היחצן רונן צור נסוג מתביעת חצי מיליון השקלים שהגיש נגד אבישי גרינצייג, כתב הדסק המשפטי של תאגיד השידור הציבורי. התביעה הוגשה באוגוסט 2023 בעקבות דיווחים עיתונאיים שהציגו את צור כאדם דו-פרצופי: מצד אחד מייסד תנועת שמאל-לכאורה שמנסה לרכוב על גל המחאה נגד ההפיכה המשטרית, ומנהל קמפיין להחרמת ערוץ 14 הביביסטי בידי המפרסמים – ומצד שני מציע את שירותיו לערוץ 14 ומייעץ לחברת-כנסת מהליכוד.

על-פי הדיווחים של גרינצייג שבגינם הוגשה התביעה, צור עבד בעבר כיועץ אסטרטגי של החברה המפעילה את ערוץ 14, ואף ניסה למכור לה "אתר תחקירים" שהקים – תוך התניה שלפיה גם לאחר המכירה הוא יוכל לפרסם בו "תחקירים" מטעם לקוחות שהוא מייצג. כמו כן דיווח גרינצייג שצור ביקש להופיע כפאנליסט בתוכנית הדגל של הערוץ, "הפטריוטים". בהמשך דיווח שצור מספק ייעוץ תקשורתי לח"כ קטי שטרית מהליכוד.

"אני מוכן להתערב שרונן צור לא ימשיך עם התביעה הזו עד להליך ההוכחות, כי הוא יודע טוב מאוד מה האמת ומה יקרה על דוכן העדים", צייץ גרינצייג ימים אחדים לאחר הגשת התביעה, שאותה הגדיר כניסיון להפחיד ולהכפיש אותו. ההחלטה של צור לתבוע את גרינצייג אישית, בלי לכלול בתביעה את תאגיד השידור הציבורי, תומכת במסקנה שזוהי אכן תביעת השתקה. אף שמדובר בתביעה אישית, בתאגיד סיפקו לגרינצייג ייצוג משפטי – עו"ד טל ליבליך.

בחודש מאי האחרון, בדיון שהתקיים בבית-משפט השלום בקריית-גת, התברר שההתבטאויות שהכי הפריעו לצור לא עסקו בזהות לקוחותיו אלא בדעות שהביע גרינצייג סביב הפרסומים: ציוץ אחד שבו ייחס לצור "שקר כדרך חיים", ותגובה שמסר לערוץ 13 בעקבות ראיון עם צור, ולפיה "רונן צור איננו חשוד באמירת אמת".

עורך-דינו של צור, אורן גרוס, אישר בפני בית-המשפט שצור אכן עבד עם החברה המפעילה את ערוץ 14. ואולם, בדיון טען עו"ד גרוס שהיה זה בתקופה שבה נקרא "ערוץ 20" – ושזהו הבדל מהותי משום שיש "נתק מוחלט" בין מפעילי ערוץ 14 והמפעילים של ערוץ 20. המציאות, כידוע, הפוכה: מדובר באותה חברה, המוחזקת על-ידי אותו בעלים, יצחק מירילשוילי, שמופעלת בידי אותם עובדים ומשדרת את אותן תוכניות – ומקדמת אותה אג'נדה פוליטית.

אבישי גרינצייג (צילום: אורן פרסיקו)

הגיחוך שבטענה לא חמק מעיני השופט, עמית יריב, שציין בלשון סגי נהור כי ידוע שערוץ 20 "ייצג את הזרם הליברלי", ושינה את עורו רק אחרי שמותג מחדש כערוץ 14. השופט יריב גם הביע פקפוק בצורך לפצות את צור על האמירות שלפיהן הוא נוהג לשקר, או ש"איננו חשוד באמירת אמת". "יש הבדל בין להגיד 'הוא הורשע באמירת שקר' – זאת טענה עובדתית שצריך להוכיח אותה – ובין להגיד 'אצלו שקר הוא דרך חיים'", אמר. לדברי השופט, האמירות של גרינצייג הן בגדר הבעת דעה מותרת, וצור יתקשה להוכיח אחרת.

על רקע זה דחק בצדדים להגיע לפשרה. במהלך הדיון הבהיר השופט לצדדים ששניהם ייפגעו אם יתעקשו לנהל את ההליך עד סופו. "זה יהיה דיון שיעוף בו הרבה בוץ", נימק, "וככל שהשחקנים בתביעה הם בעלי פרופיל יותר גבוה – הדיון יותר מעניין, והבוץ שעף נדבק יותר חזק". נראה שצור השתכנע. בשבוע שעבר, כמעט שנה לאחר הגשת התביעה, הגיעו הצדדים לפשרה שבמסגרתה יתבקש בית-המשפט לדחות את התביעה, וצור לא יקבל פיצויים או תשלום כלשהו עבור הוצאותיו המשפטיות.

לפי הסכם הגישור, שנחתם בפני המגשר צבי בר-נתן, גרינצייג לא יחזור בו מהדיווחים, ורק יפרסם בטוויטר הבהרה בנוגע לציוץ שבו כתב שעבור צור השקר הוא "דרך חיים": "בשנה החולפת פרסמתי כתבות ופרסומים אודות רונן צור. אני משתדל בדרך כלל לשמור על תרבות דיבור וניסוח מכובד, ומשום כך אני סבור שהביטוי 'שקר כדרך חיים' אודות צור היה לא מכובד ואני חוזר בי ממנו'".

25890-08-23