ניסיון ההשתלטות של שר התקשורת שלמה קרעי על תאגיד השידור הישראלי, אותו ניסה בעבר להפריט ולסגור, מגיע לבית-המשפט העליון.
עתירה לבג"ץ שהוגשה היום (17.6) יוצאת נגד מינויו של השופט בדימוס משה דרורי ליו"ר ועדת האיתור של המועצה הציבורית בתאגיד השידור הישראלי. לפי העתירה, החלטתו של השר קרעי למנות את דרורי לתפקיד נבעה "אך ורק מדעותיו וממעורבותו הפוליטית" של המועמד, נעשתה באופן פסול ו"מהווה פגיעה קשה באמון הציבור".
העותרים, עמותת זולת, ליאורה ניר מתנועת רגולציה הוגנת ואגודת יהודי אתיופיה, טוענים כי קרעי פעל במכוון ובאופן מודע כדי לגרום ל"פגיעה בשידור הציבורי ומתן יד חופשית להתערבות פוליטית בתאגיד השידור".
חוק השידור הציבורי הישראלי, שנחקק בשנת 2014, היה הישג אדיר לעיתונות החופשית בישראל. במרכזו, וכלקח מהפוליטיזציה שאכלה כל חלקה טובה ברשות השידור, עמדה ההקפדה על הפרדה בין השידור הציבורי לפוליטיקאים.
במקום ששר התקשורת יהיה מעורב במינוי בכירי השידור הציבורי, כפי שהיה עד אז, נקבע כי את בכירי התאגיד תמנה מועצה ציבורית וכי את המועצה תמנה ועדת איתור שבראשה יעמוד שופט בדימוס של בית-המשפט העליון או בית-משפט מחוזי.
נקודת ההשקה של הנהלת השידור הציבורי עם הדרג הפוליטי נותרה רק במינוי יו"ר ועדת האיתור, שנמסר לסמכותו של שר התקשורת, לאחר התייעצות עם נשיא בית-המשפט העליון. השר קרעי ניצל פירצה יחידה זו.
שר התקשורת שלמה קרעי. ברקע: משרדי תאגיד השידור הישראלי (צילומים: פלאש90 ותאגיד השידור)
בפברואר השנה שעברה, מינה את השופטת בדימוס נחמה נצר ליו"ר ועדת האיתור. רק מאוחר יותר התגלה כי בן זוגה ושותפה למשרד עורכי הדין הוא בעל אג'נדה ברורה נגד חופש העיתונות ובעד חיסול השידור הציבורי.
בינואר האחרון נצר התפטרה מתפקידה כיו"ר ועדת האיתור, ושר התקשורת פנה לממלא מקום נשיא בית-המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, כדי להיוועץ עמו על מינויו של השופט בדימוס משה דרורי לתפקיד.
השופט פוגלמן הביע הסתייגות: דרורי, שכיהן כסגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בירושלים, ביקש בשנת 2009 להתמנות לשופט עמית בבית המשפט העליון, אך בסופו של דבר נאלץ להסיר את מועמדותו לאחר שפרצה שערורייה ציבורית.
שנה קודם לכן, כך התברר, החליט השופט דרורי שלא להרשיע חרדי שדרס במתכוון קופאית ממוצא אתיופי כשזו ניסתה למנוע ממנו לעזוב חניון ללא תשלום. הוא גרר אותה במכוניתו כמה עשרות מטרים והפקיר אותה כשהיא פצועה. השופט דרורי נמנע מלהרשיע את הנאשם, אף שהודה בדריסה ובהפקרה, מחשש שהרשעתו תפגע בסיכוייו להתמנות לבית הדין הרבני. דרורי אף הסביר כי הפרשה היטיבה עם הקופאית שנדרסה משום שבגין המקרה והדיון המשפטי שבעקבותיו "התקבלה סופית לחברה הישראלית, כשווה בין שווים".
מ"מ נשיא ביהמ"ש עליון פוגלמן הפנה את תשומת לבו של השר קרעי לחוות דעת שכתבה המחלקה המשפטית בהנהלת בתי המשפט בשנת 2020, בנוגע לאפשרות מינויו של דרורי לכהונת שופט עמית בבית-המשפט, שכאמור בסופו של דבר לא יצא אל הפועל (חוות הדעת נותרה חסויה בפני הציבור).
