ערוץ הטלוויזיה הקטארי אל-ג'זירה ממשיך לפגוע בביטחון מדינת ישראל, כך טוענת המדינה בתגובה לערעורים שהוגשו נגד החלטת ביהמ"ש המחוזי לאשר את הצווים להגבלת פעילות הערוץ במדינת ישראל. ביום ראשון הקרוב ידון ביהמ"ש העליון בערעורים.
הצווים יצאו מכוח חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, שנחקק כהוראת שעה בעקבות מצב המלחמה. הצווים מאפשרים סגירת משרדי כלי תקשורת זרים בישראל, החרמת ציודם וחסימת אתר האינטרנט שלהם. החוק מכונה "חוק אל-ג'זירה", למרות שממשלת נתניהו מעוניינת להשתמש בו כבסיס לפעולה נגד כלי תקשורת ישראלים שאינם נושאים חן בעיניה.
בחודש שעבר אישר שופט המחוזי חגי ברנר את הצווים שהוציא שר התקשורת שלמה קרעי להמשך המגבלות על שידורי ופעילות אל-ג'זירה בישראל. השופט ברנר קבע כי בחלק החסוי של הדיון, שנערך במעמד צד אחד, הוצגו בפניו בידי נציגי הגופים הביטחוניים ראיות חותכות לכך שהשידורים פוגעים גם פוגעים בביטחון המדינה, כולל באותם ימים ממש.
"הוצגו בפניי מסמכים מודיעיניים המעידים על ההשפעה הקשה והמאוד מדאיגה של התכנים המשודרים בערוץ אל-ג'זירה על ציבורים מסויימים בישראל. תכנים אלה היו המניע, הזרז (קטליזטור) והתמריץ לפעולתם של מפגעים בתחומי המדינה", כתב השופט ברנר בהחלטתו, וזאת "[...] בלא קשר לשידור מסויים שניתן להצביע עליו ולבודדו משידורים אחרים, אלא כהשפעה מצטברת של מכלול התכנים המשודרים בערוץ אל-ג'זירה מאז תחילת המלחמה".
"אין ספק", כתב השופט, "כי לגבי אותם מפגעים ישנו קשר סיבתי מוכח ומובהק בין התכנים שאל-ג'זירה משדרת לבין הפיגועים שבוצעו. מדובר איפוא בפגיעה ממשית בביטחון המדינה (גם אם לא נלוותה לכך כוונת פגיעה מצד ערוץ אל-ג'זירה)".
השופט ברנר העיר לגבי השידורים שפוגעים בביטחון המדינה כי "בהחלט יש בהם ענין עיתונאי רב, אך מבחינה תוצאתית, פגיעתם רעה והיא מסכנת את חייהם של לוחמי צה"ל (ואחד מהם את הגנת העורף), הגם שמטעמים מובנים לא נוכל להרחיב על כך את הדיבור".
על החלטת השופט ברנר ערערו הן ערוץ אל-ג'זירה והן האגודה לזכויות האזרח.
באגודה לזכויות האזרח טענו, באמצעות עורכי-הדין הגר שחטר וגיל גן-מור, כי שופט המחוזי הסתפק ברף ראייתי דל, כולל ראיות חסויות במעמד צד אחד שאינן רלוונטיות לחוק, ובנוסף התבסס על ראיות לא אקטואליות בניגוד לדרישות החוק (להרחבה ראו כאן).
בערוץ אל-ג'זירה העלו טיעונים דומים, וזאת באמצעות עורכי-הדין חוסיין אבו חוסיין וסלים וקים. לטענת הערוץ הליך ההחלטה בממשלה היה פגום, לא עמד "בדרישות ובקריטריונים המנהליים הסבירים והמקובלים" וכי המחוזי טעה כשאישר את הבקשה של המדינה להאריך את הצווים ללא פירוט ראוי לגבי הליך ההחלטה.
עוד טענו בערוץ הקטארי כי החלטת המחוזי התקבלה על בסיס חומרים חסויים ובהם "תכנים משודרים חסויים", כלומר תכנים ששודרו בערוץ אך אסור לחשוף אותם לציבור או לערוץ עצמו שבו שודרו, שכן חשיפתם עלולה לפגוע בביטחון המדינה. מבחינת אל-ג'זירה מדובר ב"אוקסימורון".
