השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, ראשת הרכב השופטים במשפט המו"לים, מונתה לפני כשבועיים לסגנית נשיא בית המשפט המחוזי ירושלים, זאת שנה לאחר שמונתה לשופטת בכירה.

חוק בתי המשפט קובע כי סגני נשיאים של בתי משפט מחוזיים יתמנו בידי שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון. כיוון שאין בימים אלה נשיא לבית המשפט העליון, וזאת על רקע העימות החזיתי בין הממשלה לרשות השופטת והחלטת שר המשפטים יריב לוין שלא לכנס את הוועדה למינוי שופטים כדי למנות נשיא חדש לעליון, ההסכמה למינויה של השופטת פרידמן-פלדמן לסגנית נשיא ניתנה על-ידי ממלא מקום נשיא העליון השופט עוזי פוגלמן.

בנוסף, שר המשפטים יריב לוין מנוע אישית מלמנות את פרידמן-פלדמן לסגנית נשיא בשל היותו עד תביעה בהליך הפלילי נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. משום כך היה זה שר המורשת עמיחי אליהו שביצע את המינוי, וזאת בהסכמת ממלא מקום נשיא העליון השופט פוגלמן ובהתאם להחלטת ממשלה שאושרה על ידי הכנסת.

נוהל מינוי סגן נשיא קובע כי לצורך בחירת סגן נשיא מוקמת ועדת איתור שתפקידה לראיין את השופטים שהגישו מועמדות ולהמליץ על הבחירה. הוועדה מורכבת מנשיא בית המשפט הרלוונטי, מנהל בתי המשפט, נשיא נוסף של בית משפט מחוזי שנבחר על ידי נשיא העליון ונשיא או סגן נשיא של בית משפט מחוזי בדימוס שנבחר על ידי שר המשפטים.

במקרה של השופטת פרידמן-פלדמן, מלבד נשיא בית משפט המחוזי ירושלים השופט משה סובל ומנהל בתי המשפט השופט צחי עוזיאל, ועדת האיתור כללה את נשיאת בית משפט המחוזי נצרת השופטת אסתר הלמן ונשיא בית משפט המחוזי ירושלים בדימוס אהרון פרקש.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, תוקף את מערכת המשפט לפני פתיחת משפטו כשמאחוריו חברי-כנסת ושרים מהליכוד. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 24.5.2020 (צילום: יונתן זינדל)

המינויים לשופט בכיר ולסגן נשיא אינם מביאים עימם רק תוספת אחריות וכבוד אלא גם תוספות שכר.

לפי דו"ח שכר שופטים ממוצע האחרון שפורסם, ובו נתוני שנת 2022, שכר ברוטו ממוצע למס (הכולל הטבות בשווי כספי כגון רכב, פלאפון, הפרשות ועוד) לשופט מחוזי עמד לפני שנתיים על כ-71 אלף שקלים בחודש. שכר ברוטו למס ממוצע של שופט בכיר עמד לפני שנתיים על כ-82 אלף שקלים ואילו שכר ברוטו למס ממוצע של סגן נשיא עמד לפני שנתיים על כ-83.6 אלף שקלים.

הנוהל הקובע אמות מידה למינוי שופט בכיר מבהיר כי אחת מאמות המידה היא שלשופט "אין פיגורים משמעותיים בכתיבת פסקי דין". אמת מידה זהה כלולה גם בנוהל הנהלת בתי המשפט למינוי סגן נשיא.

חזקה על הממנים כי בדקו כראוי ומצאו שהשופטת רבקה-פלדמן אכן עונה לאמת המידה החשובה הזו, אולם בכל האמור לגבי משפט המו"לים שהיא מנהלת, הרי שהוא מתקדם בעצלתיים, גם ביחס להליכים פליליים רחבי היקף אחרים.

חלק מהעיכוב נזקף לחובת רשלנות הפרקליטות ואירועים חיצוניים כמו מגיפת הקורונה, אך חלק אחר נובע ישירות מהעובדה שהשופטים מנהלים את המשפט בנחת, בלו"ז מרווח והפסקות רבות שניתן היה להימנע מהן, תוך כדי שהם מפגינים יחס סלחני ומפייס כלפי עורכי הדין של הנאשמים ושל נתניהו בפרט.

