לאחרונה פורסם כי גורמים איראניים יצרו קשר עם צעיר חרדי מבית שמש באמצעות אפליקציית טלגרם כדי להפעיל אותו לבצע משימות שונות כמו תליית מודעות ברחבי הארץ, הטמנת כספים בנקודות שונות והעברת חבילות בהן ראש כרות של חיה או בובה לצד סכין ומסר מאיים במטרה לזרוע פחד ובהלה בישראל.
לא מדובר בארוע מקרי - בשנים האחרונות איראן מגבירה את מאמציה להשתמש ברשתות החברתיות ככלי תקיפה משמעותי להפצה של מידע ותוכן כוזב, מסית או מקטב במסגרת מבצעי השפעה רחבים על השיח והציבור בישראל תוך שילוב של פעולות גיוס והפעלה ממשית של אזרחים ישראלים באמצעות הודעות פרטיות באפליקציות ופלטפורמות כמו ווטסאפ, טלגרם, פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר.
מספר פעולות השפעה איראניות נחשפו בתקשורת מתחילת השנה - תליית שלטי מחאה פוליטיים במרחב הציבורי, שליחת זר פרחים למשפחתה של החטופה לירי אלבג, רכישת מודעות בעמוד הטלגרם של דניאל עמרם ועוד.
הפלטפורמות הדיגיטליות ובראשן הרשתות החברתיות, הפכו בשנים האחרונות לכלי המעצב את המרקם החברתי והכלכלי בעולם כולו. בישראל השימוש של הציבור ברשתות החברתיות הוא מהגבוהים בעולם, במיוחד בווטסאפ, פייסבוק ואינסטגרם.
השימוש הגבוה ברשתות חברתיות בשילוב עם המשבר החברתי והפוליטי החמור שמגיע בימים האחרונים לשיא חדש, מהווים קרקע פוריה למבצעי השפעה זרה ומנוצלים על ידי גורמים זדוניים ומדינות אויב.
אירועים כמו הפריצה של אזרחים בליווי חברי כנסת ושרים לבסיס הצבאי שדה-תימן על מנת לסכל מעצר של חיילים החשודים בהתעללות, והמצור על בית הדין הצבאי בבסיס בית-ליד, הם קרקע פורייה לשתילת מסרים מקטבים ומסיתים בתוך השיח ברשתות. לאתגרים הפוליטיים הללו מצטרפים גם פערים באוריינות ומודעות דיגיטלית של קבוצות מיעוט שונות שהופכים אותן לקהלי מטרה נוחים עבור מבצעי השפעה כאלו.
קהל היעד החרדי, למשל, נמצא על הכוונת של מבצעי ההשפעה האיראנים כבר זמן רב. כבר בפברואר 2022 נחשפה ב-BBC רשת השפעה איראנית שפעלה בישראל בשם "אדוק - האיחוד הדתי הוירטואלי למען הקהילה הדתית", אשר הפיצה חדשות כזב ותוכן מסית נגד ערבים ישראלים בזמן מבצע שומר החומות.
הציבור הכללי, התקשורת והרשויות נוטים להתייחס לציבור החרדי כסרבן טכנולוגיה שלא משתמש ברשת. גם מרבית מנהיגי החברה החרדית ונציגיה בכנסת נוהגים להציג אותה ככזאת. אך מחקרים עקביים מהשנים האחרונות מצביעים על כך ששימוש החרדים בצורות שונות של חיבור לאינטרנט בישראל גבוה יחסית וגדל בקצב מהיר, במיוחד מאז מגפת הקורונה.
על פי סקר של איגוד האינטרנט הישראלי כ-80% מהציבור החרדי משתמש ברשת (גם אם מסוננת או מוגבלת) למטרות שונות. נתונים אלה, לצד רמת אוריינות ומודעות נמוכה לסכנות ברשת, הופכים את החרדים פגיעים יותר למניפולציה והונאה במרחב הדיגיטלי.
כמובן שהציבור החרדי אינו הקבוצה היחידה שחשופה למתקפות והונאות ברשת, שעשויות להיות מנוצלות בידי גורמים זדוניים המעוניינים להפיץ שקרים, הסתה וקיטוב ברשת. ואותם גורמים זדוניים אינם מגיעים רק ממדינות אויב. הם יכולים להיות גם שחקנים מקומיים.
במקום לשמור על הרשת, להגן על האזרחים, ולתת להם כלים ומיומנויות דיגיטליות חשובות, פוליטיקאים ישראלים רק מחמירים את המצב על ידי הזרקת הסתה, רעל ודיסאינפורמציה פרועה לרשתות - אם זה בהפעלת מכונות רעל ופרופילים מזויפים במסגרת המאבק הפוליטי הפנימי, ואם זה במבצעי השפעה והונאה שונים מטעם המדינה מול דעת הקהל הבינלאומית.
לא פחות חמור מכך: הפוליטיקאים הישראלים נמנעים מכל רגולציה או פיקוח על הרשתות ומפקירים לחלוטין את המשתמשים לחסדי האלגוריתם המקטב והמתסיס, הנוטה להבליט מסרים מעוררי זעם, חרדה והתרגשות.
כל עוד התרבות הפוליטית הפנימית המזהמת תמשיך להטביע את השיח הישראלי בהסתה, דיסאינפורמציה, חשבונות מזוייפים וקמפיינים פוליטים מתחזים, הפתח להשפעה ומעורבות זרה ברשתות בישראל רק יגדל והאזרחים ימשיכו ליפול בפח – במיוחד בקרב קבוצות מיעוט מוחלשות יותר. ה
התמודדות עם חזית ההשפעה האיראנית והרוסית ברשת צריכה להתחיל קודם כל עם ניקוי אורוות דיגיטלי של הפוליטיקה הישראלית הרעילה כאן בבית. הרבה לפני שהאיראנים יפילו לנו את הרשת, מכונת הרעל תקריס אותה מבפנים.
ניצן יסעור הוא חוקר מבצעי השפעה ברשת ורכז דיסאינפורמציה באיגוד האינטרנט הישראלי, עידן רינג הוא סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד האינטרנט הישראלי