העיתונאי הוותיק שמעון שיפר סיפר כי הוא מי שהכיר בין הפוליטיקאי בנימין נתניהו לעיתונאי עמוס רגב בסוף שנות השמונים. לימים, יהפוך רגב לאחד מנאמניו הקרובים של נתניהו כעורך "ישראל היום", העיתון שהקים המולטי-מיליארדר שלדון אדלסון ושהיה רתום לקידום האינטרסים של נתניהו ומשפחתו.
שיפר אמר את הדברים בפודקאסט "הפרעת קשב" של האוניברסיטה הפתוחה, בהגשת משה שלונסקי ואבנר הופשטיין. שיפר, מהוותיקים בפרשני "ידיעות אחרונות", סיפר כי ההיכרות שערך בין נתניהו, אז בראשית דרכו הפוליטית, לבין רגב, אז עורך בדרג הביניים ב"ידיעות אחרונות", היתה חלק מאסטרטגיה תקשורתית שהציע לנתניהו, במסגרתה יש לעקוף את הכתבים עצמם ולשוחח ישירות עם העורכים המנהלים אותם.
מאז עברו שנים רבות ונתניהו שיכלל עוד את האמנות שהציע לו שיפר לכרסום כוחה של העיתונות החופשית: הוא אינו טורח לשכנע את העורכים אלא פונה ישירות לבעלים של כלי התקשורת. מערכות היחסים שלו עם שלושה מו"לים גדולים: ארנון (נוני) מוזס ("ידיעות אחרונות"), שאול אלוביץ' (לשעבר "וואלה) וארנון מילצ'ן (לשעבר מבעלי ערוץ 10) נידונות כעת במסגרת אישומיו הפליליים בתיקים "1000", "2000" ו"4000".
"הכרתי אותו בשנות השמונים", סיפר שיפר, "הייתי שליח רשות השידור בארצות-הברית, הוא היה שגריר באו"ם והיה כוכב באמצעי התקשורת האמריקאים. זו היתה תקופת האינתיפאדה הראשונה, והוא היה מופיע בתוכניות הלילה, במיוחד אצל המגיש הידוע והמוכר טד קופל. רגע לפני שהוא חזר לארץ, ב-1987, הוא שוחח איתי הרבה: מה הוא צריך לעשות כדי שהתקשורת הישראלית תקבל אותו בצורה נוחה. הוא שאל אותי את מי הוא צריך להכיר.
"אמרתי לו: 'אתה יודע מה, אני אפתיע אותך. בתקשורת הישראלית של היום, תשכח את השמות המוכרים כמו יואל מרקוס ב'הארץ' ועוד שמות, אתה צריך להכיר שלושה שמות שאתה לא מכיר, והם מתפקדים כראשי הדסק בעיתונים בישראל'. אחד מהם היה ראש הדסק ב'ידיעות אחרונות', עמוס רגב, ואני הכרתי ביניהם. לימים זה זיכה אותו בהיכרות עם אדלסון".
עמוס רגב, עורך "ישראל היום", מחוץ למטה יחידת להב 433 של המשטרה, לשם זומן כדי לתת עדות בפרשת "תיק 2000". לוד, 17.1.2017 (צילום: רועי אלומה)
נקודת מפנה נוספת באסטרטגיה התקשורתית של נתניהו היתה לקראת מערכת הבחירות של 2015, אז הונחו היסודות למה שמכונה "מכונת הרעל": מנגנון העברת מסרים של קיטוב, הסתה ושנאה שלא בצינורות המקובלים של העיתונות הישראלית אלא באמצעות הרשתות החברתיות, "שתולים" בתקשורת הישראלית וכלי תקשורת שלמים המסורים לנתניהו. לימים, עם פתיחת החקירות הפליליות בעניינו, תירתם המכונה למתקפה ארוכת-שנים של נתניהו על מערכת אכיפת החוק והמשפט בישראל.
