בית המשפט העליון הוציא צו נגד הנהלת חדשות 13 ונגד הרשות השנייה, הגוף המפקח על הערוץ. לאור טענות ועד העיתונאים נגד המינוי הלא-סביר ולא-תקין של הפוליטיקאית לשעבר יוליה שמאלוב-ברקוביץ' לעורכת הראשית של חברת החדשות, נדרשות ההנהלה והרשות לנמק מדוע לא יבטלו את המינוי ויקיימו "הליך תקין חדש לבחירת מנהל ועורך לחברת החדשות", כפי שדורשים העובדים.
בוועד העיתונאים של חדשות 13 מסרו כי הם מעודדים מההחלטה, שמעבירה את נטל ההוכחה לכתפי ההנהלה. בארגון העיתונאים, שבמסגרתו מאוגדים העובדים בחברת החדשות וגם מטעמו הוגשה העתירה, מסרו כי הם מקווים שההנהלה תתעשת ותבטל את המינוי מבלי לחכות לתוצאות ההליך המשפטי.
להנהלה ולרשות ניתנו כחודשיים להציג את נימוקיהם - פרק זמן ארוך להחריד בהתחשב בכאוס ששורר כעת בחדשות 13, שאנשיה אינם מוכנים לעבוד עם מי שאינם סומכים עליה ושהם חושדים כי מונתה מסיבות פוליטיות על מנת לפגוע בעצמאות העיתונאית של חברת החדשות.
גם בכך לא יסתיים חלק זה של ההליך: בית המשפט העניק עוד חודש, עד ל-27.10, אז תוכל להגיש היועצת המשפטית לממשלה את עמדתה. או אז תינתן עוד ארכה, שתביא אותנו כבר לנובמבר, כדי שההנהלה והרשות יגיבו לעמדה. גם בכך לא יסתיים העניין שכן יתקיים דיון נוסף ואחריו תידרש שהות נוספת לקבלת החלטה.
אם הנהלת רשת 13 לא תפתור את המשבר בכוחות עצמה, ותביא למינוי דמות שתהיה מוסכמת על העובדים, הנזקים שנגרמים כעת לחברה, שמאבדת עובדים ונתונה בחוסר ודאות, ילכו וייערמו.
חדשות 13 היא גלגול של חדשות 10, ונוצרה לאחר המיזוג של ערוץ 10 לתוך חברת רשת שעברה לשדר באפיק 13. החברה הממוזגת נמצאת בבעלות האוליגרך האוקראיני לן בלווטניק, שרכש מלכתחילה את חברת הטלוויזיה לבקשתו של רה"מ בנימין נתניהו, כפי שהשניים סיפרו בחקירותיהם במשטרה. כבר לפני חמש שנים, סמוך לאחר המיזוג, החל מהלך נרחב של פיטורים והצרת צעדים של עיתונאים ביקורתיים בחברת החדשות.
מינויה של שמאלוב-ברקוביץ' עורר סערה עקב חוסר ההתאמה המשווע שלה לתפקיד, ובארגון ובוועד טוענים כי המינוי יפגע בחופש העיתונות של עיתונאי חדשות 13, וזאת דווקא בעת משבר שבה "תלויה ועומדת תכנית מוצהרת שמטרתה השתלטות פוליטית חריפה וקיצונית על מוקדים דמוקרטיים שונים".
בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי-הדין נדב ויסמן, יפית שלו, יונתן רום, עדן יגזאו ואמיר בשה, נטען כי הליך המינוי שקיים דירקטוריון רשת 13 לא היה תקין, כי נציגי הציבור בדירקטוריון שתמכו במינוי לקו בניגוד עניינים וכי עצם המינוי לוקה בחוסר סבירות קיצונית.
בג"ץ 5040/24