עו"ד כנרת בראשי תשלם 100 אלף שקלים לעו"ד יריב צרי מהפרקליטות בשל פרסום לשון הרע נגדו, כך פסק בית-המשפט. בראשי הודיעה שתערער.
לפי פסק-הדין, בראשי השמיצה את צרי כאילו ליבו גס בקורבן לעבירות מין והחשידה אותו ב"פדופיליה", כל זאת בהסתמך על משפט שהוצא מהקשרו, כשהיא נסמכת על מקור בלתי בדוק וללא שביקשה קודם לכן תגובה מצרי, וזאת בכוונה לפגוע בקידומו המקצועי.
בראשי מובילה בשנים האחרונות את מיזם היוטיוב "האולפן הפתוח", המסקר את משפטו הפלילי של ראש הממשלה בנימין נתניהו מנקודת המבט של הנאשם נתניהו ומקדם את תיאוריית הקונספירציה של "תפירת התיקים" בידי התקשורת, המשטרה ופרקליטות המדינה.
בקיץ 2020 פרסמה בראשי בחשבונותיה ברשתות החברתיות התייחסות שלילית לצרי: "בתפ"ח שמתנהל בדלתיים סגורות, התבטא עו"ד יריב צרי מהפרקליטות בשיחות פנימיות:- 'אז מה אתם מגישים כתב אישום נגד כל סבא שמושיב על הברכיים את הנכדה שלו? אז מה אם עמד לו'!! כך נשלחה ילדה קורבן עבירה חפויית ראש ועו"ד צרי ימשיך לייצג את המדינה בתיקי עבירות מין!".
כמה ימים לאחר מכן התראיינה בגלי-צה"ל ואמרה "אמירה פדופילית כזו על ידי פרקליט לא יכולה לצאת מהקשרה. אותו אדם לא יכול לעסוק בתיקי עבירות מין עד שהוא לא יעבור בדיקה האם אין באמת בהתנהלותו בעיה פדופילית כזו או אחרת או שמא הוא לא מבין איך מתנהלים בעבירות מין".
בדצמבר אותה שנה שוב התייחסה בראשי לצרי, וצייצה כך: "אלון אלטמן - פרקליט מחוז דרום ממנה את יריב צרי לעמוד בראש צוות. צרי זה הפרקליט שבתיק עבירות מין טען: 'אז מה אתם מגישים כתב אישום נגד כל סבא שמושיב על הברכיים את הנכדה שלו? אז מה אם עמד לו?'. אבל כשפרקליט המדינה מדבר באופן דומה, מה נשאר לנו לצפות. פרשת פרקליטות-בושה!".
בגין שלושת הפרסומים הללו תבע צרי, באמצעות עו"ד רצון דרחי, פיצוי בסך 300 אלף שקלים. לפי התביעה, "לקראת דיון שעתיד היה להתקיים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתיק שבו יוחסה לנאשם עבירה של מעשה מגונה בנכדתו הקטינה, שוחח התובע [צרי] עם שני מתמחים בפרקליטות על יסודות העבירה ועל הנפקות הראייתית במצב שבו איבר מינו של הסב יזדקר בזמן שהקטינה יושבת על ברכיו".
צרי לא הכחיש כי אמר את הדברים שציטטה בראשי אך טען כי היתה זו "שיחה פנימית שהתנהלה לצרכי העשרה ולימוד בלבד", במסגרתה דן עם המתמחים נדב ג'אן וטלי זאדה בקושי הראייתי בתיק. בהקשר זה ציין באוזניהם כי כאשר סב מושיב את נכדו על ברכיו הוא אינו מבצע עבירה. המתמחה טלי זאדה הקשתה ואמרה כי במקרה זה האיבר של הסב "עמד". בתגובה אמר כי עובדה זו "איננה סוף פסוק".
בראשי, טוען צרי, הוציאה את הדברים מהקשרם והציגה אותו בפרסום הראשון "כמי שליבו גס כלפי נפגעת העבירה וכמי שהעדיף את המקרבן על פניה". בראיון לרדיו טענה בראשי כי אין להרשות לו לעסוק בתיקי מין עד שלא יעבור בדיקה שתשלול קיומה של פדופיליה, ואילו בפרסום השלישי חזרה על הדיבה מהפרסום הראשון.