שר התקשורת שלמה קרעי משתופף מאחורי רה"מ בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין, 21.2.13 (צילום: דוברות השר קרעי)
עוד הפנה השופט פוגלמן את השר קרעי לעובדה כי דרורי התמנה על-ידי שר המשפטים יריב לוין לעמוד בראש הוועדה המכונה "ועדת הרוגלות", אליה התמנה על רקע התבטאויותיו בעד ההפיכה המשטרית ונגד מערכת המשפט. פוגלמן הדגיש בפני השר כי בחוק השידור הציבורי מובהר כי "לא ימונה לחבר ועדת האיתור ולא יכהן בה, מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדת האיתור, לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו".
עם זאת, שופט העליון פוגלמן נמנע מלכתוב במפורש לשר קרעי כי לדעתו אין זה ראוי למנות את דרורי ליו"ר ועדת האיתור בשל פרשות העבר ובשל ניגוד העניינים שיווצר מכפל התפקידים. השר קרעי, מצדו, התעלם מההסתייגויות ששיגר לעברו ממלא מקום נשיא ביהמ"ש העליון.
על אף המכתב המסויג מאוד שקיבל מהשופט פוגלמן, פנה השר קרעי אל הוועדה לבדיקת מינויים לפי חוק החברות הממשלתיות וביקש את אישור המינוי של השופט בדימוס דרורי. השר קרעי אף הודיע לוועדת המינויים כי ראה במכתבו של השופט פוגלמן אליו "המלצה לשר לפעול לפי שיקול דעתו".
ועדת המינויים אישרה את המינוי של קרעי, אך גם כן באופן מסויג, כך עולה מתשובתה לשר קרעי שנחשפה בעקבות בקשת חופש מידע שהגיש עו"ד אלעד מן, יועמ"ש עמותת הצלחה.
יו"ר הוועדה, השופטת בדימוס שולמית דותן, ציינה כי הוועדה הסתמכה על הצהרתו של דרורי בדבר העדר זיקה אישית, עסקית ופוליטית לשר משרי הממשלה. בנוסף, הוועדה ציטטה בהרחבה מהמכתב של שופט העליון פוגלמן והערתו בדבר חוות הדעת לגבי דרורי והחשש מניגוד עניינים בשל תפקידו כיו"ר ועדת הרוגלות.
עם זאת, ועדת המינויים לא פסלה את המינוי אלא קבעה כי דרורי "עומד בתנאי הסף הפורמליים למינוי המוצע" והסתפקה בהמלצה לשר "לעיין שוב בחוות הדעת שצורפה למכתב של מ"מ נשיא בית המשפט העליון ולתת את דעתו על כל משמעויותיה".
"אודה לך אם תודיע לוועדה על החלטתך", כתבה היו"ר דותן בשולי מכתבה. בו ביום הודיע השר קרעי לוועדה כך: "שקלתי את הנושא בשנית כנדרש, בהתייחס לנספח ממכתבו של מ"מ נשיא בית המשפט העליון, והחלטתי למנות את השופט דרורי לתפקיד יו"ר ועדת האיתור למועצת התאגיד".
בעתירה שהוגשה היום, באמצעות עורכת-הדין ד"ר יפעת סולל, נטען כי אין ספק שמ"מ נשיא העליון השופט פוגלמן לא תמך במינוי. עוד נטען כי ועדת המינויים לא פעלה בהתאם לחובתה לקבוע האם המינוי ראוי, הן מהבחינה הפורמלית והן מהבחינה המהותית, והסתפקה באישורו.
לפי העתירה, מינויו של דרורי לתפקיד יו"ר ועדת האיתור לוקה בחוסר סבירות קיצוני.
"השופט דרורי מייצג בדעת הקהילה גם היום, את הגזענות שבמגזר הציבורי כלפי יוצאי אתיופיה", נטען בעתירה, בהתייחס להכרעת הדין שסיפק דרורי בעניינו של האברך החרדי.
