למעלה מחודש לא התקיים דיון במשפט המו"לים. לא בגלל פגרת בית המשפט, שתתחיל רק בעוד שבועיים, גם לא בשל בקשת הדחייה האחרונה של הסנגורים, שנוגעת לתחילת פרשת ההגנה של נתניהו אשר ממילא נקבעה לשנת המשפט הבאה. בשבועות האחרונים לא התקיים אף דיון במשפט הראשון בתולדות המדינה שבו עומד לדין ראש ממשלה מכהן, כי התביעה לא הצליחה לזמן את העדים שעוד נותרו לה.

בסך הכל נותרה הפרקליטות עם שלושה עדים לסיום פרשת התביעה ולכל אחד מהם היו בשבועות האחרונים אילוצים שמנעו ממנו להגיע ולמסור את עדותו. העד שהגיע בסופו של דבר היום (8.7), מנכ"ל yes לשעבר רון אילון, היה צריך להתאים את יומנו גם לדיונים בבית-משפט המחוזי בת"א, שם הוא עומד לדין בפרשת בזק, כך הסבירה התביעה באחד הדיונים האחרונים. מלבד זאת, הוסיפה התביעה, אילון נמצא בשירות מילואים פעיל מאז ה-7.10, מה שמגביל עוד יותר את זמינותו.

העד המחיש עובדה אחרונה זו בהופעתו. הבוקר בשעה 09:10, כעשר דקות לאחר שנועד להתחיל הדיון, נכנס אלוף משנה (במיל') אילון אל האולם, כשהוא לבוש מדים. הצלמים חיכו לו בתוך האולם מבעוד מועד. צלם ynet שלו שלום התמקם מול דלת הכניסה ואילו היתר התמקמו ליד דוכן החקירה. באופן טבעי, שלום היה גם הראשון שצילם.

אילון צעד לעברו במרץ ונזף בו על שצילם אותו. "מה אתה מצלם אותי?!", גער העד בעיתונאי וניסה להסתיר את עדשת המצלמה בידו. "אתה רוצה שיעצרו אותי בחו"ל?". צלם ynet לא נרתע והמשיך בעבודתו, ואליו הצטרפו גם יתר הצלמים.

למרות שמדובר באיש עסקים בכיר שהרשת מלאה בתצלומיו, ועל אף שהגיע לדיון כשהוא מלווה בבאת-כוחו מהמשפט שבו הוא נאשם (עו"ד איריס ניב-סבאג, המייצגת במשפט המו"לים את מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס), נראה כי אילון לא הוכן כראוי לאפשרות שייתקל בצלמים, או להבדל בין התנהלות כקצין בבסיס צבאי לבין זו של עד במשפט פלילי כשהוא נמצא אולם בית המשפט.

כשנכח לראות כי הצלמים אינם ממלאים את פקודותיו התקרב אילון לאחד החלונות, נטל את הוילון וניסה להסתיר את פניו. "אתה מביך את עצמך", אמר לו אחד הצלמים ואילון הבין כי לא יוכל להתחבא לנצח. בדרכו לדוכן העדים עוד הספיק להתווכח נמרצות עם צלם "הארץ" אוליבייה פיטוסי, ולהסיט בכוח את עדשת מצלמתו מפניו.

כזה דבר עוד לא היה במשפט המו"לים, שמתחדש היום (שוב) לאחר הפסקה: העד, מנכ"ל yes לשעבר רון אילון, מגיע על מדים ופוקד על הצלמים לא לתעד אותו: "מה אתה מצלם אותי? אתה רוצה שיעצרו אותי בחו"ל?".
תיעד: @OrenPersico
הרחבה בהמשך, הפרקים הקודמים כאן ????https://t.co/WN2k0cPNnk pic.twitter.com/nZKtlj13Uf

— העין השביעית (@the7i) July 8, 2024

מטרידה ככל שהיתה ההתנהגות של העד, מטרידה הרבה יותר היתה תגובת בית-המשפט.

עם תחילת הדיון ביקש עיתונאי News1 איתמר לוין את רשות הדיבור ועדכן את השופטים בדבר מעשי אילון, מהדרישה התקיפה שלא יצולם ועד לדחיפה פיזית של מי שניסה לצלמו. "אני חושב שזה דבר חמור שלא צריך להיות בבית משפט במדינה דמוקרטית" אמר לוין.

