ההשתלטות העוינת על חברת החדשות של ערוץ 13 אינה אירוע נקודתי. חלחולה של התובנה הזו היה האפקט העיקרי של כנס החירום להצלת חברת החדשות, שנערך היום (14.7) בתל-אביב.
קרוב ל-300 איש, בהם רבים מבכירי העיתונאים בישראל, הגיעו לאולם צוותא 1. לחיצות הידיים המחויכות בין המתחרים מגופי התקשורת השונים הזכירו אירועי ברנז'ה דלוחים, אבל הפעם היה שם עוד משהו: ההבנה שכולם בעצם באותה סירה. שהניסיון לשבור את המפרקת של חדשות 13 הוא מהלך אחד בשרשרת ארוכה שתכליתה הכפפת העיתונות הישראלית כולה למפלגת השלטון.
השלטים שנתלו על הבמה התמקדו בדמותה של המנכ"לית החדשה של חברת החדשות, חברת-הכנסת והרגולטורית לשעבר יוליה שמאלוב-ברקוביץ'. "פוליטיקאית לא תנהל את חדשות 13", נכתב באחד מהם.
שלט אחר הטיל את האשמה על נדב טופולסקי, יו"ר רשת 13: "טופולסקי, זה עליך!". טופולסקי הוא גם בעל מניות בערוץ ונציגו של בעל השליטה, האוליגרך לן בלווטניק. מאז פרוץ המשבר הנוכחי ניכר שטופולסקי מנסה להרחיק את עצמו מהמהלך – אך במקביל הוא לא נוקף אצבע כדי למנוע אותו.
הנואמים תיארו את טופולסקי ושמאלוב-ברקוביץ' כשליחים של כוחות חזקים מהם. "מה שקורה בחדשות 13 זה לא אירוע אומלל של הנהלה שהחליטה לשנות את לוח המשדרים או ועד מנהל שהחליט למנות מנכ"לית. מה שקורה בחדשות 13 הוא חלק מתוכנית כוללת להשמדת חופש העיתונות. לא פחות", הכריזה העיתונאית הוותיקה ענת סרגוסטי, אחראית חופש העיתונות בארגון העיתונאים והעיתונאיות, שיזם את הכנס ומלווה את מאבק העובדים.
ענת סרגוסטי, אחראית חופש עיתונות בארגון העיתונאים והעיתונאיות, נואמת בכנס החירום (צילום: אור בן-אסולי, ארגון העיתונאים והעיתונאיות)
"זה אירוע של השתלטות פוליטית, עוינת, על גוף עיתונאי", המשיכה סרגוסטי, "זה חלק מ-Master Plan". את תוכנית-העל חילקה ל"שלוש זרועות". זרוע אחת, אמרה, היא מהלכים של השתלטות עוינת מהסוג שמתרחש כעת בחדשות 13.
הזרוע השנייה היא חקיקה: הצעות חוק שנועדו לאפשר לשלטון לחנוק תקציבית את השידור הציבורי ולהשפיע על תכניו עד לחיסולו המוצהר, ולצדם חוקים שמצמצמים את חופש הביטוי לכל רוחבה של החברה הישראלית – ולבסוף גם חקיקה שתאפשר לממשלה פשוט לסגור גופי תקשורת שלא יתיישרו עם דרישותיה.
את הזרוע השלישית תיארה סרגוסטי כ"קמפיין מתוזמר ומאורגן, לעתים ממומן, של הסתה, הכפשה, איומים בתביעות השתקה, נגד עיתונאים אינדיבידואליים ונגד כלי תקשורת. זה קמפיין שלא נרתע משימוש באמצעים בזויים ובריוניים רק כדי להחליש ולעשות דה-לגיטימציה לעבודה עיתונאית מקצועית".
