הליך מינויה של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חדשות 13 היה תקין ובחירתה נבעה משיקולים ענייניים בלבד, כך טוענות חברות רשת וחדשות 13, שמאלוב-ברקוביץ' עצמה וכן חברי דירקטוריון חדשות 13, בתגובה מקדמית לעתירה שהגישו עיתונאי החברה וארגון העיתונאים והעיתונאיות לבג"ץ.
חדשות 13 היא גלגול של חדשות 10, ונוצרה לאחר המיזוג של ערוץ 10 לתוך חברת רשת שעברה לשדר באפיק 13. החברה הממוזגת נמצאת בבעלות האוליגרך היהודי-אוקראיני לן בלווטניק, שרכש מלכתחילה את חברת הטלוויזיה לבקשתו של רה"מ בנימין נתניהו, כפי שהשניים סיפרו בחקירותיהם במשטרה. כבר לפני חמש שנים, סמוך לאחר המיזוג, החל מהלך נרחב של פיטורים והצרת צעדים של עיתונאים ביקורתיים בחברת החדשות.
עם מינויה של שמאלוב-ברקוביץ' התעוררה סערה עקב חוסר ההתאמה המשווע שלה לתפקיד וזיקתה הפוליטית. ארגון העיתונאים והעיתונאית בישראל יחד עם ועד עובדי חדשות 13 עתרו לבג"ץ נגד המינוי בטענה כי הליך המינוי שקיים דירקטוריון רשת 13 לא היה תקין, כי נציגי הציבור בדירקטוריון שתמכו במינוי לקו בניגוד עניינים וכי עצם המינוי לוקה בחוסר סבירות קיצונית. העתירה הוגשה באמצעות עורכי-הדין נדב ויסמן, יפית שלו, יונתן רום, עדן יגזאו ואמיר בשה.
כעת, בתגובה מקדמית לעתירה, טוענים ברשת וחדשות 13 כי אין כל מקום, או סמכות, להתערבות בג"ץ במינוי.
לפי התגובה לעתירה, חברת חדשות 13 היא חברה פרטית אשר כל תקציבה ממומן על ידי חברת רשת, וגם אם יש חשיבות ציבורית לפעילותה אין לה "תפקיד ציבורי" ואינה גוף דו-מהותי אשר בסמכות בג"ץ להתערב בענייניו.
לו תסווג חדשות 13 כגוף דו-מהותי שהתנהלותו עומדת לביקורת שיפוטית, מזהירים המשיבים לעתירה, יהיה בכך כדי לפגוע בחופש העיתונות של העיתונאים.
"אם תסווג חברת החדשות כגוף דו-מהותי, קצרה (מאוד) הדרך להכפיף את כלל אמצעי התקשורת המספקים דיווחי חדשות לציבור לביקורת שיפוטית על בסיס
כללי המשפט המינהלי", נכתב בתגובה לעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי-הדין יורם בונן, גילת בן-שחר, רון דרור וקארין וינשטיין.
בפועל, יש לציין, הערוץ וחברת החדשות שלו פועלים מכוח רישיון שניתן להם על-ידי המדינה וכפופים לחוק הרשות השנייה, שנועד להבטיח בין השאר את העצמאות העיתונאית של חברת החדשות.
"את מחיריה של החלטה שיפוטית תקדימית כזו לא קשה לשער, ודי אם נציין את התמריץ השלילי שתיתן החלטה כזו לכל מי ששוקל להשקיע מכספו – או שמשקיע מכספו כבר עתה – בתחום התקשורת (המשודרת והכתובה); את המדרון החלקלק בדרך להתערבות שיפוטית – שלא על פי עילות מוגדרות (כגון לשון הרע או פגיעה בפרטיות) – גם בתכנים המשודרים עצמם, בסוגיות של קידום וקבלת עובדים או בבחירה אילו תכניות לשדר (או לא לשדר), ובאופן קבלת ההחלטות לגבי נושאים אלה; את הפגיעה ביכולתם של גופי שידור להעביר ביקורת על הרשות השופטת (תחת הידיעה שהם נתונים לביקורת שיפוטית מסוג זה); ואת המסר למחוקק ולרגולטור, שעלולים לעשות בכך שימוש להתערבות יתר בשוק התקשורת".
