בניגוד להצהרת דובר צה"ל, נשמר המונופול התקשורתי בתא הכתבים הצבאיים. בדיקת "העין השביעית" מעלה כי בניגוד להצהרות הדובר, הרכב התא לא השתנה ולא צורף אליו אף כלי תקשורת חדש.
"הטענות על כך שדובר צה"ל לא אישר צירוף כתבים לתא ממניעים שאינם עניינים משוללות כל יסוד. ההחלטות התקבלו בסופו של תהליך מקצועי וענייני", נמסר ל"העין השביעית" מדובר צה"ל, אולם כתבים שלא צורפו לתא טוענים כי הסיבה היא הסיקור הביקורתי שלהם והעובדה כי אינם מתיישרים לנרטיב שמכתיב דובר צה"ל.
תא הכתבים הוא התאגדות לא רשמית המשמשת לניהול הקשר בין דובר-צה"ל לבין העיתונאים המסקרים את צה"ל. החברים בתא מקבלים באופן סדיר הודעות מהדובר וזוכים לגישה לתדרוכים, סיורים וראיונות.
ב-2017 הגיש אתר החדשות הישראלי בשפה האנגלית, "טיימס אוף יזראל", עתירה לבג"ץ שיחייב את דובר-צה"ל לצרף את הכתב הצבאי של האתר לתא. זאת לאחר שבאתר ניסו לצרף את הכתב לתא במשך חמש שנים, אך לשווא. בעקבות העתירה הוקמה ועדה ציבורית בראשות השופטת אילה פרוקצ'יה, שהפרוטוקולים שלה נחשפו ב"עין השביעית".
בדיקת "העין השביעית" מעלה כי אף כלי תקשורת חדש לא צורף לתא, ואילו כלי תקשורת שכבר מיוצגים בתא זוכים לייצוג של שניים, שלושה ואף ארבעה כתבים
"בתחילת ההליך המשפטי, בדובר צה"ל הכחישו כי חברי תא הכתבים הצבאיים מקבלים יחס מועדף", כתב כאן איתמר ב"ז עם פרסום המלצות הוועדה ב-2019, "ואולם, מדו"ח הוועדה, שמונתה על-ידי דובר צה"ל, עולה כי מדובר בטענה שקרית. מחברי הדו"ח מפרטים בהרחבה לגבי היחס המועדף שחברי תא הכתבים הצבאיים מקבלים מחטיבת הדוברות הצה"לית – ואף מציינים כי מדובר במדיניות ותיקה, שיטתית ומוצהרת של דובר צה"ל".
במרץ השנה דווח ב"העין השביעית" על הודעת דובר צה"ל לפיה יבחן קבלה של חברים חדשים לתא ויאפשר לכלי תקשורת המעוניינים בכך להגיש בקשות הצטרפות, על-פי העקרונות שהתוותה ועדת פרוקצ'יה: קביעת קריטריונים ברורים ושקופים לקבלה לתא וצמצום הנציגות של כלי תקשורת לכתב אחד בלבד.
בשבוע שעבר פירסם הדובר את תוצאות ההליך ושמות ארבעת החברים החדשים בתא. בדיקת "העין השביעית" מעלה, כאמור, כי אף כלי תקשורת חדש לא צורף לתא, ואילו כלי תקשורת שכבר מיוצגים בתא זוכים לייצוג של שניים, שלושה ואף ארבעה כתבים.
"הם רוצים תא סגור"
אחד מהכתבים שבקשתם להצטרף תא סורבה הוא אריה יואלי, העורך הראשי והכתב הצבאי של אתר "סרוגים", הפונה לציבור הדתי-לאומי. "זו הפעם השנייה שדוחים את הפנייה שלי", אומר יואלי בשיחה עם "העין השביעית", "הם רוצים תא סגור. המסוקר קובע מי יסקר אותו, זה לא נורמלי".
הסיבה הרשמית שניתנה ליואלי כנימוק לדחיית בקשתו היא כי הוא אינו עוסק באופן מלא בסיקור צבאי וכי "סרוגים" אינו אתר חדשות. יואלי קובל על כך: "איך אסקר את הצבא באופן מלא אם אני לא בתא הכתבים הצבאיים ואני לא מקבל תדרוכים וידיעות מדובר צה"ל?".