ראש ההרכב השופטת רבקה פרדימן-פלדמן לא חלקה את אותה תפיסת עולם לגבי עיתונות ופומביות הדיון במדינה דמוקרטית. "אני לא נכנסת לשאלת דחף לא דחף", אמרה. "העד לא רוצה שיצלמו אותו... זכותו. אני במקומם הייתי נעתרת לבקשה שלו".

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן (צילום: אתר הרשות השופטת)

ארבע וחצי שנים אחרי שהוגש כתב האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, בני-הזוג שאול ואיריס אלוביץ' ומו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס, כתב אישום שעוסק באופן אינטנסיבי בעולם התקשורת, ראשת הרכב השופטים מבהירה את תפיסתה לגבי מקצוע העיתונות: מתן שירותי יחסי-ציבור.

לתפיסת השופטת פרידמן-פלדמן, אם אדם שנאשם בהליך פלילי (ואשר הצטלם  לעיתונות לכל אורך חייו הבוגרים מתוקף תפקידיו הבכירים בעולם העסקים) מגיע לדיון פומבי במשפט החשוב בתולדות המדינה כדי למסור את עדותו ומבקש מהצלמים שלא לצלמו, מן הראוי שיכבדו את בקשתו.

כשזו התגובה שמצפה השופטת לקבל מעיתונאים, אין מנוס מלהסיק כי כל העדויות ששמעה מפי עיתונאי "וואלה" על הסירוס שעברו בידי בני-הזוג אלוביץ' והמנכ"ל אילן ישועה, על ההתערבויות הבלתי פוסקות של הבעלים בתוכן החדשותי כדי שהאתר ישרת את בני-הזוג נתניהו, חלפו הרחק מעל לראשה.

"שיטת ניהול כוכב"

עדותו של אילון הוקדשה ברובה לחלקו לעסקת בזק-yes. עסקה זו, במסגרתה מכרה חברת יורוקום הפרטית של אלוביץ' את מניותיה בחברת yes לחברת בזק הציבורית, שאף היא היתה באותה תקופה בשליטת אלוביץ', עומדת במוקד האישום בפרשה המכונה "תיק 4000".

אלוביץ', שהיה שרוי באותה תקופה בחובות אישיים כבדים בין היתר בגין ההלוואות שנטל כדי לרכוש את השליטה בבזק, נזקק נואשות להזרמת הכספים מעסקת בזק-yes - כ-700 מיליון שקלים מהקופה הציבורית של בזק לקופה הפרטית של יורוקום. דירקטוריון בזק אישר את העסקה, אולם תחת תנאים ורק אם תתממש עד סוף יוני 2015.

גלעד ארדן בעת שהיה שר תקשורת, יולי 2013 (צילום: פלאש90)

במשרד התקשורת של שנת 2014, תחת השר גלעד ארדן והמנכ"ל אבי ברגר, לא מיהרו לקדם את אישור העסקה. במשרד שאפו להשתמש באישור על מנת ללחוץ על בזק להפסיק לסרב ולהערים מכשולים על התוכנית האסטרטגית הגדולה שיזמו - רפורמה מקיפה בשוק התקשורת שנועדה לשבור את המונופול של בזק בנתחי שוק שונים ולעודד תחרות אל מול חברות מתחרות, לצורך הורדת מחירים ולתועלת הציבור.

לפי כתב האישום, אחרי שראש הממשלה נתניהו החליף את גלעד ארדן ונטל לעצמו את תפקיד שר התקשורת, הוא פעל לקדם את השלמת העסקה בזמן. נתניהו עשה זאת בין היתר באמצעות שלמה (מומו) פילבר, מנהל הקמפיין שלו, אותו מינה למנכ"ל משרד התקשורת במקומו של ברגר, למרות שלא היה לו כל רקע מקצועי בתחום. ואמנם, זמן קצר לאחר שפילבר נכנס לתפקידו אושרה העיסקה.

במקביל, המטיר אלוביץ' על מערכת אתר "וואלה" שבשליטתו הוראות ודרישות לשינוי הסיקור של ראש הממשלה ושר התקשורת נתניהו ובני משפחתו. לפי כתב האישום, שתי הפעולות - הרגולטורית והתקשורתית - נעשו כחלק מעסקת שוחד בין נתניהו לאלוביץ'.

