ביום ראשון הקרוב צפויה לדון ועדת השרים לענייני חקיקה בתזכיר חוק מטעם משרד התקשורת בראשות השר שלמה קרעי, שיוביל למחיקת חוב בסך כמיליון שקלים שצבר ערוץ 14. מכון זולת הגיש חוות דעת הקוראת שלא לתמוך בהצעה בטענה כי היא מעדיפה אינטרסים של בעלי הון על חשבון הציבור.
תזכיר החוק מקודם במקביל להצעת חוק פרטית מטעם ח"כ אריאל קלנר (הליכוד), שאושרה לאחרונה לקריאה ראשונה בוועדת הכלכלה של הכנסת. קידום מהלכים אנטי-דמוקרטיים מסויימים דווקא באמצעות הצעות חוק פרטיות מאפיינת את ממשלת נתניהו השישית, שכן אלו אינן צריכות לעבור את משוכת הייעוץ המשפטי של המשרדים הממשלתיים. בדיון בוועדת הכנסת הודיע השר קרעי כי ההצעה הפרטית תמוזג עם ההצעה הממשלתית לכשזו תוגש.
בבסיס החוק עומד הצורך לסגור את מערך השידור עידן פלוס, שהתגלה כיקר ולא יעיל, ולהחליפו בשירות דיגיטלי. אך בליכוד מעוניינים לנצל את המהלך על מנת לפגוע בתקציב השידור הציבורי ולמחוק חובות לערוץ 14, ששידר בעידן פלוס מבלי לשלם.
מערך עידן פלוס נועד לאפשר לישראלים שאינם מעוניינים לשלם עשרות ומאות שקלים מדי חודש לשירותי טלוויזיה רב ערוצית, לצרוך את הערוצים הישראליים המרכזיים באמצעות רכישת ממיר ייעודי בעלות חד פעמית.
בית תאגיד השידור כאן בירושלים (צילום: שי אפשטיין)
אלא שעלות הפעלת המערך עומדת על קרוב ל-50 מיליון שקלים בשנה, שחלקה הקטן ממומן בידי הערוצים המשדרים בו וחלקה הגדול יוצא מתקציב תאגיד השידור הישראלי, והוא משרת בפועל מספר זניח יחסית של ישראלים.
הצעת החוק מתבססת על הצורך לסגור את המערך המסורבל והיקר ולהחליפו באפליקציה, שתהיה זולה עשרות מונים. אלא שבתחילה ניסה הליכוד להעביר את החוק כך שביצוע המהלך יישאר אמורפי - בעוד הוצאות מימון הביניים, שהיו יכולות להימתח לאורך זמן בלתי מוגבל, יוטלו על התאגיד, הממומן מכספי ציבור. רק בעקבות התנגדות עזה בדיונים בוועדת הכלכלה שונה נוסח הצעת החוק כך שפיתוח האפליקציה יעבור לאחריות התאגיד.
בליכוד ויתרו על עז אחת, אולם לא על העז האחרת: בתזכיר החוק מוצע בנוסף, כפי שמוצע גם בהצעת החוק הפרטית של ח"כ קלנר, כי הערוצים המסחריים יהיו פטורים מכל תשלום עבור שידוריהם במערך וזאת החל מה-7.10.2023.
השר קרעי, המרבה להופיע בערוץ 14, ניצל את טבח ה-7 באוקטובר ופתיחת המלחמה בעזה כדי להורות על צירופו של הערוץ למערך ללא תשלום מצידו. לצד ערוץ 14, ערוץ התעמולה הפרטי שמשרת את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואשר הפך לערוץ השני הכי נצפה בישראל, כללה ההוראה עוד שלושה ערוצים דלי רייטינג המוגדרים "ערוצים זעירים". בהמשך, כדי למנוע טענות בדבר אפליה לטובה של ערוץ 14, הוחלט כי הפטור מתשלום יחול גם על ערוצים 12 ו-13 המסחריים.
אלא שההוראה של השר קרעי ניתנה בלא סמכות ובניגוד לחוק, וכך נוצר מצב שבו ערוץ 14 צבר חוב בעלות של כמיליון שקלים, זאת בנוסף לחוב של כ-6.5 מיליון שקל שצבר בשנים קודמות בהן שידר בעידן פלוס מבלי לשלם. תזכיר החוק קובע כי התיקון לסעיף דמי העלות של מערך השידור ישונה רטרואקטיבית ל-6.10.23, כדי לבטל את החוב שנצבר.
