איש התקשורת תומך נתניהו ינון מגל טוען כי לא הפר את פרטיותם של הפעילה החברתית נאוה רוזוליו ושל שישה מחבריה ל"משמרות הבושה" כשפרסם את מספר הטלפון שלהם וקרא לעוקביו להטרידם, שכן המספרים שלהם ממילא היו גלויים היות וזהו כלי העבודה המרכזי שמשמש אותם להטריד אנשים אחרים.

בחודש אוגוסט האחרון פרסם מגל בחשבונותיו ברשתות החברתיות צילום מסך של כמה ממשתתפי קבוצת הווטסאפ "משמרות הבושה #6". חברי הקבוצה פעלו נגד ההפיכה המשטרית שקידמה ממשלת נתניהו, והשתמשו בה להעברת הודעות לגבי מיקומם של חברי הקואליציה ותומכיה, כדי שיוכלו להגיע לשם ולמחות על הצעדים שהובילו.

לצד צילום המסך שבו נראו מספרי הטלפון של התובעים, כתב מגל: "אלה האנשים שמטרידים אנשי ימין. 'משמרות הבושה' הם קוראים לעצמם. הם מפרסמים מיקומים של אנשי ימין, ומדרבנים אנשים להציק להם ולפגוע בשמיעתם ע"י זמבורות ומגפונים, ולצעוק להם 'בושה'. אז אפשר גם לפרסם את הטלפונים שלהם ולדרבן אנשים להתקשר (או לשלוח הודעה) אליהם ולומר להם 'בושה!'".

בעקבות זאת החלו לקבל חברי הקבוצה הודעות ושיחות נאצה. פעילי תנועת אם-תרצו החלו להפגין מול ביתה של רוזוליו ובהמשך אלמונים פרצו לחצר ביתה, גנבו והשחיתו רכוש. חברי הקבוצה (רוזוליו, הילה גרנות, יוני בן צבי, לימור רגב, שלום לויטל, חגי קרן וגיל גולומב) הגישו באמצעות עורכי-הדין גלעד שר וחיים רביה תביעה בסך 2.4 מיליון שקלים נגד מגל בטענה כי פגע בפרטיותם ופרסם עליהם לשון הרע.

מגל טוען בתגובה, באמצעות עו"ד מיכאל דבורין, כי התובעים נגדו, ובעיקר רוזוליו, "הפכו את הפגיעה בפרטיות שעליה הם כה מלינים בכתב תביעתם - לאומנותם ולמקצועם". לדברי מגל, רוזוליו "ממש מתפרנסת מעיסוק זה, ומגלגלת עשרות אלפי שקלים בחודש, כשהיא מזמינה את הציבור התומך בפעולות הביוש שלה, לתרום לה כספים באופן שוטף לשם תיחזוק פעילותה".

עוד טוען מגל כי "נדרשת מידה מיוחדת של עזות מצח, מאדם שכל עיסוקו בפגיעה בפרטיותם של אחרים והטרדתם על בסיס יומי באמצעות מספר הטלפון שלו, לבוא לבית משפט בכלל ולבית משפט מחוזי בפרט ולטעון כקוזק נגזל שפרטיותו נפגעה".

מגל מספק בכתב ההגנה פירוט וראיות לעשרות פעולות שביצעה רוזוליו אשר לדבריו הטרידו גורמים שונים והפרו את פרטיותם, כולל מקרה שבו כיוונה את תומכיה אליו.

לגופה של התביעה דוחה מגל את הטענה כאילו הפר את פרטיותם של רוזוליו וחבריה. "הם פעילים ציבוריים", כותב מגל, "מנהלי קבוצות משספר הטלפון שלהם מפורסם לכל דיכפין ומתנוסס בכל פרסום שלהם בקבוצות הנ"ל - והם משתמשים בו לשם מרדף אחר אנשים פרטיים, אישי ציבור, בני משפחותיהם ואחרים".

לפי כתב ההגנה, "לוז הטענה כלפי הנתבע הוא שהוא חשף מספרי טלפון של התובעים אשר גלויים לכל דיכפין ומשמשים ככלי עבודה לתובעים בהיותם מנהלי קבוצות בעת שהם רודפים ומטרידים אנשים שלא חושבים כמוהם, ומניעים אלפי פעילים לעשות כן".

מגל מכחיש גם כי בפרסומיו יש משום לשון הרע, וטוען כי ממילא "פעל בתום לב ובאחריות, אל מול מי שרדף אותו באישון ליל".

29575-03-24