בחקירתו הראשית, במענה לשאלותיה של עו"ד ניצן וולקן מפרקליטות המדינה, אישר העד אילון כי אלוביץ' היה מעורב בכל הקשור לנושאי רגולציה הקשורים ל-yes. בחקירתו ברשות ני"ע אמר אילון כי אלוביץ' היה "מאוד ריכוזי" בתחום הרגולציה וכי תמיד שמר את ענייני הרגולציה "קרוב לחזה". בביהמ"ש אישר את הדברים. "את התהליך הזה של קבלת האישורים לשינוי השליטה ב-yes", אמר, "שאול היה מאוד מעורב והוביל אותו".

לדברי אילון, אלוביץ' פעל במה שכינה "שיטת ניהול כוכב". "הוא פונה למי שהוא צריך, מקבל אינפורמציה, החלטות, ופונה לבא אחריו. [...] קורה מעט, יחסית, שהגורמים הרלבנטיים - מנכ"ל yes, מנכ"ל בזק, רגולציה של בזק ו-yes, יושבים בחדר אחד. אלא כל פעם שאול מדבר עם yes, בעיקר איתי, ואז הולך מדבר עם בזק, עם אחרים. זה סגנון העבודה". אילון גם אישר כי בנושא העברת אמצעי השליטה ב-yes, אלוביץ' קיבל את ההחלטות, ניהל את האירוע ונתן את ההנחיות.

שאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק, yes ו"וואלה", במעמד רכישת בזק, 2010 (צילום מסך)

עו"ד וולקן הציגה לאילון שורה של מכתבים שיצאו מטעם yes אל משרד התקשורת בבקשה שיאשר את העסקה, החל ביולי 2014 ועד לתחילת 2015, ושאלה על המעורבות של אלוביץ' בהם. "שאול מעורב בתזמון של שליחתם", אמר אילון. "שאול מוביל את התהליך הזה. בקבוצת בזק אין מנכ"ל, ויו"ר בזק שאול אלוביץ הוא יו"ר פעיל, הוא מתפקד כמו מנכ"ל הקבוצה".

"המכתבים הוצאו בתיאום עמו?", שאל השופט משה בר-עם, "לבקשתו?".

"לבקשתו בוודאי", השיב אילון. בהמשך הסביר כי המעורבות של אלוביץ' בתזמון המשלוח נבעה מכך ש"זה תהליך מאוד ארוך, היה מאוד חריג לרעה שפונים לשר ביולי, במקרה הזה זה היה ארדן, ואין תשובה. אין התייחסות על תהליך שהוא בסך הכל, בעיני ולפי הניסיון שלי, הוא תהליך כמעט טכני. המסר שקיבלנו ממשרד התקשורת הוא שהם מעוניינים שבזק הקווית תקבל על עצמה מגבלות רגולטוריות נוספות לפני שמאשרים את זה".

בחקירתו ברשות ני"ע תיאר אילון את הדחיפות ששידר אלוביץ' בכל הקשור לצורך להשלים את העסקה בזמן והשתמש בביטוי "יושב לי על הצוואר". כשעו"ד וולקן ציטטה באוזניו את התיאור הזה אישר אילון את הדברים. עוד אישר כי אלוביץ' הגיע עמו פעם אחת לפחות לפגישה שקיים עם שר התקשורת ארדן במשרד התקשורת וציין כי היה זה חריג, שכן בדרך-כלל בעל השליטה בבזק לא נהג להגיע לפגישות במשרד הרגולטור.

"השינוי במשרד התקשורת, כלומר מינויו של ראש הממשלה להיות גם שר התקשורת, יצר אווירה חיובית בבזק, גם אצל שאול גם אצל אחרים, ברגולציה, שאולי יהיה אפשר להתקדם במיזוג"

אולם כל הניסיונות של אלוביץ' ואילון לדחוף את ארדן לאשר את עסקת המיזוג לא הועילו. היום בבית-המשפט ציין אילון כי "השינוי במשרד התקשורת, כלומר מינויו של ראש הממשלה להיות גם שר התקשורת, יצר אווירה חיובית בבזק, גם אצל שאול גם אצל אחרים, ברגולציה, שאולי יהיה אפשר להתקדם במיזוג".

