שידורי אל-ג'זירה ממשיכים גם בימים אלה לפגוע באופן ממשי בביטחון המדינה ועל כן יש מקום להגבילם, כך קבע היום (13.6) בית-המשפט ואישר את הצווים של שר התקשורת שלמה קרעי.
בדיון שנערך שלשום טענו אל-ג'זירה והאגודה לזכויות האזרח כי יש לפסול את הצווים של השר להארכת ההגבלות על הערוץ שכן לא הוצגה כל תשתית ראייתית גלויה לכך ששידורי הערוץ פגעו בביטחון המדינה מאז ניתנו הצווים הקודמים.
השופט חגי ברנר, סגן נשיא בית-המשפט המחוזי בת"א-יפו, קבע כי בחלק החסוי של הדיון, שנערך במעמד צד אחד, הוצגו בפניו בידי נציגי הגופים הביטחוניים ראיות חותכות לכך שהשידורים פוגעים גם פוגעים בביטחון המדינה, כולל בימים האחרונים ממש.
"במסגרת החלק החסוי של הדיון נמסרו לעיוני שורה ארוכה של מסמכים גולמיים, בנוסף לחוות הדעת שהוצגו למקבלי ההחלטות עובר לקבלת החלטתם", כותב השופט ברנר בהחלטתו. "חלק ניכר מאותם מסמכים גולמיים מבססים את קיומו של קשר הדוק בין ארגון הטרור חמאס לבין אל-ג'זירה וכתביה. מטבע הדברים לא ניתן למסור בהחלטה זו פרטים נוספים, אך התמונה המתקבלת היא שיש לאל-ג'זירה מספר כתבים בתחומי רצועת עזה (ודאי שלא כולם וגם לא מרביתם) שחצו את הקו הברור המבחין בין קשר לגיטימי של יחסי מקור-עיתונאי לבין קשר מסוג אחר, והפכו עצמם למסייעים ושותפים בפועל של ארגון הטרור חמאס, תוך שמירה על קשרים הדוקים והעברת מסרים הדדית. חלקם אף ניצלו את הכסות העיתונאית שלהם לשם קידום וביצוע פעולות טרור".
השופט ברנר מוסיף בהחלטתו כי על סמך מסמכים חסויים נוספים ברור כי "אל-ג'זירה נתפסת על ידי ארגון הטרור חמאס כזרוע ההסברה והמודיעין שלו".
יחד עם זאת, אין בכך כדי להוביל להגבלת הערוץ שכן החוק למניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, המכונה "חוק אל-ג'זירה", מחייב כי השידורים עצמם יפגעו בביטחון המדינה.
"ואכן", מוסיף השופט ברנר, "הוצגו בפניי מסמכים מודיעיניים המעידים על ההשפעה הקשה והמאוד מדאיגה של התכנים המשודרים בערוץ אל-ג'זירה על ציבורים מסויימים בישראל. תכנים אלה היו המניע, הזרז (קטליזטור) והתמריץ לפעולתם של מפגעים בתחומי המדינה [...] בלא קשר לשידור מסויים שניתן להצביע עליו ולבודדו משידורים אחרים, אלא כהשפעה מצטברת של מכלול התכנים המשודרים בערוץ אל-ג'זירה מאז תחילת המלחמה. אין ספק כי לגבי אותם מפגעים ישנו קשר סיבתי מוכח ומובהק בין התכנים שאל-ג'זירה משדרת לבין הפיגועים שבוצעו. מדובר איפוא בפגיעה ממשית בביטחון המדינה (גם אם לא נלוותה לכך כוונת פגיעה מצד ערוץ אל-ג'זירה)".
בנוסף, השופט ברנר מפנה למסמכים המעידים כי שידורים בערוץ, כולל מתחילת החודש הנוכחי, "פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה בכך שהם מסכנים את חייהם של לוחמי צה"ל", וזאת לרבות "פגיעה בהגנת העורף". לפי השופט, "שידורים אלה בוצעו הרבה לאחר שהוצאו הצווים המקוריים, ובכך נסתרת טענת המשיבות כאילו חידוש הצווים פסול משום שהוא מסתמך כביכול אך ורק על שידורי עבר ולא על שידורים שנעשו לאחר מכן".
לפי השופט ברנר, בשידורים הללו "בהחלט יש בהם ענין עיתונאי רב, אך מבחינה תוצאתית, פגיעתם רעה והיא מסכנת את חייהם של לוחמי צה"ל (ואחד מהם את הגנת העורף), הגם שמטעמים מובנים לא נוכל להרחיב על כך את הדיבור".
אל-ג'זירה והאגודה לזכויות האזרח תהו כיצד ניתן לטעון שמדובר במידע חסוי, שהרי התכנים עליהם מבססת המדינה את טענותיה כבר שודרו בפועל. "התשובה על כך היא שהודאה של גורמי הביטחון כי מידע מסויים ששודר בערוץ פגע קשות בביטחון המדינה, תהווה גושפנקה ביטחונית בדבר אמיתותו של הפרסום ובדבר הנזק שהוא מסב לביטחון המדינה, דבר אשר הוא כשלעצמו יעצים את הנזק שכבר נגרם", מסביר השופט ברנר.
השופט ברנר מתייחס גם לסרטון ששודר עוד לפני שיצאו הצווים הראשונים בתחילת חודש מאי, ובו נראה מגיש בערוץ מסביר על נקודות החולשה בטנק המרכבה. עו"ד חוסיין אבו-חוסיין, בא-כוחה של הרשת הקטארית, טען בדיון האחרון כי גם ב"כלכליסט" הופיעה ידיעה על החולשות במנגנוני ההגנה של טנק המרכבה. השופט ברנר מכנה זאת "השוואה מקוממת" ומדגיש כי בכתבה ב"כלכליסט", בשונה מהסרטון ששודר באל-ג'זירה, אין "עצות כלשהן או 'טיפים' מקצועיים למחבל המתחיל כיצד יש להשמיד טנק מרכבה, להיכן כדאי לכוון את הטיל וכיצד ניתן להתגבר על מערכות ההגנה של הטנק".