גם פנייתו של שי לוי, הכתב הצבאי של mako, האתר מבית קשת 12, סורבה. גם כאן, הנימוק היה כי mako אינו אתר חדשות. "מי אתה כגוף צבאי במדינה דמוקרטית שתקבע מה זה מערכת חדשותית?" טוען לוי. לדבריו, "הסיבה שאנחנו לא בתא כתבים צבאיים היא אחת בלבד - אני לא עובר דרך המסננת של דובר צה"ל בגלל הביקורת שאני משמיע. הם לא אוהבים ביקורת, הם רוצים אנשים צייתנים".
עיתונאים בתדרוך דובר צה"ל, 5.11.23 (צילום: אלעד מן)
לוי טוען כי בשיחות לא רשמיות עם גורמים צבאיים הובהר לו כי הסיבה לכך שאינו מתקבל לתא הכתבים היא "בגלל שאני מראיין קצינים שלא דרך דובר צה"ל ומוציא מסמכים וכותב הרבה ביקורת, בסוף זאת הסיבה. אופן העבודה שלי לא נראה להם".
טענה דומה עולה גם מפי הכתב הצבאי של רדיו דרום, אודי דוד בן-דוד. "אנחנו לא מיישרים קו עם דובר צה"ל, כן שואלים את השאלות שצריך לשאול. למשל המנהרות, ששאלנו לגביהן כבר לפני 15 שנים ואמרו לנו שאין שום דבר ושהתושבים אצלנו מדמיינים. או עמדות תצפית חדשות של החמאס שאני ראיתי בעיניים שלי ובדובר צה"ל אמרו לי שאני מדמיין. אלו שאלות שכתבים צבאיים אחרים לא שאלו אותן, ואם שאלו, לא פרסמו. אנחנו כן פרסמנו. וזה לא התאים לדובר צה"ל. לא מתאים להם השאלות שלנו".
השנה לא הגישו ברדיו דרום בקשה להצטרף לתא הכתבים הצבאיים. "אחרי שנים של דחיות הבנו שאין עם מי לדבר", אומר אמנון סופר, ראש מחלקת האקטואליה בתחנה. לדבריו, "הסיבה הרשמית שלהם היא שאנחנו רדיו אזורי ולא ארצי, אבל זו בדיחה כי אנחנו מסקרים את האזור הכי רגיש ביטחונית בארץ".
בן-דוד מוסיף כי "הרבה חטופים שיצאו מעזה אמרו שהם שמעו אותנו, אנחנו היחידים עם קליטה שם". לדבריו, "מיותר גם לציין את תרומת רדיו דרום לאורך המלחמה, מסביב לשעון".
"הם לא באמת מעוניינים להגדיל את תא הכתבים", ממשיך וטוען יואלי, "את אבי אשכנזי מ'מעריב' הכניסו על התקן הקיים של טל לב-רם, שעבר לפקד על גלי צה"ל, את ישי אלמקייס על התקן של 'מקור ראשון' במקום נועם אמיר שעזב לערוץ 14, ונועם אמיר נשאר בתא כי יש לו כבר תקן ועכשיו לערוץ 14 יש שני כתבים צבאיים. הם לא יכולים לומר שהם מכניסים רק כתבים צבאיים, הם שומרים תקן למי שכבר עבדו איתם ולא נותנים לאף אחד אחר. הכל יושב על אותם תקנים שנשארו".
"הם לא יכולים לומר שהם מכניסים רק כתבים צבאיים, הם שומרים תקן למי שכבר עבדו איתם ולא נותנים לאף אחד אחר. הכל יושב על אותם תקנים שנשארו"
ואכן, ארבעת הכתבים החדשים שצורפו לתא, מייצגים כולם כלי תקשורת שכבר חברים בתא: אשכנזי ב"מעריב", אלמקייס ב"מקור ראשון", יונה ג'רמי בוב ב"ג'רוזלם פוסט" ועמנואל פביאן ב"טיימס אוף יזראל". שינוי נוסף בתא הוא צירופו של אמיר בר-שלום על התקן של גלי-צה"ל, לאחר שעבר לתחנה מכאן 11.
