הכנסת אישרה היום (26.6) בקריאה טרומית את הצעת החוק לחסימת שידורים בישראל של ח"כ אריאל קלנר (ליכוד) ברוב של 51 בעד לעומת 36 נגד.

החוק יאפשר לשר התקשורת להפעיל את מערך הסייבר או אמצעים אחרים שבידי המדינה על מנת לחסום בישראל אתרי אינטרנט, דוגמת פייסבוק או יוטיוב. סמכות זו תינתן ללא הגבלת זמן ותישאר גם אחרי שיסתיים מצב המלחמה.

הצעת החוק של קלנר מתבססת על חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, שנחקק באפריל האחרון בחסות המלחמה. החוק ידוע בכינוי "חוק אל-ג'זירה", אף כי מכוחו יוכל להגביל שר התקשורת גם את שידורי כל ערוץ זר אחר, כמו CNN או פוקס ניוז.

מדובר בחוק יוצא-דופן במדינות דמוקרטיות, משום שהוא מעניק סמכות לפוליטיקאים להחליט על סגירת כלי תקשורת. גם במדינות אירופה בהן הוחלט להגביל שידורים של ערוצי תעמולה רוסיים, הדבר נעשה מתוקף סנקציות בינלאומיות ולא בחוק מיוחד.

הסכנה לשימוש לא דמוקרטי בחוק אינה רק תיאורטית. מנסחי החוק, חברי קואליציה מהליכוד, הציונות-הדתית ועוצמה-יהודית, הצהירו כי החוק הוא עבורם רק מצע לחקיקת המשך, כמו זו של ח"כ קלנר, שתרחיב את החוק עד שיגיע לנוסח המקורי בו היו מעוניינים, המעניק לשרים שלמה קרעי ואיתמר בן-גביר סמכות בלתי מוגבלת לסגור כלי תקשורת ישראלים לפי עילות עליהן הם יחליטו.

בהתאם ל"חוק אל-ג'זירה", יכול שר התקשורת להסיר את שידורי הערוץ שנקבע כי הוא פוגע בביטחון המדינה מפלטפורמות הכבלים והלוויין ולחסום את אתר האינטרנט שלו, כפי שנעשה ביחס לאל-ג'זירה.

אם הצעת החוק של ח"כ קלנר תשלים את הליך החקיקה, שר התקשורת יוכל גם להורות על חסימת אות השידור של ערוץ טלוויזיה כך שלא ניתן יהיה לקלוט אותו בצלחת לוויין פרטית, וכן להורות לחסום פלטפורמות כמו יוטיוב ורשתות חברתיות אחרות המעבירות את שידורי הערוץ.

בנוסף מציע ח"כ קלנר לבטל את התוקף המוגבל של החוק, המוגדר כהוראת שעה מתוקף מצב המלחמה הנוכחי, ולקבוע אותו כהוראת קבע.

מעל ההיגיון

היום במליאת הכנסת, כשהציג את הצעת החוק שלו בפני חברי-הכנסת, ניצל ח"כ קלנר את ההזדמנות כדי לתקוף את הייעוץ המשפטי ולהאשים את היועצים המשפטיים במשתמע בעזרה לאויב.

ח"כ קלנר קישר בין עמדת הייעוץ המשפטי לפיה אין להעניק סמכויות בלתי מוגבלות לשר התקשורת לפעול נגד כלי תקשורת, לדיווח מוכחש של פרשן חדשות 12 עמית סגל מאמש ולפיו הוראה משפטית בצה"ל אוסרת על חיסול אזרחים עזתים שהשתתפו בטבח ה-7.10 אם אינם משויכים לארגון טרור.

"במדינת ישראל 2024 כל משפטן הוא מלך, הערכים שלו ערכים נעלים, מעל הציבור, מעל הכנסת, מעל ההיגיון", אמר ח"כ קלנר. מגיש ההצעה קבל על כך שיש "סוללה של משפטנים שמתנגדים" להצעתו בטענות כי היא פוגעת בחופש העיתונות וחופש הביטוי.

ח"כ אריאל קלנר במליאת הכנסת, בעת דיון בהצעת "חוק סגירת האינטרנט", 26.6.24 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

ח"כ אריאל קלנר במליאת הכנסת, בעת דיון בהצעת "חוק סגירת האינטרנט", 26.6.24 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

השר קרעי נשא דברים אף הוא מעל בימת הכנסת, ואמר כי במקביל להצעת החוק שהגיש קלנר, משרדו מקדם את הארכת הוראת השעה הקיימת לעוד "4-5 חודשים", כולל תיקונים שונים בסעיפי החוק משום ש"גילינו שיש כמה דברים לא מושלמים בחוק שהעברנו".

הטענה לפיה החוק לא רק ש"אינו מושלם" אלא שאינו אפקטיבי כלל ומטרתו פוליטית ולא ביטחונית עלתה בין השאר בעתירת האגודה לזכויות האזרח נגד החוק.

האגודה הצביעה על כך שלמרות שהממשלה עוסקת באיום הביטחוני המיידי הנשקף לכאורה משידורי אל-ג'זירה, היא התמהמהה במשך חודשים לפני שפעלה, לא הפעילה אף אחת מהסמכויות הרבות הנתונות בידה, ולבסוף בחרה לפעול בדרך של חקיקת חוק חדש שמעניק לשר סמכויות דרקוניות - אך כאלו שכלל אינן אפקטיביות לטיפול בפגיעה הנטענת בביטחון.

האגודה הצביעה על כך שהסנקציות שב"חוק אל-ג'זירה" לא ימנעו מהערוץ לשדר בישראל, שכן זאת ניתן לעשות באמצעות כל מכשיר טלפון חכם ולא ימנעו הפצה של התכנים, שכן השר יוכל לחסום אתרי אינטרנט של הערוץ אך לא למנוע את שידוריו ברשתות חברתיות ואפליקציות או בצלחות לוויין פרטיות.

לדברי השר קרעי, הוא נמצא בימים אלה "בהידברות" עם הייעוץ המשפטי במשרד התקשורת והייעוץ המשפטי לממשלה כדי "לסגור את הפרצה של אותו שידור חי שקיים ביוטיוב".

השר קרעי התייחס בדבריו להתנגדות של אגף ייעוץ משפטי וחקיקה במשרד המשפטים להצעת ח"כ קלנר להפוך את הוראת השעה להוראת קבע. לדברי השר קרעי הוא ושר המשפטים יריב לוין שאלו את נציגי הייעוץ המשפטי מדוע להגביל את תוקף החוק אם אכן מדובר ב"ערוץ טרור".

"מה, כשאנחנו לא במלחמה אז אפשר לאפשר לפגוע פגיעה ממשית בביטחון המדינה?", שחזר השר קרעי את השאלה שהפנה בוועדת השרים. "כמובן שהשאלה הזו נותרה ללא מענה", הוסיף ומיד תיקן: "ללא מענה ראוי".

לאחר שהחוק אושר ברוב קולות הודיע סגן יו"ר הכנסת ח"כ משה רוט (יהדות-התורה) על העברת הצעת החוק לוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה ראשונה, אולם מיד תיקן את עצמו והבהיר כי ההצעה תעבור לוועדת הכנסת לצורך ניתובה לוועדה המתאימה.