חברי-הכנסת אריאל קלנר (הליכוד) וצביקה פוגל (עוצמה-יהודית) הצטרפו לח"כ צבי סוכות (הציונות-הדתית) והגישו הצעות משלהם לרדיקליזציה של "חוק אל-ג'זירה". לפי ההצעות החדשות, יוגדלו סמכויות השר לבלום שידורי ערוצים זרים שפוגעים בביטחון המדינה וכן לא יהיה כל נוהל המחייב ביקורת שיפוטית על ההוראות.
חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, הידוע בכינוי "חוק אל-ג'זירה", עבר בכנסת לפני כחודשיים ובעקבותיו הורה שר התקשורת שלמה קרעי להגביל את שידורי הערוץ הקטארי אל-ג'זירה בישראל. הוראת השר קיבלה אישור מבית-המשפט המחוזי, שקבע על פי החומר החסוי שהוצג בפניו כי שידורי הערוץ אכן מסכנים באופן ממשי את ביטחון המדינה.
עם זאת, גם המדינה מודה כי האפקטיביות של החוק מוגבלת, אם יש לו בכלל אפקט כלשהו בכל הנוגע למניעת הפגיעה בביטחון. בחוק הנוכחי יכול שר התקשורת, לאחר אישור ראש הממשלה והממשלה או הקבינט, להורות על חסימת הגלישה לאתרי האינטרנט של ערוץ שנקבע כי הוא מסכן באופן ממשי את ביטחון המדינה, להסיר את הערוץ משידורי הכבלים והלוויין וכן להחרים ציוד של הערוץ המשמש אותו לשידור בישראל ולסגור את משרדיו בישראל.
אלא שמי שבכל זאת מבקש לצפות בשידורי ערוץ אל-ג'זירה יכול פשוט לגלוש לאתר יוטיוב או לרשתות החברתיות, או לצפות בשידורים באמצעות צלחת לוויין פרטית, כפי שממילא עושים מרבית הצופים בחברה הערבית בישראל. גם האיסור על שידורים מישראל אינו מגביל באופן ממשי את שידורי הערוץ, שמשרדיו ממוקמים בקטאר והוא משדר ממדינות רבות אחרות ברחבי העולם.
מנגד, בממשלה מתעקשים שלא לפעול באמצעות חוקים אחרים, קיימים, נגד הערוץ שנטען כי שידוריו פוגעים בביטחון, כמו חוק הטרור למשל. במקום זאת, מתעקשת הממשלה על חקיקה חדשה, תחילה בצורת תקנות חירום וכעת בצורת הוראת שעה, שתיתן בידה סמכויות לפעול נגד כלי תקשורת באופן כללי.
חברי-הכנסת קלנר, פוגל וסוכות היו בין חברי הכנסת בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, היכן שנערכו הדיונים על נוסח החוק, שדחפו לחקיקה דרקונית שתיתן לשר התקשורת שלמה קרעי ולשר לביטחון פנים איתמר בן-גביר סמכות לסגור כל כלי תקשורת, גם ישראלי, ובכל עילה עליה יחליטו, ללא חוות דעת ביטחונית וללא פיקוח משפטי. רק בשל התנגדות הייעוץ המשפטי לממשלה וחבר הוועדה ח"כ גלעד קריב, ובשל הקירבה לסיום מושב הכנסת (הקודם), נאלצו חברי הוועדה מהקואליציה להתפשר על חוק מתון יותר.
כדי לשכנע את חברי הכנסת מהליכוד, עוצמה-יהודית והציונות-הדתית להצביע בעד אישור הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית, אמר להם יו"ר הוועדה ח"כ פוגל כי העיקר הוא שיחוקק חוק ממשלתי בנוסח כלשהו, כדי שלאחר מכן יהיה ניתן להגיש הצעות חוק פרטיות שיעשו לו רדיקליזציה. "שמנו רגל בדלת", הגדיר זאת פוגל.
