הניהול הכושל של ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע לדיון בכנסת ביום חמישי (11.7), אולם מבלי ששמו של נתניהו כמעט ויוזכר.

ועדת המשנה לענייני חוץ והסברה של ועדת החוץ והביטחון, התכנסה כדי לדון בעובדה השערוריייתית כי מערך ההסברה של ישראל מתנהל ללא ראש, וכי חודשיים לאחר שראש מערך ההסברה הקודם עזב את תפקידו לא מונתה אפילו ועדת איתור כדי למצוא לו מחליף. כל זאת בזמן שמדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמה, ונתונה במשבר בינלאומי מהחמורים בתולדותיה.

לא רק ששמו של נתניהו לא התנוסס בדיון על הפיאסקו, גם לא העובדה שמדבר בדפוס חוזר. נטייה קבועה של נתניהו להחליש ולערער מוסדות ממלכתיים, על-ידי השארתם כמסמר בלי ראש: ללא מנהלים מתפקדים או בניהול של ממלאי מקום נצחיים.

מערך ההסברה הוא אחד ממספר מוסדות, כמו המטה לביטחון לאומי והמועצה הלאומית לכלכלה, שהוקמו בתוך משרד ראש הממשלה על מנת להגביר את הפן המקצועי של פעילותו, ולספק לו ייעוץ מומחה ובלתי תלוי. נתניהו, באופן עקבי, ריסק העצמאות המקצועית של מוסדות אלה על מנת שיוכל להשתמש בהם לצרכיו הפוליטיים המשתנים.

התוצאות משפיעות על מדינת ישראל יום יום, אולם נחשפות בדרך-כלל רק בעת משבר. "ההסברה היא שדה קרב לכל דבר ועניין והוא הופקר ברמה הלאומית. כל יום עולים דוברים מאונר"א לדבר על המצב בעזה ואנחנו לא נותנים מענה", אמר אילון לוי, לשעבר דובר הממשלה באנגלית שפוטר לאחר שלא נשא חן בעיניה של שרה נתניהו.

אילון לוי, לשעבר דובר במערך ההסברה, בישיבת ועדת המשנה, 11.7.24 (צילום מסך)

אילון לוי, לשעבר דובר במערך ההסברה, בישיבת ועדת המשנה, 11.7.24 (צילום מסך)

לוי התייחס לארעיות ולחובבנות בה מנוהלת המדינה: "ביצעתי 400 ראיונות כדובר הממשלה באנגלית ולא היה לי חוזה כתוב והסידור הזה לא הצליח להאריך ימים כי בסופו של דבר אנשים צריכים לחזור לשגרה שלהם ולהתפרנס". לדבריו, "ראיתי איך בתחילת המלחמה המדינה הקימה פס ייצור של דוברים ובמקום לשמר ולמסד את המערך הזה הוא למעשה התפורר".

"אנחנו פסע ממלחמה כוללת עם לבנון ואם המשבר הזה יפרוץ, נמצא את עצמינו מבחינה הסברתית באותה נקודה שבה היינו בשביעי באוקטובר", המשיך, "המצב ההסברתי משול לכך שנסיג את כוחות צה"ל או שנישאר ללא הגנה אווירית, זה עניין קיומי. אפשר להתלונן שהתקשורת נגדנו אבל עובדה שכשהיה לנו מערך של דוברים אז עשינו עבודה וייצרנו כותרות, ועכשיו אנחנו פחות נוכחים במגרש".

"אנחנו כמדינה", סיכם, "לא רק שלא ערוכים לנהל את הקרב הבא אנחנו גם לא ערוכים לנהל את המשבר הנוכחי".

מלחמת השפעה

בדיון בוועדה הופיע גם נציג משרד החוץ, דוד סרנגה, גם הוא במשרת ממלא מקום: של סמנכ"ל דיפלומטיה ציבורית. משרד החוץ הוא דוגמה עצובה נוספת לסגנון הניהול הנתניהואי. במשך שנים ייבש נתניהו את משרד החוץ, פגע בתקציביו, מידר את אנשיו וקרע ממנו אגפים, על מנת לרכז אצלו את ניהול היחסים הבינלאומיים והדיפלומטיים של מדינת ישראל, וכדי למנוע מצב שבו פוליטיקאי אחר בליכוד יצבור כוח ומוניטין שיאיימו על נתניהו.

כך למשל הקים נתניהו בכנסת הנוכחית משרד הסברה בראשות גלית דיסטל-אטבריאן, חסרת כל ניסיון וכישורים מתאימים, רק כדי לגמול לה על נאמנותה וצייתנותה. כפל, שילוש וריבוע התפקידים גרם נזק והפריע גם לגורמים שכן ניסו לפעול בחזית ההסברה. הכישלון היה כל כך צורב ומשפיל שדיסטל-אטבריאן נקטה צעד שהוא בגדר חילול הקודש בליכוד, והתפטרה.

דוד סרנגה, ממלא מקום סמנכ"ל דיפלומטיה ציבורית במשרד החוץ, בדיון בוועדת המשנה (צילום מסך)

דוד סרנגה, ממלא מקום סמנכ"ל דיפלומטיה ציבורית במשרד החוץ, בדיון בוועדת המשנה (צילום מסך)

סרנגה התייחס לצד השני של המטבע: האופן המקצועי והמנוהל שבו פועלים אויבינו בחזית ההסברה: "הדור הצעיר שואב את המידע שלו מאינסטגרם וטיקטוק ופה אנחנו מדברים על מלחמת השפעה שנעשית על ידי כוחות גדולים מאוד כמו סין, רוסיה ואיראן וגורמים בינלאומיים אחרים.

"עוד לפני ה-7.10 האויב הכין את עצמו ברשתות החברתיות ובקבוצות ובקהילות הרלבנטיות באופן ממוקד, שם הוכנה התשתית לתופעת שראינו אחר כך בקמפוסים. המלחמה בעזה היא רק זרז של תופעה הרבה יותר גדולה של מלחמה על התודעה".

דרורית שטיינמץ, סמנכל"ית במשרד ראש הממשלה, התייחסה למצב המופקר של אי-מינוי מנהל למערך ההסברה וטענה כי "זה מעסיק את הדרגים הגבוהים ביותר כדי לראות איך מגייסים למשרה". אולם מיד הוסיפה: "אני לא יכולה לנקוב בלוחות זמנים, כרגע אין עדיין ועדת איתור".

החמאס, הסינים, האיראנים והרוסים, יחכו.