מתנגדת חיסונים תפצה רופאה בגין פרסום לשון הרע, כך נפסק לאחרונה בבית-המשפט.
אלונה אלמן, מהפעילים הבולטים נגד מדיניות משרד הבריאות בתקופת מגיפת הקורונה ומי שהתמודדה במקום הרביעי ברשימת אומץ לכנסת, פרסמה בשנת 2022 ארבעה פרסומים שבהם השמיצה את הרופאה ד"ר בלה אונגר, מומחית בגסטרואנטרולוגיה ורפואה פנימית וחוקרת במכון ויצמן.
בינואר אותה שנה כתבה אלמן בכמה קבוצות בפייסבוק על אישה בשם יערה זיסקינד שקיבלה טיפול מד"ר אונגר. בין היתר כתבה כך: "היא סוגדת בפוסטים שלה לאישתו של אונגר על כך שלא ריפאה אותה ולעולם לא תרפא אותה...". יומיים אחר כך כתבה שוב על זיסקינד כאילו היא "במצב בריאותי קשה מאוד ומהללת את רופאיה שהביאו אותה עד הלום".
כמה ימים אחר כך טענה שהרופאים של זיסקינד "מדרדרים את מצבה" ובחודש מרץ 2022 כתבה כך: "יערה זיסקינד הפסיקה לטנף ופנתה להתמודד עם ההרעלה שהגוף שלה סובל לאחר שנים שאישתו של ליאור אונגר, חובב הזריקות מטפלת בה בכשלון גמור, כפי שהם יודעים. להשאיר את החולה חולה, ונתדרדר, תלוי בהם וברעלים שלהם".
בגין ארבעת הפרסומים האלה תבעה אונגר פיצוי בסך 100 אלף שקלים. "מכיוון שהנתבעת יודעת כי יערה מטופלת אצל התובעת - דבר העולה מתוך פרסומיה של יערה - בחרה הנתבעת בכוונת-מכוון להעמיד את התובעת 'על הכוונת' - בהיות התובעת גורם רפואי טיפול קונבנציונלי", נכתב בתביעה שהגישה אונגר באמצעות עו"ד שמעון מ. לב.
"אכן", נכתב בהמשך התביעה, "זכותו של כל אדם להאמין בכל קונספירציה שהיא, הזויה ומופרכת ככל שתהיה. זכותו של כל אדם למחשבה חופשית, ואף לעיוות מחשבה חופשי. אך אמונה בקונספירציה מופרכת ככל שתהיה, וגם אמונה אמיתית ותמימה באותה הקונספירציה - לא מתירים לאותו אדם להשתלח באחרים בכלל ובכוחות רפואה בפרט".
אלמן טענה להגנתה, באמצעות עורכי-הדין אירית ינקוביץ ותמיר טורגל, כי "מדובר בביקורת לגיטימית המצויה בתחומי חופש הביטוי". לדבריה, היתה לה "חובה ציבורית להביע ביקורת על פרקטיקה שלדעתה אינה מיטיבה את מצב המטופלים, ואת הגישה השגויה לדעתה שאינה מכוונת להביא לריפוי מלא".
עוד נטען בכתב ההגנה כי "בכל ארבע הציטוטים מביעה הנתבעת ביקורת קשה ונוקבת, אך עניינית לחלוטין, במסגרת הבעת דעתה האישית על הפרקטיקה המקצועית של התובעת. אין בכך דבר כדי לפגוע, לבזות או להשפיל את התובעת כאדם".
השופטת הבכירה הדסה אסיף, מבית-משפט השלום בהרצליה, קיבלה את התביעה.
לפי פסק-הדין, הטענה כי ד"ר אונגר גרמה למטופלת שלה להגיע למצב בריאותי קשה מהווה לשון הרע. טענת "אמת דיברתי" נדחתה, שכן אלמן לא הצליחה להוכיח את אמיתות הפרסום. העדים שהביאה, כותבת השופטת, לא הכירו כלל את המטופלת והקדישו את עדויותיהם להפצת דעות בגנות הרפואה הקונבנציונלית, ללא קשר למקרה הנוכחי. במהלך חקירת אחד העדים, ציינה השופטת, התברר כי התייצב להעיד בהליך זה "משום שסבר שבדרך זו יוכל לנקום בבן זוגה של התובעת, ד"ר ליאור אונגר, שהגיש תביעה כנגדו".
לפי השופטת, לאלמן לא עומדת גם הגנת "תום הלב", וזאת "לנוכח השתלחותה של הנתבעת כפי שהיא באה לידי ביטוי בפרסומים נשוא התביעה, וגם בסיכומיה". עוד פסקה השופטת כך: "לא מצאתי שמדובר בכלל בהבעת דעה. מדובר בפרסומים המתיימרים לתאר עובדות. הנתבעת טוענת בפרסומיה שהתובעת מדרדרת את מצבה הרפואי של הגב' זיסקינד, ומטפלת בה בכישלון גמור. זו לא הבעת דעה".
אלמן עצמה העידה כי אינה מכירה את התובעת ד"ר אונגר ועל הטיפול שהעניקה למדה רק מהפוסטים של זיסקינד. "משאין לנתבעת מידע מבוסס אודות הדברים שפרסמה, לא ניתן לקבל את טענתה כאילו הייתה לה חובה לפרסמם", כתבה השופטת.
השופטת פסקה כי על אלמן לפצות את ד"ר אונגר ב-80 אלף שקלים בתוספת 15 אלף שקלים עבור הוצאות ושכר-טרחת עורך-דין.
19157-09-22