כאוס חקיקתי
"אין כל הצדקה או תכלית ראויה לפטור את כלל הערוצים המסחריים הפרטיים המופצים על גבי מערך עידן פלוס, אשר נהנים ונתרמים כלכלית מהתפוצה הרחבה, לשלם את עלויות ההפצה הנדרשים להפצתם, הן בעבר והן בעתיד ואין כל הצדקה שהציבור יממן זאת עבורם", טוענים במכון זולת.
יצחק מירילשוילי, הבעלים של ערוץ 14 (צילום: רונן גולדמן, רישיון CC BY-SA 3.0)
בחוות דעת שהעביר המכון, אשר נכתבה בידי עורכי-הדין רונן ריינגולד ואורי בסט, נטען כי "אין קשר אמיתי בין הפטור הרטרואקטיבי שניתן לאותם ערוצים, לבין הכוונה הנכונה להביא לסגירת מערך עידן פלוס ולחסוך בכספי ציבור".
לפי חוות הדעת, לו זו אכן היתה מטרת התיקון, הרי שהפטור מתשלום היה מתחיל עם סגירת המרבב הראשון של מערך עידן פלוס ולא מיום הוראתו הבלתי חוקית של השר קרעי להעלות למערך את שידורי ערוץ 14 ללא תשלום.
"מדובר בהטבה כלכלית ופרסונלית, שנתפרה למידותיו של ערוץ 14", טוענים בזולת, "גם אם הפטור שבתזכיר החוק חל בנוסף על הערוצים המסחריים הוותיקים המשדרים במערך עידן פלוס".
לדברי זולת, "הממשלה וחברי הכנסת פועלים במספר דרכים במקביל, במתכונת של שיטת 'מצליח', ועושים כל שביכולתם על מנת להעניק הטבות שלטוניות כלכליות פסולות לערוץ 14". במכון קוראים להסיר את הליך החקיקה הפרטי שקודם במקביל וזאת כדי למנוע "כאוס חקיקתי".
זכות יסוד של האזרח
השר קרעי הבטיח בדיונים על הצעת החוק הפרטית של ח"כ קלנר כי המדינה תספק פתרון טכנולוגי לצופי עידן פלוס שאין ברשותם טלוויזיות חכמות, כדי שיוכלו לצפות בשידורים באמצעות יישומון. לפי תזכיר החוק, תאגיד השידור יסייע לצופי עידן פלוס ברכישת סטרימרים בעלות של שלושה מיליון שקלים לשנה, למשך שנתיים שבהם אמור להסתיים הליך החלפת מערך השידורים הנוכחי ביישומון.
לאחרונה הגישו ארגוני גמלאים התנגדות עקרונית להחלפת המערך הנוכחי ביישומון, בטענה כי השינוי יפגע בצרכנים. גם במכון זולת מעלים טיעונים דומים. במכון מציינים כי הגיל הממוצע של צרכני עידן פלוס עומד על קרוב ל-60, מה גם שהשימוש ביישומון מחייב חיבור פעיל לאינטרנט, שאינו קיים בכל בתי האב בישראל.
"נגישות כלל הציבור בישראל לשידורים המופצים במסגרת מערך עידן פלוס, בכל מכשיר קשה ('חכם' או 'טיפש') הינה זכות יסוד של האזרח, ועל המדינה להבטיח כי נגישות מלאה ובלתי אמצעית זו תמשיך להתקיים גם לאחר המעבר לשידור באמצעות יישומון", נטען בחווות הדעת.
עוד טוענים במכון כי "הפתרון המוצע, לפיו התאגיד ישא בעלויות מימון מזרימי תכנים לציבור, אינו מפורט, מבוסס או מספק דיו, וממילא לא הובאה בתזכיר החוק תשתית עובדתית, כלכלית או נתוני שוק וחדירה, שיש בהם כדי לתמוך את הדברים ואת הסכומים שהוקצו לכך".
* * *
לעיון בתזכיר החוק
לעיון בחוות הדעת של זולת