בית-המשפט אישר את הצווים שהוציא שר התקשורת שלמה קרעי להגבלת שידורי אל-ג'זירה בישראל אך קצב את זמנם כך שכבר בשבוע הבא יוכל הערוץ לשוב לפעילות מלאה בתחומי המדינה.
השופט שי יניב, סגן נשיא בית-המשפט המחוזי בת"א-יפו, קבע כי מהחומר החסוי שהוצג בפניו אין כל ספק כי שידורי אל-ג'זירה משרתים את ארגון הטרור חמאס ועל כן מהווים "פגיעה משמעותית בביטחון המדינה". מנגד, בשל העובדה שהמדינה סירבה לשמוע את טענות אל-ג'זירה לפני הוצאת הצווים וכיוון שהליך השימוע המאוחר טרם הושלם, הגביל השופט יניב את תוקפם של הצווים ל-35 ימים, במקום 45 כפי שנקבעו בידי השר מתוקף החוק.
ההליך בפני השופט יניב התקיים בהתאם למפורט בחוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, המחייב הבאת הצווים שיוצאים מטעם שר התקשורת לביקורת שיפוטית מהירה. החוק, שזכה לכינוי "חוק אל-ג'זירה", נולד תחילה כתקנות שעת חירום שתוקנו שבועות בודדים לאחר תחילת המלחמה בעזה. כבר אז הצהיר השר קרעי כי כוונתו היא להגביל את שידורי הערוץ הקטארי, אולם בסופו של דבר נתניהו אסר עליו לעשות זאת וקרעי פעל נגד ערוץ אל-מיאדין, שפועל מלבנון, מזוהה עם חיזבאללה וככל הנראה ממומן בידי איראן.
עם פקיעת התקנות יזם השר קרעי חקיקת חוק שיוכל להסמיכו להוציא צווים להגבלת שידורי ערוצי טלוויזיה. השר קרעי וחברי הקואליציה ביקשו לנסח חוק דרקוני, שיאפשר לשר התקשורת לחסום כל ערוץ, ישראלי וזר, בתחומי מדינת ישראל ובשטחים, גם אם הפגיעה שלו בביטחון המדינה מתמצה בשידורי הסתה כפי שיגדיר אותם שר התקשורת, וכל זאת בלא כל פיקוח משפטי.
בסופו של דבר, לאחר מאבק עיקש של הייעוץ המשפטי לממשלה, התקבל חוק מתון יותר ומתוקפו הוציא השר קרעי צווים להגבלת שידורי אל-ג'זירה בישראל. פקחי משרד התקשורת סגרו עמדת שידור של הערוץ במזרח-ירושלים, החרימו ציוד והורו לספקי האינטרנט והטלוויזיה הרב-ערוצית לחסום את שידורי הערוץ.
קרעי לא הסתפק בכך. פקחי המשרד החרימו ציוד של אולפן צילום בנצרת שסיפק שירותי שידור לאל-ג'זירה, עיכבו צוות שידור שסיקר הפגנה בתל-אביב בחשד כי הוא מספק תכנים לאל-ג'זירה, איימו על כל העיתונאים בישראל לבל יעמדו בקשר כלשהו עם אל-ג'זירה אחרת יואשמו בפלילים, החרימו ציוד וסגרו עמדת שידור של סוכנות הידיעות הבינלאומית AP בעיר שדרות, אשר סיפקה חומרי גלם ללמעלה מאלף כלי תקשורת בעולם, ובהם אל-ג'זירה (מפעולה זו נאלץ שר התקשורת לסגת במהרה, לנוכח השערורייה הבינלאומית שפרצה).
בפני בית-המשפט המחוזי טענה אל-ג'זירה כי יש לבטל את הצווים, שכן הערוץ מספק עיתונות מאוזנת הכוללת גם את נקודת המבט הישראלית ואינו מסית לאלימות ולטרור. לדברי הערוץ, יחסי עובדיו עם חמאס הם יחסים מקובלים בין עיתונאים למקורות.
עוד נטען בידי עו"ד חוסיין אבו-חוסיין, בא-כוח אל-ג'זירה, כי הערוץ לא קיבל, על אף שביקש מבעוד מועד, את זכות השימוע וכי ממילא לאורך כל חודשי המלחמה לא התקבלה במשרדיו פנייה מהצנזורה או מכל גורם ביטחוני אחר בטענה כי שידוריו פוגעים בביטחון המדינה.
אל ההליך הצטרפה גם האגודה לזכויות האזרח, שטענה כי הוראות השר אינן חוקתיות, וגם לא אפקטיביות. יישום החוק, הוסיפה עו"ד הגר שחטר מטעם האגודה, אינו צר כפי שמחייבת הפגיעה הפוטנציאלית שלו, אלא דווקא נרחב ופוגעני. במקביל עתרה האגודה לבג"ץ נגד עצם החוקתיות של החוק.
