ערוץ "אל-ג'זירה" הגיש היום (12.5) לבית-המשפט השלמת טיעון לקראת הכרעה בגורל הצווים שמגבילים את שידוריו בישראל.
בלב השלמת הטיעון, שהוגש באמצעות עורכי-הדין חוסיין אבו-חוסיין וסלים וקים, עומדת תגובתו של הערוץ לטענות שהשמיעה המדינה בחלק החסוי של הדיון שנערך בשבוע שעבר.
ביום שלישי האחרון דן השופט שי יניב בצווים שעליהם חתם שר התקשורת שלמה קרעי מתוקף חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, הידוע בכינויו "חוק 'אל-ג'זירה'". החוק מאפשר לקרעי להורות על חסימת אתר האינטרנט של הערוץ, סגירת משרדיו בישראל והחרמת ציוד המשמש אותו לשידורים מישראל.
במהלך הדיון הגיעו לאולמו של בית-המשפט ארבעה גברים שעטו מסכות כירורגיות. הארבעה, ככל הנראה נציגי השב"כ, הציגו במעמד צד אחד טיעונים לקביעת המדינה כי הערוץ הקטארי פוגע פגיעה ממשית בביטחון מדינת ישראל.
עם פתיחת הדלתות הקריאה עו"ד שירי רום, סגנית מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, פרפרזה הממצה את טיעוני נציגי ארגון הביטחון. לדבריה, "המדינה סבורה שמדובר בערוץ מוטה, שמשדר תכנים שמסיתים לאלימות, מקדם נרטיבים שקריים ויש לו השפעה משמעותית על הציבור הערבי-ישראלי, המזרח-ירושלמי, הפלשתינאי, ועל הקהילה האזורית והבינלאומית שצורכת את תכניו".
עוד הוסיפה עו"ד רום כי "בין האיומים הבטחוניים שנגזרים מהמשך שידוריו: עידוד לטרור ואלימות נגד ישראלים, בוודאי בהקשר של המלחמה שמתנהלת כיום; הוא נותן במה לדיסאינפורמציה ותעמולה, וגם מספק פלטפורמה לגורמי הטרור להשתמש בדיווחים מהשטח, ללמוד על ההיערכות הצה"לית בשטח, על נקודות התורפה שלה, כשניתן גם להצביע על זהות אינטרסים ועל קשרים בין חמאס לבין אל-ג'זירה. ודבר אחרון – מעורבות של גורמים מטעם אל-ג'זירה בתקיפות טרור".
זכותם של האנשים לדעת
כעת, כאמור, משיבים בערוץ הקטארי לטענות נגדם.
ב"אל-ג'זירה" טוענים כי הערוץ אינו מוטה. לדבריה, היא "מציגה את הנרטיב הישראלי והפלסטיני למלחמה ונותנת זמן לכל אחד משני הצדדים להציג את הטענות שלו". יצוין כי בערוץ לא מעלים בפני ביהמ"ש טענה כאילו הם מעניקים זמן זהה לכל צד.
עורכי הדין של הערוץ הגישו לבית המשפט סרטונים של נאומי ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון גלנט, דובר צה"ל דניאל הגרי ואחרים, אשר הועברו בשידור חי ב"אל-ג'זירה" באמצעות התחברות לפס השידור של לשכת העיתונות הממשלתית, וכן סרטונים שהפיץ דובר צה"ל על פעילות צה"ל בעזה במהלך המלחמה, ששודרו בסמוך לקבלתם בערוץ "אל-ג'זירה", "כפי שהם ללא עריכה או ביקורת כלשהי מטעם כתביה או פרשניה, למעט תרגום לערבית של מלל שנאמר בהם".
בערוץ מוסיפים כי ביקשו מספר פעמים לאורך המלחמה לראיין את ראש הממשלה נתניהו או נציג ישראלי בכיר אחר, אולם הבקשות כלל לא נענו. בתחילת המלחמה אירחו בערוץ את הדוברים הצבאיים דניאל הגרי ואביחי אדרעי, עד שאלה חדלו להיענות להזמנות הערוץ.
פקחי משרד התקשורת מחרימים ציוד של ערוץ "אל-ג'זירה" בחדר מלון בירושלים, 5.5.24, צילום מסך מתוך סרטון שפירסם שר התקשורת שלמה קרעי בחשבון הטוויטר שלו
בתגובה לטענה כי "אל-ג'זירה" מסיתה לאלימות נטען כי היא מקפידה על "סטנדרטים מקצועיים" וכי היא מכסה את המלחמה "באורח אובייקטיבי ומנחה את כתביה שלא לעשות שימוש בדברי הסתה ו/או אלימות".