"עד כמה אלוביץ קשר בעיניך בין הניצחון של נתניהו בבחירות לאישור העברת השליטה?", שאלה עו"ד וולקן.

"הוא לא קשר באוזניי במפורש, היתה אווירה שכיוון שנתניהו זכה בבחירות אז יש עם מי לעבוד, זו אווירה כללית, שיחות מסדרון", השיב אילון.

עו"ד וולקן הזכירה לעד כי ברשות ני"ע אמר שאלוביץ' היה אופטימי כיוון שסבר כי "ביבי יעזור לו". כשנשאל מדוע סבר כך השיב אילון בחקירתו ברשות ני"ע: "אני לא יודע. אני מדבר לפי מה שהוא משתף אותי"

"הוא בחור מאוד אופטימי", הסביר היום אילון את דבריו, "אני לא שמעתי ממנו אמירה ספציפית שאומרת 'הדברים סגורים עכשיו, ראש הממשלה יעשה הכל בשבילנו'. זה רוח הדברים, זה לא מידע מוצק".

"אלי, מישהו חייב ליישר אותה"

חקירתו הנגדית של אילון, בידי עו"ד ז'ק חן, בא-כוחם של בני-הזוג שאול ואיריס אלוביץ', נפתחה בניסיון לקעקע באופן ממוקד שלושה מהישגי התביעה בחקירה הראשית.

ראשית, טען עו"ד חן, אין כל ייחוד בכך שאלוביץ' ייחל לשינוי כיוון במשרד התקשורת עם כניסתו של נתניהו לתפקיד השר, שכן אילון עצמו תיאר אותו ברשות ני"ע כאדם אופטימי מיסודו אשר קיווה גם עם כניסת ארדן למשרד כי יתרחש שינוי לטובה ביחס הרגולטור לחברה בשליטתו.

שלמה פילבר בעת שהיה מנכ"ל משרד התקשורת, 2016 (צילום: יונתן זינדל)

שנית, בחקירה הראשית אישר אילון כי פילבר, המנכ"ל שמינה נתניהו לראש משרד התקשורת, "לא היה בעל ידע בשוק התקשורת". עו"ד חן הפנה את תשומת לבו של העד וביהמ"ש כי גם מנכ"לי משרד התקשורת מרדכי מרדכי, עדן בר-טל ואבי בלשניקוב הגיעו לתפקיד ללא ידע בשוק התקשורת המורכב.

עם זאת, חן לא ציין כי פילבר הוא היחיד מבין הארבעה שטען כי אחרי שפתח במרתון בן כמה שבועות ללמוד את תחום התקשורת לקראת כניסתו לתפקיד מנכ"ל המשרד, ידע יותר על השוק מאשר המנכ"ל שאותו החליף, אבי ברגר, שהגיע לתפקיד אחרי קריירה שלמה בתחום.

שלישית, בחקירה הראשית נשאל אילון לגבי נוסח האישור לעסקת המיזוג. במקור ביקשה עו"ד דנה נויפלד, היועצת המשפטית של משרד התקשורת, להוסיף לאישור סעיף נוסף, סעיף מספר 7, המבהיר כי המשרד שומר לעצמו את הזכות לפעול ביחס לעניין קודם שבו בדק האם חברת בזק פעלה כראוי מול yes.

אילון נשאל מה היה יחסו של אלוביץ' לסעיף זה וטען כי אינו זוכר. בחקירתו ברשות ני"ע, הזכירה לו עו"ד וולקן, אישר כי אלוביץ' "חשש מהסעיף". כשנשאל של מי היתה היוזמה לנסות ולהסיר את הסעיף הבעייתי מהאישור שוב טען כי אינו זוכר. עו"ד וולקן הזכירה לאילון כי בחקירתו ברשות ני"ע טען ש"זה הגיע משאול".

אלי קמיר (צילום מסך מתוך שידורי תאגיד השידור הציבורי)

לשמע הערה זו התנגד עו"ד חן וטען כי הפרקליטות מטעה את אילון שכן היא נסמכת על מסמך שמתחילתו עולה שגורם אחר יזם את המהלך.

