בית-המשפט המחוזי קבע כי ערוצי הספורט הפרו את כללי המועצה לשידורי כבלים ולוויין כששידרו במהלך שידורים חיים של משחקי ספורט יותר פרסומות וחסויות מהמותר, ובכך פגעו בחוויית הצפייה במשחקים. בשל כך התקבלה הבקשה לאשר הגשת תביעה ייצוגית נגד חברת הכבלים Hot וחברת הלווין yes, המשדרות את הערוצים השונים של ערוץ הספורט ושל צ'רלטון.
חוק התקשורת וכללי המועצה לשידורי כבלים ולוויין קובעים כי אסור ל-Hot ו-yes לכלול פרסומות בשידוריהם למעט במקרים חריגים. אחד החריגים מאפשר להציג פרסומת במהלך הצגת פרס, כולל ב"שידור תחרות ספורט", אולם הכללים מציינים כי מדובר רק בתחרות ספורט "המתקיימת בישראל, ובלבד שלא יוצגו יותר משני פרסים במהלך שידור אותה תחרות ושהצגת הפרסים תיעשה באופן שיצמצם ככל האפשר את הפגיעה בצופה ואת ההפרעה לצפייה בשידור".
מגבלות נוספות על הצגת הפרס קובעות כי ניתן להציג את הפרסומת בעניין הפרס כל עוד יש "הצדקה עניינית" להצגת הפרס, ועוד נקבע כי "לא ייאמרו דברי שבח וכל תיאור איכותי" לגבי המוצר שניתן כפרס, כי משך אזכור הפרס ומעניקיו לא יעלה על 6 שניות וכי הפרס ומעניקיו יוזכרו בתוכנית "לא יותר משלוש פעמים".
לפי הבקשה לאישור תביעה ייצוגית, שהגישו דני ברליצהיימר ומיקי חובה באמצעות עו"ד אסף שילה, ערוצי הספורט מפרים באופן בוטה את החוק.
לטענת העותרים, משך אזכורי הפרס על המסך בזמן שידורי משחקים עולה פי כמה על 6 שניות ולמעשה מגיע בדרך כלל ל-30 שניות; אזכור הפרסים נעשה יותר מאשר שלוש פעמים ולעתים מגיע לשמונה פעמים במשדר; במשדרים רבים מוצגים יותר משני פרסים; הצגת הפרס כוללת דברי שבח למוצר; והפרס מוענק בלא כל הצדקה עניינית, כמו במקרים של בחירת "שחקן החודש" באמצע החודש או בהזמנה לבחור שחקן מצטיין דקות ספורות אחרי תחילת המשחק. עוד נטען כי הצגת הפרסים מתקיימת גם בשידורי תחרויות ספורט שאינן מתקיימות בישראל.
פרסומת בשידורי ערוץ הספורט (צילום מסך)
חריג נוסף בכללים לשידור פרסומות בכבלים ובלוויין מאפשר לשדר הודעות חסות, אך גם כאן כללי הרגולטור מגבילים את הערוצים. הכללים אוסרים על תיאור איכותי של המוצר וקובעים מגבלה חריפה על אופן ההצגה הגרפי של המוצר ונותן השירות. הודעות החסות מוגבלות ל-30 שניות בכל שעת שידור וביחס לשידור ספורט מובהר כי ניתן לשדר חסויות "בהפסקות טבעיות של מהלך המשחק לפי חוקי התחרות, ובלבד שתכיפות שידורן של הודעות חסות במהלך תחרויות כאמור, לא תעלה על אחת לשלושים דקות".
מגישי התביעה טענו עוד כי בערוצי הספורט בישראל יש יותר מהודעה אחת כל 30 דקות ולמעשה יש כשמונה הודעות או יותר בשעה וחצי; מקבץ הודעות אורך כ-30 שניות ובמצטבר משודרים כ-180 שניות של הודעות חסות בשעה; ההודעות כוללות תיאור איכותי של המוצרים והן חורגות אל מעבר להפסקות הטבעיות במשחק.
ערוצי הספורט: פעלנו כחוק
בתשובה לבקשה לאישור התביעה הייצוגית טענו ערוץ הספורט וצ'רלטון כי הערוצים פועלים בהתאם להוראות הדין וכי הטענות של התובעים מתבססות על פרשנות שגויה של הכללים.
לפי הערוצים, הכללים מתירים להציג כל נותן פרס במשך 6 שניות ולכן אם ישנו מקבץ של נותני פרסים שמגיע יחד ל-30 שניות אין בכך כל הפרה של הכללים. עוד נטען בין היתר כי את המגבלה על כמות נותני הפרס שניתן להציג בשעה צריך לחשב לפי משכו הכולל של משדר ספורט, לרבות האולפן המופיע בתחילתו, במהלכו ובסופו. חישוב כזה מעלה כי המשדר אורך קרוב לשלוש שעות ועל כן ניתן להציג בו את כמות הפרסומות המשודרת בפועל.
