כשני שליש מהציבור הישראלי תופס את העיתונאים וגופי התקשורת במדינה כמושחתים, כך עולה מסקר שנערך במסגרת מדד ביצועי המגזר הציבורי לשנת 2024 של אוניברסיטת חיפה. עם זאת, רבים יותר תופסים את הממשלה כמושחתת, ומנגד, כשני שליש אומרים כי הם מרוצים מערוצי החדשות (לא כולל ערוץ 14).
לפי נתוני הסקר, שנערך לפני כחודש בקרב 610 אזרחים ואזרחיות המהווים מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל, כ-13% "מסכימים מאוד" עם הקביעה כי רמת השחיתות בקרב עיתונאים וגופי תקשורת רבה מאוד, כ-20% "מסכימים" עם קביעה זו ועוד כ-34% "די מסכימים" עם הקביעה. בסך הכל, אם כן, כ-67% מהציבור מסכים עם הקביעה כי רמת השחיתות בקרב עיתונאים וגופי תקשורת בישראל רבה מאוד.
רק כ-2% מהישראלים השיבו כי הם "כלל לא מסכימים" עם הקביעה בדבר שחיתות העיתונאים וכלי התקשורת. כ-8% השיבו שהם "לא מסכימים" עם קביעה זו ועוד כ-23% טענו כי הם "די לא מסכימים" עם הקביעה.
בהודעה מטעם אוניברסיטת חיפה נמסר כי מדד ביצועי המגזר הציבורי נערך החל משנת 2001 ובודק היבטים שונים של אמון ושביעות רצון של הציבור כלפי המגזר הציבורי. עוד נמסר כי לאור הבולטות של אירועים הנתפסים כשחיתות במגזר הציבורי בחרו החוקרים, פרופ' ערן ויגודה-גדות ופרופ' שלמה מזרחי מבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, לבחון השנה גם את עמדות הציבור בנוגע לסוגייה זו.
כיוון שהשאלות על השחיתות במגזר הציבורי בכלל, ובתקשורת בפרט, לא נכללו בסקרים קודמים של מדד המגזר הציבורי השנתי, אין אפשרות להשוות את עמדות הציבור ב-2024 לעמדות משנים קודמות. עם זאת, ניתן להשוות את הציון הנמוך שקיבלה התקשורת להערכות הציבור לגבי מוסדות ציבור אחרים.
67% מהציבור די מסכים עד מסכים מאוד כי רמת השחיתות במדינת ישראל רבה; 75% די מסכימים עד מסכימים עד מאוד כי רמת השחיתות במשרדי הממשלה וארגונים ציבוריים רבה מאוד; 61% מהציבור די מסכים עד מסכים מאוד כי רמת השחיתות בקרב מנהלים בארגונים עסקיים רבה מאוד; ו-49% די מסכים עד מסכים מאוד כי רמת השחיתות בשלטון המקומי רבה מאוד.
"בהתבסס על מחקרים נוספים שערכנו, אלו אינן בהכרח תופעות חדשות, אך אין ספק שעוצמתן וחומרתן גדלו בשנים האחרונות, שאופיינו בגילויים חוזרים ונשנים של פוליטיזציה במשרדי ממשלה ובגופים סמוכים אליהם ובקבלת החלטות על בסיס דאגה לקבוצות סקטוריאליות ובסיסי תמיכה פוליטיים של אנשי השלטון על חשבון החלטות ענייניות ותקינות.
"הבעיה אף עמוקה יותר משום שבתהליכים כאלה משתרשות נורמות של שחיתות שמקבלת לגיטימציה כדרך נכונה לפעולה בקרב האזרחים. זוהי מגמה מדאיגה מאוד שמשמעותה חמורה בעיקר בתקופת המשבר המתמשך בו נמצאת החברה הישראלית והמלחמה הנמשכת", נמסר מטעם החוקרים.
ויגודה-גדות ומזרחי בדקו גם את רמת האמון במוסדות שונים. כ-58% מהציבור חשים אמון די רב עד רב מאוד בערוצי השידור הציבוריים והמפוקחים (תאגיד כאן והערוצים המסחריים), זאת לעומת רק כ-29% שהביעו אמון די רב עד רב מאוד בדיווחים שמגיעים מהרשתות החברתיות. משרד התקשורת, לעומת זאת, שבראשו עומד השר שלמה קרעי מהליכוד, נהנה מאמון חלקי ביותר. רק כ-39% מהציבור הביע אמון די רב עד רב מאוד במשרד.
"לנוכח חוסר אמון כה גדול במערכות פוליטיות שתפקידן חקיקה ואכיפת החוק, והשתרשות נורמות נתפסות של שחיתות במרבית חלקיה של החברה הישראלית, ניסיון לקדם מאבק למיגור השחיתות יתקל בקשיים עצומים במבנה המשטרי הנוכחי.
"הערכות הציבור מציירות מציאות קשה ומאתגרת. הכרה ומודעות לחומרת המצב הינם תנאים הכרחיים לשיקום שחייב להתחיל בהבנת האחריות האישית של כל אזרח למציאות זו ומוכנות לשאת במחירים שיהיו כרוכים בשינויו מהיסוד", נמסר מטעם החוקרים.
נתון נוסף שנבדק בסקר נוגע למידת שביעות הרצון מערוצי הטלוויזיה כאן 11, קשת 12 ורשת 13, הערוצים המכונים על ידי תומכי נתניהו כ"ערוצי התבהלה". מהסקר עולה כי רוב הציבור דווקא מרוצה משידוריהם. כ-64% מהנסקרים השיבו כי הם די מרוצים עד מאוד מרוצים מהערוצים הללו.
מנגד, נראה כי המערכה שאסר בשנים האחרונות ראש הממשלה בנימין נתניהו נגד מערכת המשפט, מאז הועמד לדין פלילי באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים, נחלה הצלחה.
לפי נתוני הסקר, 62% מהציבור הביע אמון מועט מאוד עד אמון די מועט במערכת המשפט, 52% מהציבור הביע אמון מועט מאוד עד אמון די מועט בבית המשפט העליון, 65% הביע אמון מועט מאוד עד אמון די מועט בפרקליטות המדינה ו- 61% מהציבור הביע אמון מועט מאוד עד אמון די מועט ביועץ המשפטי לממשלה.
מתחת למערכת המשפט ניתן למצוא את הפוליטיקאים. 89% מהציבור נותן אמון מועט מאוד עד אמון די מועט כלפי הכנסת, ו-91% נותנים אמון מועט מאוד עד אמון די מועט במפלגות, כך לפי הסקר שנערך עבור אוניברסיטת חיפה.