שלוש שנים חלפו מאז ביטלה המשטרה את הפקודה שהסדירה את הנהלים לתיעוד משטרתי בהפגנות, לאחר ששוטרים תיעדו מפגינים במכשירים הסלולריים הפרטיים שלהם בניגוד לתקנות. הביטול נעשה, לטענת המשטרה, על מנת לכתוב נוהל חדש ועדכני לתיעוד "אירועי סדר ציבורי". עד היום הנוהל לא פורסם ובפועל התיעוד המשטרתי בהפגנות, בין אם באמצעים משטרתיים כמו מצלמות וידאו, סטילס ורחפנים, ובין אם במכשירים סלולריים פרטיים – נעשה ללא הנחיות מסודרות.
פנייה מחודש מרץ האחרון של האגודה לזכויות האזרח למשטרת ישראל ולמשנה ליועץ המשפטי לממשלה האחראי במשרד המשפטים על המשפט הפלילי, חושפת פגיעה קשה בפרטיות המפגינים וחופש ההפגנה בישראל. על פי הפנייה, כיום לא ברור מה נעשה עם החומרים המצולמים, לאיזו מטרה הם נאספים, לכמה זמן הם נשמרים והיכן או מהם השיקולים העומדים מאחורי החלטה לבצע תיעוד של מפגינים.
"כל תחנת משטרה מחליטה לפי ראות עיניה אם להוציא רחפן או צוות צילום לתיעוד הפגנה; כל תחנה מחליטה מה לעשות עם החומר המתועד, כמה זמן לשמור אותו וכיצד לעבד ממנו מידע. מדובר בהתנהלות שרירותית ובלתי סבירה. יש להבטיח כי צילום משטרתי בהפגנות יבוצע לפי אמות מידה ברורות ואחידות בהתאם להנחיה מנהלית", נכתב בפניית האגודה שטרם קיבלה מענה עד היום.
פניית האגודה למשטרה ולמשרד המשפטים היא האחרונה בשרשרת פניות ובקשות להסדרת הנושא, שהחלה בתקופת ההפגנות בבלפור בקיץ 2020, כאשר הנהלים המשטרתיים בנוגע לתיעוד מפגינים עדיין היו בתוקף, אולם הם לא כללו הנחיות ברורות באשר לשימוש בטלפונים ניידים.
בפנייה למשנה ליועמ"שׁ מאוקטובר 2020 ציינו באגודה לזכויות האזרח כי הגיעו לידיהם דיווחים על שימוש של שוטרים במכשירים פרטיים ממספר רב של מוקדי הפגנות ובמועדים שונים. "נראה שמדובר בפרקטיקה שהפכה לנוהג, או, חמור מכך, בנוהג שנוצר בהוראת הדרגים הבכירים", טענו.
בתגובתה הבהירה המשטרה שתיעוד המפגינים באמצעות הטלפונים הניידים של השוטרים אמנם התחיל על דעת השוטרים, אך מאז עוגן בנוהל משטרתי שמסדיר את הנושא. מדובר בנוהל נפרד שעוסק בשימוש של שוטרים במכשירים האישיים שלהם לצרכי עבודה והוא לא עוסק באופן ספציפי בנהלים לתיעוד אזרחים בהפגנות.
לעקור את הנוהל
הנוהל מאפשר שימוש בטלפונים סלולריים רק במידה ואין אף אמצעי תיעוד משטרתי בנמצא, באירועים לא מתוכננים או בלתי צפויים בלבד וכאשר השוטר סבור שללא תיעוד מיידי לא יוכל להוכיח ביצוע עבירה או כי קיים חשש לשיבוש חקירה. קשה לומר שמרבית ההפגנות בישראל נכללות תחת ההגדרה של אירוע בלתי צפוי.
