batavia_140908_377

עיתונים מודפסים ניצבים בפני אתגר: כיצד להבטיח שאתרי האינטרנט שלהם עצמם לא יבלעו את קהל הדפוס היוקרתי והרווחי יותר, וזאת בשעה שיותר ויותר אנשים נוהגים לצרוך חדשות ברשת. באותה עת הם נאצלים להתמודד גם עם התכווצות כוח-האדם במערכות שלהם, שנאלץ לספק תכנים גם למהדורת הדפוס וגם למהדורה המקוונת. די באתגרים האלה כדי לשכנע עיתונים רבים להימנע מחידושים (מעבר לדרגה מסוימת) בפעילות הרשתית שלהם.

אך מה יקרה אם תאגיד תקשורת יקים אתר חדשות בשוק שבו הוא אינו מפרסם עיתון מודפס? זה בדיוק מה שעושה גייטהאוס-מדיה בבטאביה, ניו-יורק.

באפריל ביקרתי במרכז של התאגיד גייטהאוס בפיירפורט, ניו-יורק, ויצאתי עם הווארד אוונס וריאן שולין ל"משימה חשאית" בבטאביה. הם חיפשו משכן למשרדי האתר שגייטהאוס עמד להקים, הבטאביאן (The Batavian).

מדוע היתה זו שליחות חשאית? משום שגייטהאוס אינו מוציא עיתון דפוס בבטאביה, ולעיתון המשפחתי הפועל שם, The Daily News, אין תוכן באתר האינטרנט שלו, המתפקד בקושי כעלון פרסומת לעיתון. האסטרטגיה של גייטהאוס היתה להקים אתר חדשות וקהילות שישתלט על נתח השוק המקוון שהעיתון הקיים התעלם ממנו.

הבטאביאן פועל לפי הקו שהתווה אוונס: העוגן של האתר הוא בלוג, והוא מציע מעטפת של טכנולוגיות "חברתיות" (בסביבת עבודה של תוכנת הקוד הפתוח Drupal), כולל אפשרות למשתמשים רשומים לפתוח בלוגים. פוסטים מבלוגים כאלה זוכים להופיע גם בדף הבית של העיתון.

חלק גדול מהפוסטים האלה עוררו דיונים תוססים, כמו למשל פוסט של אחד הקוראים על קניון מקומי, שתושבים רבים רוצים להרוס. אחד המשתתפים בדיון שהתעורר בטוקבקים הוא לא אחר מיושב-ראש מועצת העירייה.

הבטאביאן פתח משרד ברחוב מיין, העורך/הבלוגר הראשי, פיליפ אנסלמו, נמצא בעיר מדי יום ביומו ומטפח את הקשרים עם הקהילה. הבטאביאן הוא ניסוי בשאלה אם עיתונות מבוססת אינטרנט בלבד יכולה לשרת את הקהילה טוב יותר מצורות עיתונות אחרות. הנה מה שכתב אוונס על "בירור הסוגיות המורכבות של קהילה – כקהילה":

התקשורת הדיגיטלית מאפשרת לכל מרכיבי הציבור – העיתונות, הפוליטיקאים, אנשי הממשל והאזרחים – לדון באפשרויות, בתוצאות ובתנאים כשווים בין שווים. הכתבים אינם נתונים עוד למגבלות הדפוס ולצורך להציע רק את מה שמכונה 'דיווח אובייקטיבי', אלא הם יכולים לחקור, לבחון, להעלות ולהשיב על שאלות, ולייצר שיחות.

"דוגמה לסגנון כזה של עיתונות מצאנו בשבוע שעבר בבטאביאן. העורך פיליפ אנסלמו ריאיין את חבר מועצת העירייה בוב ביאלקובסקי. לדברי ביאלקובסקי, אחת הבעיות הניצבות לפני בטאביה היא שקיעת השכונות. 'שכונות שלמות מהוות בעיה', אמר חבר המועצה, 'אשפה בכל פינה, מכוניות נטושות בחצרות אחוריות. סע לדרום העיר, לרחוב ג'קסון, ליד הרחובות ווטסון, תורפ וסטייט, ותיווכח בכך'.

"פיליפ נענה להצעה, עשה סיבוב בשכונות המדוברות, ולא מצא עדויות רבות שהצביעו על דעיכה. פיליפ, שסיקר בעבר עיירות קטנות כמו קנאנדייגואה, למשל, היכן שיש כמה שכונות וכמה שכונות בעייתיות, פירסם פוסט מעקב והכחיש את דבריו של חבר המועצה. הדברים עוררו פוסט נוסף, הפעם של יושב-ראש המועצה, צ'רלי מאלו, שכתב כי 'פורסמו כמה פוסטים על מצב השכונות שלנו ובהם דעות של תושבים על קצב ההתנוונות של העיר. תושב שרק הגיע לכאן, או כזה שרגיל לסטנדרטים של ערים גדולות, אינו מוטרד במיוחד מצבע מתקלף או מעט אשפה. בערים גדולות נאלצים בני-אדם לחיות במשך שנים בדירות שערכן יורד, כאלו שבעליהן אינם מתגוררים בעיר, ועם פעילות סמים סמוך לבתיהם. אבל מדוע שתושבי בטאביה לא יצביעו על סממני ההתנוונות ויחברו יחד כדי לשמור על איכות החיים שאליה התרגלנו?'.

"שמתם לב למגמה? אותן עובדות, תפיסות שונות. ואם עוקבים אחר השיח המתנהל בתגובות שם ובפוסטים רלבנטיים בבלוגים אחרים באתר, מגלים תמונה ברורה של מועצת עירייה השואפת לשפר את המצב בעיר לפני שהמצב יחמיר. עיתונות דפוס מסורתית לעולם לא היתה מגיעה לעומק שכזה בסיקור נושא מוגדר אחד.

דף הבית של הבטאביאן

דף הבית של הבטאביאן

בתוך ארבעה חודשים בלבד מיום הקמתו  נרשמו בבטאביאן כ-5,000 גולשים ייחודיים בחודש, מתוך כ-15,000 תושבי בטאביה ו-60,000 תושבי מחוז ג'נסי (הנה תשדיר פרסומת רדיופוני לאתר).

התוכנית היא שאנסלמו יתניע את האתר, ואחר-כך יגייס צוות עובדים מקומיים. הבטאביאן כבר שכר את שירותיו של כתב ספורט מנוסה מהאזור, שיתחיל לעבוד ביום רביעי. הנה דוגמה לסיקור של קבוצת הבייסבול המקומית, The Muckdogs.

עדיין מוקדם לדעת אם האתר יצליח מבחינה עסקית. בינתיים התחילו כבר בנסיונות לגייס מפרסמים מקומיים, ותושבים יכולים לפרסם בלוח מודעות בחינם.

בלי פעילות דפוס – נייר, דיו, מכונות דפוס ומשאיות חלוקה – הבטאביאן יוכל ללא ספק לפעול בעלות נמוכה. חלק הארי של הוצאות התפעול יושקע בכוח-האדם. הבטביאן הוא כנראה אחד הנסיונות הכי דיסרופטיביים שמקורם בגורם פעיל בתעשייה, שבה רבים דבקים עדיין בגישה שמרנית למרות ההידרדרות המהירה בתנאים הכלכליים. זה ארגון של עיתון החושב ופועל כסטארט-אפ, כפי שכל ארגון תקשורת חייב לעשות כדי לשרוד את המעבר הדיגיטלי.

(גילוי נאות: הווארד אוונס משמש יועץ ל-Publish2)

עוד על טכנולוגיה דיסרופטיבית, בוויקיפדיה