בבית-המשפט המחוזי בת"א-יפו התקיים שלשום (11.6) דיון לאישור הצווים החדשים שהוציא שר התקשורת שלמה קרעי לצורך הגבלת שידורי ערוץ אל-ג'זירה בישראל, מכוח "חוק אל-ג'זירה". היום אישר ביהמ"ש את הצווים.
בית-המשפט דן לאורך השבועות האחרונים בצווים שהוציא השר קרעי נגד אל-ג'זירה בתחילת חודש מאי, ואף החליט לקצר את תוקפם ל-35 ימים במקום 45 ימים, בשל מחדל של השר והמשרד שבראשו הוא עומד. עם זאת, מיד עם פקיעתם חתם קרעי על צווים חדשים האוסרים על ספקי הטלוויזיה הרב-ערוצית בישראל להעביר את שידורי הערוץ הקטארי, מחייבים את סקרי האינטרנט למנוע גישה לאתרי הערוץ ומסמיכים את פקחי משרד התקשורת לסגור את משרדי הערוץ ולהחרים את ציוד השידור שלו.
כיוון שהחוק הקיים עדיין מחייב את הבאת הצווים לאישור בפני שופט, וזאת בשונה מהצעת החוק שמקדם בימים אלה יו"ר הוועדה לביטחון לאומי ח"כ צבי פוגל (עוצמה-יהודית), הוגשו הצווים לאישורו של השופט חגי ברנר, סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב-יפו.
המדינה טענה בבקשה לאישור הצווים כי בית-המשפט כבר החליט, לאחר שעיין בכל החומרים, כולל חוות דעת מסווגות של גורמי הביטחון, כי ערוץ אל-ג'זירה אכן פוגע פגיעה ממשית בביטחון המדינה. חוות דעת טריות, שהוזמנו לקראת הוצאת הצווים החדשים, קובעות גם הן כי יש להגביל את שידורי הערוץ, הוסיף עו"ד יוני חדד מטעם המדינה.
"כאשר מדובר בהמשך מצב מלחמה, שבו נתונה מדינת-ישראל, וערוץ שידור זר שבפעולתו במדינת-ישראל מגולמת, ללא ספק, פגיעה ממשית בביטחון המדינה, הארכת הוראות שר התקשורת מחויבת המציאות, ויש לאשרה כדי להגן על ביטחון המדינה, אף במחיר של פגיעה בחופש הביטוי, בחופש העיתונות, בחופש השידור ובחופש השימוש באינטרנט", טענה המדינה.
האגודה לזכויות האזרח, שהצטרפה להליך, הזכירה שבית-המשפט העליון נתן צו על תנאי בעתירה שהגישה נגד החוק וזאת "בהינתן כי מדובר בחוק בעל אופי תקדימי". באגודה טענו כי על רקע הצו שניתן, יש להקפיד לתת לחוק "פרשנות צרה ככל הניתן" כדי לצמצם את הפגיעה בזכויות היסוד.
לפי האגודה לזכויות האזרח, שיוצגה ע"י עורכי-הדין הגר שחטר וגיל גן-מור, הארכת הצווים בידי הממשלה נעשתה כ"עניין טכני ואוטומטי" ועל כן עומדת בניגוד למתחייב בחוק. "משרד התקשורת היה נחוש להוציא את הצווים בהליך בזק והיה מוכן לרמוס כל נורמה של מינהל תקין לצורך כך", טענה האוגדה.
גופי הביטחון, הדגישו, גיבשו חוות דעת אקטואליות שתומכות בהארכת הצווים בתוך שלושה ימי עבודה. בנוסח החוק שהתקבל, הזכירו, נקבע כי על ראש הממשלה להשתכנע כי "התכנים המשודרים" בערוץ פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה. הגרסה המקורית של הצעת החוק התייחסה ל"שידוריו של הערוץ הזר" אך הייעוץ המשפטי לוועדה ביקש לשנות את הנוסח ל"תכנים המשודרים" כדי שיהיה ברור שבהם צריכה להיות טמונה הפגיעה בביטחון המדינה, ולא בכל חלק אחר מפעולותיו של הערוץ הזר. בין אם מדובר ביחסי קרבה בין עובדי הערוץ לארגון טרור או בכל פן אחר שאינו הופך את השידורים עצמם לכאלו המסכנים באופן ממשי את ביטחון המדינה.
