני רבות – שאזרבייג'ן משמשת לישראל בסיס לפעולות איסוף מודיעין. הצנזורה הצבאית היתה פוסלת את הידיעה מיד". בפועל, מלמן פירסם זאת השבוע, בזכות אחד ממברקי ויקיליקס.

אגב, מלמן מדגיש כי "הארץ" קיבל את אוסף המסמכים "ממקורות אמינים וראויים". לא מדובר בארגון ויקיליקס. לפני כשבוע העיד מלמן כי לאחר שנודע לג'וליאן אסאנג' כי "הארץ" מחזיק במסמכים המודלפים ומתכנן לפרסם על-פיהם ידיעות, הוא יצר קשר עם מערכת העיתון, חירף וגידף, וטען כי אין לה רשות לעשות זאת.

על מה כותבים כשאין על מה לכתוב

יחסית לשגרה הישראלית, לא אירעו אתמול אירועים יוצאי דופן. העיתונים, שהוציאו הבוקר קונטרסי חדשות עבים ועמוסי מודעות לקראת החג, מצאו את עצמם בשל כך בבעיה.

על מה בכל זאת כותבים בעמודים הראשונים של קונטרסי החדשות, ביום שכזה? הכפולה הפותחת של "הארץ" היא היחידה שמוקדשת לנושאי מדיניות ופוליטיקה. ליברמן, נתניהו, פרץ והרצוג (ובעמ' 17 יש מקום לידיעת תצלום מאת דנה הרמן על כך שחמישה בני-אדם נהרגו בשריפה בבניין בפריז).

ב"ידיעות אחרונות" בוחרים באסונות ופלילים. כל הכפולה הפותחת מוקדשת לסיקור תאונת מטוס שבה נספו ארבעה בני-אדם ורצח שאירע בצפון תל-אביב. כותרת נבחרות: "במקום יום הולדת לבת – הלוויה לאבא", "הוא ירה באמא, הוא ירה באמא" ו"טיפות דם במעלית".

הכפולה הפותחת של "מעריב" מוקדשת לציטוטים שחילץ אביעד פוהורילס מיצחק (חקה) חופי, אלוף פיקוד צפון במלחמת יום כיפור. "חזית הצפון לא קרסה", אומר חופי. גם הכותרת הראשית של עיתון זה היא ציטוט מפיו: "הסורים לא היו על הגדר". הראיון המלא עם חופי מתפרסם היום ב"מוספשבת" של העיתון.

הכפולה הפותחת של "ישראל היום", הקטנה בכמחצית מהכפולות הפותחות של העיתונים האחרים, מוקדשת להתרסקות המטוס הקל. כותרות נבחרות: "טרגדיה בשמי חיפה", "שמענו רעשים מהמנוע" ו"מתו תוך כדי הגשמת חלומם". הכפולה השנייה עוסקת ברובה ברצח שאירע בצפון תל-אביב. כותרות נבחרות: "רצח והתאבדות בחברה הגבוהה", "לא חשבנו שזה יגיע למשפחה כל-כך טובה" ו"במעמד הגבוה הרבה נשים מתביישות להתלונן".

בעיה בפרזנטציה

במוסף "ישראל השבוע" של "ישראל היום" מייעץ דן מרגלית לרביב דרוקר להתנצל על אחד מפרסומיו על ראש ממשלת ישראל. "הפרסום המאוחר של דרוקר (6.4) ניסה להעלות באורח מלאכותי עשן מן האקדח שהונח על השולחן בשידור הקודם ולהציג את נתניהו כאילו נהג כאולמרט ושמא דבק בו רבב של מעשה פלילי", כותב מרגלית, וטוען כי ההשוואה אינה במקומה.

בהמשך הטור הוא מוסיף כך: "עיתונאים גדולים טועים. אד מורו, שניהל מאבק למופת בסנטור ג'ו מקארתי, נתפס לטעות. גם צמד כוכבי ה'וושינגטון פוסט', בוב וודוורד וקארל ברנסטיין, מעדו במהלך פרשת ווטרגייט. לא נעים, אבל הם טעו והתנצלו והמשיכו. דבר לא ייגרע מכבודו של דרוקר אם ייסוג כליל מהרמיזה שיש אבק פלילי בהתנהלותו של נתניהו. אולי אפילו להפך".

