התפתחויות בהליך חקיקה להגבלת כלי תקשורת מבליטים את הההבדל בין גישת מערכת הביטחון לבין זו של קואליצייית נתניהו. בעוד השירותים החשאיים של מדינת ישראל מדגישים כי חקיקה הפוגעת בחופש הביטוי צריכה להיות מוגבלת ומאוזנת, חברי הקואליציה מעוניינים בהחמרת החקיקה, הסרת האיזונים והבלמים והעברת עוד סמכויות לזרוע המבצעת - הם עצמם.

השבוע קודמה הצעת החוק של שר התקשורת שלמה קרעי, להאריך בארבעה חודשים נוספים את תוקף החוק למניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, הידוע בכינוי "חוק אל-ג'זירה". מליאת הכנסת אישרה את ההצעה בקריאה ראשונה, והוועדה לביטחון לאומי של הכנסת הכינה אותה לקריאה שנייה ושלישית שאמורה להתרחש בשבוע הבא, לפני צאת הכנסת לפגרה.

במקביל לקידום ההצעה הכריזו השר קרעי וחברי הוועדה לביטחון לאומי, מסיעות הליכוד ועוצמה-יהודית, את הצעת החוק הפרטית של ח"כ אריאל קלנר (הליכוד), להרחבת "חוק אל-ג'זירה" כך שיתן לשר התקשורת את הסמכות להורות על חסימת חלקים מרשת האינטרנט בישראל.

המערכה התודעתית

נציג שירות הביטחון הכללי הרחיב אתמול (16.7) בדיון בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת בנוגע לסכנה שמציבה רשת אל-ג'זירה לביטחון המדינה.

הנציג, שהזדהה בשם "איתי" מיחידת המחקר בשב"כ, סיפר כי ערוצים בשפה הערבית ובראשם אל-ג'זירה משרתים ארגוני טרור ובראשם חמאס, מעל ומעבר להדהוד מסריהם במסגרת המערכה התודעתית. לדברי נציג שב"כ, שידורי אל-ג'זירה פוגעים פגיעה של ממש ביכולת של צה"ל לפעול ברצועת עזה וכן מובילים לביצוע פיגועים בתחומי מדינת ישראל.

את הדברים אמר נציג שב"כ בדיון שנערך לצורך הכנת תזכיר החוק שמקדם שר התקשורת שלמה קרעי, להארכת תוקפו של חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה. לפי הצעת החוק הממשלתית, תוקפה של הוראת השעה שמאפשרת לשר התקשורת להגביל את שידוריו של ערוץ טלוויזיה בישראל, תוארך עד סוף חודש נובמבר.

נציג שב"כ טען בדבריו בפני הוועדה כי "התכנים שמשודרים בחלק מערוצי התקשורת הזרים בערבית משרתים את המערכה התודעתית שמנהלים נגד ישראל". לדבריו, הקשר בין אותו חלק מהערוצים הערביים לבין ארגוני הטרור כולל "מאפיינים שחורגים באופן משמעותי ממערכת היחסים שמקובלת בין ערוץ תקשורת לבין מושאי הסיקור שלו".

לדברי נציג שב"כ, הפעילות של חלק מאותם ערוצי תקשורת זרים מאז פרוץ המלחמה "תורמת באופן משמעותי לארגוני הטרור ובראשם חמאס ברצועה, ולמדינות אויב, וגם הם רואים בפעילות של אותם ערוצים - אל-ג'זירה היא הדוגמה הבולטת ביותר לכך - ערך ממשי ומשמעותי במלחמה שלהם נגד ישראל".

עוד הוסיף כי "המידע שמצוי ברשותנו מצביע באופן מובהק על קשר הדוק בין ארגוני הטרור בראשם חמאס לבין רשת אל-ג'זירה. [...] ארגוני הטרור ובראשם חמאס רואים באל-ג'זירה ממש זרוע תעמולה, מנגנון הסברתי ומודיעיני שהם נעזרים בו על בסיס קבוע".

