כינוי אדם אחר בשם "מחבל", "בוגד" ו"גיס חמישי" אינו נתפס בהכרח כקביעה עובדתית כי אותו אדם חבר בארגון טרור, ויכול להיחשב כהבעת דעה כללית, קובע בית משפט השלום בחיפה. מכאן כי מי שנתבע תביעת לשון הרע משום שכינה אדם אחר בכינוי "מחבל", אינו צריך להוכיח כי מדובר בעובדה אמיתית. לצד זאת, שימוש חוזר ונשנה בביטויים כאלה יכול לשלול את הגנת תום הלב השמורה להבעת דעה.
גרי קורן, חבר מועצת עיריית חיפה מטעם ישראל-ביתנו, יפצה לכן את רג'א זעאתרה, חבר מועצת עיריית חיפה מטעם חד"ש בגין פרסום לשון הרע, אחרי שהשמיץ אותו במשך תקופה ארוכה. כך פסקה לאחרונה השופטת הבכירה כאמלה ג'דעון מבית-משפט השלום בחיפה.
קורן, שהשמיץ את זעאתרה על פני כשנתיים במספר הזדמנויות, בפניו וברשתות החברתיות, כי הוא מחבל, תומך טרור וכיוצא בזה, טען להגנתו כי מדובר בהבעת דעה, המוגנת בחוק לשון הרע בסעיף "תום הלב". השופטת קיבלה עמדה זו, ואף הוסיפה כי הגנת תום הלב על הבעת דעה מתחזקת כשמדובר בהבעת דעה בעניינים ציבוריים.
עם זאת, היא פוסקת, לא מדובר בהגנה מוחלטת. "בכדי לזכות בהגנת החוק יש להוכיח כי הבעת הדעה נעשתה בתום לב וכי היא עומדת במבחן המידתיות והסבירות". קורן, היא פוסקת, כשל במבחן זה.
רדיפה אובססיבית
תחילת סיפור התביעה לפני כארבע שנים, אז הגישו חבר המועצה זעאתרה וסיעת חד"ש בחיפה תביעה בסך 350 אלף שקלים נגד חבר המועצה קורן, בגין עשרה פרסומים נפרדים שבהן כינה את זעאתרה ואת חד"ש, בין היתר, "חבר בארגוני מחבלים", "תומך המחבלים ופח האשפה המהלך", "נציגי החיזבאללה", "גיס חמישי" ו"הבוגד".
בחלק מהביטויים הללו השתמש קורן במהלך ישיבת מועצת העיר, ובאחרים בחשבון הפייסבוק שלו ובראיון ברדיו חיפה. זעאתרה מציין בכתב התביעה כי הוא אינו איש חיזבאללה וכי הוא מתנגד לטרור ולכל פגיעה בחפים מפשע. לפי כתב התביעה, שהוגש באמצעות עו"ד אמיר פאח'ורי, זעאתרה "מצא עצמו כמה וכמה פעמים מותקף ומאוים בעקבות פרסומיו השקריים" של קורן.
רג'א זעאתרה, חבר מועצת עיריית חיפה מטעם חד"ש, בישיבת המועצה מה-27.7.2020 (צילום מסך)
התובעים, מסכמת השופטת בפסק-דינה, "לא חלקו על זכותו של הנתבע להתנגד למשנתם האידאולוגית והפוליטית אך טענו כי זכות זו אינה כוללת את הזכות להסית נגדם ולשסות את הציבור בהם".
קורן טען מנגד, באמצעות עורכי-הדין איתן הברמן ודרור בן-אבי, כי התביעה שהוגשה נגדו היא תביעת השתקה. בין היתר טען קורן כי זעאתרה וחד"ש "מביעים תמיכה בארגוני טרור כגון חמאס וחיזבאללה" וכי זעאתרה עצמו ייסד תנועת חרם כלפי מדינת ישראל בשם "מטה החרם 48", מה שיכול להצדיק את הכינויים שהטיח בו.
בין היתר הפנה קורן לראיון של זעאתרה שבו צוטט כאומר "חיזבאללה אינו ארגון טרור, אלא תנועת התנגדות שהצליחה לגרש את הכובש הישראלי מלבנון", וכן לטור מאת זעאתרה שבו הסביר מדוע בעיניו "חמאס וחיזבאללה אינם ארגוני טרור".
עוד טען קורן כי ממילא מדובר בהבעת דעה, וכי שומעיו מבינים שאין כוונתו שזעאתרה עצמו הוא מחבל, וכי "כשמדובר בנבחרי ציבור יש לתת לחופש הביטוי משקל יתר".
השופטת ג'דעון קבעה כי ביטויים כגון "תומך טרור", "מהלל טרור", "חבר בארגון מחבלים", "גיס חמישי" ו"בוגד" אכן עולים לכדי לשון הרע. עם זאת, השופטת קיבלה את עמדת קורן כי מדובר בהבעת דעה. "קשה להלום כי האדם הסביר, בשמעו את האמירות בהם כונו התובעים כנציגי חיזבאללה או כחברים בארגון מחבלים יסבור כי המדובר בהצגת עובדות", כתבה בפסק-הדין.
עם זאת, השופטת קבעה כי קורן לא פרסם את פרסומיו בתום לב, ועל כן הוא אינו זכאי להגנה הנכללת בחוק איסור לשון הרע. "לא יכולה להיות מחלוקת כי הביטויים הנ"ל אינם בגדר 'גידוף גרידא', אלא ביטויים אשר הכתימו את התובעים והציגו אותם באור שלילי ומאוס, ושמו אותם מטרה לרדיפה והתנכלות", כתבה השופטת ג'דעון. "ביטויים אלה אינם משרתים תכלית ראויה, ואינם עומדים במבחן הסבירות והמידתיות, ולא 'לטובתם' הוענקה ההגנה על חופש הביטוי בזירה הציבורית".
עוד ציינה השופטת בפסק-הדין כי קורן הפיץ את הפרסומים על פני תקופה, לעתים ללא התגרות, באופן שמלמד על "רדיפה אובססיבית" מצידו כלפי זעאתרה וחד"ש. "הנתבע אימץ לעצמו חופש ביטוי חסר גבולות ורסן באמתלה שמדובר בהבעת דעה בזירה ציבורית שידו של חופש הביטוי בה היא העליונה, ולא היא", כתבה.
מלבד שני פרסומים שלדברי השופטת נאמרו "בעידנא דריתחא", חייבה השופטת את קורן בפיצוי בסך 10,000 שקלים בגין כל פרסום מכפיש ובסך הכל 70 אלף שקלים. על כך הוסיפה 10,000 שקלים בגין שכר טרחת עו"ד.
בתגובה לידיעות אחרות על פסק-הדין נמסר כי בכוונת קורן לערער.
58464-09-20
* * *