שי רקנאטי, בעלי ערוץ הספורט (משמאל) ואלי עזור, הבעלים של ערוצי צ'רלטון (צילומים: יוסי זליגר ומרים אלסטר)
לחלופין נטען כי הכללים נוסחו בשנת 1987 ואינם מותאמים "לעולמות שידורי הספורט של ימינו". אם ביהמ"ש יקבל את עמדת התובעים, הזהירו הערוצים, ייפגעו דווקא אוהדי הספורט בישראל שכן הערוצים ייאלצו להעלות את התעריף עבור המשדרים שהם מפיקים, עליית מחירים שתגולגל בהמשך לצרכנים.
טענה נפרדת של הערוצים, שמיוצגים בידי עורכות-הדין אורית מלכא ונופר כהן-עקל, היא כי ממילא לא נגרם כל נזק לצופים. לטענתם, "יתכנו פעמים חריגות במסגרתן גולש חלקו האחרון של התשדיר למהלך המשחק", אולם "רובם המוחלט של התשדירים" משודר בהפסקות הטבעיות של המשחק ואינו פוגע בהנאת הצופים.
"מתחייבת המסקנה כי הן מפירות את הכללים"
השופט רמי חיימוביץ מבית-משפט המחוזי מרכז-לוד דחה את טענות חברות התקשורת וקיבל כאמור את הבקשה לאשר את התביעה כייצוגית.
"אין מחלוקת", כתב השופט, כי בערוצי הספורט "שידרו פרסים בהיקף גדול יותר" אף מאשר בפרשנות מתירנית שניתן לתת לכללי המועצה לשידורי כבלים ולוויין. לכן, "מתחייבת המסקנה כי הן מפירות את הכללים, דבר שעשוי להקים עילת תביעה לכאורה לציבור הצופים שנגרמת להם אי-נוחות משידור הפרסים במהלך תחרות הספורט".
בהמשך פסק השופט חיימוביץ כי "הוכחו, במידה הנדרשת, התנאים לקיומה של עוולת החובה החקוקה" לפי פקודת הנזיקין, כלומר הוכח במידה הנדרשת כי בערוצי הספורט לא קיימו את החובה המוטלת עליהם ובכך גרמו נזק לצופים.
"שוכנעתי כי בשלב זה המבקשים עמדו בנטל הנדרש להוכיח נזק לכאורה לצופים, ולעניין זה די בהצהרות המבקשים עצמם כי שידור הפרסים במהלך משחק הספורט מפריע להם, פוגם בהנאת הצפייה וכך גורם להם נזק", כתב השופט חיימוביץ בהקשר זה.
ניר שוויקי, יו"ר מועצת הכבלים והלוויין (צילום: משרד התקשורת)
"העובדה שהפרסים משודרים במהלך הפסקות טבעיות, כמו פסקי זמן בכדורסל או עצירת משחק בשל שחקן פצוע, אינה שוללת נזק, אלא נוגעת לשיעור הנזק והשפעתו על הצופה, ובכל מקרה יש לברר סוגיה זו והיקף הפגיעה בצופים (אם בכלל). ממילא קיימות ראיות כי היקף הפרסים ששודרו בזמן האולפן גדול ממה שמותר בדין, דבר שעשוי להפריע לצפייה, ואין גם הסכמה על הגדרת ה'הפסקות הטבעיות', והדבר מחייב בירור, שכן המבקשים טוענים, למשל, כי לעתים יש עניין לשמוע מה מתרחש במהלך פסק הזמן".
לצד זאת, דחה השופט את הבקשה לאשר את התביעה הייצוגית גם בעילת עשיית עושר ולא במשפט.
השופט חיימוביץ מציין כבר בפתח החלטתו כי "במחלוקת זו היה מקום לשמוע את עמדת המאסדר שהתקין את הכללים, אוכף אותם, ומודע גם ליתרונות ולחסרונות בכל אחת מהאפשרויות הפרשניות, לרבות למשל המשמעות מבחינת מאפייני השידורים והיחס שבין שידורי אולפן ושידור המשחק, העלויות לציבור, סיבת האבחנה בין אירוע ספורט בישראל ואירוע ספורט בחו"ל, ויתר השיקולים הרלוונטיים ליישום הדין ואכיפתו". ואולם המועצה לשידורי כבלים ולוויין הודיעה כי אין בכוונתה להביע עמדה בהליך הנוכחי.
מלבד קבלת הבקשה לאישור התביעה כייצוגית והוראה למשיבות להגיש כתב הגנה, חייב השופט את Hot ו-yes לשלם לתובע הייצוגי הוצאות בסך 20 אלף שקלים.
47235-12-20