מחלקת הסייבר בפרקליטות, המייצגת את המדינה בבית-המשפט בדיון ב"חוק אל-ג'זירה", חשפה טפח נוסף מהטענות כי הערוץ הקטארי פוגע בביטחון המדינה, טענות שהוצגו בחלקן באופן חסוי.

עד כה לא הציגה המדינה ראיה לכך ששידורי הערוץ מישראל ובישראל פוגעים בביטחון, מלבד הטענה להסתה. דא-עקא, ש"חוק אל-ג'זירה", המאפשר לשר התקשורת להורות על חסימת אתר האינטרנט של הערוץ בישראל והפסקת פעילותו על אדמת ישראל, לא מונע את השידורים המסיתים, הנעשים ממילא מחוץ לישראל וניתנים לקליטה בישראל בקלות במגוון דרכים.

בית-המשפט דחק במדינה לאפשר ל"אל-ג'זירה" זכות שימוע, גם אם באיחור, ולאחר שסירבה בתחילה, הודיעה המדינה כי תשקול את הדבר ותיתן תשובה מחר.

חלק מהמוטיבציה

"מידע שהצטבר בחודשים האחרונים בשב"כ מלמד כי מעורבים בטרור מקרב ערביי ישראל, הושפעו משידורי אל-ג'זירה במהלך המלחמה, והצפייה בשידורים הייתה חלק מהמוטיבציה שלהם לקדם פעילות כנגד הביטחון", כך אמרה היום (15.5) עו"ד שירי רום, סגנית מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה בדיון שנערך בבית-המשפט על אישור הצווים להגבלת פעילות הרשת הקטארית בישראל.

לדברי עו"ד רום, המידע על כך "הצטבר בחקירת פיגוע הדריסה בחיפה בסוף ינואר השנה, ובחקירת התארגנות טרור בסחנין, שכמה מחבריה עומדים לדין בעבירות ביטחון".

נציגת פרקליטות המדינה אמרה את הדברים לבקשת השופט שי יניב, שדן באישור הצווים שהוציא שר התקשורת שלמה קרעי מכוח חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, המכונה "חוק אל-ג'זירה". החוק לא מחייב את אישור בית המשפט להוצאת הצווים, אלא רק הופעה לפניו בדיעבד.

דיון ראשון נערך בשבוע שעבר, והשופט זימן את הצדדים לדיון נוסף וביקש מהמדינה להרחיב מעט יותר על הטענות הקונקרטיות נגד אל-ג'זירה שהועלו בהרחבה בדלתיים סגורות בנוכחות נציגי גורמי הביטחון.

בשבוע שעבר התרכזו טענות המדינה בכך ששידורי הערוץ מסיתים נגד ישראל ומעודדים טרור, אולם הוסיפה גם טענות לפיהן עצם השידור מישראל "מספק פלטפורמה לגורמי הטרור להשתמש בדיווחים מהשטח" וכי "ניתן להצביע על זהות אינטרסים ועל קשרים בין חמאס לבין אל-ג'זירה.

היום, כאמור, חשפה המדינה ראייה המוכיחה לכאורה את הטענה כי שידורי הערוץ מסיתים לטרור, אולם לא חשפה ראיות בקשר לטענות האחרות, טענות שב"אל-ג'זירה" הכחישו נמרצות וטענו כי הן שקריות.

עו"ד חוסיין אבו-חוסיין פקפק בדיון היום בקשר הסיבתי לו טוענת המדינה, בין שידורי הערוץ לבין מעשי הטרור. "כל אדם בר דעת שצופה בשידורי טלוויזיה מושפע ברמה זו או אחרת מהשידורים", אמר, "השאלה האם זה היה המניע ששימש מבחינתו כקטליזטור כדי לצאת לפעילות חבלנית? שהוא שמע מסר מסית? 'בוא, קח את הגרדום, את האקדח, וצא לבצע פעולה'? אני מטיל ספק אם כדבר הזה קורה. אבל כל אחד מאיתנו שצופה בילדים שנהרגים בעזה מושפע ברמה זו או אחרת. המעשים בפני עצמם מקוממים כל אדם בר דעת, אבל מכאן ועד ביצוע משהו נגד ביטחון המדינה המרחק רב".

הקשר של נתניהו עם קטאר

מעבר לפרפרזה שסיפקה עו"ד רום, הפנתה באת-כוח המדינה את באי-כוח אל-ג'זירה לדו"ח של מכון המחקר ממר"י של יגאל כרמון, תחת הכותרת "אל-ג'זירה בערבית: רשת טלוויזיה בבעלות קטר שמקדמת טרור אסלאמי ברחבי העולם".