באגודה לזכויות האזרח טענו, באמצעות עורכי-הדין הגר שחטר וגיל גן-מור, כי יש לתת משקל לכך שרק השב"כ קבע בחוות דעתו כי הערוץ הקטארי פוגע פגיעה ממשית בביטחון המדינה, ואילו המוסד לתפקידים מיוחדים והצנזורה הצה"לית תמכו בהגבלות השידורים אך לא כללו קביעה חד-משמעית שכזו.
לפי השופט ברנר, בעוד המוסד הבהיר כי אחריותו אינה כוללת פעילות טרור בתוך שטח מדינת ישראל, ולכן הוא נזהר מקביעות עובדתיות שכאלה, נציג הצנזור "הבהיר באופן הנחרץ ביותר כי עמדתו של הצנזור היא שהתכנים המשודרים בערוץ אל-ג'זירה אכן פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה, הגם שבחוות הדעת מטעמו כפי שהוצגה בפני ראש הממשלה, משום מה לא נעשה שימוש בטרמינולוגיה זו (מדבריו עלה כי לא ניתנה הדעת די הצורך על אופן הניסוח)".
השופט ברנר דחה גם את הפרשנות העקרונית של אל-ג'זירה והאגודה לזכויות האזרח לפיה יש צורך בכלל בתשתית ראייתית לפגיעה נמשכת בביטחון המדינה כדי להאריך את הצווים להגבלת הערוץ. לפי השופט ברנר, די בכך שראש הממשלה שוכנע כי התכנים המשודרים בערוץ "ימשיכו לפגוע באופן ממשי בביטחון המדינה" גם עם פקיעת תוקפם של הצווים המקוריים. לדבריו, אין חובה להסתמך על תכנים חדשים וניתן להסיק, לדוגמה, מסרטון כמו זה שמציג את נקודות החולשה של טנק המרכבה, כי הערוץ מבקש בכוונה תחילה לסכן את חיילי צה"ל.
את מנגנון הארכת הצווים להגבלת שידורי ערוץ זר הפוגע בביטחון המדינה משווה השופט ברנר, בהמשך לטענות המדינה בדיון, למנגנון הארכת צווי מעצר מנהליים.
לאחר שדחה כמה מהטענות הנוספות של אל-ג'זירה והאגודה לזכויות האזרח, נפנה השופט ברנר לשאלת המידתיות של ההוראות וקובע כי "אכן מתעוררת שאלה נכבדה אם מתקיים יחס ראוי בין התועלת הצומחת מן ההסדר, לבין הנזק הנגרם ממנו, נוכח פגיעתו בעקרון חופש הביטוי".
לפי השופט ברנר, "אויביה של מדינת ישראל" יוכלו להמשיך ולצפות בערוץ בעזה ובלבנון, וגם אזרחי המדינה יוכלו בקלות יחסית לעקוף את ההגבלה ולצפות בשידורים. לנוכח זאת, האם יש מקום לפגיעה כה חמורה בחופש הביטוי? התשובה לכך, לפי השופט, חיובית.
ראשית, הוא כותב, הנחת המוצא של המחוקק היתה שמידת האפקטיביות של הצווים תהיה מוגבלת, ובכל זאת החוק נחקק. שנית, הצווים בכל זאת יכולים לצמצם את מידת הפגיעה "משום שבאמצעותם נבלמת במידה רבה (גם אם לא באופן מוחלט) החשיפה של מפגעים פוטנציאליים המתגוררים בתחומי המדינה לאותם תכנים". בהקשר זה יצוין כי החשיפה מתוך תחומי ישראל לשידורי אל-ג'זירה לא נבלמת במידה רבה, אלא במידה מועטה מאוד. די לגלוש לחשבון היוטיוב של הערוץ, או שלל אתרים אחרים, כדי לצפות בתכניו.
על כך מוסיף השופט וקובע כי "מניעת היכולת של צלמי ושדרי אל-ג'זירה לצלם ולשדר מתוך תחומיה של מדינת ישראל, תקטין את הפגיעה שתיגרם לביטחון המדינה מחמת חשיפה של אתרים ונכסים אסטרטגיים, שטחי כינוס, ריכוזי כוחות, צירי תנועה, תוצאות פגיעה של חימושי האויב וכיוצא באלו פרטים שאותם ניתן לשדר ולצלם מתוך שטחי המדינה ולגרום בכך פגיעה ממשית בביטחונה. שידורים מעין אלה שמתבצעים מתוך הרצועה (בעיקר של תנועת כוחות וצירי תנועה) אמנם לא ניתן למנוע, אך את תמונת הראי של שידורים מתחומי המדינה בהחלט ניתן למנוע".
ועוד מוסיף השופט כי "טענת אל-ג'זירה לפיה ניתן לעקוף בנקל את המגבלות שהטילו הצווים, תוך שימוש באמצעים טכניים כאלה ואחרים, היא בבחינת חרב פיפיות כלפי אל-ג'זירה עצמה, שהרי אם אכן כך הם פני הדברים, ממילא כמעט ולא מתקיימת הפגיעה הנטענת בחופש הביטוי".
הצווים שהוציא השר קרעי, לפיכך, אושרו והם יעמדו בתוקף עד ה-24 ביולי.
20409-06-24