בנוסף, הנוהל הספציפי לשימוש בטלפון סלולרי אישי מחייב העברה בהקדם האפשרי של החומר המצולם למערכות המחשוב המשטרתיות וכן את העברה של החומר אך ורק בתוך האפליקציה המשטרתית. על השוטר לתעד אצל קצין החקירה את כלל הליך התיעוד והעברת החומר למערכת המשטרתית ולאחר מכן מחוייב למחוק את כל החומרים שאסף.
"במאמר מוסגר", נכתב בתגובת המשטרה מלפני שלוש שנים, "בימים אלה משלימה משטרת ישראל את תהליך הצטיידות שוטרי השטח במצלמות גוף. אנו תקווה כי עם השלמת תהליך ההטמעה יפחתו מקרים של תיעוד אירועים באמצעות טלפונים סלולריים אישיים".
אולם מעדויות שהגיעו לידי "המקום הכי חם" התיעוד של אזרחים על ידי שוטרים בטלפונים אישיים רק הלך ונעשה נפוץ יותר.
לנוכח תגובת המשטרה פנו שוב אנשי האגודה והשיבו כי "הסדרה של נוהג או פעולה בלתי חוקית בנוהל, אינה מכשירה אותם. במקום פרסום הנוהל היה על המשטרה לאסור ולעקור את הנוהג שהופיע, ולהבהיר לשוטרים שמדובר בפעולה בלתי חוקית שנעשית בחוסר סמכות… הכללים הקבועים בנוהל מותירים לשוטרים בשטח מתחם שיקול דעת כמעט בלתי מוגבל, ואם לא די בכך, הכללים הקבועים בנוהל אינם נאכפים, וספק אם ניתן לאכוף אותם בפועל".
שבועיים לאחר מכן, בנובמבר 2020, נשלחה תגובה נוספת מטעם המשטרה ולפיה נודע כי הפקודה שהכתיבה את הנהלים לתיעוד בוטלה.
לטענת המשטרה הביטול נעשה לצורך כתיבה של פקודה עם נהלים חדשים ועדכניים יותר, ונבע "מהצורך בהסדרת נושא הצילום במרחב הציבורי לאור ההתפתחות הטכנולוגית בנושא תיעוד, צילום ושמירת חומרים וכן הכנסתן של מצלמות הגוף לשימוש משטרתי והצורך להתאים את הכללים המשטרתיים לאור המציאות המשתנה והמתפתחת".
כעת, לאחר ביטול הפקודה, גם התיעוד באמצעים משטרתיים כמו מצלמות הגוף נעשה ללא הוראות ברורות שמכתיבות לטובת מה הוא נעשה, באיזה אופן, מתי יש להשתמש בו ולכמה זמן. "התנהלות זו מייצרת אצל מפגינים פחד מפני ההשלכות של עצם ההשתתפות שלהם בהפגנות, חשש שמא הם 'מסומנים' על ידי המשטרה, ואי ודאות באשר לשימוש שיעשה בתיעוד שלהם", כתבו אנשי האגודה בתגובה לכך.
ומה כללה הפקודה שבוטלה?
אותה פקודה שהכתיבה את המותר והאסור בצילום, תיעוד ושימוש בחומרים מהפגנות, כללה בין היתר כמה הנחיות חשובות לשמירה על פרטיות המצולמים. למשל, על פי הפקודה המשטרה תצלם הפגנות רק כאשר קיים חשש סביר להפרת סדר או חשש מבוסס צפי או מידע מודיעיני לביצוע עבירות או אירועים חריגים.
בנוסף, הגבילה הפקודה את השימוש בחומרי התיעוד: "לא יועבר סרט צילום וידיאו של אסיפה מהמעבדה הניידת לגורם כלשהו, לא יימסר ממנו מידע ולא יופק ממנו מידע שלא על פי פקודה זו".
הנחיה נוספת התייחסה לחופש המחאה והכירה בכך שתיעוד המפגינים עלול ליצור הרתעה. "צוות הצילום יקבע את מקומו באופן שיפחית, ככל הניתן, את הפגיעה בחופש ההתקהלות. הצוות ימעט ככל האפשר בצילום המשתתפים, כל עוד מתנהל האירוע כשורה".
