ממשלת ישראל החליטה לתמוך בהצעת חוק פרטית שתבטל את המגבלה הגאוגרפית המוטלת על תחנות הרדיו האזוריות. אם החוק יעבור בכנסת, יקבל שר התקשורת שלמה קרעי כוח נוסף לעצב כרצונו את מפת התקשורת בישראל.
מי שצפויים להיפגע מהצעת החוק הן רשתות הרדיו הציבוריות, ומי שייהנו ממנה הן קומץ בעלי ההון המחזיקים בתחנות הרדיו האיזוריות. לחלק מבעלי ההון הללו זיקה ישירה לליכוד, אחרים מחזיקים בעסקים מוטי רגולציה ובעלי אינטרס ברור לרצות את השלטון.
בנוסף, הצעת החוק מבצעת פוליטיזציה בוטה של אסדרת השידורים. הסמכות להעניק את ההטבה, המעניקה לבעלי תחנות הרדיו האיזורי דריסת רגל בשוק פרסום הנאמד בעשרות מיליוני שקלים לפחות, לא ניתנת לרגולטור אלא ישירות לפוליטיקאים - במקרה זה, שר התקשורת קרעי.
ועדת השרים לענייני חקיקה הצביעה היום בעד תמיכה בחוק שיאפשר לשר התקשורת להרחיב את אזור השידור של כל בעל רישיון שידור. את הצעת החוק, שקיבלה את הכותרת "הרחבת המגוון בשידורי הרדיו", מוביל ח"כ אלי דלל (הליכוד) כשלצדו חברי-כנסת מסיעות הקואליציה והאופוזיציה גם יחד, כולל בין היתר ח"כ אברהם בצלאל (ש"ס), ח"כ ולדימיר בליאק (יש-עתיד), ח"כ עודד פורר (ישראל-ביתנו) וח"כ ישראל אייכלר (יהדות-התורה).
יצחק מירילשוילי, הבעלים של ערוץ 14 ותחנת הרדיו האיזורי רדיו קול-חי (צילום: רונן גולדמן, רישיון CC BY-SA 3.0)
לפי ההצעה, חוק הרשות השנייה יתוקן כך שיתווסף לו סעיף חדש על פיו "בעל זיכיון לשידורי רדיו, רשאי, באישור השר, להקים תחנות שידור מחוץ לתחום האזור שנקבע לשידוריו בזיכיון ולשדר מחוץ לתחום כאמור, כך ששידוריו יועברו גם באזורים אחרים בארץ".
מציעי התיקון לחוק טוענים כי מטרתו היא "להביא לגיוון רב יותר בשידורי הרדיו בישראל ולאפשר, בין השאר, לתחנות רדיו בשפות זרות כמו תחנות הרדיו בשפה הערבית, ולתחנות רדיו מגזריות כמו תחנות הרדיו החרדיות להגיע לקהל היעד שלהן בשטחי הארץ כולה".
בפועל, החוק יאפשר לשר קרעי להרחיב את השפעתן של תחנות רדיו אזוריות שמזוהות עם קהל תומכיו של בנימין נתניהו ובני בריתו הפוליטיים או תחנות שבעליהם מקורבים לשלטון.
כך למשל צביקה שלום, מהבעלים של תחנת הרדיו הביביסטית גלי-ישראל ושל רדיו דרום, מקורב לרב מאזוז, שקרעי הוא מחסידיו. דוד בן-בסט, יו"ר התאחדות תחנות הרדיו האזורי, היה חבר מרכז הליכוד. ב-103FM, אחת מתחנות הרדיו של אלי עזור, משדר ינון מגל, מאנשי התקשורת המקורבים ביותר לנתניהו ומי שהגדיר עצמו כצינור להעברת מסרים ממנו לציבור. יצחק מירילשווילי, הבעלים של תחנת הרדיו החרדית "רדיו קול חי", הוא גם הבעלים של ערוץ 14 הביביסטי.
פרט מכריע בהצעת החוק הנוכחית נוגע לזהות בעל הסמכות לאשר לתחנת הרדיו להרחיב את אזור שידוריה. בעוד ניתן היה לצפות כי סמכות זו תינתן לגוף המאסדר את תחנות הרדיו האיזורי, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, שאמורה לפעול על פי שיקולים מקצועיים, נוסח הצעת החוק מעביר את הסמכות אל השר עצמו.
אלי עזור, הבעלים של קבוצת ה"פוסט", הכוללת בין היתר אחזקות בתחנות הרדיו האיזורי רדיו 103FM, רדיו צפון ו-99FM (צילום: מרים אלסטר)
קרעי כבר הצהיר בעבר מפורשות כי בכוונתו לפגוע ככל יכולתו בשידור הציבורי ובעצמאותו העיתונאית. הוא גם הצהיר כי בכוונתו להפקיע תדרים מתאגיד השידור, לסגור מספר תחנות רדיו ציבוריות על מנת להעביר את תדריהם לרדיו האיזורי ובמקביל לאסור על התאגיד למכור פרסומות בתחנות הרדיו שלו.
קרעי גם קרא לסגור את גלי-צה"ל. לאחר ששר הביטחון יואב גלנט הפסיק את כהונתו של מ"מ מפקד התחנה דני זקן, נגדו הושמעו טענות גורפות על הטייה פוליטית של השידורים, ומינה במקומו את הכתב הצבאי טל לב-רם, שאינו מזוהה פוליטית, מתח עליו קרעי ביקורת חריפה.
שר התקשורת קרעי כבר ניסה להפוך את תחנות הרדיו האזוריות לארציות בתחילת המלחמה בעזה, אך נתקל בהתנגדות קשה ונסוג. מומחים לאסדרת תקשורת כינו את הצעתו דאז "ניסיון להביא למהפכה בשוק הרדיו בישראל בחסות מצב החירום".
אם תעבור הצעת החוק בנוסח הנוכחי, יוכל השר קרעי לממש את איומיו ולפגוע בהכנסות של ערוצי הרדיו הארציים שאינם משרתים בשידוריהם את ממשלת נתניהו.
עם אישור ועדת השרים אמורה הצעת החוק להגיע לכנסת כשאישורה בקריאה טרומית כמעט ומובטח.