לפי התגובה לעתירה, עם עזיבתו של אור צלקובניק את תפקיד מנכ"ל חדשות 13, תפקיד המקביל לעורך ראשי בכלי תקשורת לא משודרים, הוקמה ועדת איתור שבחנה מועמדים רבים, במהלך מספר שבועות, ובסופו של דבר המליצה פה אחד לדירקטוריון חדשות 13 למנות את שמאלוב-ברקוביץ' לתפקיד, והמינוי אף אושר בדירקטוריון פה אחד. כל זאת, אף שהחוק אינו דורש הקמת ועדת איתור לא כל שכן הליך תחרותי של מכרז, ואין בו אף דרישה לתנאי סף או כשירות לתפקיד מנכ"ל חברת החדשות.
בעתירה לבג"ץ טענו עיתונאי חדשות 13 כי "הליך המינוי העלה ריח חריף של שחיתות שלטונית והתנהלות של 'יד רוחצת יד'", שכן נציגי הציבור בדירקטוריון החברה (אברהם נתן, אייל דה-פאו ויפעת בן-חי-שגב) מונו לתפקידם לפני כארבע שנים בידי שמאלוב-ברקוביץ' כשהיא כיהנה כיו"ר הרשות השנייה.
בתגובה לעתירה נטען כי "הטחת האשמות בדבר ניגודי עניינים והטלת דופי חמור בשלושה נציגי ציבור ראויים ומוכשרים, טוב להן שלא באו כלל לעולם, בוודאי משעה שהעותרים לא הציגו ולּו ראשיתה של ראיה או תשתית מינימלית לטענות חמורות אלו; טענות אשר חומרתן עומדת ביחס ישר לקלישות הראיות המובאות כדי לתמוך אותן, וביחס הפוך לנטל הראיה הכבד המוטל על כתפי העותרים בכגון דא".
עם זאת, רשת וחדשות 13 אינם מכחישים כי נציגי הציבור שבחרו בשמאלוב-ברקוביץ' אכן מונו לתפקידם בידי שמאלוב-ברקוביץ'. אולם הם מוסיפים כי מאז הם מונו מחדש, בחודש מרץ האחרון, בהחלטה של מועצת הרשות השנייה בהרכבה החדש.
העותרים טענו כי יש לפסול את מינויה של שמאלוב-ברקוביץ' בין היתר בשל קשר אישי בינה לבין נתן והפנו לעדותו של שר התקשורת לשעבר איוב קרא, שהוקלט אומר כי נתן איים עליו בעבר לבל ידיח את שמאלוב-ברקוביץ' מתפקידה כיו"ר הרשות השנייה.
בתגובה לעתירה נטען כי היכרות השניים היא "מקצועית גרידא" וכי כל הטענות בדבר נסמכות על "גזיר עיתון ועדות שמועה בלבד". עוד נטען כי ממילא ההחלטה על מינוי שמאלוב-ברקוביץ' התקבלה פה אחד, כך שגם ללא התמיכה של נתן היתה מתמנה לתפקיד.
העותרים טענו עוד כי מינויה של שמאלוב-ברקוביץ' לוקה בחוסר סבירות קיצוני שכן ניסיונה העיתונאי מתמצה בניהול כלי תקשורת קטן לפני יותר מ-20 שנה, ומנגד היא בעלת זיקה פוליטית חזקה כמי שהיתה חברת כנסת ויו"ר הרשות השנייה. בתגובה לעתירה נטען כי לשמאלוב-ברקוביץ' ניסיון עשיר ההולם את תפקיד מנכ"ל חדשות 13, הן ניסיון עיתונאי, הן ניסיון ניהולי והן ניסיון בתחום הרגולציה התקשורתית. ממילא, כך נטען, החוק אינו קובע תנאי כשירות או דרישות סף לתפקיד, לא ניסיון עיתונאי ולא ניסיון ניהולי, וההחלטה בעניין היא של דירקטוריון החברה.
אמנם מנכ"ל חברת חדשות, כך לפי החוק, הוא גם העורך הראשי של שידורי החברה, טוענת התגובה לעתירה, אך זאת "בנוסף לשאר תפקידיו". המנכ"ל הוא בראש ובראשונה המנהל הכללי שאחראי לניהול השוטף של החברה.