בדובר צה"ל מצביעים על צירופו של פביאן כעדות לכך שהסבב הנוכחי הוא בגדר עדכון וחידוש של הרכב התא, אולם דווקא הסיפור של "טיימס אוף יזראל" ממחיש את היותו של התא מועדון סגור שדובר צה"ל ממאן לפתוח. כאמור, עתירה לבג"ץ של ה"טיימס" היא זו שהביאה לדיון הציבורי בנוגע לתא, ולצירופו של כתב האתר יהודה גרוס ב-2020. אולם מאז שפביאן החליף את גרוס ב-2022, סירב הדובר לצרפו לתא. רק כעת, כעבור שנתיים, חזר בו הדובר מהסירוב התמוה.
שאר החברים בתא הם ניר דבורי ואורי אייזק מחדשות 12; אור הלר ואלון בן דוד מחדשות 13, רועי שרון, כרמלה מנשה, איתי בלומנטל ואייל עלימא מכאן 11; הלל ביטון רוזן ונועם אמיר מערוץ 14; יניב קובוביץ' ועמוס הראל מ"הארץ"; ישראל קצובר מ"המודיע"; יוסי יהושע מ"ידיעות אחרונות"; לילך שובל ויואב לימור מ"ישראל היום"; דורון קדוש ואמיר בר שלום מגלי-צה"ל; אמיר בוחבוט מ"וואלה"; קובי פינקלר מערוץ 7 ויואב זיתון ורון בן ישי מ-ynet.
"הם רק הוסיפו כתבים למערכות שכבר קיימות אצלם, לא הכניסו מערכות תקשורת חדשות", אומר לוי, "דובר צה"ל הוא כמו משרד יחסי ציבור, וכמו כל משרד יחסי ציבור הוא לא אוהב שמבקרים את הלקוח שלו. אז יש לו כתבים שאיתם הוא יותר אוהב לעבוד וכתבים שאיתם הוא פחות אוהב לעבוד ובסוף זה הסיפור".
"הם עושים עוול"
בשיחה עם "העין השביעית" אומרת נציגת דובר צה"ל כי לכל כלי התקשורת והכתבים שבקשתם להצטרף לתא נדחתה ניתנו נימוקים עניינים, וכי על ההחלטה ניתן לערער בפני ערכאה שהוסמכה לשם כך. מי שיערער, היא מוסיפה, בקשתו תיבחן שוב ויתכן שיצורף לתא למרות הדחייה הראשונית.
לוי רואה את הדברים אחרת: "הערעור זה בדיחה, עבודה בעיניים, בזבוז זמן ובזבוז אנרגיה. בערעור הקודם שהגשנו העורך שלי מצא את עצמו טוען מול שני אנשים, אחד מהם בכלל לא עיתונאי שהוא היה צריך להסביר לו מה זה אינטרנט, והשני עיתונאי לשעבר שכבר שנים לא בתחום. זה לא רציני, בסוף מי שמחליט מי יכנס לתא זה דובר צה"ל".
"אני חושב שהם עושים עוול", מוסיף לוי. העוול שהוא מכוון אליו בא לידי ביטוי, בין היתר, ביכולת המוגבלת של כתבים שאינם חברים בתא לדווח לציבור ידיעות אמינות ובזמן אמת.
"כדי להיכנס באופן רשמי לבסיס צבאי או עכשיו לתוך עזה עם הכוחות ולראות את הדברים בעיניים שלך, אתה צריך את דובר צה"ל", מסביר לוי, שלדבריו התלווה לכוחות ברצועה 3 פעמים מול מספר משולש של ביקורים של חברים בתא.
דני קושמרו מדווח מרצועת עזה, חדשות 12, 11.10.23 (צילום מסך)
בנוסף, הוא אומר, "כשיש תדרוכים לתא הכתבים הצבאיים אתה רוצה להיות שם כדי לשאול את השאלות שלך ולא להתבסס על סיכום שמעבירים לך. בנוסף, הרבה פעמים דובר צה"ל מעביר את המידע קודם כל לתא הכתבים ואני מקבל את זה כשיוצאים כבר הפושים. לעלות אחרי כולם בעולם התקשורתי של היום זו בדיחה".