התכלית של תוכנית-העל הזאת, אמרה סרגוסטי, היא לשחוק את כוח העמידה של ענף התקשורת הישראלי – ובעיקר למנוע מהעיתונאים לעסוק בעיתונות חוקרת, ביקורתית, כזאת שבלעדיה לא ניתן לחשוף שחיתות שלטונית.
מלחמה על הדמוקרטיה
רשימת הנואמים כללה נציגים בכירים משתי חברות החדשות המתחרות בחדשות 13: מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי גולן יוכפז ואמנון אברמוביץ', הפרשן הבכיר של חדשות 12. יוכפז, שעד 2019 כיהן כמנכ"ל חדשות 13 והודח בניסיון הבולט הקודם לסרס את החברה, יודע שהוא והתאגיד הם הבאים בתור. "התקשורת הישראלית נמצאת במלחמת קיום", פסק. "מלחמה שאם נפסיד בה, הדמוקרטיה הישראלית תשלם מחיר כבר – וייתכן שלא תחזור לעצמה".
גולן יוכפז, מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי, נואם בכנס החירום (צילום: אור בן-אסולי, ארגון העיתונאים והעיתונאיות)
כמו סרגוסטי, גם יוכפז תיאר את המהלכים של השנים האחרונות כחלק ממהלך רוחב. "כדאי למתוח קו בין כל הנקודות הללו: נסיונות עם הצלחות לא מבוטלות להכניס למועצות ולדירקטוריונים של גופי תקשורת עסקנים וגורמים פוליטיים. הטבות שמבקשת המדינה לתת לבעלי כלי תקשורת המקורבים לה – מכספי ציבור. חובות במיליונים שמבקשת המדינה לכסות עבור בעלי כלי תקשורת המקורבים לה – על חשבון כספי ציבור. הקמת רשות פיקוח על התקשורת בישראל שתפעל תחת הממשלה, שחבריה יהיו עובדי מדינה שיומלצו על-ידי שרים. ניסיון של המדינה לשלוט במדידת הרייטינג של ערוצי הטלוויזיה".
יוכפז לא נקב בשם של ערוץ 14 או של בעליו, בעל ההון יצחק מירילשוילי, אבל גם לא היה צריך. שר התקשורת שלמה קרעי אפילו לא טורח להסוות ברצינות את העובדה שהמהלכים לשבירת שוק הטלוויזיה נועדו לשרת את הערוץ היחיד שמתפקד כולו כבימה בוטה לתעמולה שלטונית.
"הציניות הגדולה היא שלציבור מספרים שהנקודות הללו הן חלק מהמלחמה בהיפר-רגולציה של התקשורת בישראל, שהכוונה היא לאפשר פלורליזם, שוק חופשי של דעות, שהניסיון הוא לשבור חסמים – הכל נכון, רק הפוך", המשיך יוכפז. "המטרה האמיתית בבולמוס החקיקה המשוגע הזה היא לקשור ברצועה קצרה את התקשורת הישראלית ולנהל אותה באופן מוחלט. לא לאפשר את הצורך והחובה של כולנו לפלורליזם של דעות ולהצגת פסיפס מורכב של פני החברה, אלא לשלוט עריכתית ממש – לעתים באופן אלים – בתוכן".
אמנון אברמוביץ' נואם בכנס החירום (צילום: אבשלום ששוני)
לדברי יוכפז, העיתונות היתה אמורה להסביר זאת לקהל הרחב – אך נכשלה בכך. "לא הצלחנו להבהיר לציבור שהמלחמה על כלי התקשורת איננה מלחמה על הפרנסה של עובדיה, למרות שגם בפרנסתן של אלפי משפחות בישראל אין להקל ראש – אלא מלחמה על קיומה של הדמוקרטיה הישראלית".
אמנון אברמוביץ' קרא לעיתונאים לשים בצד את התחרות בין כלי התקשורת ולהפגין סולידריות. האויב המשותף שעליו הצביע הוא ראש הממשלה, בנימין נתניהו – ואת המסר הזה, הבהיר, הוא מבטא לא רק בשם עצמו אלא גם בשם חברת החדשות של ערוץ 12, בשם המנכ"ל אבי וייס, שביקש ממנו לנאום בכנס, ובשם "מרבית עובדיה".