עוד מזכירים העותרים כי במקרה אחר דחה דרורי בקשה של נערה חרדית שנאנסה על ידי שכן למנוע מהאנס להתגורר בסמוך לה לאחר שחרורו מהכלא. השופט דרורי קבע כי היו אלה יחסי מין בהסכמה ולא בכפייה וזלזל בחוות דעת שקבעה כי הנערה נוצלה במשך שנים וסובלת מטראומות קשות וכי עצם נוכחותו של האנס בקרבתה תפגע ביכולתה להשתקם.
השופט דרורי קבע כי הנערה החרדית בסך הכל חוששת לשמה הטוב, שכן "היא כיום בת מעל 18 שנים, לומדת בכיתה י"ב בסמינר חרדי, וכל חברותיה – הבתולות – מנסות למצוא שידוכין. לעומת זאת, היא, המבקשת, חוששת מאוד פן לא תצליח במשימה זו, עקב הסטיגמה שנדבקה בה, בשל יחסי המין (הרגילים ומעשי הסדום) אשר ביצעה בהסכמה עם המשיב, לאורך תקופה ארוכה במשך עשרות פעמים". השופט דרורי קבע כי אין די בחשש לשם הטוב כדי ויש צורך להוכיח כי ייגרם נזק נפשי של ממש מקירבה אל עבריין המין.
קרעי נגד עצמאות השידור הציבורי
טענה נפרדת של העותרים נוגעת למניעיו של השר קרעי. "את מאבקו לחיסול השידור הציבורי החל המשיב 1 [השר קרעי] עוד בהיותו חבר כנסת", נכתב בעתירה. בהמשך, כשהתמנה לשר הגיש הצעת חוק לצמצום עצמאות השידור הציבורי. "משלא צלח בידי השר קרעי לקדם את החקיקה הפוגענית", נטען בעתירה, "פנה לאפיקים אחרים ובראשם הנסיון לפגום בעצמאות המינויים לתפקידים בתאגיד".
אכן, קרעי התבטא נגד עצם קיומו של שידור ציבורי, הצהיר כי הוא מתכוון לסגור אותו כבר עם כניסתו לתפקיד שר התקשורת וגם במהלך כהונתו, ואמר בפה מלא כי ינסה לחסל את העצמאות העיתונאית של תאגיד השידור. קרעי ניסה גם לתרגם את הצהרותיו למהלכי חקיקה, בהם נכשל שוב ושוב, תוך שבמקביל הוא מנסה להשפיע על המינויים בשוק התקשורת בכלל ובשידור הציבורי בפרט.
השר שלמה קרעי, מרץ 2023
לפי העותרים, קרעי "השלים לכאורה את הדרישות הפורמליות" למינוי דרורי אולם "בחר שלא להפעיל שיקול דעת בתום-לב, כפי שהוא מחויב. הוא התעלם מדברי מ"מ נשיא העליון ומהמלצת ועדת המינויים לעיין פעם נוספת בחוות הדעת שהונחה בפניו.
מחוות הדעת, כך העתירה, "עולה כי לא נידונה כלל מעורבותו הפוליטית של דרורי, המוצג תדירות בתקשורת כתומך בהפיכה המשטרית. הוא מופיע כמי שחבר ב'פורום למען הרפורמה' – התארגנות שככל הנראה הוא השופט היחיד החבר בה. היתכן כי בשל עובדה זו מבקשת ממשלת ישראל למנותו זו הפעם השניה לתפקיד, שעל-פי חוק מחוייב כי ימונה לו שופט בדימוס? האם יעלה על הדעת כי מעורבותו הפוליטית, כאמור, היא הסיבה למינויו?".
"המקרה הנדון הוא מקרה קיצון בו בחר שר לפעול בחוסר תום-לב מתוך כוונה ברורה למנות אדם, שעמדותיו מנוגדות לתכלית החוק, על ביצועו הוא נדרש להיות אמון במינוי כאמור. אדם שלא רק שאינו כשיר להרבות אמון בשידור הציבורי, הוא כופר באמון כאמור מכל וכל", נכתב בעתירה, שהוגשה נגד השר קרעי, הוועדה לבדיקת מינויים לפי חוק החברות הממשלתיות ודרורי עצמו.
בג"ץ 4924/24