התכנים ששודרו באל-ג'זירה ואשר הביאו לצווים הראשונים נגד הערוץ, טענו עוד באגודה, אינם יכולים להוות את התשתית העובדתית לאישור הצווים מחדש, שכן מלשון החוק עולה כי נדרשת תשתית עובדתית חדשה.
שר התקשורת שלמה קרעי ומנכ"לית משרד התקשורת עינבל משש, בצילום מסך מתוך סרטון שפרסם קרעי, 8.3.24
לפני שהשר קרעי חתם על הצווים החדשים הזמין משרד התקשורת את אל-ג'זירה למעין "שימוע", אלא שזה נעשה מהיום למחר, בכתב בלבד, ומבלי שהערוץ קיבל תשתית עובדתית חדשה כלשהי. למעשה, הוסיפו באגודה, כשבאל-ג'זירה ביקשו ממשרד התקשורת את המידע החדש שיש נגד הרשת מסרה להם מנכ"לית משרד התקשורת בפועל עינבל משש כי אין בידי גורמי הביטחון מידע גלוי חדש מעבר למה שכבר נמסר ביחס לצווים הקודמים.
כמו בהליך שהביא לצווים הראשונים נגד אל-ג'זירה, הוסיפו באגודה, גם הפעם רק השב"כ קבע כי הערוץ פוגע פגיעה ממשית בביטחון המדינה ואילו המוסד וצה"ל נמנעו מלקבוע כך. "החוק אינו קובע שנדרשת הסכמה פה אחד", הודו באגודה, "אך כאשר מדובר בהטלת סנקציות גורפות על ערוץ זר המשדר בישראל שנים ארוכות, נדרש רף גבוה במיוחד של ראיות לכך שהערוץ פוגע בביטחון המדינה פגיעה ממשית. עת שניים מבין שלושה גורמים ביטחוניים נמנעים במכוון, פעם שניה ברציפות, מלקבוע כי הפגיעה עומדת ברף זה, אין מקום לאישור הצווים".
בנוסף טענו באגודה, בין היתר, כי הצווים אינם אפקטיביים ומניבים נזק חריף לעומת תועלת פחותה. סגירת אתר האינטרנט של הערוץ ומשרדיו בישראל אינה פוגעת או משנה את תוכן שידוריו ואינה מהווה מכשול של ממש לצריכת שידוריו בישראל. לעומת זאת, הצווים הם תקדים אנטי-דמוקרטי, הפוגע בזכות הציבור לדעת, מהווה מדרון חלקלק בדרך לשלילת חופש העיתונות והשר קרעי כבר משתמש בו בפועל בחוסר-סמכות נגד כלי תקשורת ועיתונאים מחוץ לאל-ג'זירה.
הפתעת ה-RPG
אל-ג'זירה עצמה לא הגישה תגובה בכתב אך בא כוחה עו"ד חוסיין אבו-חוסיין הגיב בעל פה בדיון שנערך בפני השופט ברנר. "מה התשתית העובדתית שאני, בתור נציג אל-ג'זירה, מבקש להתמודד איתה?", תהה עו"ד אבו-חוסיין, כך לפי פרוטוקול הדיון.
בא-כוח אל-ג'זירה סיפר כיצד משרד התקשורת ביקש ממנו הפעם התייחסות לפני הוצאת הצווים החדשים, אולם סירב למסור לו את התשתית העובדתית עליה הם נשענים. "ואני אומר להם: בכל הכבוד, עם ספינקס לא מדברים", סיפר עו"ד אבו-חוסיין. "כאשר אני מייצג את אל-ג'זירה, התפקיד שלי להתמודד עם טענות ולא לטעון לעונש".
בא-כוח אל-ג'זירה הוסיף כי בבוא ביהמ"ש לבקר החלטה מנהלית חייבת להיות מונחת בפניו התשתית שמראה את תהליך קבלת ההחלטה. "לא די בכך שהרשות באה ואומרת: אני קיבלתי החלטה", אמר. במקרה הזה, ציין, אין בפני בית-המשפט כל תיעוד לאופן שבו קיבלה הממשלה את החלטתה לאשר לשר התקשורת להוציא את הצווים.