אברמוביץ' הדגיש את המילה "מרבית" באופן שהתפרש בקהל כעקיצה לעמיתו עמית סגל, הפרשן הבכיר לענייני כל-דבר של חברת החדשות. היעדרותו מהכנס בלטה במיוחד על רקע נוכחותם של כמה מכוכבי חדשות 12, ובראשם המגישה יונית לוי, שבאו לתמוך בקולגות מהערוץ המתחרה.
ארנון מוזס לבנימין נתניהו: "כל יום, יש לי אחד שהורג אותי, איך קוראים לו? אברמוביץ'" (צילום מסך מתוך שידורי חדשות ערוץ 2)
כמו נואמים אחרים, גם אברמוביץ' הזכיר את ההחלטה לבטל את "אזור מלחמה", התוכנית היומית שמגיש רביב דרוקר ואחת התוכניות הנצפות ביותר בערוץ, כדוגמה ליחס העוין והבלתי רציונלי של ההנהלה החדשה. "ראש הממשלה הנוכחי רואה בתקשורת את חזות הכל. נאמר עליו שהוא איננו ראש ממשלה אלא העורך הראשי של המדינה. ככה זה כשמדובר במיצג ולא במנהיג, בארטיסט ולא בלידר", אמר.
"לכן תוכנית כ'אזור מלחמה' מאיימת עליו, לכן עיתונאי משובח כרביב מעכיר את שלוותו התקשורתית, שהיא שלוותו הקיומית. לכן ערב בחירות יציג שלט עם עיתונאים תחת הכיתוב 'הם לא יחליטו'. לכן יבקש שידברו על לבו של עיתונאי, ויאמר: 'הוא הורג אותי, הורג אותי כל יום'". הציטוט האחרון מבוסס על שיחות השוחד של נתניהו ונוני מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות", שבהן התבקש מוזס "לאזן" את אברמוביץ', שנהג לפרסם אז טורים בעיתון.
הלקח מגל"צ: לא להתפשר
רינו צרור, מוותיקי גלי-צה"ל, חלק עם הנוכחים תובנה מהמאבקים שניהלו הוא ועמיתיו נגד נסיונות הפוליטיזציה בתחנה הצבאית, האחרון שבהם נגד ממלא-מקום מפקד התחנה דני זקן. בעיצומו של אחד המאבקים, סיפר צרור, הוא כמעט נשבר. הוא התקשר לדרוקר וביקש עצה: "רביב, אני חושב לחתוך. מה אתה אומר?".
"רביב נתן לי את התשובה הכי מבהילה שקיבלתי אי פעם ממישהו: 'אני אתנקש בך'", שיחזר צרור, ומיד לאחר מכן חיפש את דרוקר בקהל. הוא גילה אותו יושב מתחתיו, בשורה הראשונה, במרחק של שניים או שלושה מטרים. "אני עכשיו בדיוק בעמדה להתנקש בך", זרק דרוקר, ועורר צחוק רם בקהל.
רינו צרור נואם בכנס החירום (צילום: אבשלום ששוני)
את המסקנה של צרור מהמאבקים בגלי-צה"ל חילק לשני מישורים: אישי וציבורי. במישור הציבורי, אמר, יש לחוקק "חוק תקשורת" שיעגן את חופש העיתונות. "עד אז, אנחנו לצערי נעבור ממערכה למערכה", קבע. במישור האישי, אמר, עיתונאים צריכים לעמוד על שלהם ולא להתפשר. "צריכים להישאר במקום, ולא לוותר על מילה ממה שהתכוונו להגיד, ולא מוותרים על אייטם ולא מוותרים על סיומת ולא על פתיח".
