צבא הגנה לישראל לא טוען שמצלמות של גופי עיתונות זרים המכוונות לרצועת עזה משטח ישראל, מסכנות את ביטחון ישראל. הטענה עלתה על-ידי שר התקשורת שלמה קרעי והעיתונאית איילה חסון, אולם צה"ל סירב לאשר אותה. גם בתגובה לפניית "העין השביעית", סירבו בצבא הישראלי לומר כי יש סכנה כלשהי מהשידור.
למרות זאת, למרות שגם מצלמות תאגיד השידור מכוונות לרצועת עזה משטח ישראל ולמרות ששידורי מצלמות הגופים הזרים כפופים לחוק הישראלי ומפוקחים על-ידי הצנזורה הצבאית, בכאן 11 שודרו שני דיווחים, יום אחר יום, בהם נטען על-ידי חסון ופרשנים בתוכניתה כי מדובר בסיכון ביטחוני.
"מאז שבעה באוקטובר חובתי העיתונאית והאזרחית לא לזלזל בשום איום", מסרה בתגובה חסון, למרות שהחובה העיתונאית היא לבדוק ולברר טענות האם הן נכונות אם לאו, ורק אז להחליט אם לפרסם אותן.
הצבת מצלמות בדרום המדינה על מנת שיקלטו את הנעשה ברצועה, היא נוהג קבוע מזה שנים בכל עת שהאלימות משני עברי הגבול עוברת רף מסוים. סוכנויות ידיעות מצלמות את הנעשה מעבר לגבול ומעבירות את הצילומים לגופי תקשורת ברחבי העולם. כאמור, גם גופי תקשורת ישראלים נוהגים באותו האופן.
אלא שבשבוע שעבר, על מנת להתמודד עם שערורייה בינלאומית שיצר, החליט השר קרעי כי מדובר בצילומים המסכנים את כוחות צה"ל. קרעי, שר התקשורת שאסר מלחמה מוצהרת על העיתונות מאז יומו הראשון בתפקיד, מנצל את "חוק אל-ג'זירה" על מנת לפעול גם נגד כלי תקשורת אחרים. שיאה של מגמה זו הגיע בסגירת עמדת השידור של סוכנות AP בעיר שדרות.
כאמור, דובר צה"ל נמנע מלאשר כי ישנו איום ביטחוני כלשהו הנובע מפעילות עמדת השידור, ולדברי גורם המעורה בנושא ששוחח עם "העין השביעית" ב-AP לא קיבלו כל פנייה מהצנזורה הצבאית לגבי מצלמתם.
הסגירה, והחרמת ציוד השידור, על ידי פקחים ששלח השר קרעי, עוררו גל גינויים בארץ ובעולם ולאחר פנייה מהבית הלבן נאלץ קרעי לחזור בו, לבטל את ההוראה ולהחזיר את הציוד. אולם אז החלה המערכה התקשורתית.
קרעי טען כי היתה בידו חוות דעת ביטחונית על המסוכנות של השידורים, אך מעולם לא הציג אותה. קרעי ניסה לגלגל את האחריות למשרד הביטחון וטען כי המשרד היה מעורב בהחלטה לסגור את עמדת השידור וכי הוא נאלץ לחזור בו מההחלטה משום שבמשרד סירבו "לתקף" את חוות הדעת הביטחונית. במשרד הביטחון קבעו באופן נחרץ כי קרעי משקר, וכי לא היו מעורבים בהחלטה או בחזרה ממנה.
אלא שקמפיין הנגד של קרעי נמשך מעל מסך השידור הציבורי. העיתונאית אילה חסון ופרשני הפאנל בתוכניתה בתאגיד השידור הישראלי קראו בשבוע האחרון לפעול נגד מצלמת סוכנות AP ומצלמות של גופי שידור זרים אחרים, המוצבות בשדרות ומכוונות אל עבר רצועת עזה. בין היתר נטען כי יש להכריז על האזור שטח צבאי סגור ולהטיל עליו מיסוך אלקטרוני כדי למנוע את פעילות הצלמים באזור.
חסון נגד משפטיזציה
כאמור, את המשענת החוקית להחרמת הציוד של AP מצא השר קרעי בחוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה ("חוק אל-ג'זירה"), שכן בין למעלה מ-1,000 כלי תקשורת זרים וישראלים שמקבלים את חומרי הגלם של AP, נמצא גם הערוץ הקטארי, ששידוריו הוצאו מחוץ לחוק בישראל.
