יו"ר הכנסת אמיר אוחנה (ליכוד) דחה אתמול (שני) את בקשתו של חבר הכנסת נאור שירי (יש עתיד) להפנות שאילתה דחופה לראש הממשלה בנימין נתניהו, בעניין סירובו להתראיין בכלי תקשורת ישראלים כבר תקופה ארוכה. מבדיקת "שקוף" עולה כי אוחנה מפלה לרעה בשיטתיות את חברי האופוזיציה בשימוש בכלי הפרלמנטרי החשוב הזה.

"'העין השביעית' טוענת כי מ-7 באוקטובר התראיין רה"מ 26 ראיונות בחו"ל, באורך כולל של למעלה משש וחצי שעות, ובמקביל קיים אפס ראיונות אולפן בערוצי החדשות בישראל", ציין שירי בשאילתה והוסיף כי ברצונו לשאול "מדוע מחרים רה"מ ערוצי חדשות ישראליים בעת מלחמה, ומדוע לא ייאות להתראיין לאלתר לכולם?".

היו"ר אוחנה דחה את בקשת שירי לאשר את השאילתה לראש הממשלה. שעות בודדות לאחר מכן, ארגון העיתונאים, יחד עם ראשי ארבעת ערוצי החדשות הישראלים, פנו לנתניהו בדרישה שיפסיק להחרים אותם: "ההתעלמות מאמצעי תקשורת, וההימנעות ממתן מענה לשאלות הציבור הישראלי, בעברית, פוגעת אנושות בחופש העיתונות, בזכות הציבור לדעת ובדמוקרטיה".

שאילתות דחופות מוגשות ליו"ר הכנסת עד שעה 11:00 ביום ב'. באותו יום מחליט היו"ר אילו מהשאילתות יאושרו, כשהוא יכול לאשר עד ארבע שאילתות. המענה על שאילתה דחופה על ידי השר הרלוונטי, במקרה הזה ראש הממשלה, מתבצע עד יומיים אחרי אישורה. מדובר באחד הכלים האפקטיביים ביותר הקיימים לפיקוח הכנסת על הממשלה. אחוז המענה על שאילתות דחופות עומד על 100%, בניגוד למענים על שאילתות ישירות ורגילות שזוכות לאחוז מענה נמוך ממשרדי הממשלה.

ליו"ר הכנסת הזכות שלא לאשר שאילתה דחופה, אם הוא סבור שלא קיימת דחיפות בנושא. אולם טענת ארגון העיתונאים, כמו גם של כל ערוצי החדשות  בישראל, כי החרם של נתניהו פוגע אנושות בחופש העיתונות, מעלה סימן שאלה כבד לגבי שיקול דעתו של אוחנה. עולה השאלה האם אוחנה אינו מתעדף את האינטרס של ראש הממשלה שלא להשיב לשאלות בנושא, על פני הצורך הדחוף של הציבור בשמירה על חופש העיתונות.

השאלה מתחדדת עוד יותר כשבודקים כמה שאילתות דחופות כן אושרו ובאילו נושאים. אוחנה אישר אתמול רק שתי שאילתות, כלומר הוא לא הגיע בכלל למקסימום מכסת השאילתות הדחופות שהוא יכול לאשר בשבוע. המשמעות היא שלא ריבוי נושאים על סדר היום מנע את אישור השאילתה.

אחת השאילתות שאוחנה אישר הוגשה על ידי סגן יו"ר הכנסת ח"כ יבגני סובה (ישראל ביתנו), ועוסקת בנושא "החמרה משמעותית במצב הביטחוני וירידה של תחושת הביטחון באזור עמק חפר", נושא ראוי וחשוב לכל הדעות. אך כדאי לשים לב לשאילתה הדחופה השנייה שאושרה, שהוגשה על ידי ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית). הנושא: "חקירת המרדה וקריאה לאי ציות אזרחי", והיא מופנית לשר המשפטים יריב לוין.

"בימים אלו נחקר חייל מילואים בחשד להמרדה נגד שר הביטחון והרמטכ"ל", כתבה וולדיגר, חברת קואליציה שלה עומדים כלים רבים נוספים, בשונה מחברי אופוזיציה. "באותה נשימה ממשיך יאיר גולן להטיף ל'אי ציות אזרחי' ולסרבנות. מדוע לא נפתחה חקירה נגד יאיר גולן?". וולדיגר אף הוסיפה שאלה נוספת: "מיהו הקובע אילו חקירות מסוג זה יפתחו ונגד מי?".

מדובר בשאילתה שאין בה כל דחיפות, מלבד אולי דחיפות פוליטית של מי שמעוניינים לתקוף יריבים פוליטיים. בכך אוחנה מאפשר לוולדיגר "להרים להנחתה" לשר המשפטים, שיוכל ביום רביעי לתקוף מעל דוכן המליאה את יו"ר העבודה הטרי כאוות נפשו. כל זאת, כשבמקביל הוא מונע מהציבור לקבל תשובה מדוע ראש הממשלה ממשיך בחרם הראיונות שלו נגד כלי התקשורת בישראל בעיצומה של מלחמה קשה.

מטעמו של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה לא נמסרה תגובה