לדברי צרור, לעתים קרובות נסיונות השבירה לא יגיעו מלמעלה, מעל ראשיהם של הכוכבים, אלא מלמטה, או מהצדדים. "הקורבנות הראשונים בסיפור הזה הם לא המגישים דווקא", הסביר. "הקורבנות הראשונים הם העורכים ועורכי המשנה והמפיקים – והפוקוס והאחריות של הגדולים צריך להיות עליהם – כי משם הם פותחים את הצירים ומשם הם שוברים את השורות, וזה מאוד מסוכן. הייתי שם. ראיתי".
"צריכים לתקן את 19:00"
שני הנואמים הבולטים בכנס הגיעו משורות חדשות 13. שניהם דיברו בלוחמנות, ושניהם ניסו לשדר אופטימיות. הראשון היה הפרשן הכלכלי מתן חודורוב, שמכהן במקביל כיו"ר ועד העובדים. "זה המאבק הכי חשוב שניהלנו בתולדות חברת החדשות – משימת ההגנה על עצמאות המערכת העיתונאית המפוארת שבנינו ב-20 שנה מפני השתלטות פוליטית עוינת, מזימה שאם חלילה תצלח, אצלנו ובעוד כמה אולפנים בארץ, לא תישאר בישראל תקשורת חופשית באמת", הכריז.
את האש כיוון ליו"ר החברה ולמנכ"לית שהונחתה על העיתונאים. "ההתכנסות המשותפת של כולנו, ובמיוחד הסולידריות שהיא מבטאת, נועדה לשדר מסר ברור ליו"ר רשת נדב טופולסקי: בין אם תישאר בארץ או תטוס מכאן, לא תצליח לחמוק מאחריות למינוי שיהרוס את חדשות 13. אם אתה עוד שולט בבלמים, תלחץ עליהם עכשיו – לפני שהחברה כולה תמצא את עצמה בטוטאל לוס. טופולסקי, זה עליך!".
מימין: ראש הממשלה בנימין נתניהו, מנכ"לית חדשות 13 יוליה שמאלוב-ברקוביץ' והאוליגרך לן בלווטניק (צילומים: פלאש 90 וצילום מסך)
לאחר מכן נדרש חודורוב ליוליה שמאלוב-ברקוביץ'. הוא הזכיר את עברה הפוליטי ואת הקדנציה הכושלת שלה כיו"ר הרשות השנייה, שהתאפיינה בפוליטיזציה ויחס עוין לחדשות 13 – וקשר בין הכהונה ההיא לחברי דירקטוריון חברת החדשות שלימים תמכו במינויה למנכ"לית. "נציגי הציבור שיוליה מינתה כשהיתה ברשות השנייה – אייל דה-פאו, יפעת בן-חי שגב, אברהם נתן, מקורבה – מינו אותה תוך ניגוד אינטרסים, ודִרדרו את החברה לכאוס", אמר חודורוב.
בהמשך עמד על האבסורד שבהורדת התוכנית "אזור מלחמה": "אין למהלך הזה שום סיבה עניינית. מדובר ברצועה היומית המצליחה ביותר של רשת, בעלת הנתח המסחרי הכי גדול שלה בשידורי החדשות – עוד לפני שמדברים על המקוריות, החדשנות והייחודיות שלה. מי שמבקש את ראשו העיתונאי של דרוקר אינו פועל לטובת החברה או הצופים אלא משיקולים אחרים, שחייבים להיבדק.
"זו החלטה הרסנית שלא מגיעה בחלל ריק אלא כחלק מחדירה של גורמים פוליטיים אל תוך דירקטוריון והנהלת החדשות, בדרך ליצור ערוץ נוח יותר לשלטון. היא מאששת את החשש שערוץ 13 פועל לאסוננו לחיסול העיתונות הביקורתית בשורותיו".
