הצעת חוק הפוטרת את ערוץ 14 מחובות רגולטוריות המוטלות על הערוצים המתחרים, 12 ו-13, בשווי שיכול להגיע לעשרות מיליוני שקלים בשנה, תעלה היום להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.

הצעת החוק הממשלתית, תיקון מס' 49 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, מאריכה בפעם השנייה "תקופת מעבר" שנמשכת כבר שש שנים, מאז שנקבעה ב-2018. מי שהגישה את הצעת החוק המקורית היא ח"כ שרן השכל, אז בליכוד.

ההצעה העניקה לבעלי רישיון "ערוץ זעיר" הקלות מפליגות כ"הגנת ינוקא", ולמעשה פטרה אותן דה-פקטו מאסדרת התקשורת הנהוגה בישראל. זאת למרות שהערוץ מתחרה כעת על המקום השני בטבלת הרייטינג ובעליו, יצחק מירילשוילי, בנו של האוליגרך מיכאל מירילשוילי, שייך לאחת המשפחות העשירות בישראל.

כדי שהחוק יעבור ביקורת משפטית, ההקלות ניתנו גם לשלושה ערוצים נוספים: ערוץ 9 בשפה הרוסית, ערוץ הלא-טיוי בשפה הערבית וערוץ 24. שלושת הערוצים הללו הם אכן "זעירים", תופסים נתח זעיר מהרייטינג וממילא לא היו מחוייבים בחובות הרגולטוריות בשל גודלם האובייקטיבי גם ללא התיקון לחוק.

הפטור הנרחב מחובות רגולטוריות, כמו הקמת חברת חדשות נפרדת או מימון הפקות מקור ויצירה מקומית, ניתן לערוץ 14 לתקופה ארוכה של חמש שנים (תיקון 44), הוארך בשנה וחצי (תיקון 48) וכעת מתכוונת הממשלה להאריכו בשנה נוספת.

הפגנה מחוץ לביתו של איל ההון יצחק מירילשווילי, הבעלים של ערוץ 14; הרצליה פיתוח, 3.4.23 (צילום: איתי רון)

הפגנה מחוץ לביתו של איל ההון יצחק מירילשווילי, הבעלים של ערוץ 14; הרצליה פיתוח, 3.4.23 (צילום: איתי רון)

ערוץ 14, לשעבר ערוץ 20, מצטיין בכך שהוא משמש בימה קבועה לשידור של תעמולה ממשלתית, חדשות כזב, הסתה לאלימות ועוד. בדצמבר האחרון עתרה לבג"ץ התנועה לרגולציה הוגנת, בטענה כי הערוץ אחראי ל"הפצה סדרתית של כזבים ומידע מוטה ומניפולטיבי בערוץ טלוויזיה מפוקח הכפוף לרגולציה", וכי הרשות השנייה נמנעת מלאכוף את החוק על ערוץ 14.

בערוץ הכחישו את הטענות וטענו כי מדובר ב"מסע ציד שנערך באופן מאורגן ויזום כנגד ערוץ 14", אך תגובת הערוץ ותגובת הרשות השנייה שירטטו בפועל מציאות בה הרשות כמעט ואינה פועלת נגד הערוץ, גם כשהוא עובר על הכללים.

ביוני 2022 עתרה מפלגת יש-עתיד לוועדת הבחירות בדרישה לסמן את שידורי הערוץ כתעמולה, זאת משום שהוא "מנצל את כסות הענייניות המיוחסת לכלי תקשורת לטובת פעילות פוליטית מובהקת". העתירה נדחתה מטעמים טכניים, לאחר שנקבע כי סעיף החוק המגביל תעמולת בחירות של גופים חוץ-מפלגתיים אינו חל על כלי תקשורת.

שר התקשורת שלמה קרעי מתראיין בערוץ 14 (צילום מסך)

שר התקשורת שלמה קרעי מתראיין בערוץ 14 (צילום מסך)

מחקר שנערך באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטה העברית, קבע כי תיאוריית הקונספירציה השקרית של "בוגדים מבפנים" הולכת ומתפשטת בציבור הישראלי, וכי "תדירות הצפייה בערוץ 14 מגבירה אמונה בקונספירציות". המחקר מצא הלימה בין צפייה בערוץ 14 לבין אמונה בעלילת הדם.

"אין מקום להמשיך ולהאריך את תקופת המעבר ואת ההקלות הרגולטוריות שנקבעו במסגרתה", נכתב בחוות דעת שהגיש מכון זולת בנוגע ל"תיקון 49", "הארכת תקופת המעבר משמעה מתן הטבות שלטוניות פרסונליות שנתפרו למידותיו של ערוץ 14, גם אם חלות על שלושה ספקי שידורים נוספים.

"בהתאם לאמור בתזכיר החוק, פרק הזמן נקבע 'מתוך שאיפה כי עד יום זה תושלם החקיקה בעניין אסדרת תחום השידורים'. כלומר, שאיפתה המוצהרת של הממשלה הינה להפוך את הגנות הינוקא הזמניות להוראות קבועות, פרסונליות ופסולות – והכל לטובת ערוץ 14".

האופוזיציה נשארה בחלקה בבית

הצעת החוק שתעלה היום בכנסת לקריאה שנייה ושלישית, עלתה לקריאה ראשונה בדיוק לפני שבוע, ב-17 ביולי. 40 חברי כנסת מהקואליציה הצביעו אז בעדה ו-27 חברי אופוזיציה הצביעו נגדה. מדובר בפער הגדול משמונה ח"כים - הפער הקבוע בין הקואליציה המונה 64 ח"כים לבין האופוזיציה המונה 56 ח"כים.

רבים מחברי הכנסת של יש-עתיד התגייסו אז להצביע נגד החוק, אך לא כולם התגייסו. רק סיעת העבודה התגייסה כולה והצביעה נגד.

חברי חד"ש-תע"ל נעדרו מההצבעה, אולי בשל ההטבה הצפויה לערוץ בערבית. בנוסף, ח"כ אחמד טיבי מקדם בימים אלה חוק העתיד להיטיב עם טייקוני הרדיו במגזר הערבי. ח"כ מנסור עבאס מרע"ם התנגד לחוק יחד עם האופוזיציה, אך שני חברי כנסת של רע"ם שנכחו במליאה, ואליד אלהואשלה ואימאן ח'טיב יאסין, בחרו שלא להצביע.

רה"מ נתניהו מקדם בחשבון הטוויטר שלו את ערוץ 14 (צילום מסך)

רה"מ נתניהו מקדם בחשבון הטוויטר שלו את ערוץ 14 (צילום מסך)

מי שבלטו מקרב האופוזיציה בכך שנעדרו מההצבעה היו מפלגות המחנה הממלכתי, הימין הממלכתי וישראל ביתנו.

כל חברי סיעת הימין הממלכתי נעדרו מההצבעה. גם כל חברי סיעת ישראל ביתנו נעדרו מההצבעה. גם חברי המחנה הממלכתי נעדרו. רק ח"כ מיכאל ביטון מהמחנה הממלכתי נכח והצביע נגד החוק.

לאור הרוב היציב של הקואליציה במליאה, החוק צפוי להתקבל הלילה בקריאה שנייה ושלישית, אולם מעניין יהיה לצפות מי מסיעות האופוזיציה תבחרנה להילחם בחקיקה פסולה ואנטי-תחרותית, המעניקה הטבות ממשלתיות על חשבון הציבור וחופש העיתונות, לערוץ טלוויזיה המשרת את הממשלה ומזיק לחברה ולדמוקרטיה בישראל.