מנגד, המדינה טענה באמצעות עו"ד שירי רום, כי שידורי הערוץ אכן פוגעים פגיעה ממשית בביטחון המדינה ואף הציגה במעמד צד אחד ראיות שמגבות טענה זו. בחלקו הגלוי של הדיון הפנתה המדינה לכמה סרטונים ששודרו באל-ג'זירה ובהם סרטון שבו המגיש מתאר את מבנה טנק המרכבה הישראלי ומצביע על נקודות התורפה שבו, שפגיעה בהן תאפשר להרוג את החיילים שבתוכו.
עוד הסכימה המדינה לספק פרפרזה למידע שהציגה בחלק החסוי. במסגרת זו טענה המדינה כי מדובר "בערוץ מוטה שמשדר תכנים שמסיתים לאלימות, מקדם נרטיבים שקריים ויש לו השפעה משמעותית" על חלקים ניכרים בחברה הישראלית והפלסטינית ועל הקהילה האזורית והבין לאומית שצורכת את תכניו.
בנוסף נטען כי הערוץ "נותן במה לדיסאינפורמציה ותעמולה ומספק פלטפורמה לגורמי הטרור להשתמש בדיווחים מהשטח ללמוד על ההיערכות הצה"לית בשטח, על נקודות התורפה שלה, כשניתן גם להצביע על זהות אינטרסים ועל קשרים בין חמאס לבין אל-ג'זירה".
לבסוף נטען גם כי "מידע שהצטבר בחודשים האחרונים מלמד כי מעורבים בטרור מקרב ערביי ישראל, הושפעו משידורי אל ג'זירה במהלך המלחמה, והצפייה בשידורים הייתה חלק מהמוטיבציה שלהם לקדם פעילות כנגד הביטחון". לדברי עו"ד רום, המידע על כך "הצטבר בחקירת פיגוע הדריסה בחיפה בסוף ינואר השנה, ובחקירת התארגנות טרור בסחנין, שכמה מחבריה עומדים לדין בעבירות ביטחון".
השופט שי יניב (צילום: דוברות בתי המשפט)
"בחנתי את שלוש חוות הדעת של גורמי הביטחון שהוצגו בדיון החסוי במעמד צד אחד", כתב השופט יניב בהחלטתו, "לאחר מכן עיינתי, ושבתי ועיינתי, בחומר הגולמי שהוצג לפניי על-ידי גורמי הביטחון". השופט ציין כי "הנתונים מבוססים, בין היתר, על מקורות מידע שאיכותם גבוהה והם כוללים פרטים שהצטברו, בין היתר, בתקופה האחרונה".
לפי השופט יניב, "התמונה העולה מהמסמכים מצביעה באופן מובהק בראיות משכנעות, ברורות וחד משמעיות על אודות הקשר ההדוק, לאורך זמן, בין ארגון הטרור חמאס לבין ערוץ התקשורת אל-ג'זירה, תוך שארגון הטרור מקדם את מטרותיו, באמצעות הערוץ. מאפיינים אלה רחוקים כמזרח מן המערב מהמטרות המקובלות ומהקשרים המקובלים בין ערוץ תקשורת למושאי התקשורת. מטבע הדברים לא אוכל להרחיב את היריעה בפרטי הדברים".
בהמשך החלטתו כותב השופט כי "לא זו, אף זו. הוצג נתון המצביע על מקומו של ערוץ אל-ג'זירה, בראיית חמאס, בהיבטי הסתה מובהקים [...] בנוסף, הופניתי לכך, שהערוץ מתאר 'בזמן אמת' את מיקום כוחות צה"ל, אשר מטבע הדברים, מסכן את חיילי צה"ל, פשוטו כמשמעו. ביטוי לנרטיב שמדריך את ערוץ אל-ג'זירה ואשר בא לידי ביטוי בשידוריו הוא הקרנת סרטון בערוץ ובו הדרכה כיצד לפגוע בטנק ישראלי. צפיתי בסרטון. המדובר בהדרכה, שתכליתה פגיעה בכוחות צה"ל בעת מלחמה, שמשמעותה פגיעה ממשית בביטחון המדינה.
"אני דוחה את טענת ב"כ המשיבה 1 כי המדובר בסרטון תמים, שנועד אך ורק להציג את יכולות הטנק, בדומה לסרטונים דומים שהוצגו ברשת על אודות אמצעי לחימה של הצדדים ככלי טיס בלתי מאוישים או כיפת ברזל", כתב השופט בהחלטתו. "הסרטון מצביע על נקודות התורפה של הטנק ומסביר כיצד יש לפגוע בטנק ולהשמידו. בדקה 3:19 לסרטון נאמר כך (תרגום לעברית מהשפה הערבית): '...יש לו נקודות תורפה שכלים פשוטים יכולים לגרום לו נזק או להשמידו. אבל כיצד ניתן לעשות זאת? בואו נתבונן תחילה באופן המיגון שלו'. לאחר תיאור מרכיבי ההגנה של הטנק, מוסבר כיצד בכוחה של רקטת 'יאסין' (RPG) לחדור את 'שלוש שכבות ההגנה' של הטנק ו'לוודא את ההשמדה' (דקות 6:38-4:34).