רביב דרוקר נואם בכנס החירום (צילום: אבשלום ששוני)
רביב דרוקר נאם אחרון. הוא פתח בסיפור על הפגישה הראשונה שלו עם מנכ"ל הערוץ, אמיליאנו קלמזוק, שנכנס לתפקידו בתחילת השנה. כבר אז טען המנכ"ל שדרושה רביזיה ברצועת השידור שלפני המהדורה המרכזית. "הוא אמר לי: 'אנחנו צריכים לתקן את 19:00'", סיפר דרוקר.
לדבריו, במועד מאוחר יותר שמע מהמנכ"ל שיש לו רעיון מבריק שיביא את הרצועה ל-10% רייטינג, שיעור גבוה בהרבה מזה שהיא זוכה לו. חלפו חודשיים, סיפר דרוקר, ובמהלכם המנכ"ל לא חשף בפניו כיצד לדעתו צריך לשפר את התוכנית – ואז הגיעה ההודעה שהתוכנית מבוטלת.
לדברי דרוקר, צריך להיגמל מהתפיסה שלפיה נתניהו מנהל את מלחמתו בעיתונות כמצביא גאון שאינו ניתן להבסה. "האויב הכי גדול שלנו הוא הרבה פעמים התחושה שאנחנו עומדים מול איזו מפלצת רבת עוצמה ומתוחכמת, ושאנחנו לא נוכל לה ושאין טעם בכלל להיאבק", אמר. "שמעתי המון ניתוחים, ואני שומע המון שחקנים שרואים המון תחכום, ויכולות, וכוח. אני אומר לכם, כמי שנמצא בתוך מפעל הנקניקיות – זה בעיקר בלגן וחוסר הבנה וחוסר תיאום.
"אני שומע את כל הקונספירטורים מדברים על אסטרטגיה גדולה וחוטים שצריך לחבר, אבל כמי שנמצא שם אני אומר לכם שמה שיש שם זה בעיקר רשלנות, ולא פעם טמטום ובעיקר הרבה מאוד ריקבון. אז ללא קשר לכוונות של הצעד הזה, שמובנות לכולם נדמה לי – בואו לא נפקפק ביכולותינו לנצח את זה. בדיוק כמו שניצחנו את זה בתאגיד, בינתיים, וניצחנו את זה בגלי-צה"ל, וניצחנו את זה בערוץ 10, בעבר לפחות – אנחנו ננצח גם את הקרב הזה".
בסיום דבריו הודיע שעובדי חדשות 13 לא רק יביסו את מי שמנסים כעת לרסק אותם – אלא גם ידרשו שישלמו על כך מחיר ציבורי. "אני ממש משוכנע שאת נסיון ההשתלטות הרקוב הזה אנחנו נפרק, אנחנו לא נשאיר אבן על אבן. וכל מי שהיה מעורב, כל מי שנתן יד לטירוף הזה – לא יינקה ממנו. ואנחנו נפרסם את כל השמות, של כל הדברים שעמדו פה מאחורי כל העניין המכוער הזה", אמר דרוקר, והבטיח: "נסיון ההשתלטות הזה ייגמר בטוב".
טופולסקי לעובדים: תפסיקו את המאבק
פחות משעה לאחר תום הכנס הגיע המענה של ההנהלה. יו"ר רשת 13, נדב טופולסקי, שלח מייל בתפוצה רחבה שבו החניף לעובדים – ומיד לאחר מכן דרש מהם לעצור את המאבק. בין השורות הטמין טופולסקי רמז עבה שממנו ניתן להבין שהמשך המאבק פירושו פיטורים.
ערוץ 13, טען טופולסקי, "מחויב לעצמאות מוחלטת", ל"חופש ביטוי", "ליברליות" ו"ביקורתיות" ו"אין לו שום אג'נדה פוליטית". "הטענה שהחלטות של הנהלת הערוץ נובעות מהכוונה של גורמים פוליטיים, אינטרסים שונים של בעלי מניות או כל ניחוח לא ענייני כזה או אחר פשוט אינה נכונה. מעולם, ואני מדגיש – מעולם – לא היה, ולעולם לא יהיה לי ולבעלי המניות האחרים חלק בדבר כזה", כתב.