המסמך עליו דיבר עו"ד חן הוא רצף של הודעות בקבוצת ווטסאפ בשם "דנה בננה", על שמה של עו"ד דנה נויפלד. הקבוצה, שיצר אור אלוביץ', בנו של שאול אלוביץ' ודירקטור בבזק, כללה מלבדו את אביו שאול, את אילון, את עמיקם שורר שהיה יד ימינו של אלוביץ' בבזק וכן את המאכער אלי קמיר, שפעל מטעם בזק בין היתר במשרד התקשורת.

ב-22.6.2015, יום לפני המועד האחרון לאישור משרד התקשורת את עסקת בזק-yes, יצר אור אלוביץ' את הקבוצה בווטסאפ וכתב: "אנחנו עדיין בבעיה, ישנו סעיף האישור כפי שאלי הקריא אך ישנו סעיף נוסף שהורג אותנו. אלי עובד על מחיקתו. אם למישהו יש רעיון איך שוברים את הבננה, מוזמן".

אילון ביקש מאור אלוביץ' שישלח את הנוסח עם הסעיף הבעייתי, ואחרי שקרא הגיב: "טוב, אין פה התקדמות הסעיף האחרון מנטרל את האישור. הפקידות (דנה) מתחכמת ומנסה לנטרל את האישור. כך צריך להגיד למנכ"ל".

בשלב זה כתב שאול אלוביץ' בקבוצה: "אלי, מישהו חייב ליישר אותה". קמיר השיב: "אני מטפל".

למחרת עדכן קמיר את חברי הקבוצה בכל שלבי התקדמות החתימות והאישורים, קודם של המועצה לשידורי כבלים ולוויין ובהמשך של נתניהו עצמו כשר תקשורת.

"אני על זה כל הזמן...", כתב קמיר. "היה לנו מאבק עוד על הניסוח, שמילה [המשנה למנכ"ל משרד התקשורת מימון (מוני) שמילה] אמור בזמן הקרוב מאד להיכנס להחתים על הנוסח הנכון מבחינתנו. [...] הבנות שם מתעקשות, ממש
מנהלות מלחמה שההסתייגויות שלהן תכנסנה, מזהירות שאנחנו נעשה מייד שימוש תפעולי לא ראוי במצב החדש [...] בשלב זה שמילה מחזיק ביד שני נוסחים, החתימה אמורה להיות על גבי המסמך הנכון ללא סעיף 7".

בשעה 15:18 כתב אילון בקבוצה: "חתם!!!!! שמילה הודיע כי רוהמ חתם".

"ישששששששש!!!!!!!!", הגיב אור אלוביץ'.

"אני מקווה שאין סעיף 7", כתב שאול לאוביץ'.

רון אילון, מנכ"ל yes לשעבר, מתעמת עם צלמי עיתונות לפני עדותו במשפט המו"לים, ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 8.7.24 (צילום: חיים גולדברג)

"אין אין", הרגיע אותו בנו אור.

"מבטיחים לי שאין", אישר קמיר, ולאחר ששלח לחבריו לקבוצה את האישור עצמו הוסיף: "שימו לב שהוא מסתיים בסעיף 6.....;)".

"נשאלת על סעיף 7, מי הפעיל אותך, אמרת שאול וכו'", אמר היום עו"ד ז'ק חן לאילון בחקירתו הנגדית. "פה אנחנו רואים עוד פרטים: מי יוזם, מי מופעל, אלי קמיר, מה עמדתו של שאול, למי הוא פונה. האם כששואלים אותך שאלה אינפורמטיבית כזו בחקירה בלי להציג לך מסמכים, שלוש וחצי שנים אחרי האירועים, היית מרגיש יותר בנוח אם היו מראים לך גם את ההתכתבות הזו?".

"אם הייתי מרגיש יותר בנוח?", חזר אילון על השאלה שנשאל.

"כן", אישר עו"ד חן.

"הייתי מרגיש יותר בנוח", אמר העד.

הסטרימר של yes והזיכרון של אילון

בחקירתו הראשית נשאל אילון האם הבחין בשינוי גישה ביחס של משרד התקשורת לאישור העסקה בתקופה שבה נתניהו היה השר - אך בראש המשרד עדיין עמד המנכ"ל ברגר. לשמע השאלה שב והזדעק עו"ד חן וטען כי יש בשאלה משום הטעיה, שכן בחקירותיו ברשות ני"ע וגם כעת בבית-המשפט לא הוצג בפני העד סיכום הפגישה שנערכה עמו במשרד התקשורת ב-19.3.2015, בדיוק במועד שאליו כיוונה התביעה.

