נציגי רשת "אל-ג'זירה" יגיעו ביום שלישי הקרוב (21.5) למשרד התקשורת למעין שימוע מאוחר בדבר החלטת השר שלמה קרעי לחתום על צווים המגבילים את שידורי הרשת בישראל. השימוע לא יתקיים בפני השר קרעי אלא בפני מנכ"לית המשרד (בפועל) עינבל משש.
שידורי הערוץ הוגבלו בתחילת החודש בטענה כי שידוריו פוגעים בביטחון, וזאת מתוקף "חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה", המכונה "חוק אל-ג'זירה". במסגרת החוק מחויב שופט מחוזי לדון בצווים שיוצאים להגבלת שידורי ערוץ זר בתוך 72 שעות. בדיון האחרון שנערך בפני השופט שי יניב על אישור הצווים להגבלת שידורי אל-ג'זירה בישראל דחף השופט יניב את המדינה להסכים לשמוע את טיעוניהם של נציגי הרשת, אף שהממשלה החלה לפעול נגד הערוץ כבר עם חתימת הצווים.
בתחילה התנגדה המדינה, אותה ייצגה עו"ד שירי רום ממחלקת הסייבר בפרקליטות, לאפשרות לפיה המדינה תקשיב לטענות "אל-ג'זירה", בטענה כי החוק ממילא יצא לפועל וכי העניין נתון כעת בהליך משפטי. "מכיוון שיש כאן מערכת יחסים נמשכת בין הגופים, יש חשיבות לדיאלוג הזה לכאן או לכאן", הגיב השופט, והפציר במדינה לשקול את עמדתה.
למחרת הדיון, הודיעה המדינה כי תיענה להצעת ביהמ"ש: "לאחר שקילת הדברים מול כל הגורמים הנוגעים בדבר ולאור נסיבותיו של המקרה שלפנינו" יוכלו באי-כוח הערוץ הקטארי "להעלות את טענותיהם" בפני מנכ"לית משרד התקשורת. "שר התקשורת", הובהר, "יקבל החלטה לאחר שיובא בפניו מכלול המידע והנתונים שיועלו בפגישה".
באי-כוח אל-ג'זירה, עורכי-הדין חוסיין אבו-חוסיין וסלים וקים, פנו היום לבית-המשפט בבקשה כי יקצוב מועד למשרד התקשורת לקבל החלטה בעקבות השימוע שייערך להם.
רגל בדלת
הצווים שהוציא משרד התקשורת מכוח החוק, מבוססים על עמדת המדינה לפיה ערוץ "אל-ג'זירה" פוגעים בביטחון המדינה. המדינה טענה כי עצם השידור מישראל "מספק פלטפורמה לגורמי הטרור להשתמש בדיווחים מהשטח" וכי "ניתן להצביע על זהות אינטרסים ועל קשרים בין חמאס לבין אל-ג'זירה", אולם לא חשפה על מה היא מתבססת, והתמקדה, בחלקו הגלוי של הדיון, בטענה כי שידורי הערוץ מסיתים נגד ישראל.
"חוק אל-ג'זירה", המאפשר לשר התקשורת להורות על חסימת אתר האינטרנט של הערוץ בישראל והפסקת פעילותו על אדמת ישראל, לא מונע את השידורים המסיתים, הנעשים ממילא מחוץ לישראל וניתנים לקליטה בישראל בקלות במגוון דרכים. האגודה לזכויות האזרח, שטענה בדיון, הזכירה גם היא את חוסר התוחלת של החוק מבחינה זו.
בדיון נוסף שנערך אמרה נציגת המדינה כי "מידע שהצטבר בחודשים האחרונים בשב"כ מלמד כי מעורבים בטרור מקרב ערביי ישראל, הושפעו משידורי אל-ג'זירה במהלך המלחמה, והצפייה בשידורים הייתה חלק מהמוטיבציה שלהם לקדם פעילות כנגד הביטחון". נציג "אל-ג'זירה" הגיב ואמר כי "כל אחד מאיתנו שצופה בילדים שנהרגים בעזה מושפע ברמה זו או אחרת. המעשים בפני עצמם מקוממים כל אדם בר דעת, אבל מכאן ועד ביצוע משהו נגד ביטחון המדינה המרחק רב".
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התקשורת ד"ר שלמה קרעי, 27.3.2023 (צילום: יונתן זינדל)
בינתיים, משמשים הצווים שהוציא קרעי מכוח "חוק אל-ג'זירה" את משרד התקשורת כאמתלה להפעלתה של "משטרת תקשורת" מטעם המשרד, הפועלת נגד עיתונאים ברחבי הארץ. בשבת (11.5), במהלך ההפגנה בתל-אביב נגד הממשלה ולמען החזרת החטופים, עיכבה המשטרה בליווי פקחי משרד התקשורת צוות של הערוץ הקטארי "אל-ערבי", בחשד כי הם משדרים עבור "אל-ג'זירה".
"החוק למניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה" אמנם ידוע בכינוי "חוק אל-ג'זירה", אך מהווה פתח לפגיעה בכלי תקשורת ישראלים, ולא רק כלי תקשורת זרים. השר קרעי, יחד עם יו"ר הוועדה לביטחון לאומי בכנסת, ח"כ צביקה פוגל, וחברי ועדה מהליכוד והציונות הדתית, ביקשו לנסח את החוק כך שיסמיך את שר התקשורת קרעי והשר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר לסגור כלי תקשורת ישראלים מסיבות שהם יחליטו עליהן.
בסופו של דבר הסכימו חברי הוועדה לביטחון לאומי לסגת לנוסח הדומה לזה שאושר קודם לכן בממשלה, אך השר קרעי הצהיר כי הסכים לכך רק בשל סיום מושב החורף של הכנסת, וקרא להגיש במושב הבא הצעת חוק חדשה, דרקונית יותר, בנוסח בו רצה מלכתחילה. גם הח"כ פוגל הגדיר את החוק כ"תקיעת רגל בדלת" והבטיח להגיש הצעת חוק חדשה.
14866-05-24