יגאל כרמון, ראש מכון המחקר ממר"י, צופה בשידורי "אל-ג'זירה" (צילום: יוסי אלוני)

יגאל כרמון, ראש מכון המחקר ממר"י, צופה בשידורי "אל-ג'זירה" (צילום: יוסי אלוני)

מנהל אל-ג'זירה בישראל, וואליד אל-עומרי, שהגיע לדיון, ביקש את רשות הדיבור ופנה לשופט. "נציגת המבקשת ציינה כאן תחקיר של מכון מחקר ממר"י", אמר, "אני רק רוצה להפנות את אדוני לתחקיר של ממר"י על הקשר של ראש הממשלה נתניהו עם קטאר, אם יראה לכם אמין הדבר הזה". בכך כיוון אל-עומרי לטענות של כרמון כי נתניהו קיבל לפני כעשור תשלום של מיליוני דולרים מקטאר, טענות המתבססות על מסמכים שמהימנותם לא הוכחה.

המדינה: שימוע יהיה "אקט מלאכותי"

בשיחה עם "העין השביעית" סיפר אל-עומרי כי בדרכו לדיון שמע את הדיווח בגלי-צה"ל על הוראת שר הביטחון יואב גלנט לרמטכ"ל הרצי הלוי לחסום את פעילות הערוץ גם בשטחי יהודה ושומרון. לדברי אל-עומרי, הוא טרם קיבל פנייה כלשהי מהצבא לגבי פעילות הרשת בשטחים, אך ממילא גם לפני יישום הצווים בתחומי ישראל לא התקבלה כל אזהרה מצד הרשויות.

נושא זה עמד במוקד הדיון שערך היום. השופט יניב לחץ על המדינה להסכים לערוך לערוץ הקטארי שימוע מאוחר, וזאת כדי לסייע בשיפור היחסים בעתיד. ב"אל-ג'זירה" פנו מספר פעמים בחודשים האחרונים למשרד התקשורת ולייעוץ המשפטי לממשלה וביקשו לאפשר להם לשטוח את טענותיהם בטרם מתקבלת החלטה בעניינם, אך בסופו של דבר הצווים נגדם נחתמו והוצאו אל הפועל בלא שניתנה להם זכות השימוע.

"הואיל וההכרעה עכשיו היא בידי בית-המשפט אני לא בטוחה, לאור המיידיות של החוק ולשון החוק, שהאפשרות לשימוע מאוחר היא משהו שעולה בקנה אחד עם הפרשנות התכליתית של החוק", טענה עו"ד רום כשהתבקשה להתייחס לאפשרות שגורמים במשרד התקשורת יזמנו את נציגי "אל-ג'זירה" לשימוע.

"עם כל הכבוד למידתיות, אי אפשר שלא תהיה תמונה מאוזנת ושלמה", העיר השופט יניב. "יש פה מקרה מאוד ספציפי שאדם גם פונה לפני כן, זה לא אירוע של הפתעה. [...] אני מציע שתבדקו את האפשרות הזו. לתת את זכות הטיעון לגופים שיש בהם מערכת יחסים נמשכת. אנחנו מדברים לא רק על העבר, אלא גם על ההווה ועל העתיד. נניח שאומרת 'אל-ג'זירה': 'אני שמעתי את הטיעונים של המדינה, אנחנו לוקחים לתשומת לבנו למשל את הנושא של א' או ב''. יש לזה משמעות עתידית. לכן אני לא הבנתי, אם הם מבקשים שימוע למה לא לתת את השימוע, ולו את השימוע המאוחר?".

לאחר הפסקה, שבה ביררה עו"ד רום את הנושא, חזרה לשופט יניב עם תשובה שלילית. "אנחנו סבורים שכאשר הגענו כבר להליך שיפוטי ואנחנו בשלב מתקדם שלו, עריכת שימוע תהיה אקט מלאכותי", אמרה. לדבריה, המדינה כבר שמעה את כל הטענות של "אל-ג'זירה" בהליך הנוכחי ובעתירה שהגישה לבג"ץ, ולא מצאה בהם ממש.

"אתם מקדימים פה את הרשות", העיר השופט יניב, "הרשות צריכה לגבש דעה. אני לא מבין את העוקץ במחשבה הזו". השופט הוסיף כי "מכיוון שיש כאן מערכת יחסים נמשכת בין הגופים, יש חשיבות לדיאלוג הזה לכאן או לכאן". השופט יניב האיץ במדינה, "תחשבו עוד פעם מחדש" וציין כי אם וכאשר יסכימו לשימוע יש לקיים אותו "בנפש חפצה".

