בעוד מאות עיתונאים ישראלים התכנסו אתמול (14.7) בתל-אביב לכנס חירום במחאה על ניסיון ממשלת נתניהו להשתלט על חדשות 13, בבית-המשפט העליון בירושלים נכחו רק שני עיתונאים עת חופש העיתונות בישראל ספג מכה אנושה, כך לפחות אם לקבל את עמדת האגודה לזכויות האזרח.
בסיומו של דיון שנערך בפני השופט יצחק עמית, הסמן הליברלי של בית-המשפט העליון, הציע השופט לאגודה לזכויות האזרח ולערוץ הטלוויזיה הקטארי אל-ג'זירה למשוך את ערעוריהם. המשמעות: רמז עבה לכך שבכוונתו לדחות את טיעוניהם.
הדיון בפני השופט עמית נקבע לאחר שהאגודה ואל-ג'זירה ערערו על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב לאשר את הארכת תוקפם של הצווים נגד הערוץ. צווים שהוציא שר התקשורת שלמה קרעי להגבלת פעילות אל-ג'זירה בישראל.
הצווים יצאו מכוח חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, שנחקק כהוראת שעה בעקבות מצב המלחמה. הצווים מאפשרים סגירת משרדי כלי תקשורת זרים בישראל, החרמת ציודם וחסימת אתר האינטרנט שלהם. החוק מכונה "חוק אל-ג'זירה", למרות שממשלת נתניהו מעוניינת להשתמש בו כבסיס לפעולה נגד כלי תקשורת ישראלים שאינם נושאים חן בעיניה.
צילום מסך מתוך סרטון שפרסם שר התקשורת שלמה קרעי בו צילם את עצמו חותם על הצווים נגד ערוץ "אל-ג'זירה", 5.5.24
באגודה לזכויות האזרח טענו, באמצעות עורכי-הדין הגר שחטר וגיל גן-מור, כי שופט המחוזי הסתפק ברף ראייתי דל, כולל ראיות חסויות במעמד צד אחד שאינן רלוונטיות לחוק, ובנוסף התבסס על ראיות לא אקטואליות בניגוד לדרישות החוק. באל-ג'זירה העלו טענות דומות, וזאת באמצעות עורכי-הדין חוסיין אבו חוסיין וסלים וקים.
המדינה, מנגד, טענה כי שידורי הערוץ עודם "פוגעים פגיעה ממשית בביטחון המדינה", וזאת לא רק בהתבסס על חומרים ישנים. "נאסף מידע חדש בדבר פגיעת הערוץ בביטחון המדינה, שהמשיבה תבקש להציג במעמד צד אחד", הודיעה המדינה באמצעות עו"ד יוני חדד ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה.
השופט העדיף לא לחבר את הנקודות
הדיון שנערך בפני השופט עמית הוקדש ברובו לשמיעת עמדתה של האגודה לזכויות האזרח, שרואה בחוק ובצווים שיוצאים מתוקפו סכנה לכלל העיתונות בישראל. "הפרשנות שהמדינה מציעה והפרשנות שבית המשפט מציע למעשה יאפשרו - וסליחה שאני דרמטית - לסגירה של התקשורת החופשית", אמרה באת-כוח האגודה עו"ד שחטר.
"החוק הזה, הגם שהוא מכונה 'חוק אל-ג'זירה', הוא חוק כללי וההנחיות שייצאו מטעם בית-המשפט היום הן הנחיות שיחולו לא רק על אל-ג'זירה אלא גם על CNN, שחשפו מה שקורה בשדה תימן, או על סוכנות הידיעות AP, שהשר פשט עליה לפני חודש וחצי", הוסיפה.
בית-המשפט המחוזי, טענה עו"ד שחטר, קיבל את עמדת האגודה לזכויות האזרח כי לשון החוק מחייבת בחינת התכנים המשודרים בלבד על מנת לקבוע כי גוף תקשורת פוגע בביטחון. למרות זאת, המחוזי לקח בחשבון בהחלטתו ראיות שנוגעות לאופן שבו חמאס תופס את השידורים באל-ג'זירה וראיות בנוגע לקשרים בין כתבי הערוץ לחמאס.