"זה מעניין שנגד דרוקר הוגשו תביעות דיבה שבהן התובעים זכו", אומר עורך-דינם של בני הזוג נתניהו דוד שמרון לכתב "דה-מרקר" נתי טוקר, במסגרת כתבה על תביעות הדיבה שהגיש ראש ממשלת ישראל. שמרון מתייחס לתביעה אחת משנת 1999, ולאחרת שהגיעה לסיומה השנה. "זה מחייב את דרוקר ואת מעסיקיו, אנשי ערוץ 10, בחשבון נפש", מוסיף עו"ד שמרון.

"מי שיקרא את פסק הדין בפרשת ארז", אומר מנגד דרוקר ביחס לתביעה שהוכרעה לאחרונה, "יראה שנקבע כי דיברתי אמת, והיתה בעיה בפרזנטציה. אנחנו גם מערערים על ההחלטה".

עוד מצוטט בכתבה "בכיר המעורב בפרשה", שאומר לטוקר כך: "החשש הגדול ביותר של נתניהו עכשיו זה שהתחקיר הזה יביא לפתיחת חקירה משטרתית נגדו. הוא יעשה הכל כדי שהיועץ המשפטי לממשלה לא יחליט לפתוח בחקירה" (פרשנות דומה סיפק לפני כן יובל יועז ב"גלובס"). תחזיתם של "מקורבים לפרשה" היא שהתביעות הנוכחיות של נתניהו תסתיימנה בפשרה, "שבה כלי התקשורת יתבקשו להתנצל על כמה פרטים שלא הצליחו להוכיח".

"אם מסמכי מימון הנסיעות של בנימין נתניהו היו מגיעים לידי רביב דרוקר ביולי 2009, האם הוא היה מפרסם אותם?", תוהה ב"גלובס" לי-אור אברבך, ומכנה את השאלה "שאלת 3.5 המיליון", על סמך סכום תביעת הדיבה שהוגשה נגד ערוץ 10 בעקבות הפרסום.

"באותו זמן", מזכיר אברבך, "נדמה היה שלערוץ 10 אין עתיד, וההכרעה בנושא הונחה על שולחנה של הממשלה [...] האם מנהליו היו מאשרים את הפרסום? האם בעלי המניות היו עושים את זה לעצמם דווקא אז?".

אברבך מציין כי "במפגש פעילי ליכוד שהתקיים באחרונה אמר גורם פוליטי בכיר, באופן ברור, שנתניהו עצמו הורה להשאיר את ערוץ 10 בחיים. הגיוני שלא עשה את זה בגלל דרוקר, אלא יותר בגלל לאודר או מילצ'ן, ובכל זאת, האם הוא היה עושה את אותו הדבר עכשיו, עת הגיש נגד הערוץ תביעת לשון הרע של מיליוני שקלים?".

רוח גבית

את טורו הקבוע במוסף השבועי של "דה-מרקר" מקדיש הפעם גיא רולניק לשר התקשורת משה כחלון. רולניק מצטט מביקורת שהטיח בעבר בכחלון ובאי-יכולתו לעודד תחרותיות בשוק, ומספר כיצד בעקבות הביקורת הוזמן ללשכתו של שר התקשורת. "בשיחה הוא הסביר לנו שבסיטואציה שבה נמצא המשק הישראלי, יהיה זה נאיבי מצדנו לצפות שהוא יצליח היכן שכל שרי התקשורת נכשלו", מספר רולניק.

"מנהלי חברות הסלולר, הוא הסביר, מתייחסים אליו כאילו הוא עובד אצלם, זאת המסורת שהתפתחה כאן. 'הם יודעים שיש להם יותר כוח בעיתונות, בכנסת ובממשלה ממני', הצטדק. 'וחוץ מזה', הוסיף, 'כל מה שאעשה, אתם ממילא תתקפו אותי, כי בישראל פוליטיקאים הם תמיד יעד לחצי העיתונאים, וברגע האמת, אם אצא למלחמה, העיתונים יפנו את גבם אלי – כי אני לא יכול לספק ג'ובים ותקציבי פרסום'".

אלא שמאז החליט כחלון בכל זאת לפעול בניגוד לאינטרסים של מנהלי חברות הסלולר, ולאורך הדרך זכה לרוח גבית מעיתון "דה-מרקר", שהעניק ליוזמותיו בולטות, החמיא לו פעם אחר פעם, בחר בו במקום גבוה ברשימת "100 המשפיעים לטובה" שערך העיתון ועודד אותו להמשיך בכיוון. השבוע, בשעה טובה, הצטרפו שני ספקי סלולר חדשים לשוק הישראלי.

