"חשוב לא לשכוח את המלחמה האמיתית, עוזבים את בנק לאומי שמחרים את צופי ערוץ 14", כתב השבוע ינון מגל בערוץ הטלגרם שלו, שכמו שאר חשבונות המדיה החברתית של מגל מוקדש כבר תקופה למטרה אחת עיקרית: סחיטה באיומים של גוף מסחרי שאינו מעוניין לשלם למעסיקים של מגל.

ציטוט אחד שחושף את התורה כולה: הניצחון המוחלט שבאמת חשוב לינון מגל, "המלחמה האמיתית", אינו על חמאס. מה שאכפת למגל הוא הניצחון המוחלט של חשבון העובר ושב שלו ושל יצחק מירילשוילי, בן האוליגרך השולט בערוץ 14.

כי מגל הוא לא פטריוט ימני. מגל הוא חזיר.

בנק לאומי, כמו כל שאר הבנקים, לא מפרסם בערוץ 14. אלא שמגל, כידוע, לא מקבל את זה כשאומרים לו לא. הוא פצח בקמפיין במכונת הרעל הפרטית שלו במטרה לפגוע כלכלית בבנק. באגפים מסייעת לו מכונת הרעל הגדולה: מצד אחד תומכי נתניהו ברשתות מעמית סגל ועד ברה'לה קרומבי, מצד שני חברי קואליציית נתניהו בכנסת.

זו כמובן אינה הפעם הראשונה בה נחשף כי הפסאדה הימנית-אידיאולוגית של מגל היא בסך הכל כסות לסחיטת כספים מהציבור, מגופים עסקיים, מהממשלה וממי לא. לא מזמן פרסמנו כאן כיצד כאחרון הקונספירטורים ביוטיוב, מנצל מגל את מצב המלחמה כדי למכור מרצ'נדייז (רישיון הערוץ וכללי הרשות השנייה אוסרים על כך, מגל וערוץ 14 מצפצפים).

עוד קודם לכן נחשף בחדשות 12 כי מגל גובה כסף ממילואמניקים שעסקיהם נקלעו למשבר בשל המלחמה ומעוניינים שיסייע להם בחשבונות המדיה החברתית שלו. תחקירנית של הערוץ הקליטה שיחה עם מנהל המכירות של מגל (כן, מדובר בעסק שלם), שחשבה שהיא מדברת עם אשת מילואימניק שזקוקה לסיוע לנגריה של בעלה: "המחיר במבצע, 1,500 שקלים פלוס מע"מ, בגלל שהוא מילואימניק".

פרסום לכובעים בחשבון האינסטגרם של ינון מגל (צילום מסך)

גם סחיטה ואיומים אינם זרים למגל ושאר הכוכבים בערוץ 14: בעבר, כששר התקשורת שלמה קרעי קידם הקמת ערוץ ביביסטי נוסף, שישדר בשבת, יצאו עליו אנשי ערוץ 14 ומגל בתוכם ("מר פייק", כינה אותו אז קרעי) בגלל שפחדו מהתחרות. ומה עם עוד קול לימין? הצחקתם אותם. הכיס לפני הכל.

כשחברת שטראוס הפסיקה לפרסם בערוץ 14 אחרי שורה של אמירות מסיתות, שבסופן קריאה לשחרר את יגאל עמיר, גויסו חשבונות המדיה החברתית והמסך בערוץ כדי לתקוף את שטראוס והבעלים שלה במתקפת ארס חסרת תקדים. שטראוס לא עניינה את תוכניות החדשות בערוץ לפני כן ולא אחרי כן - התוכן ה"עיתונאי" גויס למתקפת פרוטקשן.

כעת, מגל עוסק כבר שבוע שלם בקמפיין חרם על בנק לאומי. מלחמה משתוללת? לוחמים גיבורים? חללים וחטופים? אלו יצטרכו לחכות - כעת מתנהלת המלחמה על הכיס. הוא שוב מבהיר כי מנטרות "הניצחון המוחלט" ו"הימין האמוני" אינן מטרה אלא אמצעי. המטרה היא השפעה, כוח וכסף, וכאשר מטרה זו מאוימת, כל האמצעים כשרים.

אם תרצו, מדובר בשכפול של הגישה של מגל לפטרונו, רה"מ בנימין נתניהו. הקרבה לנתניהו והתמיכה הבלתי מסוייגת שווה למגל הרבה מאוד כסף: בלעדיה היה נשאר איש תקשורת בשלהי הקריירה שלו ולא היה נעשה כוכב, ברשת ועל המסך, בין השאר בזכות ההדהוד הבלתי נפסק של מכונת התעמולה של נתניהו.