עורכי-הדין הגר שחטר וגיל גן-מור בדיון על צווים להגבלת שידורי אל-ג'זירה, בית-המשפט העליון, 14.7.2024 (צילום: אורן פרסיקו)
"זה צריך לזעזע את אמות הסיפים", טענה עו"ד שחטר. "המשמעות היא שבית-המשפט מאפשר למדינה לסרוק במסרקות ברזל את מאחורי הקלעים של גוף תקשורת, ושאם עכשיו קו הסיקור של CNN ילך ויהיה ביקורתי יותר נגד ישראל וייחשפו עוד פשעי מלחמה שכן או לא מבוצעים, השר יבקש מהגורמים הביטחוניים הרלבנטיים לבדוק אם CNN בקשר עם חמאס ובית המשפט יוכל לבסס על זה את ההחלטות שלו".
עו"ד שחטר הפנתה את בית-המשפט לעובדה שבנימוקי המדינה בתגובה לעתירה שהוגשה נגד עצם החוקתיות של חוק, נטען כי החוק נחוץ משום שאין די בסנקציות הקיימות בספר החוקים הישראלי, כגון סמכות הצנזורה הצבאית, חוק העונשין או חוק המאבק בטרור, כדי להתמודד עם "צונאמי של תכנים שפוגעים פגיעה ממשית בביטחון המדינה".
אולם לדבריה של נציגת האגודה לזכויות האזרח, במקרה הנוכחי המדינה לא הציגה מסה של תכנים הפוגעים בביטחון המדינה. "המסך הוחשך בגלל אייטם אחד, גג חמישה", טענה עו"ד שחטר. "זה בדיוק לא הצונאמי של אייטמים שהמדינה לא יכולה להתמודד איתו בדרכים אחרות", הוסיפה בהמשך.
השופט יצחק עמית (צילום: דוברות בתי המשפט)
באת-כוח האגודה לזכויות האזרח הדגישה כי אינה יכולה לדעת מה מציגה המדינה במעמד צד אחד אך הזהירה מפני אפשרות שהחומרים החסויים יכללו ראיות לא לכך ששידורי הערוץ פוגעים בביטחון, אלא לכך שקו הסיקור בערוץ ביקורתי ושנעשה בו שימוש בטרמינולוגיה ביקורתית.
לדברי עו"ד שחטר, יש לבחון מחדש את הטענה בדבר הקשר בין השידורים לבין החלטת מפגעים לבצע מעשי טרור בתחומי מדינת ישראל. המחוזי אמנם קבע שהתכנים ששודרו באל-ג'זירה היו זרז למפגעים, אך באותה הנשימה קבע כי אי אפשר להצביע על תוכן ספציפי שהוביל לכך וכי לא נראה שבאל-ג'זירה כיוונו לתוצאה זו.
"כלומר", הסיקה מכך עו"ד שחטר, "אין תכנים שהתוכן שלהם הוא הסתה, אין תכנים שבהם אל-ג'זירה אומרת 'תצאו, תפגעו' ולא ברור אם מה שהיווה את הקטליזטור זו המציאות שאל-ג'זירה משדרת או שיש טענה שאל-ג'זירה קוראת לביצוע טרור.
"זה נורא נורא חשוב כי אנחנו מדברים על סגירת ערוץ תקשורת בגלל התכנים המשודרים ואם יש מסה קריטית של תכנים, כמו שהיה ברואנדה, שקוראים לאלימות שוב ושוב ושוב, אפשר להגיד 'אנחנו לא יכולים להצביע על תוכן ספציפי כי יש כל כך הרבה', אבל פה הם לא מראים הסתה".
לדבריה, "זה אומר שבית-המשפט סגר גוף תקשורת בגלל קו סיקור תקשורתי ובגלל טענה שיש קשר בין קו הסיקור הזה לכוונה לבצע פיגוע למרות שאנחנו לא יודעים אם זה סיבתי או נסיבתי".
"לשיטתך", העיר השופט עמית, "אם לפני הדיון פתחתי אל-ג'זירה בערבית ויש לאורך כל השידור 'הטבח ב...', 'הטבח ב...', ונניח באופן קבוע אני רואה מיד שמוגדר, גם בחילוץ של הארבעה, 'הטבח בנוסיראת'. באופן קבוע כך זה משודר. מבחינתך זה קו סיקור?".
"לכנות מה שקורה בעזה טבח? כן, זה קו סיקור", השיבה באת-כוח האגודה לזכויות האזרח. "אני אומרת יותר מזה, כשמסתכלים על קו הסיקור של ערוץ 14...".
בשלב זה קטע השופט עמית את דברי עו"ד שחטר. אם רצתה להציג את קו הסיקור של ערוץ 14 לפיו תושבי עזה כולם הם בני מוות או את הקריאות החוזרות לביצוע פשעי מלחמה, הרי שהדבר לא התאפשר לה.