עו"ד רום ביקשה שהות לשקול פעם נוספת את האפשרות לקיים שימוע מאוחר לערוץ, ותמסור תגובה עד מחר. "בהנחה שהמדינה תסכים צריך יהיה לקבוע את זה כמה שיותר מהר", הוסיף השופט יניב, " לנסות לקבוע ליום ראשון, ואני אומר שוב לשני הצדדים, צריך לחשוב על המצב הנוכחי ועל המצב העתידי. כשמנהלים דיאלוג אפשר להתקדם, יש יתרונות למגע בלתי אמצעי בין הרשויות".

מרכין ראש בפני החומר הסודי

חלק נפרד בדיון שנערך היום הוקדש לטענת אל-ג'זירה והאגודה לזכויות האזרח, שהצטרפה להליך ואף עתרה לבג"ץ נגד החוק, כי לא נבחנה האפשרות לפעול באופן מידתי, שלא באמצעות צווים מתוקף חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, כדי למנוע כל פגיעה נטענת של הערוץ בביטחון. לדוגמה, הפעלת הצנזורה הצבאית או סעיפים בחוק המאבק בטרור. "זה מטריד אותי", אמר השופט יניב וביקש מעו"ד רום מענה.

"אל-ג'זירה": "לא היה מקרה אחד שגורמי הביטחון עיכבו כתב של 'אל-ג'זירה' בגלל שהוא פרסם ידיעה אסורה בפרסום או ידיעה שעלולה לפגוע בביטחון המדינה"

"כמובן שאין לצנזור שום סמכות על ערוץ שידורים זר", השיבה עו"ד רום, אמירה שהובילה לוויכוח קצר עם באת-כוח האגודה לזכויות האזרח. לדברי עו"ד רום, ניתן היה להגיש תלונה נגד הערוץ ולפתוח בחקירה אולם מהלכים אלה לוקחים זמן ואין לצנזור אפשרות למנוע פגיעה באופן מיידי. עו"ד הגר שחטר מהאגודה לזכויות האזרח טענה מנגד כי לצנזור בהחלט יש סמכות לחסום שידורי ערוץ זר היוצאים מישראל, וגם אם אין לו אפשרות לחסום בזמן אמת, הצנזור יכול לפנות ל"אל-ג'זירה" לאחר שידור שסיכן את ביטחון המדינה ולהבהיר לערוץ כי היה עליו למסור את החומרים מראש לאישור.

ב"אל-ג'זירה" טענו בעבר כי הם מנהלים ערוץ תקשורת פתוח עם הצנזורה ומצייתים להוראותיה. היום, עו"ד חוסיין אבו-חוסיין, בא-כוח "אל-ג'זירה", התמקד לא בחסימת השידורים של הערוץ בפני הצופים בישראל אלא במניעת הפעילות של כתבי הערוץ בתחומי המדינה.

"לא קרה אדוני עד היום", אמר עו"ד אבו-חוסיין לשופט, "שגורם ביטחוני כלשהו עצר או עיכב עיתונאי של 'אל-ג'זירה'. מאז שהחלה לפעול כאן בשנת 1995 היה מקרה אחד שנעצר כתב מסוים ושוחרר לאחר מספר שעות, אבל לא היה מקרה אחד שגורמי הביטחון עיכבו כתב של 'אל-ג'זירה' בגלל שהוא פרסם ידיעה אסורה בפרסום או ידיעה שעלולה לפגוע בביטחון המדינה".

לדברי עו"ד אבו-חוסיין, גם אם ישנם תכנים של אל-ג'זירה שפוגעים בביטחון המדינה, הרי שאלה תכנים שמקורם בדוחא, בירת קטאר ומקום מושבו המרכזי של הערוץ, או במקומות אחרים שמחוץ לתחומי מדינת ישראל - ולא בדיווחים של הכתבים בישראל. "עם כל הכבוד", הוסיף, "החוק פה הוא חוק טריטוריאלי שמתייחס לסמכות שר התקשורת להפעיל את הצווים האלה כצווים מניעתיים ולא כצווים עונשיים".

במענה לשאלת השופט ציין עו"ד אבו-חוסיין כי טרם הדיון שוחח עם מנהל משרדי 'אל-ג'זירה' בישראל ושמע ממנו שכתבי הערוץ הוזמנו עשרות פעמים להיכנס לבסיסים צבאיים, יחד עם כתבים מכלי תקשורת אחרים, בין היתר לתדרוכים והשקות של מטוסים, וזאת במסגרת יחסים ארוכי טווח בין הערוץ למדינה.