עו"ד אבו-חוסיין טען כי הסיבה לרדיפת אל-ג'זירה בידי ממשלת ישראל, כהגדרתו, היא שהערוץ מדווח על המחיר האנושי הנורא שמשלמת האוכלוסייה בעזה כתוצאה מכיבוש הרצועה על-ידי צה"ל. "התמונות הנוראיות של מה שקרה במבצע של שחרור ארבעת החטופים בסוף השבוע", אמר, "אף אחד לא הראה את זה בישראל. ראינו רק את תמונות הניצחון, שהביאו את החטופים, הקרובים שלהם ו... קולות ששון ושמחה. זה מרגש. נכון. אבל באותה מידה 280 אנשים נהרגו בעזה ומאות נפצעו. אני מצפה שהתקשורת תעביר תמונת מצב, לא תביע עמדה. תגיד מספרים: כך-וכך אנשים נהרגו במבצע הזה, נוסף לחייל שנהרג".
לדבריו, "אנחנו" בישראל "איננו רואים את זה. אנחנו רואים תמונה חד-צדדית", ואילו אל-ג'זירה בוחרת לפעול בדרך אחרת ולהציג את מלוא התמונה העובדתית.
גם הפעם הקשה בית-המשפט על נציג אל-ג'זירה בשאלה על סרטון שהוצג כבר בדיונים הקודמים, ובו נראה קריין מפרט את נקודות החולשה של טנק המרכבה וכיצד ניתן לפגוע בו ולהרוג את החיילים שבתוכו. עו"ד אבו-חוסיין הפנה את בית-המשפט לכתבה שפורסמה בתחילת השנה בעיתון "כלכליסט" וכוללת לדבריו מידע דומה.
כותרות הכתבה ב"כלכליסט"
"למה מותר לכלכליסט לפרסם ולאל-ג'זירה אסור?", תהא עו"ד אבו-חוסיין, "בגלל שזה ערוץ ערבי? הרי באותה מידה יכול גם אזרח בישראל שראה את הכתבה הזו לצלם את הכתבה הזו ולשלוח אותה לעזה. האם העזתים זקוקים לכתבה של כלכליסט או זקוקים לכתבה של אל-ג'זירה כדי לדייק בפגיעות במרכבה?". בא-כוח המדינה טען בתגובה כי בכתבה ב"כלכליסט" לא פורטו נקודות התורפה בטנק, וזאת בכוונה תחילה כדי לא לסייע לאויב.
עוד טען עו"ד אבו-חוסיין, כי לשכת העיתונות הממשלתית שפועלת תחת משרד ראש הממשלה העבירה לאל-גז'ירה את שידור מסיבת העיתונאים של גנץ שבה הודיע על פרישתו, וזאת בתקופה שבה כביכול הערוץ מוחרם בישראל בשל פגיעתו בביטחונה.
מידע חדש-ישן
נציג המדינה, עו"ד חדד, טען כבר בפתח הדיון כי "יש מידע חדש" המצדיק את הגבלת שידורי הערוץ, אף כי לשיטת המדינה אין צורך במידע חדש כדי להוציא צווים חדשים. עו"ד חדד השווה את חידוש הצווים להארכת מעצר מנהלי, כשבסיום התקופה של צו המעצר אין חובה במידע חדש כדי להאריך את התקופה שבה העציר יושב מאחורי סורג ובריח.
"בית המשפט יראה במעמד צד אחד מה שנבקש להציג", הבטיח עו"ד חדד, "אני חושב שגם בית המשפט יוכל להשתכנע בפגיעה. כשלמעשה לוקחים את המידע מפה, את המידע מפה ואת המידע מפה, מחברים אותו. מה שאני אציג במעמד צד אחד, אני רואה פגיעה ממשית בביטחון המדינה".
עוד טען עו"ד חדד כי ישנו קשר ישיר בין הקשרים של אל-ג'זירה עם ארגון חמאס לבין התכנים שמשודרים בו.
לאחר דיון בן למעלה משעה בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד, והשלמת טיעונים קצרה, נפרדו הצדדים בברכת חג שבועות שמח.
20409-06-24