מונה המופיע באופן קבוע בדף הבית של אתר ערוץ 14, המתייחס לכלל ההרוגים בעזה כאל "מחבלים". זאת בעוד גם לפי הערכות צה"ל, לפחות מחצית הם אזרחים
"אנחנו רואים שאנשים מגיבים לתקשורת ולפעמים התגובה הזו היא אלימה", אמרה בהמשך באת-כוח האגודה לזכויות האזרח. "אנחנו רואים שאנשים ראו שידורים של דאע"ש בתקשורת וחלק החליטו להצטרף, אנחנו רואים שכשדיווחו על הגופה של הנער שנמצאה באזור דומא יצאו... מתנחלים וביצעו פעולות מאוד אלימות בכפרים הסמוכים. להגיד שכל פעם שתוכן של שידור או קו סיקור מוביל לאלימות זה שוב, זה לסגור את התקשורת החופשית. הרף צריך להיות גבוה מזה."
"האם לדעתך חוסר האפקטיביות של החוק משפיע על הפרשנות?", שאל השופט עמית. "כלומר העובדה שהחוק לא לגמרי אפקטיבי, כי יש צלחות לוויין, יש יוטיוב, יש לזה השפעה על הפרשנות?".
עו"ד שחטר השיבה בחיוב. לדבריה, חוסר האפקטיביות של החוק חושף את תכליתו האמיתית. "אם ההחלטה הזו תאושר מה שיוצא זה שמספיק אייטם אחד בן ארבעה חודשים, על טנק המרכבה, שלושה אייטמים אינצידנטליים, שהערוץ אפילו לא יודע שיש איתם בעיה, וקו סיקור ביקורתי - כדי לסגור ערוץ. וזה אומר שאין תקשורת חופשית בישראל, זה אומר שיידע כל ערוץ זר שהוא בסכנת סגירה. הפגיעה פה היא פגיעה אנושה דווקא בגלל שהכלים שנעשה בהם שימוש הם כל כך לא אפקטיביים".
מתן חודורוב, יו"ר ועד העובדים בחדשות 13, קורא לעיתונאים בישראל "לחבר את הנקודות" ולהבין כי ההתקפות השונות של הממשלה ושל טייקונים מקורבים על חופש העיתונות הן חלק ממגמה מתוכננת; כנס החירום להצלת חדשות 13, 14.7.24, תל-אביב (צילום: אור בן-אסולי, ארגון העיתונאים והעיתונאיות)
עו"ד שחטר ביקשה לקשור בין החוק לבין חזיתות אחרות במאבק על חופש העיתונות בישראל. "אי אפשר לנתק את הקונטקסט" אמרה, "התאגיד תחת מתקפה, אנחנו רואים מה קורה בערוץ 13...".
אולם השופט עמית שוב קטע אותה. "אין צורך...", הבהיר. תחת שמיעת טיעונים בדבר ההקשר הרחב של החוק, ביקש שופט העליון מבאת-כוח האגודה לזכויות האזרח להתייחס לעובדה שגם האיחוד האירופי החליט לחסום ערוצי שידור בשנים האחרונות.
"באירופה דובר על החלטה ספציפית של סנקציות כלפי ערוצים שמקושרים לשלטון הרוסי במסגרת החבילה השלישית של הסנקציות על רוסיה, בתחילת המלחמה עם אוקראינה. זה לא חוק כללי שחל על כל גופי התקשורת הזרים", הבהירה עו"ד שחטר.
"האיחוד האירופי השתמש בכלים דיפלומטיים. הם כללו את חסימת הסוויפט, הם כללו איסור על סחר, אמברגו, הם כללו ביטול של אשרות, כל זה בתוך מכלול של יחסים דיפלומטיים במישור מדיני-פוליטי. ישראל יכולה לבוא ולהגיד 'אני לא מעוניינת שתקשורת קטארית תיכנס למדינה ואני מטילה חבילת סנקציות על כל מה שקשור לקטאר: לא יטוסו מטוסים קטארים מעל שמי ישראל, לא נעשה עסקאות, לא נמכור להם מה שלא נרצה. וזה מותר, מותר למדינה להטיל סנקציות על מדינה אחרת. אבל אנחנו לא פה בסנקציות נקודתית. פה המדינה אומרת 'זה לא פוליטי, התכלית היא ביטחונית".