באותה תקופה, בשלהי 2014, הצטרפו לצוות הקמפיין של נתניהו בנו, יאיר נתניהו, והיועצים טופז לוק ויונתן אוריך, שלושתם יוצאי יחידת יחסי-הציבור הצבאית דובר צה"ל. נתניהו, שהיה סבור שיובס, ניצח כנגד התחזיות והסקרים ו"התאהב" במדיה החברתית, כך העיד גם עד המדינה ניר חפץ, דוברו של נתניהו לשעבר. לדבריו, השפעתו של יאיר נתניהו - דמות קיצונית במיוחד אז כמו היום - על החלטות אביו בנושאים תקשורתיים ופוליטיים "אחרי הבחירות ב-2015 עולה מאוד-מאוד-מאוד, ואני מוסיף עוד 40 פעם מאוד".
בנימין נתניהו בבואו לשאת נאום בתגובה לכתב החשדות נגדו. מאחור: יועצי התקשורת טופז לוק ויונתן אוריך. בית ראש הממשלה, 28.2.2019 (צילום: יונתן זינדל)
"הוא [נתניהו] היה הראשון שבחר להתעלם מהתקשורת הישראלית", אמר על כך שיפר, "והסיבה היא שקבוצה של יוצאי דובר צה"ל, חברים של בנו, אמרו לו - ולדעתי הוא היה הפוליטיקאי הישראלי הראשון שהיה מודע לכך - 'עזוב את התקשורת הישראלית, אתה צריך את הרשתות החברתיות. הרשתות החברתיות זה הדבר הבא, אנחנו נחשוף אותך לעולם הזה שאתה לא מכיר. עזוב את העיתונאים, עזוב את השמות. אנחנו את כל המסרים שלך נעביר דרך הרשתות החברתיות'. כל מה שאנחנו חווינו מאז - שם זה התחיל".
שיפר הוסיף כי האסטרטגיה התקשורתית של נתניהו כללה רכיב נוסף, והוא רדיפה עקבית של מי שסימן כמפריעים להתקדמותו. "הדבר השני שהוא הביא איתו מארצות-הברית, וזה דבר שעוד ייחקר יום אחד, זה החברות שמארגנות חומרים נגד עמיתים, נגד יריבים, נגד עיתונאים", אמר שיפר, "הם תופרים תיקים".
יצוין כי השימוש היעיל ברשתות החברתיות וב"אנשי תקשורת" להפצת מסרים מתסיסים ומקטבים היה ועודנו סימן היכר מובהק של נתניהו, כמו גם רתימת כלי תקשורת שלמים לשירותו (מ"ישראל היום" של שלדון אדלסון ועד ערוץ 14 של יצחק מירילשוילי), אולם הנסיונות העקביים להשפיע על התקשורת הישראלית באופן עקיף ולזהם את השיח הציבורי מאפיינים גם ראשי ממשלה שקדמו לו.
רה"מ אריאל שרון עם העיתונאי שמעון שיפר (משמאל), 20.3.2003 (צילום: עמוס בן-גרשום, לע"מ)
מערכת היחסים הרעילה של אהוד אולמרט ואריאל שרון היתה דווקא עם "ידיעות אחרונות", עיתונו של שיפר. שיפר עצמו היה מנאמניו המובהקים של שרון בעיתון. שרון היה גם מי שבעצת "פורום החווה", שכלל גם הוא מקורבים ל"ידיעות אחרונות", נקט באסטרטגיה של חרם שקט על התקשורת הישראלית, שביחד עם מערכות היחסים המושחתות שניהל עם כתבים ועורכים איפשרה לו לשנות את תדמיתו מפוליטיקאי אלים ומפוקפק ל"סבא חביב".
גם השימוש בתיקי הכפשה הוא תופעה נרחבת בענף העיתונות הישראלי, שאינה מוגבלת לסביבתו של נתניהו, אם כי יכולת ההפצה של ראש הממשלה הנוכחי עולה על זו של כל גורם אחר במערכת הפוליטית.
דוברו של נתניהו, עופר גולן, לא הגיב לפניית "העין השביעית".