מליאת הכנסת אישרה היום (3.7) בקריאה טרומית את הצעת החוק לביטול המגבלה הגאוגרפית המוטלת על תחנות הרדיו האזוריות. ההצעה עברה ברוב גדול של חברי-כנסת מהקואליציה והאופוזיציה גם יחד.
לפי הצעת החוק, הסמכות להעניק את ההטבה לא תהיה של הרגולטור אלא של השר עצמו. אם החוק יעבור בקריאה שלישית בכנסת, יקבל השר קרעי כוח נוסף לעצב את מפת התקשורת בישראל לפי חזונו: חיסול השידור הציבורי, חיזוק כלי תקשורת התומכים בממשלה ופוליטיזציה של אסדרת התקשורת.
מי שצפויים להיפגע מהצעת החוק הן רשתות הרדיו הציבוריות, ומי שייהנו ממנה הן קומץ בעלי ההון המחזיקים בתחנות הרדיו האיזוריות שיפתח בפניהם שוק פרסום בשווי עשרות מיליוני שקלים ומוטת השפעה רחבת היקף. לחלק מבעלי ההון הללו זיקה ישירה לליכוד, אחרים מחזיקים בעסקים מוטי רגולציה ובעלי אינטרס ברור לרצות את השלטון.
חברי הכנסת מיש-עתיד החתומים על הצעת החוק שתעניק לשר התקשורת שלמה קרעי סמכות לעצב את שוק הרדיו, מימין: ולדימיר בליאק, מירב בן ארי ורון כץ (צילומים: פלאש90)
הנהנה המרכזי מהחוק יהיה טייקון הגז וההימורים אלי עזור, מאילי התקשורת החזקים בישראל. עזור מחזיק בקבוצת ה"פוסט", הכוללת את אתר "וואלה", העיתונים "מעריב" ו"ג'רוסלם פוסט", ערוצי הספורט "צ'רלטון", ותחנות הרדיו האיזורי רדיו 103FM, רדיו צפון ו-99FM. נהנה מרכזי אחר יהיה יצחק מירילשווילי, בנו של האוליגרך מיכאל מירילשווילי והבעלים של ערוץ 14 ושל תחנת הרדיו האיזורית רדיו קול-חי.
אם יחוקק החוק, במקום לפתוח את שוק הרדיו הארצי לתחרות, יוכלו בעלי תחנות הרדיו האיזורי לקבל זיכיון לשידור ארצי ללא מכרז ולהעצים עוד יותר את כוחם. לעזור ולמירילשווילי המשאבים הזמינים לביצוע מהלך כזה.
מירילשווילי מקורב לקואליציה הנוכחית בשל האחזקה בערוץ 14, המשדר באופן קבוע תעמולה והסתה בשירות ממשלת נתניהו. עזור מקורב לגורמים באופוזיציה, כמו יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, אולם משלם משכורת גם לאנשי תקשורת המשרתים את הממשלה, כמו ינון מגל.
המחוקק נגד חוקי הפיזיקה
לפני ימים אחדים שיגר תאגיד השידור הישראלי מכתב התנגדות חריף להצעת החוק, נגד הצעת החוק הפרטית, שהוגשה על-ידי קבוצת חברי-כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה גם יחד, בראשות ח"כ אלי דלל (הליכוד). לטענת התאגיד, לא רק שהחוק אינו בר ביצוע, הוא יסכן את הציבור תוך כדי חתירה תחת עקרונות היסוד של אסדרת תחום הרדיו בישראל.
עיקר הביקורת הטכנית של תאגיד השידור נגע למגבלות תדרי הרדיו בספקטרום האלקטרו-מגנטי בישראל. הרחבת שידורי תחנות הרדיו האזוריות לשידורים ארציים, הזהיר התאגיד, אינה בת-ביצוע מבחינה הנדסית ועלול להוביל לחריגה מהיתרי הקרינה המותרים ולסיכון בריאות הציבור.
מציע החוק ח"כ דלל הציג את הצעת החוק הפרטית שהוא מוביל בנאום קצרצר במליאת הכנסת. את מרבית הבמה תפס שר התקשורת, אף שהצעת החוק, כאמור, אינה הצעה ממשלתית.
שר התקשורת שלמה קרעי (צילום: יונתן זינדל)
השר קרעי הודיע כי יש לראות בהצעה הפרטית של ח"כ דלל "קדימון של חוק השידורים הרחב" שאותו הבטיח להציג בקרוב לכנסת, ופתח כהרגלו בנאום שיסוי נגד התקשורת הישראלית.
"התקשורת הממוסדת תמשיך לתקוף בלי הבחנה כל צעד שנועד לפתוח את השוק לתחרות", אמר השר קרעי, "דפנה ליאל תמשיך ללהג על צפון קוריאה, 'כלכליסט' ו'דה מרקר' ימשיכו לספר לכם שהחוק הזה הוא בכלל חלק מהמלחמה של שר התקשורת בתאגיד השידור הציבורי, כשאגב לא ברור למה לי להילחם בהם אם בקרוב אני ממנה מועצת תאגיד חדשה שתיאזן ותגוון את השידורים בהתאם לחוק, עד להפרטת התאגיד".