מלבד הפיצוי דרש צרי לחייב את בראשי למחוק את פרסומיה ולפרסם על חשבונה בשני אמצעי תקשורת התנצלות בפניו.
בראשי טענה להגנתה, באמצעות עו"ד מיכאל דבורין, כי צרי לא אמר את הדברים כ"תרגיל מתודי" לצורך לימוד אלא שזו "דעתו האישית המובהקת על המקרה הקונקרטי ואולי אף מקרים אחרים שכמותו". בראשי טענה כי אמירתו של צרי מבטאת השקפה לפיה "אין צורך להגיש כתב אישום נגד סבים שמחככים את איבר מינם הזקור באברי מין של נכדותיהם, מכיוון שמדובר (כמעט) בעניין של מה בכך".
בראשי הבטיחה בכתב ההגנה שלה כי שני המתמחים יעידו כי הדברים לא נאמרו בצורת ניתוח יסוד נפשי בעבירת מעשים מגונים אלא הובאו כדעתו האישית של צרי. בראשי טענה כי עומדת לה הגנת תום הלב וכן הגנות נוספות בחוק איסור לשון הרע.
השופט דן סעדון קיבל את התביעה.
ראשית קבע השופט כי שלושת הפרסומים כוללים לשון הרע על עו"ד צרי ואף קיבל את עמדת התובע כי כל פרסום עומד בפני עצמו.
לגבי לוז המחלוקת, ההקשר שבו אמר השופט צרי את אשר אמר, התעכב השופט סעדון על המילה "אתם" במשפט שציטטה בראשי מהשיחה בין צרי למתמחים: "אז מה אתם מגישים כתב אישום נגד כל סבא שמושיב על הברכיים את הנכדה שלו? אז מה אם עמד לו".
"פנייה למתמחים (שאינם מוסמכים להגיש כתבי אישום) בשאלה אם 'אתם מגישים כתב אישום' מלמדת לכאורה כי מדובר בשיח תיאורטי – עיוני ולא בשיח בעל נפקות מעשית", כתב השופט סעדון בפסק-הדין. "גם העיסוק בשאלה אם בנסיבות כאלה או אחרות מגישים כתב אישום בעת שבמקרה הנדון כתב אישום כבר הוגש והנאשם הורשע, מחזקים את המסקנה כי השיח בין התובע למתמחים היה עיוני – דידקטי גרידא".
עוד ציין השופט כי בחקירתו הנגדית לא נשאל צרי על-ידי בא-כוחה של בראשי על ההקשר שבו אמר את המשפט. "בנסיבות אלה", קבע השופט, "יש לראות בנתבעת כמי שאיננה חולקת כי נכונות גרסתו האמורה". כלומר, כי הדברים נאמרו כחלק מ"שיח דידקטי עיוני".
המתמחה ג'אן העיד במשפט, ואמר: "בשום שלב לא הרגשתי נימה של זלזול או חוסר אכפתיות כלפי הילדה קרבן העבירה וברור היה כי המטרה שלשמה התובע שוחח איתנו על התיק הייתה לימודית". מנגד, המתמחה זאדה העידה אף היא ואמרה: "לא הרגשתי שמדובר על שיח ראייתי בתיק".
"הגם שטלי ציינה כי לא הרגישה כי קיום שיח ראייתי בתיק עם התובע (ו'לא זכרה' אם התובע פנה אליה ואל נדב על מנת 'ללמוד קצת משפטים') היא זכרה שהתובע פתח ואמר אם מגישים כתב אישום נגד על סבא שמושיב את נכדתו על ברכיו", כתב השופט סעדון בפסק-הדין. "במענה לכך אמרה טלי כי לנאשם הייתה זקפה ובתשובה לדבריה אמר התובע את שיוחס לו באמירת התובע [...] יוצא אפוא כי הגם שטלי לא חשה כי נוהל עם התובע שיח ראייתי בתיק, הרי שמתוך הקשר אמירת הדברים בעדותה עולה כי אמירת התובע 'אז מה אם עמד לו' נאמר במענה לדבריה של טלי בקשר לראיות בתיק והאפשרות להרשיע את הנאשם על יסוד ראיות אלה בעבירה שיוחסה לו".
