ערוץ הטלוויזיה המקוון "טוב – אקטואליה יהודית", שלאורך מלחמת עזה התבלט כבימה לתיאוריות קשר וקריאות לרצח עם, ניסה לקבל מהמדינה 1.2 מיליון שקל עבור שידוריו. האמתלה: השתתפות במאמצי ההסברה של מדינת ישראל. בגוף שהתבקש לספק את הכסף, משרד התפוצות בראשות השר עמיחי שיקלי, מצאו פגמים בהצעה של "ערוץ טוב" – ולבסוף דחו אותה והותירו את הערוץ מחוץ למערכה על דעת הקהל העולמית.
"ערוץ טוב" הוקם ב-2022 על-ידי ישראל זעירא, איש עסקים בתחום הנדל"ן ויו"ר ארגון ההדתה "ראש יהודי". במהרה הצטרף הערוץ לאגף המוסדי של "מכונת הרעל" הביביסטית, לצד גופי תקשורת דוגמת ערוץ 14, רדיו גלי-ישראל, אתר "מידה" וארגוני חברה אזרחית.
את פעילותה של מכונת הרעל משלים מערך מסועף של חשבונות מדיה חברתית, חלקם של פעילים אמיתיים וחלקם חשבונות פיקטיביים, שמטמיעים בשיח גרסאות מוקצנות של דף המסרים, כאלה שרמת ההסתה והכזבים שלהם לא היתה עוברת גם בגופי תקשורת מגויסים. הנציג המובהק של אגף זה הוא יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה.
הפורמט של "ערוץ טוב" רזה ואפקטיבי: ראיונות אולפן כמעט נטולי עריכה, שמרוכזים באתר אינטרנט וערוץ יוטיוב שצבר עד כה כמאה אלף מנויים. מנחי ואורחי הערוץ מקדמים את ההפיכה המשטרית ואת תהליך הפוליטיזציה בשירות הציבורי. לאחר מחדל אוקטובר 2023 קידמו הלכי רוח קונספירטיביים לגבי נסיבות הטבח, ומתחו ביקורת על הפיקוד הבכיר בצה"ל באופן שהרחיק את האחריות מראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושותפיו לממשלת הימין הקיצוני.
טל ברקאי, המנכ"ל והעורך הראשי של "ערוץ טוב" (צילום מסך)
הייחוד של "ערוץ טוב" הוא הזווית החרד"לית, שלעתים גורמת למנחים ולמרואיינים לעקוף את נתניהו מימין, וכוללת תמיכה גלויה בהדתה של המרחב הציבורי. אחד מכוכבי הערוץ הוא הפרשן יליד איראן אליהו יוסיאן, שעלה לתודעה הקולקטיבית אחרי שקרא להשמדה עיוורת של עזתים, הפניית הגב למערב והפיכת ישראל למדינת הלכה. יוסיאן מככב בתשדירי קידום עצמי של "ערוץ טוב", וגם נוטל חלק ב"קורס" מקוון על איראן, שכמו שאר תכני הערוץ מורכב מראיונות אולפניים.
מודל המימון של "ערוץ טוב" חמקמק: הערוץ נרשם כחברה מסחרית בבעלות אשתו של ישראל זעירא, מוריה, אך לאחר פרוץ המלחמה החל לגייס תרומות מהציבור הרחב. בהמשך החלו אנשיו לחפש "משקיע" שיכסה חלק מהעלויות. בערוץ מנסים גם למשוך מפרסמים, ככל הנראה ללא הצלחה רבה, ובמקביל ממשיכים את קמפיין גיוס התרומות.
באחד מסרטוני הקמפיין מככב איש התקשורת ינון מגל, שופר מוצהר של נתניהו, יחד עם חברי-הכנסת מהליכוד טלי גוטליב ומשה פסל. המנחה שמופיע בסרטון הוא עסקן התקשורת זיו מאור, שמונה על-ידי שר התקשורת שלמה קרעי לחבר מועצת הכבלים והלוויין כחלק מתהליך הפוליטיזציה בגוף זה. מאור, שהגדיר את עצמו "ביביסט" ומשדר גם בתחנת גלי-ישראל, הפיץ לאחרונה תיאוריית קשר על משפט נתניהו, כולל שקר מפורש על סיטואציה שכלל לא אירעה במהלך הדיונים.