ינון מגל מספר כי הוא משוחח באופן קבוע עם רה"מ נתניהו וכי הוא התקשר אליו אחרי שבאופן יוצא דופן נמתחה ביקורת על נתניהו בתוכנית בהגשתו, ערוץ 14, 8.5.24 (צילום מסך)

לכן, כשמדובר בנתניהו, כמו כשמדובר בכסף, למגל פתאום אין אידיאולוגיה: נתניהו תמיד צודק ומבקריו תמיד טועים, גם אם הם מגיעים מהליכוד או נטועים הרחק בימין העמוק. אם במקרה נפלט דבר ביקורת על נתניהו ב"פטריוטים", ביבי מרים טלפון למגל - כפי שסיפר מגל עצמו בהיסח הדעת. הפאנליסט שהעז לסטות מהקו ישדר אחר כך התנצלות בפני המנהיג העליון.

קמפיין הסחיטה באיומים של מגל חושף גם את השקר לפיו ערוץ 14 קשור בצורה כלשהי לעיתונות או לחדשות. מתי בפעם האחרונה ראיתם עיתונאי ששרי הליכוד מתגייסים לעזרתו בבהילות, בשבוע הכי לחוץ ודחוס של מושב הכנסת? התשובה היא: מעולם לא.

אבל כשמדובר במגל ובחשבון הבנק של ערוץ 14, חברי הקואליציה נקראים לדגל. כולם מיהרו ללקק עכשיו את הישבן של מגל ומירילשוילי, אולי בתקווה שיזכו לליקוק בישבנם שלהם כשיוזמנו ל"ראיון" בפטריוטים.

ערוץ 14 הוא ערוץ תעמולה של ממשלת נתניהו שתומכת בו כלכלית, רגולטורית וציבורית כדי שזה ימשיך לדברר אותה. לא שהיה צורך בציוצי התמיכה של הממשלה כדי לחשוף את ה"תן וקח" בינה לבין ערוץ 14, מספיק לעבור על החלטות הממשלה והצעות החוק שהיא מקדמת מאז השתלטו אנשיו של מירילשוילי על הערוץ.

יצחק (מימין) ומיכאל מירילשוילי, ברקע: רה"מ בנימין נתניהו בכנס של ערוץ 14 (צילומים: משה מילנר, לע"מ; רונן גולדמן, רשיון CC BY-SA 3.0; פלאש90)

בעשור האחרון קיבל ערוץ 14 (לשעבר ערוץ 20), הטבות בשווי מצטבר של מאות מיליוני שקלים. בראש ובראשונה בשל חקיקה שערורייתית, "תיקון זמני" שנמשך כבר כשבע שנים ובימים אלה מוארך שוב, שהסירה מעל הערוץ שלל חובות שמוטלות על הערוצים האחרים - מסיוע ליצירה ישראלית ועד איסור על בעלויות צולבות. רק היום כונסה ועדת הכלכלה לדיון חירום בשביל למחוק לערוץ 14 חוב של כמיליון שקל בגלל ששידר בעידן פלוס בלי לשלם (למה? כי הוא לא רוצה לשלם, מה לא הבנתם?).

בעולם ההפוך שבו אנחנו חיים, הספין של מי שסוחט באיומים הוא שהוא סובל מסתימת פיות. כמו האנס הלא מנומס, תומכי נתניהו ברשתות מזדעזעים מכך שמישהו העז לפעול נגד ההתנהלות האלימה של מגל, שטען כי השעו אותו משידור תוכנית אחת ברדיו 103FM בגלל ניסיונות הסחיטה נגד בנק לאומי.

לא רק חברי הקואליציה של נתניהו בממשלה התגייסו מיד, גם חברי הקואליציה של נתניהו בטוויטר. עמית סגל כתב כי מדובר ב"סתימת פיות לאיש תקשורת בשל ביקורת על מפרסם גדול" ותקף את כל שאר העיתונאים שמתגייסים לעזרת העיתונאים בחדשות 13 ולא מתגייסים לעזור למגל.

עמית סגל (צילום: יונתן זינדל)

סגל, כדרכו, לא הזכיר את השמות "מגל" או "חדשות 13". כמי שפועל עדיין בתוך גופים עיתונאיים ולא עבר לערוץ 14, סגל נזהר מלזהות עצמו באופן הדוק עם מכונת הרעל, השקר וההסתה. אבל הצביעות רק נעשית מכוערת יותר: סגל הרי יודע שבחדשות 13 פועלים עיתונאים המחוייבים לסטנדרטים ואתיקה, שמתמודדים עם מצב בלתי אפשרי - הנחיתו עליהם פוליטיקאית מקורבת לנתניהו כעורכת ראשית. קשה לחשוב על שערורייה אבסורדית יותר. זו הסיבה שבכירי ערוץ 12 באו לכנס ההזדהות עם היריבים המרים מ-13. כולם - חוץ מסגל, שנשאר בבית.