טופולוסק לא הסביר בשום צורה את ההחלטות הקיצוניות כל-כך, שעומדות בניגוד כה חריף להצהרות הגבוהות על ליברליות ועיתונות חופשית: המינוי של פוליטיקאית לשעבר, שהתמודדה על מקום בליכוד, לעורכת ראשית של חברת חדשות, ומיד אחר-כך הודעה על ביטול של תוכנית מצליחה המוגשת על-ידי העיתונאי הבכיר בחברה, שהוא במקרה סדין אדום עבור משפחת נתניהו.
נדב טופולסקי, יו"ר רשת 13 (צילום: פזית עוז, יחסי ציבור)
"הנהלת הערוץ מאוד מעריכה את פאנל הכתבים והפרשנים, ובכללם את רביב דרוקר", כתב טופולסקי, "רביב הוא עיתונאי מצוין וקול חשוב מאוד. התוכנית 'אזור מלחמה' לא תחודש אמנם (ותרד בעוד מספר חודשים), אולם קולו של רביב ממשיך להישמע בערוץ בתוכניות אחרות.
"ערוץ 13 הקפיד, וימשיך להקפיד, על דיוק, מהימנות ואיזון. זה מה שמחייב החוק, וכך נראית גם עיתונאות מקצועית. השיח המתקיים כיום, שלפיו ישנו ניסיון להטות את פעילותה של חברת החדשות לכיוון פוליטי, הוא חמור ותלוש מהמציאות.
"כמו כל ערוץ טלוויזיה, גם ערוץ 13 צריך להיות רווחי. במשך שנים רבות, לן בלווטניק ובעלי מניות נוספים השקיעו סכומי עתק בערוץ כדי להבטיח את קיומו. לקיים בפועל, לא בדיבורים, עיתונות חופשית בישראל, ולפרנס את מאות עובדי הערוץ. זכותו ומטרתו של גוף תקשורת פרטי להגיע לקהלים רחבים ולקיים עצמאות כלכלית. יש לנו אחריות ישירה לכ-600 עובדים בערוץ, ואחריות עקיפה לעוד מאות רבות של משפחות שמתפרנסות מעבודה איתנו".
לטענה שהוא ועמיתיו להנהלה משרתים גורמים חוץ-עיתונאיים השיב טופולסקי בהגנת "הכל חוזר אליך": "שתקתי במשך חודש מתוך כבוד לעיתונאים", כתב במייל הקולקטיבי, "אבל למרבה הצער, במאבק על העתיד של חדשות 13 פועלים גם גורמי כוח לא מקצועיים, לא אתיים, בעלי אג'נדה מאוד ברורה. על כך לא אבליג. יש לי מחויבות לציבור הרחב, לבעלי המניות ולכלל עובדי הערוץ. כך פעלתי עד היום וכך אני מתכוון לפעול גם בהמשך.
"עובדי חדשות 13, אני מבקש מכם לחשוב שוב על הדרך שבה אתם הולכים. גם בעבר הערוץ ידע סערות ואי-יציבות. מלחמה ומאבק פנימיים פוגעים בחברה ומחלישים את הבסיס האיתן שעמלנו כולנו לייצר לה. אני מציע שתלכו בדרך אחרת. יש דרכים אחרות ליישב מחלוקות כדי שהערוץ יפרח ויצליח וימלא את ייעודו".
הדברים החריפים שנאמרו בכנס ההצלה, יחד עם הקו הבלתי מתפשר שנוקט ועד העובדים מאז ההודעה על מינוי שמאלוב-ברקוביץ', מבהירים מעבר לכל ספק שהייעוד שטופולסקי רואה לנגד עיניו אינו הייעוד של העיתונאים.