אשר לטענה כי התוכן בערוץ משפיע על החברה הערבית בישראל והפלסטינים בשטחים נטען כי "הערוץ אינו אחראי להשפעה שהוא משאיר על הציבור בתקופת לחימה כל עוד הוא עומד בקוד האתי בדבר ניטרליות, אובייקטיביות ואי-הקריאה לאלימות".
הטענה לניטרליות ואובייקטיביות, יש לציין, אינה עולה בקנה אחד עם התעלמותו של הערוץ מכשלי חמאס ומניעת העברת ביקורת על חמאס על-ידי תושבי הרצועה המתראיינים בערוץ.
לגבי "עידוד לטרור ואלימות" ב"אל-ג'זירה" טוענים כי הסיקור שלהם "מתמקד בבני אדם וכיצד משפיעה עליהם מכונת המלחמה, ללא כל הסתה או עידוד לאלימות וללחימה". הערוץ מכחיש גם הפצת שקרים ומידע כוזב, אם כי כבר היו מקרים בעבר, גם במהלך המלחמה הנוכחית, שהודה בהפצת מידע מפוברק.
פרסום ב"ישראל היום", 7.5.24
אשר לטענה כי הערוץ נותן במה לארגוני הטרור ומספק דיווחים על נקודות תורפה של הכוחות הישראליים, ב"אל-ג'זירה" טוענים כי "העבודה העיתונאית שמבצעת אל-ג'זירה באמצעות העברת תמונות הקרב והמשא ומתן מעניינת את שרי הממשלה עצמם, ובמיוחד את שר המשפטים, יריב לוין, שאמר כי הוא עוקב אחר אל-ג'זירה כדי ללמוד על ההתפתחויות מכיוון שהממשלה לא מודיעה לו דבר. זוהי העדות הטובה ביותר לכך שדיווחי השטח והמידע שמספקת 'אל-ג'זירה' נמצאים במסגרת העבודה העיתונאית וזכותם של האנשים לדעת, בהתאם לקבוע באמנות בינלאומיות".
בדיון שנערך בבית-המשפט טענה עו"ד רום כי לערוץ "אל-ג'זירה" יש מערכת יחסים עם חמאס ש"אינה מתמצה בקשרי עיתונות, ראיונות ומסירת מידע, אלא נושאת גם מאפיינים נוספים שחורגים ממערכת היחסים המקובלת בין ערוץ תקשורת לבין מושאי הסיקור שלו". בערוץ טוענים מנגד כי האשמות כאלה "הן לשון הרע גרידא" ומוסיפים כי הם מציגים את המידע שהם מקבלים "במסגרת סיקור מקצועי" שמתבצע כחלק מ"החובה לפרסם מידע מדויק ולא מטעה".
בערוץ מכחישים מכל וכל מעורבות של כתבים בפיגועים, טענות שעלו גם באופן רשמי עוד קודם להגבלת שידוריו בישראל ("שקר גס והוצאת לשון הרע") וטוענים כי גם ההאשמה כאילו הערוץ מסייע בדיווחיו לאויב במידע על פריסת הכוחות הישראלים היא "שקרית לחלוטין". לטענתם, "מה ש'אל-ג'זירה' דיווחה ושידרה אינו מהווה כדי 10% ממה שמדווחת התקשורת הישראלית בהקשר זה".
משולש האימה האדום
בשבוע שעבר, במסגרת החלק הגלוי של ההליך, הציגה המדינה כמה סרטונים שנועדו לגבות את טענותיה בדבר מסוכנות שידורי "אל-ג'זירה". במענה לבקשת השופט יניב הגישה הפרקליטות היום תרגום חלקי של כמה מהסרטונים. בין היתר העבירה המדינה תרגום לכתבה שהופיעה באתר הערוץ תחת הכותרת "צפה... אל-קסאם משדרת פעולות חדשות, ואחד ממפקדיה שולח מסר לכיבוש" (כאן ולהלן, כל התרגומים מאת יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה).
בסרטון הראשון שבכתבה אומר נציג גדודי עז א-דין אל-קסאם בין היתר כי "האויב שפל, לא יכול עלינו כגברים בשדות [...] הורג את ילדינו, בבתיהם, נשינו, התינוקות שלנו ושל תינוקות האזרחים [...] 'עושה על האש מבשרם'". בהמשך נראים קטעי לחימה שבהם נפגעים כוחות צה"ל על רקע האמירות "משלוח לגיהינום", "שנתניהו יהפוך לפחם", "תודה לאל" וכן "בעזרת השם שייהרס הצבא הזה" ו"אל-קסאם הוא רעיון שלא ייגמר, כן יהיה רצון".