"כחלון עשה רק מחצית מהעבודה", מציין רולניק, "[...] אבל דבר אחד גדול הוא עשה לכל המקצוענים ישרי הדרך בשלטון, ברגולציה, בעיתונות ובמשק: הוא נטע בהם אופטימיות שעם נחישות ויושרה אפשר להוציא את עם ישראל מעבדות לחירות, גם כשהפרעונים היושבים בראש הפירמידות הפיננסיות מאיימים עם מאות מיליארדי שקלים של כספי ציבור על רוב כלבי השמירה של הדמוקרטיה והשוק החופשי".

את הראיון בשבוע חגיגי זה מעניק כחלון דווקא ל"גלובס". "700 מיליון שקל זה ריאלי; היה מקום אפילו ליותר", קראה אתמול הכותרת הראשית של "גלובס", ציטוט מפי כחלון, שהתייחס למכרז הסלולרי. במוסף "חמישי בערב" מתפרסם ראיון שערך עם השר גד פרץ.

הראיון נפתח באנקדוטה על המחויבות של שר התקשורת לתפקיד הנוסף שהוא ממלא – שר הרווחה. "אחת הנשים שפגשו אותו בעיר המופגזת [שדרות] הגישה לו קערה של שסק", כותב פרץ. "[...] אמא שלה ביקשה שתכבד את השר בפרי כאות הערכה לכך שביטל את הבדיקות שנאלצו קשישים לעבור על מנת לזכות באישור להעסיק מטפלת".

בהמשך מוצגות לשר לא רק מחמאות, גם שאלות קשות. את הראיון מלוות שתי תיבות מאת דפנה הראל-כפיר. אחת מהן נושאת את הכותרת "תשמרו את השמפניה במקרר".

גם טור הפרשנות של אלי ציפורי, המתפרסם בכפולה הפותחת של קונטרס החדשות של "גלובס", מדגיש ספקות ביחס להשפעה החיובית שתהיה למכרז שנערך השבוע. "למרות ההצהרות הסופר-מפרגנות לצרכנים שהפריחו השניים השבוע, צריך לזכור כי אנשי עסקים אינם מונעים משיקולים אלטרואיסטיים, ועסקים אינם פילנתרופיה צרכנית", כותב ציפורי. "[...] אנשי עסקים יכולים לחבק את הצרכנים במסיבות עיתונאים, אבל בחדרי הישיבות, בלי המיקרופונים והציטוטים בעיתונים, הם יעלו מחירים בלי למצמץ, אם תנאי השוק כמובן יאפשרו זאת".

עושים לביתם

בשער האחורי של "ידיעות אחרונות" מדווח "כתב 'ידיעות אחרונות'" כי "חברת YPL הישראלית קיבלה את זכויות המסחור וקידום המכירות של המותג Angry Birds".

בידיעה מצוטט אבי מורגנשטרן, מנכ"ל YPL, חברה מקבוצת "ידיעות אחרונות", שאומר: "אנו גאים ונרגשים לייצג את חברת Rovio בישראל. Angry Birds הוא מוצר חדשני, עדכני ומרענן, ואנו בטוחים שהפופולריות שלו תתורגם בארץ להצלחה גדולה בכל הקשור למסחור ולזכיינות".

ענייני תקשורת

אבי יששכרוף מדווח ב"הארץ" כי עיתונאי ופעיל זכויות אדם איטלקי נחטף ברצועת עזה על-ידי קבוצת קיצונים אסלאמית (בינתיים הוצא להורג).

ב"דה-מרקר" מדווח [סוכנויות הידיעות] כי ההכנסות מפרסום באינטרנט בארה"ב עקפו בשנת 2010 את ההכנסות מפרסום בעיתונות המודפסת.

במוסף "ישראל השבוע" של "ישראל היום" מבקר דרור אידר את רזי ברקאי, על נטייתו לאמץ עמדות שמאליות בתוכניתו שמשודרת בגלי-צה"ל.

ב"הארץ" מתפרסם דיווח נטול קרדיט על כך שתערוכה של צלם העיתון אלכס ליבק נפתחה אתמול בגלריית דוקו-קלאב בתל-אביב.

ב"ידיעות אחרונות" מדווח [סוכנויות הידיעות] כי נשיא צרפת סגר לטיסה את השמים מעל הווילה שבה הוא נופש, וזאת כדי למנוע מצלמי פפרצי לתעד את חופשתו.