בהקשר זה מזכירים רשת וחדשות 13 כי חברת החדשות נהנית מתקציב של למעלה מ-100 מיליון שקלים בשנה, וכי החברה "חוותה ירידה של ממש בשיעורי הצפייה בשידוריה, במיוחד בשנתיים האחרונות". לפי התגובה לעתירה, "המשמעות היא פגיעה מהותית בהכנסות של רשת, בעלת המניות, ממכירת זמן פרסום במהדורת החדשות וברצועות השידור שלאחריה, תוך שרשת נאלצת להזרים את אותם סכומים כדי לממן את תקציבה של חברת החדשות".
רשת, כך מובהר, נאלצה להזרים למעלה מ-100 מיליון שקלים רק מאז תחילת המלחמה בעזה לפני כתשעה חודשים, וזאת כדי לממן את המשך השידורים ובכלל זה את שידורי החדשות.
"על רקע כל אלה, ברור כי הדירקטוריון היה רשאי – וחייב – לשקול לצורך המינוי סט כישורים נרחב ומגוון, שאינו יכול להתמצות בניסיון עיתונאי", נכתב בתגובה לעתירה, והדירקטוריון קבע כי שמאלוב-ברקוביץ' היא המתאימה לתפקיד בעת הזו. "בכל הכבוד", נטען עוד, "מדובר בהחלטה עסקית, המסורה לשיקול הדעת העסקי של דירקטוריון החברה, והוא גם זה שאמור לעבוד יחד עם המנכ"ל ונושא באחריות לתוצאות המינוי".
המשיבים לעתירה, הכוללים כאמור גם את שמאלוב-ברקוביץ' עצמה, גם דוחים את הטענה לזיקה פוליטית של שמאלוב-ברקוביץ'. לדבריהם, היא פרשה מהכנסת לפני למעלה מ-11 שנה ואינה עוסקת בפעילות פוליטית למעלה מעשור, כך נטען. פסילתה על בסיס עברה הפוליטי "תהווה פגיעה קשה בחופש העיסוק שלה", נטען בתגובה לעתירה.
אשר להתבטאויות חריפות של שמאלוב-ברקוביץ' בגנות נשים, שהוזכרו בעתירה, בתגובה נטען כי היא "מאמינה גדולה בהעצמה נשית".
הרשות השנייה: לא מתפקידנו
במקביל הוגשה גם תגובה מקדמית של הרשות השנייה לעתירה לבג"ץ, זאת באמצעות עורכי-הדין עופר קורלנדר, אסף הדני ויניב ברקוביץ. עיתונאי חדשות 13 טענו כי על מועצת הרשות השנייה היתה חובה להתערב במינוי שמאלוב-ברקוביץ' ולפסול אותו. ברשות דוחים זאת ומזהירים מפני ההשלכות במקרה שהיו מתערבים.
המחוקק, נטען בתגובת הרשות השנייה לעתירה, לא העניק לרשות סמכות להתערב במינוי מנכ"ל חברת חדשות דווקא משום שהתערבות כזו עלולה לסכן את החופש של עיתונאי החברה. "בקשתם החריגה של העותרים לסטות מעקרון מרכזי זה של שמירה על עצמאות חברת החדשות, ולהורות לרשות השנייה לשמש הלכה למעשה 'כמנהל על' של חברת החדשות [...] מבקשת לפתוח פתח מסוכן, שמאחוריו פעורה תהום (ולא מדרון חלקלק גרידא), למתן אפשרות להתערבות עתידית מצד המאסדר או גורמי שלטון בניהול חברת החדשות, לרבות בהליכי מינוי מנהלה שהינו גם העורך הראשי, וזאת בניגוד מוחלט להוראות חוק הרשות השנייה ולתכליתו", נטען בתגובה לעתירה.
ברשות השנייה מצטרפים לחלק מטענות רשת וחדשות 13 ובין היתר מציינים כי המגבלה הרלבנטית היחידה בהקשר מינוי אדם בעל זיקה פוליטית לתפקיד מנכ"ל חברת חדשות נוגעת למי שחבר בהנהלה פעילה של מפלגה או גוף בוחר של מפלגה, ולא מי שבעברו היה חבר-כנסת.
בג"ץ 5040/24