השופטת פרידמן-פלדמן המליצה לעו"ד חן לשמור את טיעוניו לחקירה הנגדית. "נתתי פרומו", אמר הסניגור והשתמש בביטוי החביב עליו: "זה יהיה שטר שאני אפרע אותו".

אולם כשהגיעה החקירה הנגדית, שטר החוב נותר על כנו.

עו"ד חן הציג לאילון כיצד נשאל על הפגישה הזו בחקירתו ברשות ני"ע. "שואל אותך החוקר מה היה שם ואתה אומר 'אני לא זוכר, אני מן הסתם אמרתי אותו דבר' ואז החוקר אומר 'ומן הסתם הם אמרו גם את אותו דבר', הוא מכניס לך תשובה, ואתה אומר 'ומן הסתם הם אמרו אותו דבר'".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובעל השליטה לשעבר ב"וואלה", שאול אלוביץ' (צילומים: מארק ישראל סלם ופלאש 90)

בשלב זה שלף עו"ד חן את הקלף שהמתין בשרוולו: גרסת סמנכ"ל הכלכלה במשרד, הרן לבאות, לתוכן אותה פגישה, כפי שרשם אותה בחודש אוגוסט 2015. המסמך הזה, הדגיש הסנגור, לא הוצג לאילון בחקירותיו עד כה. "בפגישה", ציטט עו"ד חן מהמסמך שחיבר לבאות, "הובהר כי המשרד אינו רואה מניעה באישור המיזוג אך שוקל האם יש צורך להתנות את המיזוג בתנאים נוספים על אלו שקבע הממונה".

אולם אילון לא התרשם. "מה שאני זוכר, הרושם שלי שזה לא נסתר כשאני רואה את המסמך הזה, אני לא משנה את הרושם שאנשים במשרד, ברגר, לבאות, רצו להתנות את אישור במגבלות על בזק".

לקראת סיום חקירתו נשאל העד אילון על יחסי סיקור-רגולציה, בהקשר של קבוצת בזק ואתר "וואלה" מחד, וראש הממשלה ושר התקשורת נתניהו מאידך. בחקירתו ברשות ני"ע סיפר אילון כי היה שומע טרוניות מצד מנכ"ל "וואלה" אילן ישועה על הדרישות שקיבל לשנות את הסיקור של נתניהו. בחקירה הנגדית ביקש עו"ד חן להפוך את הרושם.

לצורך כך, בין היתר, ציטט חלק אחר בחקירתו של אילון ברשות ני"ע, שבו סיפר על יחסי מסקר ומסוקר אחרים.

"אתה יודע", אמר אילון לחוקרי רשות ני"ע, "ביום שהורדתי ל'דה מרקר' 300 מנוייים, ב-1.1.18, אתה יודע מה קרה למחרת? בום, כותרת שלילית על yes. אין קשר? אני אומר יש אמא של קשר. yes הורידה את המנויים של 'דה מרקר', גם של 'גלובס', גם של זה בשביל קיצוצים, 'דה מרקר' לא מתביישים, ישר... עכשיו אומר לי הכתב 'העורך התערב, זו לא הכותרת שאני כתבתי, העורך התערב'".

בדיקה בתגית yes באתר "דה מרקר" מעלה כי ב-2.1.2018 התפרסמה רק כתבה אחת על החברה, והיא אמנם נושאת כותרת שלילית, אך עוסקת בביקורת מוצר. היתה זו רשימה מאת גד גניר שסקרה את הסטרימר החדש של החברה. "יס לא אוהבת את הסטרימר שלה, וגם אתם לא צריכים", נכתב בכותרת.

"לא ידוע לי אם מנכ"ל yes לשעבר אכן התכוון בעדותו לכתבתי", מסר גניר בתגובה לפניית "העין השביעית", "אבל אין כל קשר בין פרסום הכתבה לבין סיפורו על ביטול המנויים של yes לעיתון. הכתבה פורסמה ביוזמתי, וככלל, העיתון אינו מערב שיקולים מסחריים בתכנים העיתונאיים. כותרת הכתבה שבאתר היא הכותרת שניתנה לה במקור".

67104-01-20