"אנחנו כאן כדי לשרת את האמת. השליחות שלנו נובעת מאידיאולוגיה אותנטית לאומית-ציונית-יהודית", נמסר לצופים בגרסה העדכנית של דף ההתרמה. "ערוץ טוב", מוסבר שם, "הינו ערוץ פרטי שאינו כפוף לשום אג'נדה פוליטית או כיס נפוח של הון ושלטון". בהמשך מובהר: "אנחנו לא לוקחים תקציבים משום גוף ציבורי".
למרות ההצהרה הזאת, בחודש נובמבר פנו ב"ערוץ טוב" למשרד התפוצות וביקשו לקבל נתח מתקציב ציבורי שנועד לממן צבא של מסבירנים בלתי רשמיים מטעם המדינה.
הפרשן אליהו יוסיאן, מתוך תשדיר התרמה לערוץ "טוב" (צילום מסך)
בערוץ ביקשו, כאמור, תקציב של 1.2 מיליון שקל, וציינו כי בכוונתם להעמיד סכום זהה ממקורות עצמיים. מדובר בסכום גבוה במיוחד ביחס להתקשרויות דומות שקיימה המדינה עם גופים אחרים. בערוץ טענו שתמורת סכום זה יוכלו להפיק מדי יום עשרות סרטונים ו"ראיונות עומק" בחמש שפות, בהן אנגלית וערבית, ולהפיצם במרחב המקוון כך שיגיעו באופן ישיר לקהל נוצרי ומוסלמי וישפיעו על עמדותיו.
ואולם, במשרד התפוצות לא היו משוכנעים שב"ערוץ טוב" מסוגלים להגיע לקהלים הללו ושהסרטונים יהיו אפקטיביים באופן שיצדיק את העלות הגבוהה. רוב החשיפה של "ערוץ טוב" היא בקרב קהל דובר עברית, ואף שבערוץ מפיקים גם חומרים בשפות אחרות – התפוצה שלהם נמוכה בהרבה מזו של החומרים בעברית. בהתאם לכך, בסופו של דבר הוחלט במשרד לדחות את ההצעה.
לישראל זעירא ולטל ברקאי, שמכהן כמנכ"ל והעורך הראשי של "ערוץ טוב", הוצע להתייחס למידע, אך הם בחרו לא למסור תגובה.
על הכוונת של המבקר: ארגון הצללים הכושל
המידע על ההצעה של "ערוץ טוב" נחשף במסגרת עבודת מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שחוקר בחודשים האחרונים את קמפיין ההסברה שמלווה את מלחמת עזה. במסגרת החקירה קיבל המבקר מסמכים פנימיים של משרד התפוצות, ונציגיו נפגשו עם עובדי המשרד כדי לקבל מהם הסברים על ניצול המשאבים שהועמדו לרשותם, על קמפיין ההסברה ועל הקשיים הרבים שבהם נתקל.
הכסף לפרויקט שהציעו אנשי "ערוץ טוב" אמור היה להגיע מארגון בשם Voices of Israel, שמשמש כמעין צינור של ממשלת ישראל להזרמת כספים לגופים פרטיים שמבצעים עבורה מבצעי תעמולה לא רשמיים. בהצעה של הערוץ אף נקבו בשמותיהם של שניים ממייסדי הארגון, יעקב עמידרור ורון פרושאור, כמרואיינים שיופיעו בסרטונים הממומנים.
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן (צילום: יונתן זינדל)
הארגון הוקם על-ידי המשרד לנושאים אסטרטגיים ב-2016 כחברה לתועלת הציבור, ונקרא בעבר "קלע שלמה" ו"קונצרט". בשיאו אמור היה הארגון לנהל תקציב עתק של 258 מיליון שקל שיושקעו במה שמייסדיו כינו "פעולות תודעת המונים", שישפיעו על דעת הקהל המערבית. ואולם, בתום שלוש שנות פעילות הוכתר המיזם ככישלון.
