ב-15.1.2015, בטקס חילופי נשיא בית המשפט העליון, ראש הממשלה נתניהו בירך את הנשיא היוצא אשר גרוניס ואמר "אני מבקש להודות לך בשמי, בשם ממשלת ישראל ובשם אזרחי ישראל. אתה חרשת תלמים חדשים בשדה המשפט, הוספת נדבכים חשובים בשלטון החוק, ועשית זאת במקצועיות, באחריות, בתבונה ובצניעות. ואני משוכנע שתוסיף לתרום לחברה הישראלית בתפקידים ציבוריים שונים".

גרוניס בחר לתרום לחברה הישראלית באמצעות הסכמתו בפברואר 2022 לעמוד בראש ועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת הצוללות. חודש לפני כן נפטרה מרים נאור, מי שהחליפה את גרוניס בתפקיד נשיאת העליון ואחרי פרישתה התנדבה לעמוד בראש הוועדה הממלכתית לחקירת אסון מירון.

כך, במקום לבלות עם הנכדים, בטקסי הוקרה, בכנסים ובכתיבת ספרים, מי שהיו מבין הנשיאים השמרנים ביותר בבית המשפט העליון העדיפו את טובת הציבור על פני טובת עצמם. על אף שבאותה העת נתניהו ושותפיו הפוליטיים כבר נמצאו בעיצומה של מתקפה כוללת על מוסדות המדינה והיה צפוי שגם גרוניס ונאור יסומנו כמטרה של מכונת הרעל, שניהם הסכימו להתמנות בוועדות חקירה שהקימה ממשלת בנט-לפיד.

ואכן, כחצי שנה לאחר פטירתה של הנשיאה בדימוס נאור, כשוועדת מירון שלחה מכתב אזהרה לנתניהו, לא איחרה להגיע התגובה של מפלגת הליכוד: מדובר ברדיפה פוליטית. בליכוד לא טרחו להתייחס לשום סוגיה או נושא ענייניים הקשורים לאסון הנורא, אלא רק להאשים את הוועדה כי היא מכשיר פוליטי, וזאת רק משום שמונתה על-ידי ממשלה שנתניהו לא עומד בראשה.

אתמול שלחה גם ועדת הצוללות מכתב אזהרה לנתניהו, לפיו אחרי הליך סדור וסיזיפי של חקירה, היא הגיעה למסקנות חמורות: נתניהו "קיבל החלטות שלהן השלכות משמעותיות על ביטחון המדינה ובניין הכוח של צה"ל, ללא תהליך סדור של קבלת החלטות; הגיע לסיכומים עם גרמניה בשורה של סוגיות מדיניות, ביטחוניות וכלכליות ללא תיעוד ותוך עקיפת הממשלה; הפך את המטה לביטחון לאומי (המל"ל) לגוף ביצוע של ראש הממשלה, שפעל במקביל ובסתירה למשרד הביטחון בתחומי האחריות והמומחיות של משרד הביטחון".

הפעם נתניהו לא הסתתר מאחורי הודעות של הליכוד ואמר בקולו במליאת הכנסת  שמדובר ברדיפה פוליטית. ועדת החקירה, קבע "מונתה על ידי הממשלה הקודמת במטרה פוליטית ברורה". בשני המקרים מדובר בטענה מופרכת. האמת היא הפוכה: הפוליטיזציה לא היתה בהקמתן של הוועדות על ידי ממשלת בנט-לפיד, אלא דווקא באי הקמתן על ידי ממשלת נתניהו, למרות שהיה ברור שמדובר בשתיים מהפרשות החמורות בתולדות המדינה, שעוררו סערה ציבורית מתמשכת.

אבל זה אינו השקר המכוער היחיד בתגובה הפבלובית של נתניהו בדבר "רדיפה פוליטית". נתניהו הרי יודע היטב שאין רבב פוליטי בחברי הוועדה. מלבד גרוניס יושבים בה השופט בדימוס צבי זילברטל, הנגידה לשעבר קרנית פלוג, ראש הוועדה לאנרגיה אטומית לשעבר גדעון פרנק ותא"ל (במיל') פרופ' יעקב בורטמן.