בקצב צב

כתב האישום נגד נתניהו הוגש בחודש ינואר 2020, זמן קצר לפני התפרצות מגפת הקורונה. בשל המגיפה הדיון הראשון נערך רק בחודש מאי אותה שנה ובעקבות בקשת הסנגורים החליט בית המשפט להורות לפרקליטות להגיש כתב אישום מתוקן. זה הוגש רק בחודש ינואר 2021 והדיון הראשון נערך באפריל אותה שנה.

כבר במהלך עדותו של העד הראשון, אילן ישועה, נפסקו הדיונים כשהתברר שהתביעה שלחה להגנה בשגגה הודעות מהטלפון של ישועה שלא היו אמורות להגיע אליה, ובעקבות כך הורה בית-המשפט לתביעה לעבור על עשרות אלפי הודעות אחרות ולהעביר את הרלוונטיות שבהן להגנה טרם תחודש חקירת העד.

בתחילת שנת 2022 הופסקו הדיונים לכמה שבועות נוספים בעקבות חשיפת "כלכליסט" על השימוש של משטרת ישראל ברוגלה של NSO, זאת למרות שלא היתה לו שום משמעות לגבי התנהלות המשפט.

מלבד הפגרות הקבועות של בתי המשפט ומקרים שבהם נדבקו השופטים בקורונה, בחודש מרץ 23 יצאו שני שופטים לחודש וחצי שבתון ובחודש יוני אותה שנה יצא אחד השופטים למשלחת לפולין.

שופטי משפט המו"לים, מימין לשמאל: עודד שחם, ראש ההרכב רבקה פרידמן-פלדמן ומשה בר-עם (צילומים: אתר הרשות השופטת)

גם אם מתעלמים מההפוגות הכפויות והלא כפויות הללו, המשפט התנהל בקצב איטי, וזאת למרות שמדובר במשפט המשמעותי ביותר המתנהל במדינת ישראל, שבגינו אסר ראש הממשלה נתניהו מלחמת חורמה על מערכת המשפט והחוק וגרר את ישראל למערבולת פוליטית וסחרור חברתי.

המשפט מתנהל רק שלושה ימים בשבוע במקום חמישה ימים, כמקובל במשק העבודה הישראלי (חקירתו של העד ארנון מילצ'ן באנגליה הוכיחה כי גם הרכב השופטים של משפט המו"לים מסוגל לדון בתיק חמישה ימים בשבוע). כל יום דיונים הוא יום מקוצר של שש וחצי שעות (בין תשע  בבוקר לשלוש וחצי אחה"צ) במקום יום עבודה רגיל של שמונה שעות. כל יום דיונים נפתח בכמה דקות איחור, הפסקות של עשר דקות התארכו בדרך כלל לעשרים דקות והפסקות של חצי שעה ל-45 דקות.

אולם הגורם הבולט ביותר להתקדמות האיטית הוא החבל הרחב שנתנו השופטים לסנגורים בחקירות הנגדיות. במקום לתחום מראש את משך הזמן של החקירה הנגדית של כל עד, התעניינו השופטים אצל הסנגורים לכמה זמן יזדקקו. מאמציהם לקדם את החקירות הנגדיות כשנקלעו שוב ושוב לנקודות עקרות או לא רלוונטיות, נתקלו לא פעם בהתנגדות נחרצת מצד צוות ההגנה, שפעמים רבות הכניעה את השופטים.

התארכות החקירות הביאה לכך שהעד ישועה נחקר במשך 33 ימי דיונים, עד המדינה שלמה פילבר במשך 28 ימי דיונים והעד חפץ במשך 16 ימי דיונים.

התנהלות המשפט איטית גם ביחס למשפטי שוחד בולטים אחרים. בתיק הולילנד, שם היו 13 נאשמים, ארך המשפט פחות משנתיים וחצי. תיק ישראל ביתנו, נגד 19 נאשמים, ארך פחות מארבע שנים. משפט המו"לים, ארבע שנים וחצי לאחר הגשת כתב האישום ועם 41 אלף עמודי פרוטוקול, הגיע רק כעת למחצית הדרך.