נציג שב"כ לא הסתפק באמירה לגבי הקשר בין אל-ג'זירה ודומותיה לבין ארגוני טרור, אלא גם גלש למחוזות ביקורת התקשורת. השב"כ, מתברר, אינו שבע נחת מכך שבערוצי טלוויזיה ערבים מאמצים את השקפת העולם הערבית ולא את זו הישראלית.

"השידורים שמופיעים בערוץ אל-ג'זירה הם תמיד מוטים באופן מובהק לרעתה של ישראל", אמר. "הם תמיד מציגים רק את הנרטיב החמאסי, מבליטים את הפגיעות בצד הפלסטיני, מנתקים או מציגים באופן מגמתי למדי את הצד הישראלי, משדרים נרטיבים שבעצם פוגעים במעמד הבינלאומי של ישראל. מחלישים את היכולת של צה"ל או מנסים לפחות לפגוע ביכולת של צה"ל לפעול ברצועה".

כשהתבקש על-ידי ח"כ משה סעדה (הליכוד) לתת דוגמה לפגיעה שכזו, השיב "איתי": "באל-ג'זירה משדרים תכנים שקוראים לציבור הרצועתי להימנע מלהתפנות במקומות שצה"ל להם להתפנות בהם או לנוע למקומות אחרים".  לדברי נציג שב"כ, לא מדובר רק בפרסום מסרים ישירים של חמאס אלא במכלול הסיקור. "זה משדר נרטיב", הסביר, "נרטיב אתה משדר בראיונות, אתה משדר בתמונות, אתה משדר בפרשנויות".

עם זאת, החוק למניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה לא מונע את קליטת השידורים ברצועת עזה, או בכל מקום אחר מחוץ לתחומי מדינת ישראל. בשל כך הדגיש נציג השב"כ את השפעת שידורי הערוץ על מי שצופה בו בישראל.

אחרי שציין כי בקרב הציבור הערבי בישראל אין תופעה רווחת של טרור או תמיכה בטרור הוסיף "איתי": "אבל אותו מיעוט שכן מושפע, ויש מיעוט כזה, אנחנו חושבים שערוצי אל-ג'זירה, התכנים שמופיעים שם כן גורמים להקצנה, גורמים להתססה".

לדברי נציג שב"כ, "אנחנו יודעים שישנם גורמים בציבור הזה שמושפעים לרעה מהתכנים שהם רואים באל-ג'זירה. אני לא יכול לפרט כאן הכל אבל יש בידינו לא מעט ראיות לכך שגורמים בקרב הציבור הזה, שעברו תהליכי הקצנה, צפו באדיקות בתכנים האלה. אנחנו יודעים להצביע באופן מובהק על קשר בין החשיפה לאותם תכנים לבין תהליכי הקצנה שבקצה שלהם גם ראינו מעורבות בטרור. למשל, הפיגוע שבוצע בבית קמה במרץ השנה, שבו נהרג חייל צה"ל, נפגעו שניים נוספים, אנחנו יודעים שהמפגע צרך תכנים שונים של אל-ג'זירה לרבות תכנים עדכניים".

ח"כ סעדה שאל את נציג שב"כ האם ידוע על קשר סיבתי בין הצפייה בערוץ אל-ג'זירה לבין החלטת המחבל לדקור חיילים, האם המחבל אמר משהו או כתב דבר מה לפני המעשה שממנו אפשר ללמוד על הקשר.

"איתי" התחמק מלהשיב לשאלה ואמר במקום כי "אנחנו יודעים לומר שהוא צרך את התכנים האלה באופן משמעותי מאוד. תכנים שקשורים למלחמה, תכנים שקשורים לתעמולה של חמאס ומאל-ג'זירה, ישירות מאל-ג'זירה".