בהמשך דבריו טען השר קרעי כך: "הגעתי לכאן לא בתמיכת בעלי הון ולא דרך קומבינות עם קבלני קולות, הגעתי לכאן בתמיכת הציבור שרוצה שאייצג אותו ואשמי את קולו. הגיע הזמן לפרוץ את המונופול של רשת ב' וגלי-צה"ל".
השר קרעי התייחס בדבריו מעל בימת הכנסת להערות שקיבל, אולם לא להערות שהשמיע תאגיד השידור הישראלי, אחד הנפגעים העיקריים מהחוק שהשר מקדם, אלא דווקא להערות שקיבל מעיתונאי חדשות 12 עמית סגל.
"מי שרוצה לדאוג למאזינים לא מנציח את קרטל הרדיו האזורי שחסם שנים את התחרות, אלא פותח מכרז לכולם על כל תדר פתוח אפשרי", צייץ סגל אתמול. "יצביע הציבור באוזניים ולא פוליטיקאים שנכנעים ללחצים של פוקדים גדולים. רק ככה ניפטר מהמצב הצפון קוריאני שבו התחרות היחידה היא בין הרדיו של הצבא לרדיו של הממשלה".
במענה לדברי סגל הודה השר קרעי כי בשידורי הרדיו ישנן מגבלות טכניות שאינן מאפשרות פתיחה מושלמת של השוק לתחרות. "יש מגבלת תדרים ב-FM", אמר שר התקשורת. "יש בסך הכל היצע של 80 תדרי FM ו-40 מהם נמצאים בידי הממשלה, התאגיד וגלי-צה"ל, והיתר בידי 17 תחנות אזוריות".
לדברי השר, אין אפשרות להמתין עד למציאת פתרון אופטימלי אולם אפשר כבר עכשיו להסיר מגבלות רגולטוריות וכאשר יתפנו תדרים בתום תקופת הזיכיון של תחנות הרדיו האזוריות או כאשר חוק השידורים הרחב יצמצם את מספר התדרים שמוענקים לשידור הציבורי בישראל, יצאו מכרזים לתדרים שיתפנו.
עוד הצהיר השר קרעי כי בעתיד תוכל תשתית הסלולר לתמוך בשידורי רדיו דיגיטליים ברחבי המדינה ובכך לפתור את בעיית התדרים בספקטרום האלקטרו-מגנטי.
ח"כ גלעד קריב במליאת הכנסת, 3.7.24 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
בתגובה לדברי השר קרעי עלה ח"כ גלעד קריב מהעבודה וטען כי שר התקשורת "מבקש לייצר מונופולים תקשורתיים בחסות בעלי הון". ח"כ קריב הדגיש כי השר קרעי עצמו קשר בין הצעת החוק הזו לבין תוכניתו לחיסול השידור הציבורי במדינת ישראל והזהיר את חברי-הכנסת לבל ישתפו פעולה עם מטרה סופית זו.
אשר להצעת החוק עצמה טען ח"כ קריב כי היא הוגשה ללא תשתית עובדתית רצינית, שמתייחסת להשפעת הצעת החוק על ספקטרום התדרים ותוך מתן עדיפות למי שממילא מחזיק בזיכיון לשידור אזורי. "זה צעד לא ראוי", אמר ח"כ קריב. "לא כך ראוי לקדם פתיחה של שוק הרדיו".
בהצבעה שהתקיימה מיד לאחר מכן עבר החוק ברוב גדול על ידי חברי-כנסת מהקואליציה ולצידם חברי כנסת ממפלגת יש-עתיד ומהמפלגות הערביות (החוק צפוי להיטיב גם עם הבעלים של שתי תחנות הרדיו האזוריות בשפה הערבית).
54 חברי כנסת תמכו בהצעה. התנגדו לחוק רק ח"כ קארין אלהרר מיש-עתיד וחברי-הכנסת של מפלגת העבודה: ח"כ מרב מיכאלי, ח"כ גלעד קריב, ח"כ אפרת רייטן וח"כ נעמה לזימי. ח"כ אלעזר שטרן, אף הוא מיש-עתיד, נמנע.
מקרב חברי הכנסת מהאופוזיציה תמכו בחוק: דבי ביטון, מירב בן ארי, סימון דוידסון, בועז טופורובסקי, ירון לוי, מאיר כהן, עידן רול, רון כץ ונאור שירי ממפלגת יש-עתיד. מנסור עבאס, ואליד אלהואשלה, יאסר חוג'יראת, ווליד טאהא ואימאן ח'טיב יאסין ממפלגת רע"ם. איימן עודה, יוסף עטאונה ואחמד טיבי ממפלגות חד"ש-תע"ל.
על הצעת החוק עצמה רשומים, לצד ח"כ דלל (הליכוד), גם חברי הכנסת אברהם בצלאל מש"ס, ישראל אייכלר מיהדות-התורה, ולדימיר בליאק, רון כץ ומירב בן ארי מיש-עתיד, עודד פורר מישראל-ביתנו, עמית הלוי מהציונות-הדתית וחברי כנסת נוספים מהליכוד: חוה אתי עטייה, משה סעדה, ניסים ואטורי ואופיר כץ.
כעת תעבור הצעת החוק לדיון בוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה ראשונה.