מוחים נגד ההפיכה המשטרית חוסמים את נתיבי איילון (צילום, יוסי אלוני, פלאש 90)
על פי הפקודה, התיעוד יישמר למשך 30 יום בלבד מיום האירוע ולאחר מכן יימחק. מכאן שגם אם יעשה בו שימוש, ייחשב כראייה לא קבילה בבית המשפט. בנוסף, הפקודה הגבילה את השימוש בחומרים אך ורק לצורך משפטי כראייה או בשימוש בחקירה שלאחר האירוע.
הגבלה זו בשימוש בחומרים נועדה להפחית את תופעת מעצרי המנע והסימון של מפגינים שנחשבים "מסיתים מרכזיים" ותופעות דומות שעלולות להגביל את חופש המחאה.
מסמנים מפגינים "בעיתיים"
שלוש שנים ללא נוהל מסודר עושות את שלהן ונראה כי שוטרים עושים ככל העולה על רוחם, כפי שנטען בפנייה העדכנית של האגודה בחודש מרץ האחרון. "מפגינים מצולמים כיום באופן שגרתי ונרחב במגוון אמצעים – מצלמות סטילס, וידאו, רחפנים ואף טלפונים ניידים", כתבו, "כאשר לעתים קרובות הצילום מתבצע קרוב מאוד לפניהם של המפגינים, בנסיבות שבהן ההפגנה מתנהלת כסדרה ובשקט, וכן על-ידי שוטרים סמויים".
האפקט המצטבר של התופעה על חופש ההפגנה, כפי שהוא עולה מהעדויות שנאספו על ידי האגודה לזכויות האזרח, מציג תמונה מדאיגה – "התנהלות זו מעוררת בקרב המפגינים חשש מפני ההשלכות של עצם השתתפותם בהפגנה".
עוד נכתב כי "מחלק מהעדויות עולה ששוטרים מתעדים באופן מופגן משתתפים מסוימים שכביכול נושאים מסרים 'בעייתיים', דוגמת מפגינים שמחזיקים דגלי פלסטין או כאלה שמפגינים נגד הכיבוש. לדברי מפגינים ששוחחנו עמם, התיעוד שלהם בידי שוטרים מייצר חשש שמא הם 'מסומנים' והמשטרה תתנכל אליהם בהמשך או שמא המשטרה אוספת מידע עליהם".
"צילום משטרתי של מפגינים שמממשים את חופש המחאה שלהם הוא עניין רגיש ביותר שעלול להטיל אימה ולפגוע בזכות להפגין", אומרת סיון תהל, רכזת חופש המחאה באגודה לזכויות האזרח. "כאשר המשטרה מתעדת מפגינים, היא עושה זאת מבלי שיש נוהל שמסדיר את הנושא, והמשמעות היא שאין הוראה מתי לצלם, היכן יישמר התיעוד איך ולכמה זמן, ואיזה שימוש יעשה בו. לא ייתכן שלמשטרת ישראל אין כללים והגבלות ברורים בנוגע לנסיבות שמצדיקות תיעוד של אזרחים ואזרחיות שיוצאים לממש זכות דמוקרטית, ולשמירה על הפרטיות שלהם".
על פי ממצאי סקר של האגודה ממרץ האחרון בנושא תיעוד אזרחים על ידי שוטרים בהפגנות, יותר מ-80 אחוז מהמשיבים נתקלו בצילום של מפגינים על ידי שוטרים ללא כל סיבה נראית לעין, לעיתים תוך שימוש בתקריב לפני המפגינים. מעל 90 אחוז ענו כי הם תופסים את התיעוד המשטרתי כאמצעי שנועד להרתיע אותם מלצאת להפגנות.
ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל פועלת לאורך השנים עפ"י דין ובכפוף לחוק בכל נושא התיעוד".