"להכביד קצת על החוק הזה"

למרות האבחנות החריפות והחמורות של נציג השב"כ בנוגע לאל-ג'זירה ולערוצים אחרים שאת שמם לא פירט, אותו נציג היה גם ברור בדבריו כי הפעולות להגבלת אותם ערוצים חייבות להיות מוגבלות בעצמן.

נציג שב"כ הבהיר כבר בתחילת דבריו כי התמיכה של הארגון החשאי בהארכת תוקפה של הוראת השעה עד סוף נובמבר, היא אך ורק בשל הבלמים והאיזונים שהוכנסו בו, כולל הגבלת תוקף הצווים ל-45 יום בלבד, מנגנון הביקורת השיפוטית על הצווים והגבלת הוראת השעה עצמה לתקופת המלחמה בלבד.

לעומת השב"כ, שר התקשורת קרעי וחברי-כנסת מהקואליציה שאפו, כבר בגלגול הראשון של הצעת החוק, להחריף במידה ניכרת את נוסח החוק: להאריך את תוקפו ותוקף הצווים שבסמכות שר התקשורת להוציא, להעביר לשר התקשורת סמכות לחסום שידורים גם ברשתות חברתיות ובצלחות לוויין פרטיות, להחיל את החוק גם על השטחים, וגם להפוך את החוק לכזה שיאפשר להטיל מגבלות ולסגור כלי תקשורת ישראלים, ולא רק בשל שידורים שנקבע כי הם פוגעים פגיעה ממשית בביטחון המדינה אלא גם מסיבות ששר התקשורת יחליט עליהן (יחד עם השר לביטחון לאומי).

שאיפתם של חברי הקואליציה להחמיר את נוסח החוק ולהופכו לדרקוני יותר לא השתנתה. רק לפני כמה ימים אישרה הכנסת בקריאה טרומית את הצעת החוק של ח"כ אריאל קלנר (הליכוד) ולפיה תהפוך הוראת השעה להוראת קבע ושר התקשורת יקבל סמכות להפעיל את מערך הסייבר או אמצעים אחרים שבידי המדינה על מנת לחסום בישראל אתרי אינטרנט, דוגמת פייסבוק או יוטיוב. סמכות זו תינתן ללא הגבלת זמן ותישאר גם אחרי שיסתיים מצב המלחמה.

יו"ר הוועדה לביטחון לאומי ח"כ צביקה פוגל (עוצמה-יהודית), הבטיח בפתח דבריו אתמול כי במהלך הפגרה שתתחיל בסוף החודש הוועדה תדון בהצעת החוק של ח"כ קלנר שמטרתה "להכביד קצת את עול החוק הזה", כדי שמיד לאחר הפגרה תובא למליאת הכנסת "הצעת חוק קצת יותר קשוחה".

ח"כ סעדה טען כי יש להאריך את תוקף הצווים שניתן להוציא נגד כלי תקשורת לתקופה שעולה על 45 ימים. "ברגע שהחלטת כבר לסגור, אז זה לא העניין של הימים, הימים הם לא המשמעות", טען.

היועצת המשפטית של הוועדה, מירי פרנקל שור, טענה מנגד כי הדרישה לבחון מחדש את מצב העניינים לאחר 45 יום היא משמעותית ומהווה חלק מהאיזונים הראויים בחוק. את יו"ר הוועדה ח"כ פוגל היא לא הצליחה לשכנע. "אני מקווה שנצליח לשנות את זה בהצעת החוק הפרטית", אמר.

לאחר שהתקיים דיון חסוי, שבו נציגי שב"כ, צה"ל והמוסד מסרו פרטים נוספים, הצהיר היו"ר ח"כ פוגל כי הוא השתכנע עוד יותר בנחיצות החוק ובצורך "להרחיב את הצעת החוק הקיימת". יו"ר הוועדה שב והצהיר כי יעשה זאת במסגרת הדיונים בהצעת החוק הפרטית של ח"כ קלנר.

