מבצע "עופרת יצוקה" הסתיים זה מכבר, המלחמה על התמונות זה עתה החלה. במוקד: תביעת פיצויים ללא תקדים בגובה של 3.5 מיליון דולר, שהגישה רשת אל-ג'זירה הקטארית נגד סוכנות הצילומים והחדשות רמאטאן שבעזה. התביעה הוגשה השבוע לבית-הדין בקהיר, ועיקרה הטענה שאנשי רמאטאן לא מילאו את התחייבויותיהם המקצועיות כלפי אל-ג'זירה במהלך ימי המלחמה.
סוכנות רמאטאן, בראשותו של קאסם עלי כפארנה, משמשת בשנים האחרונות המקור העיקרי לצילומי טלוויזיה מן הרצועה וספקית משרדים ושירותים לרוב הרשתות הזרות. גם הערוצים הישראליים נעזרים בתוצרתה מדי יום. מאז ייסודה ב-1998 הפכה רמאטאן למוסד העיתונות המרכזי בעזה, ואולפניה הפכו למגרש הביתי של מנהיגי חמאס.
החיבה הזו של חמאס עלתה לכפארנה ועובדיו במטח של הטרדות והצקות שכוונו אל סניפי רמאטאן בגדה המערבית מצד מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית. שביתת מחאה שאירגנו לא הועילה, ובגדה נשארה רמאטאן חלשה למדי, אבל סניפים שלה הוקמו גם בכוויית, תימן, סודן ומצרים.
במהלך במלחמה בעזה הפיקו 30 אנשי הצוותים הטכניים של הסוכנות רצף של שידורים חיים, שהיו מקור הווידיאו העיקרי לכל הרשתות בעולם. הם שידרו באמצעות שלושה לוויינים במקביל, ואלו התמונות שראו הצופים ב-CNN או ב-BBC, וכמובן בישראל. ואולם, ההצלחה הזו העלתה את חמתם של מנהלי אל-ג'זירה, שעד ל"עופרת יצוקה" הפעילו את אנשיהם בעזה בעזרת רמאטאן ומתוך משרדיה.
סמליל רמאטאן (מימין) וסמליל אל-ג'זירה (צילום רקע: פלאש90)
הטענות של אל-ג'זירה מסתכמות, על-פי כתב התביעה, בכך שרמאטאן לא מילאה אחר התחייבותה להעניק לאל-ג'זירה יתרון של 20 דקות בשימוש בצילומיה, 20 דקות של בלעדיות באוויר. מופיד אבו-שמאלה, העומד בראש קמפיין ההסברה של רמאטאן, טוען כי בזמן מלחמה אי-אפשר להשהות את הפצת הצילומים, אלא יש להתמיד בשידור חי ופתוח. לפי הסבריו, לרשות אל-ג'זירה הועמדו שלושה רכבי שידור, והם שאמורים היו לתת לרשת הקטארית יתרון על פני מתחריה, שקיבלו רק את השידור הרגיל של רמאטאן.
עוד בקובלנת אל-ג'זירה: האשמות כי רמאטאן השתמשה בציוד שסופק על-ידי התחנה הקטארית לצרכים אחרים. על כך משיבים הנתבעים בעזה כי הציוד מקטאר נתקע בקהיר ולא עבר מעולם במעבר רפיח.
כתב התביעה משתרע על פני שישה עמודים, והוא מתבסס על ההסכם שנחתם בין שני הצדדים ביוני 2006. על-פי ההסכם, התחייבה אל-ג'זירה לתשלום חודשי בסך 95 אלף דולר תמורת השירותים שתקבל. לאמור: אל-ג'זירה היתה הלקוח הגדול והחשוב ביותר של רמאטאן ושילמה פי כמה מאשר כל תחנה אחרת.
אל-ג'זירה, כזכור, הובילה בסיקור המלחמה בעזה בגישה פרו-חמאסית ואנטי-מצרית, תוך הסתה שיטתית כלפי ישראל. מנקודת ראותם של אנשי הערוץ הקטארי, היה על רמאטאן להירתם למלאכה ולהקפיד על מתן עדיפות לשידורים של אל-ג'זירה, אם לא להעניק לה בלעדיות מוחלטת. ברמאטאן לא רצו, כנראה, להפוך לשלוחה של אל-ג'זירה, והעדיפו לשרת לקוחות רבים ככל האפשר.
ברור לחלוטין שאם יפסוק בית-הדין המצרי לטובת אל-ג'זירה, הוא ינחית גזר דין מוות על רמאטאן, שאין בכוחה לעמוד בתשלום הפיצויים הנדרשים. בעזה יש כבר מי שמתכוננים לרשת את הסוכנות של כפארנה: סוכנות החדשות והצילומים שיהאב למשל. אבל קרוב לוודאי שתושג פשרה; אולי, פרי מאמץ גישור של חמאס, שאף הוא אינו מעוניין בחיסולה של רמאטאן, וכתוצאה מזה בתלות מוחלטת בגחמותיה של אל-ג'זירה.