כעת, לאחר שהניסיון הראשון של קרעי להחרמת המצלמות של AP כשל, הגיע הסיקור של חסון שמסמן את השידורים הללו כסכנה לביטחון החיילים ונשען בין היתר על דבריו של קרעי. המעגל הושלם עת שר התקשורת צייץ קטעים מהתוכנית של חסון עם הבטחה לפעול נגד המצלמות.
תחת הכותרת "המצלמות שמסכנות את לוחמי צה"ל" שוחחה בשבת האחרונה עיתונאית כאן 11 חסון עם רפאל חיון, תושב נתיבות ולשעבר כתב באתר הימין הקיצוני 0404, שעוקב כבר שנים אחר פעילות צבאית באזור. על רקע השיחה שודרו תצלומים שסיפק חיון ובהם נראים ג'יפים צה"ליים נעים ברצועה וטנק צה"לי עולה באש, כפי שנקלטו ממצלמות שהוצבו בשדרות.
חיון מפעיל כבר שנים ארוכות מערך מודיעין פרטי שמלקט בעזרת מתנדבים מידע גלוי וחסוי מהאזור. לפני ה-7.10 ניסו חיון וחבריו להתריע מפני המתרחש, אך לדבריו בצבא לא הקשיבו לאזהרותיהם. ב-7.10 הפך חיון לחמ"ל של איש אחד, שסייע לנצורים ולכוחות החילוץ.
בתוכנית של חסון הציג חיון חלק מהחומרים שאסף משידורי המצלמות המוצבות בשדרות והזהיר מפני הסכנה שהם מציבים לטענתו לכוחות צה"ל הפועלים באזור. לדבריו, האויב בעזה יכול להשתמש בשידורים הללו.
"המצלמות שמסכנות את חיילי צה"ל", המגישה איילה חסון, כאן 11, 25.5.24 (צילום מסך)
משה פוזיילוב, אחד ממשתתפי הפאנל ששירת בעבר בשב"כ וכיום משמש כעמית מחקר בכיר במכון משגב של פורום קהלת, תיאר זאת כ"תצפית קדמית של החמאס" וקרא להכריז על האזור בשדרות שטח צבאי סגור. חסון עצמה הציעה להפעיל מיסוך על האזור כדי למנוע את השידורים. לדבריה, יש לפעול נגד "משפטיזציית יתר שקושרת את הידיים" למי שצריכים לבצע את המלאכה.
למחרת, בדיון המשך על "המצלמות שמסכנות את חיילי צה"ל", טענה חסון כי המצלמה שתיעדה את החומרים שסיפק חיון "זו אותה מצלמה שהשר קרעי ביקש להסיר אותה" אך נאלץ להחזירה בלחץ הבית-הלבן. "אנחנו מדינה מתאבדת", טענה, "מרשים לנוח'בות לעתור, מרשים לאלה שמעבירים חומר לחמאס לצלם". חסון הוסיפה כי לו ידעה שזו המצלמה שקרעי רצה להחרים, "הייתי נזעקת. מה זה מעניין אותי שלמה קרעי או הבית הלבן, מעניין אותי החיילים של צה"ל!".
אלא שבצה"ל לא הסכימו לאשר את קביעתה של חסון (ושל קרעי) כי השידורים אכן מהווים סכנה ביטחונית. דובר צה"ל מסר לחסון כי "מיקום המצלמות הוא לא בשטח בו צה"ל יכול לפעול כיוון שמדובר בשטח אזרחי לחלוטין, משכך אין לצבא סמכות לטפל במצלמות האלה" ("וואי איזה בושה", הגדירה חסון את התגובה).
במענה לפניית "העין השביעית" לשאלה האם שידורי המצלמות הללו מסכנים את כוחות צה"ל התקבלה מדובר צה"ל אותה התגובה בדבר חוסר סמכות. אחרי ש"העין השביעית" ביקשה מדובר צה"ל מענה ישיר לשאלת המסוכנות התקבלה תגובה לפיה המענה המקורי משיב גם על שאלת המסוכנות, זאת למרות שהוא אינו משיב על כך.