נתניהו רוצה שנאמין כי חמשת חברי הוועדה שלחו לו את מכתב האזהרה לאחר שדנו והכריעו בשאלה "כן או לא ביבי", ולא כי ישבו במשך חודשים ארוכים, שמעו 41 עדים ו-122 מרואיינים, וקראו "עשרות אלפי מסמכים מגופים רלוונטיים, ובהם משרד ראש הממשלה, המל"ל, משרד הביטחון וצה"ל".

התרגלנו כל-כך לרטוריקה הרעילה של נתניהו ששכחנו שאפשר גם אחרת. במקום לטעון שמדובר ברדיפה פוליטית, נתניהו הרי יכול להתייצב ולנסות לשכנע את חברי הוועדה שפעל באופן תקין. ועדת מירון, למשל, אחרי שפירסמה את מכתב האזהרה, החליטה שלא לכלול את נתניהו בהמלצותיה.

המסקנות במכתב האזהרה ששלחה הוועדה "מבוססות על תמונת המצב כפי שהיא מצטיירת בפני הוועדה בשלב זה על יסוד החומר שבפניה. הממצאים והמסקנות עשויים להשתנות לאחר שהוועדה תשלים את החקירה".

מה חברי ועדת הצוללות יכלו לעשות אחרת אם זו המסקנה שעולה בשלב זה מניתוח העדויות והמסמכים? האם נתניהו מצפה מגרוניס לגרוס את כל המסמכים שנאספו, כפי שפורסם שעשה עת עזב את לשכת ראש הממשלה, לבער את הפרוטוקולים שהוקלדו במהלך שמיעת העדים ולהשמיד את תמלילי הראיונות?

כל שמרנותו וזהירותו של השופט גרוניס לא עזרו לו. משום שכשנתניהו תוקף את מי שמבקר אותו, יהא זה עיתונאי, פוליטיקאי או ועדת חקירה, הוא אינו מתעניין בתוכן הדברים, לא מחפש תיקון או שינוי, הוא פשוט אינו מוכן לשום דבר ביקורת, נקודה. נתניהו אינו רוצה ראש ועדה "שמרן" או "ימני". הוא רוצה ראש ועדה ביביסט.

לפי נתניהו, גרוניס לא רק היה אמור לשבח את נתניהו על החלטותיו ולקבוע מראש שהן התקבלו מטעמים ביטחוניים טהורים, אלא גם להוסיף שנתניהו היה רשאי לרכוש צוללות נוספות – אחת שתוצב מול החוף בקיסריה כדי להגן על הווילה, שניה שתוצב בחוף במיאמי כדי להגן על ה"ילד", ושלישית שתוביל כביסה לניקוי יבש באותן מדינות שעדיין בני הזוג נתניהו אינם "פרסונות נון גרטה" בהן.

בין העדים שנשמעו על ידי הוועדה היו "ראשי ממשלה, שרי ביטחון, רמטכ"לים, מנכ"לי משרד הביטחון, ראשי מל"ל, מזכירים צבאיים של ראש הממשלה, מפקדי חיל הים, בכירים במערכת הביטחון ואנשי שירות החוץ הרלוונטיים". לפי נתניהו ומכונת הרעל שלו, כל האשים הללו משלבים ידיים עם חברי ועדת הצוללות, מערכת המשפט, ה"פקידים", כלי התקשורת שעוד לא נכבשו על-ידי ראש הממשלה, ממשל ביידן והתובע בהאג למטרה אחת - להדיח את נתניהו.

לפי דיווח של גידי וייץ, כבר באפריל 2020 נתניהו אמר בשיחות סגורות שהוא נרדף על ידי "דיפ סטייט" של "משפטנים". בימים אלה נתניהו מצפה מהציבור להאמין שמדובר בקנוניה עולמית שאולי בהמשך תיהפך גם לחובקת כוכבים וגלקסיות. כמובן שיהיו מי שמטעמים ואינטרסים שונים יאמינו לכל מוצא פיו של נתניהו, אבל צריך לקוות שעדיין יש מספיק אזרחים ישראלים שלא.