במקביל לתמיכה בהצעת "חוק סגירת האינטרנט" של ח"כ אריאל קלנר, הנשען על החוק למניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הידוע בכינוי "חוק אל-ג'זירה"), מקדמת ממשלת ישראל בימים אלה את יוזמת שר התקשורת שלמה קרעי להאריך את תוקפו של החוק בנוסחו הנוכחי.

במקור נועד החוק על מנת לטפל במקרים שבהם שידורים של ערוץ תקשורת זר פוגעים בביטחון המדינה, זאת על רקע מלחמת עזה, והוא חוקק כהוראת שעה לזמן מוגבל וגם נציגי המדינה הודו בדיון בביהמ"ש המחוזי כי האפקטיביות שלו היא מוגבלת לכל היותר.

בפועל הצהירו השר קרעי וחברי הוועדה לביטחון לאומי, שם נוסח החוק, כי הם מעוניינים להרחיב את החוק כך שיחול גם על כלי תקשורת ישראלים ויאפשר לשר התקשורת ולשר המשטרה לסגור אותם בעילות עליהן הן יחליטו, ללא חוות דעת ביטחונית ופיקוח משפטי וללא הגבלת זמן.

כעת, כאמור, מבקשת הממשלה להאריך את תוקף החוק.

ועדת השרים לענייני חקיקה הצביעה היום (7.7) בעד תמיכה בקידום הצעת החוק המאריכה את תוקפה של הוראת השעה, שאמורה לפקוע בסוף החודש הזה. תזכיר החוק הממשלתי, שיזם השר קרעי, מציע להאריך את תוקפה של הוראת השעה עד ל-30.11.24.

בדברי ההסבר לתזכיר החוק נטען כי נוכח התמשכות המלחמה, פנה שר התקשורת קרעי לראש המל"ל וליועץ לביטחון לאומי כדי לקבל את עמדת גורמי הביטחון לאור כוונתו להאריך את תוקפה של הוראת השעה. עוד מובהר בדברי ההסבר כי השב"כ והמוסד השיבו שאכן יש צורך בהארכת הוראת השעה לתקופה נוספת, כפי שמאפשר החוק (עד ארבעה חודשים לכל היותר).

הזמני הוא רק זמני

באגודה לזכויות האזרח, שעתרה לבג"ץ נגד החוק, הביעו בפני משרד המשפטים התנגדות נחרצת להארכה המוצעת.

"הוראת השעה פוגעת בגרעין הזכות החוקתית לחופש ביטוי ובחופש העיתונות הנובע ממנה. היא מקנה לשר התקשורת סמכות חריגה להטלת סנקציות על גוף תקשורת באופן גורף, ואשר איננו ממוקד בעיתונאי או ידיעה ספציפיים. זאת בניגוד לתפיסה העקבית בדין הישראלי כי מניעה גורפת של פעילות של גוף תקשורת מובילה בלתי מידתית בזכות. בנוסף, הוראת השעה מובילה לסנקציות נגד כלי תקשורת המשמשים בעיקר את המיעוט הערבי בישראל, באופן אשר מוביל להפלייתם ולפגיעה בזכותם לשוויון", כתבה עו"ד הגר שחטר בשם האגודה.

באגודה מזכירים כי בתגובת המדינה לעתירה הודגש כי הוראת השעה נחקקה לתקופה קצובה ואף נטען כי "זמניות זו נקבעה על בסיס ההבנה כי במסגרת הוראת השעה מוקנות סמכויות חריגות ביותר". באגודה טוענים כי "הארכת תוקפה של הוראת השעה מכרסמת בחוקתיותה גם לשיטת המדינה עצמה".

גם בג"ץ, מזכירים באגודה, קבע כי חלף תצהיר תשובה לעתירה "ניתן להגיש הודעה שתוקפו של החוק לא הוארך". מכאן עולה, טוענת האגודה, "כי גם לשיטת בית המשפט, זמניותה של הוראת השעה היא פקטור בבחינת חוקתיותה".

לדברי האגודה, "אין מקום להארכת תוקפה של הוראת השעה. המדובר בחוק שאיננו אלא כתם על ספר החוקים הישראלי. יש למחות כתם זה, ולא להעמיקו".

לחסום את יוטיוב

בממשלת ישראל, כאמור, חשבו אחרת והחליטו לתמוך בהצעה להאריך את תוקף הוראת השעה.

במקביל מקדמת הקואליציה הצעת חוק דרקונית יותר, שהציע ח"כ אריאל קלנר (הליכוד), שתקנה לשר התקשורת סמכות נרחבת לבלימת שידורי ערוץ זר הפוגע בביטחון המדינה, כמו למשל חסימה בישראל של רשתות חברתיות. כפי שהסביר מומחה האינטרנט רן בר-זיק, שימוש בסמכות זו, מעבר לאיום על הדמוקרטיה וזכויות האדם, עלולה להביא לשיבוש תעבורת האינטרנט כולה.

לפני שבועיים החליטה ועדת השרים לחקיקה לתמוך בהצעתו של ח"כ קלנר ובשבוע שעבר אושרה ההצעה בקריאה טרומית. הצעת החוק נותבה לוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל (עוצמה-יהודית), שם כאמור גם נידון החוק בנוסחו המקורי, אותו הגדיר פוגל כ"רגל בדלת" לקראת רדיקליזציה של החוק.