"הקשר עם חמאס משפיע על התוכן המשודר"
"אנחנו לא מדברים על סיקור ביקורתי, זה ממש לא העניין", טען מנגד עו"ד חדד מטעם המדינה, "אנחנו מדברים על גוף תקשורת שמשתף פעולה עם חמאס, שמסייע לחמאס, שחמאס רואה בו את הזרוע ההסברתית. ברגע שיש קשרים כאלה עם החמאס זה מטבע הדברים משפיע על התוכן ואנחנו רואים את זה גם בתוכן כשכבר שודר וגם בתוכן נוסף שנבקש להציג במעמד צד אחד וגם בהשפעה של התוכן על מפגעים. בסופו של דבר אם אנחנו מסתכלים על התמונה הכוללת זה הקשרים עם חמאס, התוכן המשודר וההשפעה של זה על מפגעים, כשהעיקר באמת הוא התוכן המשודר אבל הקשר עם חמאס משפיע על התוכן המשודר".
וואליד אל-עומרי, מנהל אל-ג'זירה בישראל ובשטחים, משוחח עם עורכי דינו. מימין: סלים וקים וחוסיין אבו-חוסיין, בדיון על צווים להגבלת שידורי אל-ג'זירה, בית-המשפט העליון, 14.7.2024 (צילום: אורן פרסיקו)
את עיקרי דבריו השמיע עו"ד חדד בדיון שנערך במשך שעה ארוכה במעמד צד אחד, בהשתתפות נציגי גורמי הביטחון, ככל הנראה מהשב"כ. במהלך הדיון במעמד צד אחד עיין השופט עמית בשלל חומרים חסויים, וקבע כי שניים מהם יועברו למערערים.
ראשית הועברה לידי הסנגורים פרפרזה מחומרי שב"כ ולפיה הפלסטיני שדקר למוות אזרח ישראלי בצומת בית-קמה ופצע שניים נוספים בחודש מרץ האחרון, נהג לצפות בשידורי אל-ג'זירה. המפגע, יש לציין, נהרג כבר במהלך ביצוע פעולת הטרור, כך שכל עדות על העדפות הצפייה שלו והקשר בינן לבין המעשה נשאבה, ככל הנראה, מגורמים אחרים.
בנוסף העבירה המדינה למערערים צילום מסך משידורי ערוץ אל-ג'זירה ביום ה-7.10.23, אז שודר בערוץ קולו של מנהיג הזרוע הצבאית בחמאס מוחמד דף מכריז על פתיחת המבצע נגד ישראל וקורא לכל הכוחות הערבים והאסלאמיים באזור לתקוף את ישראל.
עם סיום הדיון במעמד צד אחד חידש השופט עמית את הדיון בדלתיים פתוחות. "ישבתי, ראיתי חומר חסוי, שאלתי שאלות שונות, ניהלנו שיח וסיג עם גורמי ביטחון שונים", אמר השופט עמית, "ברגע זה יש לי יותר נטייה לאשר את בית משפט קמא ואני לא בטוח שזה טוב שלקראת הדיון החוקתי יהיה החלטה של בית המשפט העליון".
במילים אחרות, השופט עמית הבהיר כי הוא נוטה לדחות את הערעורים, וטען כי אפשר שיהיה בכך כדי להשפיע על תוצאות העתירות שהגישו אל-ג'זירה והאגודה לזכויות האזרח נגד עצם חוקיותו של החוק.
לאחר התייעצות קלה הודיעו באי-כוח המערערים כי הם מבקשים ארכה עד יום רביעי להביע עמדתם בנוגע לנסיגה מהעתירה.
כלי תקשורת ישראלים מדווחים על הצהרת דף ב-7 באוקטובר (צילומי מסך)
לפני פיזור ביקש עו"ד גן-מור להוסיף כמה מילים. "כלי תקשורת יכול לשדר דברי הסתה שאומר ראש ארגון טרור ולא מחשיכים את המסך הזה", טען. "אתה משדר, אתה מעביר לצופים את העמדה של גורמים מסוימים, אתה לא יכול לתפוס את גוף השידור. אי אפשר לבוא ולטעון שבגלל ששידרו איזשהו נאום הסתה של דף באל-ג'זירה צריך לסגור את הערוץ, זה טירוף הדעת".
ואכן, השימוש בשידור נאומו של דף כראייה לכך שהערוץ פוגע בביטחון המדינה, המחישה את הבעייתיות שבטענות כלפי אל-ג'זירה, ככל שאלו נסמכות על תוכן שידוריה, ואת הקלות בה ניתן להפנות טענות אלו לכלי תקשורת אחרים. בדיקה זריזה במנוע החיפוש גוגל מגלה את המובן מאליו: כלי התקשורת הישראלים דיווחו גם הם ב-7 באוקטובר על קריאתו של מוחמד דף, כחלק מסיקור מאורעות היום.
* * *
ע"א 5017/24
ע"א 5025/24
20409-06-24