הסנדק הפוליטי של "קלע שלמה" היה גלעד ארדן, כשכיהן כשר לנושאים אסטרטגיים. ארדן ואנשי המשרד ניסו להסתיר את פעילות הארגון, ולשם כך קידמו יוזמה להחרגת המשרד כולו מתחולת חוק חופש המידע. יוזמת החקיקה עוררה ביקורת ציבורית, ולבסוף בוטלה. הקמת המיזם נחשפה בסדרה של כתבות תחקיר של "העין השביעית", יחד עם הזרמה של מיליוני שקלים לגופי תקשורת ישראליים שפרסמו כתבות חיוביות על גופי ההסברה שנכללו ב"רשת ההשפעה" של המשרד.
השימוש ב"קלע שלמה" נועד לטשטש את הקשר הכלכלי והתוכני בין המדינה והגופים הישראליים והזרים שקיבלו כסף כדי לבצע את אותן "פעולות תודעת המונים". ובכל זאת, מבצע המימון הסודי נכשל. סדרת כתבות של המגזין היהודי-אמריקאי Forward חשפה שארגונים יהודיים בארצות-הברית נרתעו מקבלת הכסף משום שהדבר היה מחייב אותם להירשם בארצם כ"סוכנים זרים" מטעם מדינת ישראל.
במקרה כזה, החוק האמריקאי היה מחייב את הארגונים להצהיר בפומבי על התיוג המחשיד, והם היו נדרשים למסור לשלטונות דין וחשבון מפורט על פעילותם. לנוכח הקשיים שנוצרו, בשלב מסוים שקלה מנכ"לית המשרד דאז, סימה וואקנין-גיל, להקים עמותה שתירשם בארצות-הברית – וכך להרחיק את הארגונים עוד יותר ממקור הכסף, ולמעשה להסתירו מהשלטונות.
שר התפוצות, עמיחי שיקלי, במליאת הכנסת בחודש שעבר (צילום: חיים גולדברג)
בעלי הון יהודים, שאמורים היו להזרים חצי מתקציב הארגון לפי מודל של מאצ'ינג, התרחקו גם הם מ"קלע שלמה". במשרד לנושאים אסטרטגיים קיוו למשוך תורמים שהונם נאמד במיליארדים דוגמת פול סינגר ומשפחת אדלסון, אך לבסוף הסתפקו בתורמים קטנים יותר. הבולט מביניהם הוא אדם מילשטיין, איש נדל"ן ישראלי-אמריקאי שריצה עונש מאסר על עבירות מס ונחשב למקורב של האדלסונים.
הקושי לגייס תורמים כבדים הוביל לכך שהפרויקטים שיצאו לפועל היו מוגבלים בהיקפם – והתקציב המקורי, שעמד כאמור על למעלה מרבע מיליארד שקל, לא מומש.
כמו "קלע שלמה", גם המשרד לנושאים אסטרטגיים הלך והתפורר. בקיץ 2021, אחרי הקמת "ממשלת השינוי" וההרחקה הזמנית של נתניהו והליכוד מהשלטון, הוחלט לסגור את המשרד. אף שכל המעורבים במלאכה הסכימו על כך שמיזם התעמולה הסמויה של ארדן כשל – בתחילת 2022 החליט שר החוץ דאז יאיר לפיד להחזיר לחיים את "קלע שלמה". לפיד העביר את הארגון לאחריות משרד החוץ ומיתג אותו מחדש כ-Voices of Israel, אך גם שם הוא לא הותיר חותם.
ב-2023, לאחר שנתניהו עלה מחדש לשלטון, הועבר הארגון למשרד התפוצות בראשות השר שיקלי. היחס לארגון המשיך להיות כאל סרח עודף, מנגנון היסטורי שמתבסס על שאריות תקציביות, ואף הוחלט לסגור אותו במהלך 2024. ובכל זאת, אחרי טבח 7 באוקטובר וההחלטה להפקיד את תחום ההסברה הבינלאומית בידי משרד התפוצות, אנשיו הפכו את "קלע שלמה" לצינור העיקרי שדרכו הועברו מיליוני שקלים למימון תעמולה סמויה בארץ ובחו"ל.