לפני ימים אחדים כבר הגיש ח"כ סוכות הצעה משלו ולפיה, בין היתר, תוכל המדינה להעמיד לדין פלילי כל "אדם העוסק בפעילות שידורי ערוץ זר" שנקבע לגביו כי הוא פוגע בביטחון המדינה, ולשלוח אותו לשישה חודשי מאסר. החוק הנוכחי אינו כולל סנקציות פליליות, ואם יעבור התיקון לחוק, ניתן יהיה להגיש אישום פלילי נגד עיתונאים העובדים עבור אל-ג'זירה, או כל ערוץ אחר שהחוק יופעל נגדו.
בכך לא מסתכמת הסמכות שח"כ סוכות מעוניין להעניק לשר התקשורת. לפי התיקון לחוק, ניתן יהיה להגיש אישום פלילי גם נגד כל עיתונאי ולמעשה כל אדם, זר או ישראלי, שנטען כי הוא קשור באופן כלשהו לערוץ. למשל: מי שהתראיין אליו.
בעקבות ח"כ סוכות שהציע לשלוח עיתונאים וטכנאי שידור לכלא, הח"כים קלנר ופוגל מעוניינים גם הם לעשות רדיקליזציה של חלק נוסף בחוק, ולהסמיך את שר התקשורת "להורות לגופי הממשלה שהנושא בתחום אחריותם לעצור את שידוריו של הערוץ".
נוסח כללי שכזה יאפשר לכאורה לשר להורות גם למערך הסייבר, לדוגמה, לפעול ליירוט האות של כל ערוץ שהחוק יופעל נגדו, כך שלא ניתן יהיה לקלוט אותו בתחומי מדינת ישראל בשום דרך, או לחסום אתרי רשתות חברתיות כמו יוטיוב או פייסבוק שניתן לקלוט בהן את שידורי הערוץ, כמקובל כדבר שבשגרה בדיקטטורות ברחבי העולם.
ח"כ קלנר מציע בנוסף להאריך את תוקף החוק ואת תוקף ההוראות שניתנות מכוחו. זאת בניגוד למצב הנוכחי, בו החוק מוגדר כהוראת שעה לתקופת המלחמה בלבד ותוקף ההוראות בו מוגבל ל-45.
לא זו אף זו, ח"כ פוגל מציע למחוק מהחוק לחלוטין את סעיף 5, הסעיף שלפיו הוראות שניתנו מתוקף החוק חייבות לבוא בפני נשיא בית-משפט מחוזי או סגנו בתוך יממה ועליו לדון בהן בתוך שלושה ימים, עם סמכות לשנות את ההוראות לפי שיקול דעתו. רק לפני ימים אחדים קיצר ביהמ"ש המחוזי בת"א את הצווים עליהם חתם השר קרעי, וזאת לאור מחדל של השר והמשרד שסירב לתת זכות שימוע לערוץ הקטארי.
ח"כ פוגל מציע שתחת חובת הפיקוח המשפטי ייקבע בחוק כי הסמכות לדון בהוראות שיוצאות מכוחו תהיה של בית-המשפט לעניינים מנהליים. במילים אחרות, ח"כ פוגל מעוניין כי גוף שידורים או כל גורם אחר שרואה עצמו נפגע מהוראות השר יוכל להגיש עתירה וזו תידון בפני שופט בית-משפט לעניינים מנהליים. אם לא תוגש עתירה, לא יהיה פיקוח משפטי. גם אם תוגש עתירה, לא תהא חובה לדון בה תוך שלושה ימים.
העובדה כי החוק מוגבל באפקטיביות שלו, בעל תוקף זמני ומחייב פיקוח משפטי היו בין הטיעונים המרכזיים של המדינה במענה לבג"ץ שהגישה האגודה לזכויות האזרח נגד החוק. גם כך, הוציא העליון צו על תנאי והעביר את העתירה לדיון בהרכב מורחב וזאת "בהינתן כי מדובר בחוק בעל אופי תקדימי".
אם יעברו התיקונים לחוק, שיהפכו אותו לעוד יותר רדיקלי וקיצוני, תאבד המדינה את הנימוקים שהציגה בפני בית המשפט העליון כדי לתמוך בטענה שלא מדובר בחוק "לא חוקתי", לא תקין, מפר זכויות אדם ולא דמוקרטי.