את עיקר תשומת לבו של השופט תפס במהלך הדיון סרטון תחת הכותרת "טנק מרכבה ישראלי... איך פועל וכיצד ניתן להשמידו?", שבו תיאר מגיש "אל-ג'זירה" את מבנה טנק המרכבה, עם דגש על נקודות החולשה בטנק שפגיעה בהן תאפשר להרוג את החיילים שבתוכו.
הפרקליטות הפנתה את השופט למקטעים בסרטון שבהם נאמר בין היתר כך: "כמו כל טנק בעולם, יש לו נקודות תורפה שכלים פשוטים יכולים לגרום לו נזק או להשמידו. אבל כיצד ניתן לעשות זאת? בואו נתבונן תחילה באופן המיגון שלו".
המגיש מחלק את מערכת ההגנה של הטנק ל"חלק הגנתי פעיל" ו"חלק הגנתי לא פעיל" ומסביר על כל אחד מהם, ואז פונה להסבר על טילי RPG ואומר: "הראש הראשון הקדמי, תפקידו חשיפת ההגנה וחציית השכבה הראשונה של הטנק, בזמן שהראש השני חודר לשכבה השנייה הבסיסית ומממש את הפגיעה". המגיש אף מבהיר כי יש לשגר את ה-RPG ממרחק קטן כדי שלא יתאפשר זמן תגובה למערכת ההגנה של הטנק.
"אם טילי יאסין 105 [RPG] יתמקדו באזורי התורפה של טנק המרכבה אז ביכולתם להשמידו", אומר המגיש ובסוף הסרטון מוצגים על גבי הטנק, באמצעות משולשים אדומים, נקודות התורפה. אחד המשולשים מכונה "משולש האימה האדום".
בקשר לסרטון זה טוענים ב"אל-ג'זירה" כי הרשת "הכינה תחקירים עיתונאיים על נשקים ששני הצדדים עושים בהם שימוש במהלך הלחימה" תוך שהיא שואבת את המידע עליהם "ממקורות גלויים ותוך היעזרות במומחים והציגה את נקודות הכוח והחולשה של כלים אלה על מנת לאפשר לצופה לקבל מידע, לפרש את התמונות שהוא רואה, ולקרב אליו את האירוע כדי להבין את פרטיו".
לדברי הערוץ, "חמאס לא נזקק למידע של אל-ג'זירה בעניין זה". עוד נטען כי התחקיר של הערוץ "הוא ניתוח צבאי ולא היה בשום אופן חשיפה של סודות הצבא הישראלי".
עיתונאים או טרוריסטים
לצד המענה לטענות המדינה שהועלו בדלתיים סגורות מציינים ב"אל-ג'זירה" כי עובדיה בעזה שילמו מחיר אישי כבד במהלך המלחמה.
אשתו, בנו, בתו ונכדו של העיתונאי ואיל אל-דחדוח נהרגו, כך גם 19 מבני משפחתו של העיתונאי מוחמד אבו אל-ג'מסאן, 22 מבני משפחתו של העיתונאי מונעם אלשראיף, אביו של העיתונאי של אנס אל-שריף, וכן צלם אל-ג'זירה סאמר אבו-דקה והעיתונאי חמזה אל-דחדוח.
בצה"ל טענו כי אל-דחדוח היה פעיל בתחום ההנדסה האלקטרונית בארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי ובעבר שימש כמפקד מחלקה בגדוד זייתון של הארגון, וכי חוסל משום שהטיס רחפן שסיכן את כוחות צה"ל באיזור.
בני משפחתו הכחישו כל מעורבות שלו בטרור וב"וושינגטון פוסט" הטילו ספק בקביעת צה"ל, אחרי שהשיגו את הסרטון שצילם הרחפן שהפעיל אל-דחדוח טרם התקיפה. לפי העיתון, בסרטון לא נראים כוחות צבאיים. בצה"ל לא חזרו בהם מהטענות כלפי אל-דחדוח.
לפי אל-ג'זירה, העיתונאי איסמעיל אבו עמר, שעבד כפרילנסר עבור הערוץ ככתב הרשת ברפיח, הפך ליעד של צה"ל ורגלו נקטעה מפגיעה ישראלית. הוא הועבר דרך מעבר רפיח לקבלת טיפול רפואי בחו"ל. "סביר להניח שאם אכן היה מעורב בפעילות טרור לא היו מתירים לו לצאת לחו"ל ולמצער היה מעוכב לחקירה", טוענים בערוץ.
יצוין כי לאחר העברתו של אבו-עמר לטיפול בחו"ל גורמי ביטחון בישראל אכן הביעו מחאה בפני עמיתיהם המצרים בטענה כי אבו-עמר שימש סגן מפקד פלוגה בחמאס.
14866-05-24