"כללו של דבר, התמונה הכוללת המתקבלת לא מותירה מקום לספק על אודות אופי מערכת היחסים הנמשכת שבין ערוץ אל-ג'זירה לבין ארגון הטרור ובכך שתכנים המשודרים בו משרתים את ארגון הטרור חמאס ומצויה בהם פגיעה משמעותית בביטחון המדינה, הנתונה במלחמה קשה בארגון הטרור".
מחכים לנתניהו שיחליט
השופט יניב השתכנע גם בטענות המדינה בדבר המידתיות של הוראות השר קרעי. השופט קבע כי הצעדים שנקט השר "מגשימים, גם אם לא באופן מלא, את התכלית שלשמה נקבעו". לדבריו, אף שחסימת השידורים אינה מוחלטת וניתן להמשיך לצפות בשידורי הערוץ ביוטיוב ובאמצעים אחרים, "הדבר אינו גורע מכך, שהתקיים המבחן הרציונלי" ולפיו האמצעי תורם להגשמת המטרה.
אל-ג'זירה והאגודה לזכויות האזרח טענו בין היתר כי ניתן היה להחליף סגירה גורפת של הערוץ והחרמת ציודו באמצעים מחמירים פחות, כגון הפעלת סמכויות הצנזור או נקיטת הליכים פליליים נגד אותם גורמים בערוץ שחשודים בפגיעה בביטעחון המדינה.
השופט יניב דחה זאת וקיבל את עמדת המדינה לפיה סמכויות הצנזור אינן מתאימות שכן שידורי אל-ג'זירה מגיעים בעיקרם מחוץ לגבולות ישראל ואילו ההליך הפלילי אינו הולם ימי מלחמה הדורשים מענה מיידי לסכנות שמציב הערוץ.
עם זאת, השופט ראה בחומרה את העובדה שלמרות פניות מוקדמות, חוזרות ונשנות, של באי-כוח הערוץ אל המדינה בבקשה שישמעו את עמדתם טרם יורו על הגבלת שידורי הערוץ, לא מצא לנכון שר התקשורת לעשות כן.
"כלל יסוד הוא, שטרם קבלת החלטה סופית הפוגעת באינטרס ישיר, שומה על רשות שלטונית ליתן לנפגע הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו בפניה, בלב פתוח ובנפש חפצה", קבע השופט יניב. אמנם, החוק לא מחייב שימוע והמדינה טענה כי המהלך עשוי היה לעכב את חסימת הפגיעה בביטחון המדינה, אולם לפי השופט יניב כיוון שהערוץ פנה מראש למדינה בבקשה שתשמע את טיעוניו, היה משרד התקשורת יכול להיערך מבעוד מועד לקיום שימוע כזה.
צילום מסך מתוך סרטון שפרסם שר התקשורת שלמה קרעי בו צילם את עצמו חותם על הצווים נגד ערוץ "אל-ג'זירה", 5.5.24
בדיון האחרון שנערך בפניו המליץ השופט יניב לקיים לאל-ג'זירה שימוע מאוחר, שאכן התקיים ובעקבותיו החליט השר קרעי שלא לשנות את החלטתו. עם זאת, הליך השימוע המאוחר טרם הושלם שכן בהודעת המדינה על החלטת קרעי צוין כי החלטתו של שר התקשורת הובאה לבחינת ראש הממשלה, שלפי החוק צריך "להשתכנע" בנחיצות חסימת השידורים. הליך הבאת העמדה בפני ראש הממשלה נתניהו, כך מסרה המדינה, "אינו צפוי להסתיים בימים הקרובים".
"העובדה שלא קוים שימוע מראש מהווה פגם", קבע השופט יניב. "הליכי השימוע המאוחר לא ריפאו את הפגם, ולו משום שהליך השימוע המאוחר לא הושלם".
לפי השופט יניב, "כאשר מדובר בשימוע מאוחר, קיימת חשיבות רבה להשלמת ההליך במהירות, על-מנת שהביקורת השיפוטית לא תתייתר". כיוון שהשר קרעי חתם על הצווים ב-5.5.24 וכעת, חודש לאחר מכן, הליך השימוע המאוחר טרם הסתיים, החליט השופט להעמיד את תוקף הוראות השר קרעי על תקופה של 35 ימים, במקום 45 כפי שמאפשר החוק וכפי שהורה השר.
הצווים יפקעו, אם כן, ביום שני הקרוב, ה-10.6. עם זאת, לפי החוק יכול השר, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור הקבינט או הממשלה, להאריכם ב-45 ימים נוספים וקרעי הודיע כי כך בכוונתו לפעול.
14866-05-24