"זה לא שיום בהיר אחד איזה סוד צבאי הודלף על ידי כתב של 'אל-ג'זירה' לגורם כזה או אחר בחמאס, 'תדעו לכם שבבסיס הצבאי הזה והזה יש כך וכך'", אמר עו"ד אבו-חוסיין. "אני מרכין ראש בפני החומר הסודי שהועמד לרשותו של אדוני, אבל כשהכתבים האלה מוזמנים לאירועים כאלה, הנחת העבודה שמדובר בגורם רציני שאפשר לסמוך עליו, אלא אם כן יראו לאדוני שבאיזושהי נקודת זמן היה קו פרשת מים שמישהו מ'אל-ג'זירה' העביר לגורמים עוינים מידע ביטחוני מסווג שפגע אכן בביטחון המדינה".

"זה סרטון קשה לצפייה"

עו"ד שחטר, באת-כוח האגודה לזכויות האזרח, קבלה על אופן יישום הצווים. האגודה אמנם עתרה לבג"ץ בטענה כי החוק אינו חוקתי, אך לדבריה גם אם תתקבל עמדת המדינה כי החוק חוקתי, הרי שיישומו שולל את חוקיותו, וזאת כיוון שהרשויות אינן מיישמות אותו באופן צר ומידתי כראוי.

לדברי עו"ד שחטר, דרושה "מסה קריטית של ראיות" כדי להצדיק פגיעה גורפת בערוץ, וראיות אלו צריכות להיות חד-משמעיות. לדבריה, אין די בשידור עיתונאי הכולל נאום של נציג חמאס אלא בשידורים "שקוראים באופן ישיר ומובהק לאלימות". גם הזיקה בין הערוץ לארגון הטרור צריכה להיות "מובהקת וחד-משמעית".

עוד טענה עו"ד שחטר כי יש להראות "קשר סיבתי מובהק" בין התכנים ששודרו לסיכון ממשי שנגרם לביטחון המדינה, להבדיל מפגיעה בתדמיתה. עו"ד שחטר התייחסה בדבריה לסרטון שכבר עלה במשפט ובו נראה מגיש ב'אל-ג'זירה' מדבר על נקודות התורפה של טנק המרכבה הישראלי וכיצד ניתן לפגוע בו ביעילות ולהרוג את החיילים הנמצאים בו.

"זה סרטון קשה לצפייה", אמרה, "גם לי היה מאוד קשה לצפות בו, אין לי שום סנגוריה על הסרטון עצמו, אבל הוא לא שודר מישראל והפגיעה שלו בביטחון לא גורמת לאנשים בישראל להתחמש. היא עוזרת לחמאס. הצווים לא מונעים את הסרטון הזה לא מלהיות משודר מדוחא ולא מלהיות משודר בעזה. המדינה צריכה להראות את הסיכון שנגרם מהשידורים בישראל או מישראל".

עו"ד שחטר ציינה כי האגודה לזכויות האזרח לא הצטרפה להליך כדי לייצג את אל-ג'זירה אלא כדי לייצג את ציבור הצופים שנפגע מיישום הצווים ונמנעת ממנו הצפייה בערוץ. היא הפנתה את בית-המשפט לציוץ של עיתונאי "וואלה" ביני אשכנזי ולציוץ של עיתונאי תאגיד השידור ערן סיקורל, שטענו כי חסימת הערוץ פוגעת בעבודתם העיתונאית. ביום ראשון האחרון, ציינה, פקחים של משרד התקשורת מלווים בשוטרים הגיעו להפגנה שהתקיימה בתל-אביב ועיכבו כתבים מרשת זרה אחרת כדי לוודא שהם לא כתבי אל-ג'זירה.

"היישום בפועל של החוק הוא הרבה יותר רחב מהיישום הצר הראוי", אמרה עו"ד שחטר. היא הוסיפה כי כי ח"כ צבי סוכות, שהיה מחברי הכנסת שדנו בניסוח הסעיפים שלו, צייץ אף הוא לאחרונה וטען כי ראיון שהעניק עיתונאי "הארץ" גדעון לוי לאל-ג'זירה באמצעות זום היה מנוגד לחוק. ח"כ סוכות אף קרא להחרים את הציוד של לוי.

ציוץ של ביני אשכזי על "אל-ג'זירה" ציוץ של ערן סיקורל על "אל-ג'זירה"

"אז הוא קרא", הגיב השופט יניב ופנה לספסלי הפרקליטות, "אבל אין מניעה נכון? כשאזרח ישראלי התראיין מישראל בזום ל'אל ג'זירה'. זה לא במסגרת הצו". בעוד עו"ד שירי רום נמנעה מלאשר את עמדת השופט, נציגה אחרת של המדינה הנהנה בראשה בהסכמה.