לא בא לי לתת לאויב
כתב כאן בדרום איציק זוארץ, שהשתתף אף הוא בדיון בתוכניתה של חסון, אישר כי מדובר בחומרים ממצלמת AP וטען כי בעוד צוותים ישראלים מסיטים את המצלמות המכוונות לעזה כשהם רואים כוחות צה"ל, כלי התקשורת הזרים נמנעים מכך ואף מתמקדים בתנועת הכוחות.
עיתונאי זר שמכיר את פרטי מערך המצלמות של AP באזור מספר ל"העין השביעית" כי בניגוד לטענות שעלו בתוכניתה של חסון, בסוכנות מקפידים על כללי הצנזורה. לדבריו, גורם צבאי אף ביקר בעמדת השידור ואישר את המשך הפעולה. עוד טוען אותו עיתונאי כי אין כל הבדל בציוד עצמו או במיקום המצלמות לעומת מבצעים צבאיים קודמים ברצועת עזה, וכי ההוראה לצלם AP המפעיל את המצלמה היא לא להראות את כוחות צה"ל.
רפאל חיון, בשיחה עם "העין השביעית", הבהיר כי אף שהעביר למערכת התוכנית של חסון חומרים משלל מצלמות, כולל של AP, אלו שהוצגו בפועל על המסך לא נלקחו ממצלמת AP. לדבריו הם נקלטו ב"מצלמה אחרת של סוכנות אחרת באותו מרחב". יחד עם זאת, הוא אומר כי גם ל-AP היו לא פעם "פדיחות" בדמות תצלומי תקריב של כוחות צה"ל.
חיון סירב להבהיר מתי התרחש התיעוד שהציג בתוכנית של חסון ("לא בא לי לתת לאויב מתי זה היה"), אך ביקש להוסיף כי לדעתו הצילומים של "כל הסוכנויות" באזור מסכנים את כוחות צה"ל.
בעוד בתוכניתה של חסון התעורר הרושם כאילו העיתונאים בכלי התקשורת הזרים הפועלים בישראל הם סוכנים זרים העוינים את ישראל, בפועל, רבים מהמועסקים בהם, כולל בסוכנות AP, הם אזרחים ישראלים ששירתו בצבא ושילדיהם משרתים בצבא.
חסון: "מבחינתנו החשיבות היתה לשדר צילומים"
מאז תחילת המלחמה בעזה אסרה המדינה על כניסת תקשורת בינלאומית לרצועה, בטענה כי זו עלולה לסכן את ביטחון העיתונאים כמו גם את ביטחון החיילים הפועלים ברצועה. בשל טענה זו נדחתה עתירה של אגודת העיתונאים הזרים לבג"ץ.
התקשורת הישראלית והבינלאומית נאלצת להסתפק לפיכך בחומרים שמעביר דובר צה"ל ובדיווחים של עיתונאים המוטמעים עם כוחות הצבא. המצלמות בשדרות, של AP וסוכנויות אחרות, מספקות את חרך ההצצה העצמאי היחיד למתרחש ברצועה.
חסון מסרה עוד בתגובה כי בכל החומרים שהעביר חיון "היה תיעוד של כוחות צה"ל בעזה, כולל מסוכנות AP". לדבריה, עורכי התוכנית שידרו מתוך הצילומים שקיבלו מחיון על פי שיקול דעתם. "מבחינתנו החשיבות היתה לשדר צילומים", הוסיפה, "גם הכתב שלנו בדרום הביא לשידור צילומים בהם מסמנים את כוחות צה"ל בחיצים אדומים. כל מה שעלול לסכן את חיילי צה"ל בעזה חובה היה לפרסם".
בחטיבת החדשות של תאגיד השידור ביקשו עוד למסור מטעם מערכת התוכנית "שבע עם איילה חסון", בה שודרו שני האייטמים: "נושא הסכנה הביטחונית במצלמות אשר מתעדות את תנועת חיילי צה"ל ברצועת עזה הוצג כשאלה למרואיין, במסגרת ריאיון עיתונאי, ולא כקביעה. בנוסף הובאה בתוכנית התייחסות לדברים של השר קרעי שהמצלמות מסכנות את ביטחון ישראל, כפי שבאו לידי ביטוי בחוות הדעת של הממשלה לסגירת רשת אל-ג'זירה".
יצוין, כאמור, כי דבריו של קרעי נאמרו בעלמא, כי משרד הביטחון טען שהם שקריים, וכי ב"חוק אל-ג'זירה" לא נאמר דבר וחצי דבר על המצלמות של AP או של סוכנויות אחרות.