סגל יודע היטב שהסיפור של מגל נמצא בקוטב ההפוך בדיוק: למגל לא סתמו את הפה, הוא מנחה תוכנית יומית ברדיו האיזורי הכי פופולרי ותוכנית בערוץ 14 ואף אחד, חוץ מלשכת נתניהו, לא אומרת לו מה לעשות. וכמובן, השקר הכי גדול: "מגל מתח ביקורת על מפרסם גדול". כאילו מגל פירסם תחקיר על שחיתות בבנק לאומי, ובגלל זה הבנק הפסיק לפרסם. מגל לא חשף, לא פירסם ולא מתח ביקורת - מגל פתח בקמפיין סחיטה באיומים. אבל זה נשמע פחות טוב, כמובן.

"כשגיא רולניק נלחם בבנקים הגדולים הוא היה גיבור, אבל ינון מגל מושתק כי יצא נגד אחד הבנקים החזקים במדינה וכל תקשורת המיינסטרים מוחאים כפיים", כתב בטוויטר יחצן בשם ברל'ה קרומבי. זה לא משנה אם קוראים לך קרומבי או סגל, אם אתה "עיתונאי" או יחצן. השקר הוא אותו שקר: כאילו עיתונאי שנלחם במונופולים ובתאגידים דורסניים כדי להוריד מחירים ולהיטיב עם הציבור - שווה למשפיען רשת שנלחם בבנק כדי לכפות עליו להעביר לו תקציבי פרסום.

אגב, חוסר הסולידיריות של סגל עם עיתונאי חדשות 13 הופך למתקפה אישית כשמדובר ברולניק, בניסיון לפגוע בתוכנית שלו בשידור הציבורי, "דו"ח רולניק", שנלחמת בחברות הביטוח וביבואני הרכב. לא כדי שהם ישלמו לו בקשיש - אלא לטובת הציבור כולו. טמבל רולניק, היה צריך לעשות תוכנית שקוראת להחרים את הבנקים אם לא יפרסמו בערוץ 14 ויזמינו את עמית סגל להרצאות בניו-יורק כל סופ"ש שני. קרומבי היה עושה לו לייק.

רה"מ נתניהו מקדם בחשבון הטוויטר שלו את ערוץ 14 (צילום מסך)

המאבק של ינון מגל נועד כדי להכניס כסף לכיס שלו ולא לטובת עם ישראל או הימין. כאמור, הוא לא ימני, הוא חזיר. בניגוד לקמפיין הדמגוגי של מגל, בנק לאומי, שטראוס או כל חברה אחרת שלא מפרסמת בערוץ 14 לא עושה זאת כדי להחרים את צופי הערוץ או את הימין. עובדה: הגופים הללו מפרסמים באופן תדיר בכלי תקשורת המזוהים עם הימין - מאתרים דתיים וחרדיים באינטרנט ועד לעיתונים חרדיים ועלוני השבת של הציבור הדתי לאומי.

הסיבה שמפרסמים גדולים נמנעים מערוץ 14, לטענת חלק מהם, היא שהפרסום שם לא אטרקטיבי: נתח השוק של הערוץ הוא גברים בעלי הכנסה נמוכה - הדמוגרפיה הכי פחות רלוונטית למפרסמים. אחרים מודים שהסיבה פשוטה הרבה יותר: הם לא רוצים להיות מזוהים עם התוכן המסית, השקרי והמבחיל שמשודר בערוץ

הם לא רוצים לפרסם בערוץ שמשדר רבנים שקובעים שראשי הציונות שיתפו פעולה עם הנאצים. הם לא רוצים להיות מזוהים עם קריאות לשחרור רוצח ראש הממשלה יצחק רבין. הם לא רוצים להיות קשורים לערוץ שמפרסם תיאוריות קונספירציה על שמאלנים שבוגדים במדינה ומשתפים פעולה עם חמאס. הם לא רוצים לתת יד לערוץ שנותן בימה קבועה לקריאה לפשעי מלחמה. הם לא רוצים להיות חלק מתעמולה אנטי-להט"בית ושנאת נשים. הם לא רוצים להיות קשורים לסלקציה בסיקור משפחות החטופים. הם לא רוצים לממן הסתה לאלימות נגד היועצת המשפטית לממשלה.

ואולי, הם גם לא רוצים להיות קורבנות של סחיטה באיומים.