"כיצד ניתן לומר כי תוכן ששודר חסוי כאשר כל העולם צפה בו וחלקים - כמו נציגי המשיבה - תיעדו אותו ועתה באים וטוענים כי הוא חסוי מעיני המערערים", תהו באל-ג'יזרה, "כל בר דעת שמבין מונחי יסוד בתקשורת מבין כי חומר ששודר הפך להיות נחלת הכלל והטענה לחיסוי חומר כזה מפני עיניהם של המערערים מעלה בת צחוק".
בנוסף שללו באל-ג'זירה את טענת המדינה כי אין צורך בתשתית עובדתית חדשה לצורך הארכת הצווים וניתן להתבסס על הראיות שהוצגו לצורך הוצאת הצווים מלכתחילה. "לא ברור כיצד תוכן ששודר לפני מספר חודשים, מבלי שיועלה שוב לשידור, פוגע באופן ממשי בביטחון המדינה, אלא אם כן, משתמשים בחוק למטרות הענשה, הענשת גוף השידור בגין קו הסיקור שלו, דבר שהוא זר לתכלית חקיקתו", טענו בערוץ.
באל-ג'זירה גם הכחישו בתוקף את טענת המדינה לפיה לערוץ קשר עם ארגון הטרור חמאס מעבר ליחסי מסקר-מסוקר.
המדינה השיבה לערעורים, באמצעות עו"ד יוני חדד ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, כי "התמונה הכוללת שעולה מבחינת כלל הנתונים היא ששידורי הערוץ פוגעים פגיעה ממשית בביטחון המדינה. המסקנה בדבר פגיעה בביטחון המדינה עלתה מתכנים שונים ששודרו בערוץ, מהשפעת התוכן על מפגעים ומטיב הקשר בין הערוץ לארגון הטרור חמאס, קשר שמשפיע כמובן גם על התוכן שמשודר בערוץ ועל הפגיעה בביטחון המדינה".
במדינה מסבירים כי אמנם בחומר החסוי ישנם גם שידורים שהופיעו בערוץ אולם "[...] יש בעצם ההצבעה של המשיבה עליהם ככאלה שפוגעים בביטחון המדינה, כדי להעצים את הפגיעה. כלומר, לעיתים, ההצבעה של המשיבה על שידורים ספציפיים עלולה לפגוע באינטרס ביטחוני, ומכאן הצורך להציגם במעמד צד
אחד".
לדברי המדינה, "החוק אינו מחייב שייאסף מידע חדש לצורך הארכת הוראות שר התקשורת" אלא רק "בחינה מחודשת של הנסיבות". ממילא, כך נטען, "הנסיבות לא השתנו לטובת המערערים, אלא להיפך, אף נאסף מידע חדש בדבר פגיעת הערוץ בביטחון המדינה, שהמשיבה תבקש להציג במעמד צד אחד".
עוד מודגש בתשובת המדינה כי צה"ל והשב"כ "הציגו מידע שברשותם שביסס את התשתית העובדתית לעניין פגיעה ממשית בביטחון המדינה" ועל כן המליצו להאריך את תוקף הצווים שניפק שר התקשורת. המוסד, כך נטען, "לא הציג מסה של מידע שמצדיקה כשלעצמה את הארכת תוקפן של ההוראות", אולם לאור עמדת צה"ל והשב"כ תמך גם הוא בהארכת תוקף הצווים.
ביום ראשון הקרוב ידון השופט יצחק עמית בשני הערעורים. המדינה הודיעה בתשובתה כי תבקש לפרט במעמד צד אחד מדוע יש לדחות את העתירות ולא לשנות את החלטת המחוזי לאשר את הגבלת שידורי אל-ג'זירה בישראל. בין היתר מבקשת המדינה להציג במעמד צד אחד כיצד "טיב הקשר של הערוץ עם ארגון הטרור הרצחני רלוונטי מכיוון שהוא משפיע על שידורי הערוץ ועל הפגיעה בביטחון המדינה".
ע"א 5017/24
ע"א 5025/24
20409-06-24