"דווקא בתקופת מלחמה נדרש חופש עיתונות מירבי", הדגישה עו"ד שחטר.

"אבל גברתי מכירה את הפסיקה", העיר בתגובה השופט, "לא רק במדינת שראל, הרי זה obvious. לא רק חופש העיתונות יש לו חשיבות מיוחדת בתקופת מלחמה, אלא גם ביטחון המדינה יש לו חשיבות מיוחדת".

משטרת קרעי

ביום ראשון האחרון החליט בית-המשפט בדיון נפרד כי אוסייד מסאד, בעל אולפן השידור ניסנפילם בנצרת, יקבל חזרה את ציוד השידור שהוחרם ממנו. ההחלטה ניתנה בכפוף להתחייבות של מסאד להפקיד ערבות כספית ולא לעשות עוד שימוש בציוד עבור ערוץ "אל-ג'זירה".

בשבוע שעבר פשטו פקחי משרד התקשורת בליווי שוטרים על אולפניו של מסאד בנצרת והחרימו ציוד שידור, זאת בעקבות הצו שהוציא שר התקשורת קרעי המאפשר החרמת "מכשירים המשמשים לאספקת תכנים של ערוץ אלג'זירה", גם אם הם לא בבעלות ישירה של הערוץ הקטארי.

מסאד טען בשיחה עם "העין השביעית" כי לא היה מודע לכך שהצווים כוללים גם את ספקי השירות של הערוץ הקטארי והוסיף כי בהיעדר הציוד נפגעה פרנסתו, שכן אולפניו מספקים שירותים לשלל ערוצים בינלאומיים.

בדיון שהתקיים ב-12.5 בפני השופט שי יניב הודיע מסאד: "אני מתחייב שלא להשכיר, לא למסור, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, לא לספק את הציוד לשידורי 'אל-ג'זירה' ולא לסייע בכל דרך אחרת לשידורי 'אל-ג'זירה' בישראל כל עוד הצווים בתוקף. וזאת הן ביחס לאנשים שפועלים בישראל והן לאנשים שפועלים מחוץ לישראל", כך לפי פרוטוקול הדיון.

עוד התחייב מסאד, לאחר דין ודברים עם עו"ד שירי רום מהפרקליטות, להפקיד במזכירות בית-המשפט 5,000 שקלים כערבות ולספק ערבות עצמית עם התחייבות מצד ג' לשלם עוד 15 אלף שקלים במקרה הצורך.

השופט יניב נתן תוקף להסכמת מסאד והפרקליטות, וקבע כי בעל האולפן יכול לסור למשרד משרד התקשורת בתל-אביב ולקבל עוד באותו היום את הציוד.

בינתיים, כאמור, משמשים הצווים שהוציא קרעי מכוח "חוק אל-ג'זירה" את משרד התקשורת כאמתלה להפעלתה של "משטרת תקשורת" מטעם המשרד, הפועלת נגד עיתונאים ברחבי הארץ. בשבת (11.5), במהלך ההפגנה בתל-אביב נגד הממשלה ולמען החזרת החטופים, עיכבה המשטרה בליווי פקחי משרד התקשורת צוות של הערוץ הקטארי "אל-ערבי", בחשד כי הם משדרים עבור "אל-ג'זירה".

"החוק למניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה" אמנם ידוע בכינוי "חוק אל-ג'זירה", אך מהווה פתח לפגיעה בכלי תקשורת ישראלים, ולא רק כלי תקשורת זרים. השר קרעי, יחד עם יו"ר הוועדה לביטחון לאומי בכנסת, ח"כ צביקה פוגל, וחברי ועדה מהליכוד והציונות הדתית, ביקשו לנסח את החוק כך שיסמיך את שר התקשורת קרעי והשר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר לסגור כלי תקשורת ישראלים מסיבות שהם יחליטו עליהן.

בסופו של דבר הסכימו חברי הוועדה לביטחון לאומי לסגת לנוסח הדומה לזה שאושר קודם לכן בממשלה, אך השר קרעי הצהיר כי הסכים לכך רק בשל סיום מושב החורף של הכנסת, וקרא להגיש במושב הבא הצעת חוק חדשה, דרקונית יותר, בנוסח בו רצה מלכתחילה. גם הח"כ פוגל הגדיר את החוק כ"תקיעת רגל בדלת" והבטיח להגיש הצעת חוק חדשה.

14866-05-24