בשל זאת, ובשל סיבות נוספות, קבע השופט סעדון כי "הוכח ברמת ההוכחה הנדרשת כי אמירת התובע לא שיקפה עמדה אישית או מקצועית. מדובר באמירה שנאמרה במסגרת שיח עיוני דידקטי שקוים בינו למתמחים ששיקפה את עמדתו המקצועית של התובע ביחס לראיות הנדרשות לביסוס אחד מיסודות העבירה של ביצוע מעשה מגונה. נובעת מכך המסקנה כי 'האמת' אותה התיימרה הנתבעת לפרסם נעדרה פרטים המשנים את הרושם המתקבל מן הפרסום באופן כזה שהגנת האמת בפרסום אינה יכולה לעמוד לה".
לאחר שדחה את טענת האמת בפרסום של בראשי, דחה השופט סעדון גם את טענת תום הלב.
"לטעמי הנתבעת [בראשי] אינה יכולה ליהנות מהגנת עיתונאות אחראית ביחס לפרסומים בפייסבוק וטוויטר", פסק. "הנתבעת העידה כי הסתמכה לפני הפרסום בפייסבוק על מקור מידע בודד שאת זהותו וזיקתו לאירועים לא ידעה ולא הכירה. ממילא לא עלה בידה להראות כי מדובר במקור מידע מהימן. הנתבעת לא ביקשה ולא קיבלה את תגובת התובע לפרסומים מבלי שעלה בידה לציין מניעה אתית, חוקית או אחרת לכך. הנתבעת ביקשה (וקיבלה) את תגובת הפרקליטות לפרסום. עם זאת, תגובת הפרקליטות לא התייחסה למצבה של נפגעת העבירה אך הדבר לא מנע מן הנתבעת לפרסם את קביעתה ביחס למצב נפגעת העבירה, בלי שהיה בידיה קצה חוט מהימן לביסוס קביעה זו".
עוד טען השופט סעדון כי תגובת הפרקליטות לפיה דברי צרי נאמרו בהקשר שונה חייבה את בראשי לבחון מחדש את הפרסום שלה. "לא זו בלבד שלא שמעתי מן הנתבעת כי ניסתה לנסות להבין את אמירת התובע לאור ההקשר אליו התייחסה הפרקליטות אלא להפך. להפך. התרשמתי בעניין זה כי הנתבעת פעלה על פי השקפתה האישית (כעולה מעדותה בבית המשפט והפרסום ברדיו) לפיה הקשר אמירת הדברים על ידי התובע אינו רלוונטי שכן אמירת התובע פסולה בכל הקשר בו הייתה עשויה להיאמר", כתב השופט בפסק-הדין.
"אמנם יכול וזו עמדתה האישית של הנתבעת אך אני סבור כי ממעמדה הנטען כעיתונאית חלה עליה חובה לכל הפחות לנסות להבין את הקשרה המדויק של אמירת התובע לאחר שהפרקליטות הסבה את שימת ליבה לכך וזאת לפני עריכת הפרסום בפייסבוק. הנתבעת לא עשתה כן ולא ניסתה לעשות כן. לטעמי גם בכך חטאה לעקרונות של עיתונאות זהירה ואחראית", הוסיף השופט.
השופט סעדון שלל מבראשי את הגנת תום הלב גם מדבריה ברדיו שכן "הבעת דעתה של הנתבעת אודות התובע נוסחה בלשון פסקנית, בוטה, מעליבה וגורפת".
עם זאת, ולמרות שהשופט פסק כי מטרת בראשי היתה לטרפד את קידומו של צרי, דחה השופט את הטענה כי הפרסום נעשה בכוונה לפגוע בו באופן אישי. לפיכך, ובשל שיקולים נוספים, הורה השופט לבראשי לפצות את צרי ב-85 אלף שקלים ועוד 15 אלף שקלים בגין הוצאות משפט ולהסיר את הפרסומים בפייסבוק ובטוויטר שבגינם נתבעה.
השופט דחה את דרישת צרי לחייב את בראשי לפרסם התנצלות. "התרשמתי מתוך התבטאויות הנתבעת בהליך וכן התנהלותה לפני ולאחר הגשת התביעה כי ספק רב אם פרסום התנצלות עולה בקנה אחד עם רצונה ומשכך וכאמור ספק אם קיים ערך כלשהו להתנצלות כזו", כתב השופט סעדון.
בראשי, כאמור, הודיעה שתערער.
58381-10-21