בן-דוד משתף מקרה הממחיש לדבריו את היחס לו זוכים הכתבים שאינם חברים בתא: "היה חשש של חדירה באשקלון, תושבים בהיסטריה, רואים כוחות צה"ל טסים לחוף אשקלון. אני בשידור, מקבל מלא הודעות מתושבים, מדבר עם דובר צה"ל ומבקש תגובה. עונים לי - 'לא יודעים, נבדוק'. כל דקה פה קריטית, התושבים בהיסטריה, יש פה אירוע. כעבור 20 דקות אני מתחיל לקבל פושים מחדשות 13 וחדשות 12 שמדווחים על זה. אנחנו בשידור, איפה אנחנו בסיפור הזה? אני שוב פונה לדובר צה"ל ושוב מקבל אותה התשובה: 'אנחנו נבדוק'".
גם יואלי מתאר את ההשפעה של ההדרה מתא הכתבים כמשמעותית: "ניקח לדוגמא את הפלישה לרפיח. בשבע-שמונה בבוקר דובר צה"ל עושה תדרוך לכל הכתבים הצבאיים והם מיד מפרסמים את הידיעות שלהם. רק בשעה 10:30-11:00 מגיעה ההודעה של דובר צה"ל על הפלישה לרפיח. אם אני עיתון מודפס, בסדר, זה לא נורא. אבל אם אני אתר חדשות כל שנייה קובעת, למה שיקראו אותי אחרי שזה כבר התפרסם במקומות אחרים? יש פה יתרון מובהק למי שהצבא מתדרך".
לוי, יואלי ובן-דוד, מצביעים כולם על כך שבעוד לכלי התקשורת שלהם אין כלל נציגות בתא הכתבים הצבאיים, לכלי תקשורת אחרים יש שניים, שלושה ואפילו ארבעה נציגים, זאת בניגוד להמלצות פורקצ'יה להגביל כל כלי תקשורת לנציג אחד בלבד על מנת לאפשר את הרחבתו.
"הסיבה לדחייה שלי היא כי אני ביקורתי ואני לא עובר דרכם", מסכם לוי את טענותיו, "אין לי שום כוונה לשנות את זה גם במחיר של סירוב מתא הכתבים הצבאיים, אבל בסוף המטרה שלי היא לפרסם לקוראים את המידע הכי נכון, הכי מהיר והכי אמין. אני רוצה לפעול לשם כך בצינורות המקובלים ואני פשוט לא יכול לעשות את זה".
תגובת דובר צה"ל
להלן התגובה המלאה של דובר צה"ל כפי שנמסרה על-ידו: "הטענות על כך שדובר צה"ל לא אישר צירוף כתבים לתא ממניעים שאינם עניינים משוללות כל יסוד.
"ההחלטות התקבלו בסופו של תהליך מקצועי וענייני, על בסיס אמות המידה שהותוו בוועדה בראשות השופטת (בדימ') אילה פרוקצ'יה, לבחינת ממשק העבודה בין דובר צה"ל לבין הכתבים המסקרים ענייני צבא.
"אמות המידה שנקבעו להצטרפות לתא מורכבות מתנאים מוסדיים הקשורים לאמצעי התקשורת, ותנאים אישיים הקשורים לכתב שהצטרפותו מתבקשת. התנאים הובאו לידיעת כלי התקשורת לצד קול קורא להגשת בקשות הצטרפות, והעמידה בהם נבחנה באופן אובייקטיבי ומקצועי ביחס לכל בקשה.
"בתום בחינה יסודית ומעמיקה, ובשים לב להיקפו של תא הכתבים המסקרים ענייני צבא, שולבו ארבעה כתבים צבאיים חדשים. ביחס לכל בקשה שלא התקבלה, נשלח מכתב רשמי המפרט את הנימוקים לכך.
"בהתאם להמלצות הוועדה בראשות השופטת (בדימ') פרוקצ'יה, הוקמה גם ועדת השגה בלתי תלויה בראשות שופט בדימוס, המוסמכת לדון בהשגות כתבים צבאיים ואמצעי תקשורת על החלטות דובר צה"ל הקשורות בחברות בקבוצת הכתבים הצבאיים. כלי תקשורת או כתבים המעוניינים להשיג על החלטת דובר צה"ל בעניינם, יוכלו להגיש השגתם לוועדת ההשגה".