קרעי: תנו לי סמכות לסגור רשתות חברתיות

מסרים דומים הועלו בדיון שנערך שלשום במליאת הכנסת, שם הציג השר שלמה קרעי את תזכיר החוק הממשלתי לקראת אישורו בקריאה הראשונה.

שר התקשורת הצהיר כי הוא כבר ביקש מהייעוץ המשפטי במשרדו ומהייעוץ המשפטי בממשלה שלא להסתפק בהארכת התוקף של החוק אלא "גם לתת תשומת לב לעניין שיש שידור חי של אל-ג'זירה גם ברשתות החברתיות, גם בערוץ יוטיוב למשל, ולנסות ולאפשר להכניס לנו סמכות בחוק גם לעצור את שידורי אל-ג'זירה בשידור חי ברשתות חברתיות", אמר השר קרעי. "אני מקווה מאוד שחבריי חברי הכנסת כאן בוועדה ישימו לב ויתנו תשומת לב לעניין הזה וינסו להגיע לכך".

קרעי הוסיף והצהיר כי הוא "תומך גם בחקיקה פרטית וגם בחקיקה הממשלתית". לדבריו, "אם ישכילו להכניס בה שינויים נוספים דוגמת האפשרות לסגור שידור חי ברשתות חברתיות, אני בהחלט תומך במהלכים כאלו". לדבריו, "מדינת ישראל החליטה להתעלות לגודל השעה למרות כל החסמים המשפטיים שניסו להערים עלינו בהתחלה דרך הייעוץ המשפטי לממשלה".

השר קרעי הביע תקווה שהצעת החוק הפרטית של ח"כ קלנר תאושר סופית עד סוף חודש נובמבר, מועד פקיעת החוק אם וכאשר יוארך תוקפו. השר קרעי ציין כי להצעת החוק הפרטית יש להוסיף, מעבר לשינוי הגדרת החוק מהוראת שעה להוראת קבע, גם "כלים משמעותיים יותר כמו שצריך כמו שמדינה דמוקרטית צריכה לפעול כנגד מי שמנסה לקעקע אותה, לקעקע את היסודות שלה ומנסה להסית ולפגוע בביטחון המדינה".

לאחר שהציג השר קרעי את הצעת החוק הממשלתית, עלו לדוכן המליאה כמה עשרות חברי-כנסת מהאופוזיציה והקואליציה שדיברו כל אחד על נושא אחר שקרוב ללבו, בלי קשר להצעת החוק שאמורה היתה להיות במוקד הדיון.

אחת הבודדות שניצלה את רשות הדיבור שניתנה לה כדי להתייחס להצעת החוק היתה ח"כ עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל), שאמרה: "תיזהרו, הסגירה הזו היא התחלה של יישום חלק מההפיכה השלטונית. עכשיו זה יתחיל מאל-ג'זירה, זה עוד יגיע למקומות אחרים ולכלי תקשורת אחרים". לאחר שירדה מהדוכן סולקה בצעקות מהמליאה בידי היו"ר ח"כ חנוך מילביצקי.

ההצעה של השר קרעי אושרה אתמול בסופו של דבר במליאת הכנסת ברוב גדול: 38 לעומת 8 (התנגדו רק חברי-הכנסת של רע"מ וחד"ש-תע"ל), והועברה לוועדה בראשות ח"כ פוגל. בדיון בוועדה נכחו רק ח"כ פוגל עצמו וח"כ סעדה. הם דחו פה אחד את ההסתייגויות שהוגשו לחוק מטעם הימין-הממלכתי ויש-עתיד, מבלי אפילו להקריא אותן לפרוטוקול, ואישרו פה אחד את החוק לקריאה שנייה ושלישית. בשבוע הבא צפויה הצעת החוק לשוב למליאה לצורך אישורה הסופי.